01 בתקופה הזאת, כל שנה מחדש הלילות מלאים באוויר חגים ובהתחדשות. ממש בסוף השנה כוחותינו נכנסו לעיר עזה, ונראה שזאת אחת המערכות החשובות במלחמה
אי אז לפני כמה עשורים, צחקה כל המדינה כשהגששים ירדו על אוהדי ביתר שישרפו את המועדון אם לא יתנו להם לקבוע את תוצאות המשחק ואם
בבית כנסת אחד שהייתי מתפלל בו פעם, עברו לחברה חיצונית המפנה את הגניזה, (היום זה יותר מקובל, אבל אז אף אחד עוד לא שמע על
עיריית תל אביב היא עירייה מאד דתית, אפשר אפילו לומר פונדמנטליסטית קנאית. מי שהיה השבוע בחופש אולי פספס את הארוע האחרון, אז יסלחו לי השלשה
הדיון הציבורי המתנהל עכשו הוא לא על הרעבים בעזה ולא על החטופים. זהו אותו דיון ישן וותיק על השאלה האם אנחנו בעד ארץ ישראל או
במדינת ישראל, יש הבדל בין הדרג הפוליטי לבין הדרג המקצועי. תפקידו של הדרג הפוליטי הוא לקבל החלטות פוליטיות, ותפקידו של הדרג המקצועי הוא לקבל החלטות
חורבן הבית, ולהבדיל, גם עשרים שנה לחורבן ישובינו ברצועת עזה, והפקרת רצועת עזה. חורבן גוש קטיף הוא התנגשות של אידאולוגיות. או התנגשות חזונות. הוא נוגע
איש אחד, לא נזכיר את שמו, פרסם דברי נאצה מגעילים מאד על צה"ל, ושמח בפומבי על נפילת חיילי צה"ל. כנראה שלא הייתם שומעים מעולם על
01 לנצח, אחי אם חס וחלילה השמועות על פרטי ההסכם עם חמאס נכונות, אז זה עוד אחד מהסבבים הנצחיים של המלחמה הזאת שלא תוכרע
עשרות ומאות תחזיות של עיתונאים, פרשנים, מומחים צבאיים ופוליטיים התנדפו יחד עם הכור בפורדו. הרשתות החברתיות התמלאו בתגובות לעגניות ובחכמה שלאחר מעשה. חלק מהתגובות נראו