01 שמעתי‭ ‬אמש‭ ‬מגב‮'‬‭ ‬נעמי‭ ‬פורת‭-‬זיסמן‭: ‬‮'‬בעלי‭ (‬בזיוו"ש‭) ‬משה‭ ‬פורת‭ ‬ז"ל‭ ‬שהלך‭ ‬לעולמו‭ ‬בשנה‭ ‬זו‭, ‬היה‭ ‬ניצול‭ ‬שואה‭. ‬הוא‭ ‬היה‭ ‬איש‭ ‬עדות‭ ‬שהוביל‭ ‬סיורים‭ ‬במחנות‭

יש‭ ‬החושבים‭ ‬שבגלל‭ ‬שהקב"ה‭ ‬ברא‭ ‬את‭ ‬האישה‭ ‬בסוף‭ ‬שבוע‭ ‬הבריאה‭, ‬הוא‭ ‬כבר‭ ‬היה‭ ‬עייף‭ ‬ולכן‭ ‬עשה‭ ‬פשוט‭ ‬‮'‬העתק‭-‬הדבק‮'‬‭ ‬לגבר‭. ‬זו‭ ‬טעות‭! ‬האישה‭ ‬היא‭ ‬יצירת‭ ‬אמנות‭

01‭ ‬ התחושה‭ ‬הקשה‭ ‬ביותר‭ ‬שמרגישים‭ ‬נאמני‭ ‬התורה‭, ‬העם‭ ‬והארץ‭ ‬בימים‭ ‬אלו‭ ‬‮–‬‭ ‬היא‭ ‬תחושת‭ ‬תסכול‭ ‬מול‭ ‬הפער‭ ‬הבלתי‭ ‬נתפס‭ ‬בין‭ ‬מסירות‭ ‬הנפש‭ ‬שלהם‭ ‬לבין‭

‮"‬הייתי‭ ‬עייף‭ ‬בנסיעה‭ ‬האחרונה‭ ‬נסעתי‭ ‬בחוסר‭ ‬בטחון‮"‬‭, ‬‮"‬לרגע‭ ‬איבדתי‭ ‬עניין‭ ‬בנעשה‭ ‬על‭ ‬הכביש‭…‬‮"‬‭, ‬‮"‬מי‭ ‬זוכר‭ ‬האם‭ ‬עברנו‭ ‬את‭ ‬הגשר‭…?‬‮"‬‭ (‬לקט‭ ‬מתוך‭ ‬שיחות‭ ‬של‭ ‬נהגים‭) ‬מי‭

בתקופה‭ ‬האחרונה‭ ‬ישנה‭ ‬בציבור‭ ‬הדתי‭ ‬לאומי‭ ‬לא‭ ‬מעט‭ ‬ביקורת‭ ‬על‭ ‬הציבור‭ ‬החרדי‭ ‬על‭ ‬כך‭ ‬שבניו‭ ‬לא‭ ‬מתגייסים‭ ‬לצבא‭. ‬למרות‭ ‬שעם‭ ‬חלק‭ ‬מהביקורת‭ ‬אני‭ ‬מסכים‭, ‬ובמיוחד‭

01‭ ‬ ביום‭ ‬שישי‭ ‬ערב‭ ‬שבת‭ ‬חיי‭ ‬שרה‭, ‬כמידי‭ ‬שנה‭, ‬שמנו‭ ‬פנינו‭ ‬דרומה‭ ‬ויצאנו‭ ‬מירושלים‭ ‬לחברון‭ ‬עיר‭ ‬האבות‭. ‬את‭ ‬החוויה‭ ‬הזו‭ ‬אי‭ ‬אפשר‭ ‬לתאר‭ ‬במילים‭

חיוב‭ ‬תפילה‭ ‬למדנו‭ ‬מאבותינו‭. ‬לכאורה‭ ‬יסוד‭ ‬התפילה‭ ‬מובן‭, ‬לאדם‭ ‬הכואב‭ ‬יש‭ ‬פתרון‭: ‬תפילה‭. ‬ילך‭ ‬ויבקש‭ ‬רחמים‭ ‬מה‮'‬‭. ‬אך‭ ‬באמת‭ ‬סדר‭ ‬הדברים‭ ‬אינו‭ ‬כך‭ ‬אלא‭ ‬הפוך‭…

סיפר‭ ‬לי‭ ‬נינו‭ ‬של‭ ‬הצדיק‭ ‬הירושלמי‭ ‬ר‮'‬‭ ‬אריה‭ ‬לוין‭, ‬הרב‭ ‬אברהם‭ ‬קוגל‭: ‬‮'‬זוג‭ ‬שהיה‭ ‬קשור‭ ‬לישיבתנו‭ ‬‮"‬שבות‭ ‬עמי‮"‬‭, ‬לעולי‭ ‬רוסיה‭, ‬חזר‭ ‬בתשובה‭. ‬בנם‭ ‬חגג‭ ‬אצלנו‭

כהורים, אנחנו נתקלים לא פעם במשפטים שנשמעים מרדניים, מקוממים ואפילו פוגעים. הם מעוררים בנו רגשות עזים ולעיתים קרובות מובילים לתגובה אימפולסיבית שרק מסלימה את המצב.