סליחה ראשונה.״מה כותבים בטור סוגר שנה? על סליחה, זה ברור. מי לא מבקש סליחה לפני ראש השנה״. ״כן אבל ח’אלס עם הקלישאות״. אלו היו שתי

ערב ראש השנה, אווירת החג כבר בפתח – ההכנות כבר מאחורינו, אמירת הסליחות והתפילות והתשובה בעיצומן, ובכל זאת האווירה השנה שונה, דומה ששטן המחלוקת מקטרג

״כלום לא מספק אותה, היא כל הזמן עצובה וממורמרת. ניסיתי לעשות כבר כל מה שהיא אמרה לי, אני מיואש! היא כל הזמן באה אלי בטענות

לפני מספר שנים, אמרה השרה מרב מיכאלי שהמקום הכי מסוכן לילדים הוא בית הוריהם, וכדאי שהמדינה תמליץ על מסגרת חליפית. כצפוי, היא ׳נשברה׳ לבסוף ואימצה

אבאאינטלקטואל, למדן.אימאהעוגן של המשפחה, מורה בנשמתה, מנהלת בית ספר, בשלנית. החצי השניהילדים, יותר מחצי.המשפחההכי חשוב שיש. ילדוּּת רעננה של פעם – פרדסים, בית כנסת יבנה,

רציתי לבקש סליחה ממי שהגיע לבית הכנסת עצוב או מוטרד אבל לא ניגשתי אליו להתעניין מה עובר עליו. בתוך הקהל הגדול שגדש את האולם כמעט

בצעירותי רציתי לפגוש תלמידים שעוד למדו ישירות מפי ר׳ שמעון שקופ, גדול ראשי הישיבות שלפני השואה ומחבר ה׳שערי יושר׳. ערב אחד, ללא הודעה מקודמת, הגעתי