יש לי סיפור שבזכותו יהודים מקיימים מצוות. הוא נוגע בכל כך הרבה נפשות שלקחתי על עצמי לעולם לא להפסיק לספר אותו. לפני מספר שנים קיבלתי

בט"ו בשבט חוגגת הכנסת את יום הולדתה, והשבוע ציינו במשכן 74 שנים לישיבה הראשונה של חבריה. הישיבה המדוברת נערכה בכלל בבניין הסוכנות היהודית בירושלים, כשלכנסת

רעידת האדמה בטורקיה שהביאה למותם של אלפים, והרעידה הקלה שהורגשה בשומרון ביום שלישי בלילה – עוררו בקרבנו את השאלה הנצחית: כמה מוכנה מדינת ישראל ליום

לכבוד יום הולדתה של רעייתי, המדור משריין לנו מקום ב׳החממה׳ שבכפר עציון. עם הגעתנו אנחנו נכנסים בשערי הקיבוץ ופונים שמאלה אל המרכז המסחרי המתפתח. זהו

לאחרונה נחשפה פרשיה נוספת, מיני רבות, הקשורה ללשכת עורכי הדין. מטעמי אופיו של העלון וזמן קריאתו, לא יפורטו כאן פרטי הפרשיה שנחשפה, אך די אם

01השבוע קיבלתי את הודעות הוואטסאפ הבאה: ״שלום רב, אני נהנה לקרוא את הטורים שלך בשבת ב׳גילוי דעת׳ ומתרגש מהם. רציתי להוסיף לך סיפור קצר: כך

01בשבת שעברה, פרשת בא, יצאתי לפנות בוקר כדרכי אל הכותל. השמיים קודרים, עננים מכסים את עין הארץ. אין זכר לרקיע הכחול שהיה פרוס מעל ירושלים

01שני דברים התרחשו במהלך השבועיים האחרונים, והם אולי מעידים יותר מכול על חוסר היכולת של הממשלה להחליט ולבצע, ועל הפוליטיקאים כאל שבויים בצורה ולא בתוכן.