פרטי המקרה > דוד, שהוא חקלאי נלהב, מכר לחיים, בעלי המכולת 'טעים וזול', 500 ליטר של שמן זית וטון תמרים יבשים. דוד טוען שלא קיבל

סיפור המעשה וטענות הצדדים: התובעים, משפחת א', מכרו דירה, והנתבע, עורך הדין פ', טיפל במכירתה. תמורת עבודתו קיבל הנתבע מהתובע סך של 2,900 ₪. החוזה

רבנו, הרב צבי יהודה, קיבל מכתב, בו מביע הכותב תמיהה על ה'אופטימיות' של רבנו, ושואל מניין לו שאנחנו נמצאים עכשיו בסיום הגלות ובאתחלתא דגאולה, הרי

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן" (ויקרא ט"ז א') ר' אבא בר כהנא פתח: 'לשחוק אמרתי מהולל…' מעשה באחד מגדולי כבול שהיה

וכי יצחק לא ידע מיהו עשו? קשה לומר שהוא היה כל כך עיור עד שלא ראה את אופיו של בנו. קשה גם להעלות מחשבה תמוהה,

לאחר הנס  הגדול שארע ליהודים, אסתר עצמה נותרת במצב טרגי אישי, כאסירה לעולם בארמון מלכות פרס. עבורה, תקופת המגילה היא תקופת הסתר פנים קשה. בסיום

פרטי המקרה > דוד עסק בצילום חתונות ואירועים. הוא ביקש להרחיב את פעילותו, ועל כן חיפש מנהל ושותף לעסק. לצורך זה, הוא נפגש עם יוני

"בארבעה פרקים העולם נידון… בחג נידונים על המים" (ראש השנה א, ב). בחג הסוכות אנו נידונים על הגשמים, ולכן רק מזכירים לריבונו של עולם בתפילת

'סיור סליחות' הוא סיור חווייתי, מרגש, תיאטרלי, מוזיקלי. יוצאים באמצע הלילה לאור עששיות ומתפללים שחרית עם הנץ, "עד שיבחין בין תכלת לכרתי", ומייד אחרי תפילת

"הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל". סיבות שונות נאמרו מדוע לא זכה ט"ו באב לחגיגה רשמית כמו ט"ו בשבט. יש אומרים כיוון שכבר 'מריחים'