יום אחד ניגשתי למו”ר הרב מרדכי אליהו זצ”ל ואמרתי לו שלי, כרב בעל סדר יום עמוס, קשה להבין איך הרב עומד בעומס ההשתתפות באירועים הרבים

פתאום באמצע השיעור המחנך שלנו עושה לנו כזה: "עכשיו אני רוצה שתגידו לי, מה הייתם עושים אם הייתם זוכים במיליון דולר?" התחלנו להסתכל זה על

"אם רק נרצה, נוכל להגיע לשמיים"; "אין דבר העומד בפני הרצון"; "הרצון הוא המנוע של העשייה". רבים המשפטים החכמים על אודות הרצון, ואכן, בעלי החיים

תארו לעצמכם את הסיטואציה: מכה אדירה של אלפי נחשים שמסתובבים במחנה ואין שום אפשרות להימלט מהם, ובכל רגע נשמעת צעקה מכיוון אחר, ועוד אחד נוחת.

פעמים רבות כשהיינו צעירים היינו אוכלים בחדר האוכל של ישיבת שעלבים, שבה שימש בעלי רב מחנך. האמת היא שזה התאים לי מאוד: לא לבשל, לא

היא אימא לנערה צעירה, קטינה בת 13 הסובלת מקשיים מרובים, נערה בסיכון שאינה מודעת לעצמה. הנערה נפגעה בעבר, ומשחזרת את הפגיעה ומסכנת את עצמה. בצר

כידוע, עם ישראל יצא ממצרים והחל את מסעו במדבר. בדרך חצה את ים סוף, אכל את המן ואת השליו, נשמר על ידי עמוד הענן ביום

בסוף השיעור הוא ניגש אליי ואמר לי כזה בצחוק: "בחייאת, המחנך, בבקשה תרחם עליי בתעודה. בפעם שעברה הייתה לנו חתיכת שבת שחורה בגלל שכתבת לי

סיפר מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל ששמע פעם מהרב דב הכהן קוק, אחי מרן הראי"ה קוק, שהיה מתפלל במניינו של הגרי"ז סולובייצ'יק, והגרי"ז, שהיה לוי, היה