העניין האמיתי בחינוך הוא שמצד האמת הוא דומה למים שאין להם התחלה וסוף. רבות דובר על התלושים והמשכורות והחופשות, אך כולם מפספסים נקודה אחת חשובה

המכתב הזה שקיבלתי השאיר אותי בלי מילים. הוא מתאר איך גם בעולם החינוך גלגל החיים חוזר ומעניק לנו מן החוויות שהענקנו לאחרים:“בוקר טוב. מאחר שאני

בשבת סיפר לי חבר טוב שפעם היה לו חייל שביקש ממנו עזרה כספית. כשהגיע לביקור בית הופתע לגלות ג'יפ יוקרתי של BMW ופלזמה ענקית בסלון.

קיבלתי השבוע את המכתב הזה, והוא נראה לי מלמד מאוד:“שלום אבינועם. אני עוקבת אחר הפוסטים וסיפורי ההשראה שלך, וחשבתי לשתף במקרה האישי שלנו.אתמול בערב התקשרה

מאז האסון הזה אני מסתכל אחרת על הרכבת הקלה. פעם היא הייתה בעיניי סמל לחדשנות הירושלמית, ועכשיו היא נדמית לי כבבואה של מלאך המוות. ואני

אתמול בערב דיברתי עם חבר שלי שבדיוק הסתיימה בבית שלו בפתח תקווה הפסקת חשמל. הוא מתכנת בכיר, ותכנן להתקדם בעבודה, אבל מצא את עצמו בעל

בואו נשאל רגע מה אנחנו באמת יודעים על הצבת גבולות ועל הרצון של נערים ונערות בגיל ההתבגרות; הגיל הזה שבו האינטראקציה היחידה בין ההורים לילדים

לא אשקר. גם אני כבר התייאשתי ממנו. מילא אם היה הכי גרוע בכיתה רק מבחינת הציונים, אבל הוא פשוט לא יכול לשבת בשקט כל שיעור,

לפני השיחה האחרונה בישיבת חספין ניגש אליי תלמיד ושאל אותי מה לעשות: הוא בא מבית נהדר, אבל התפילה בבית הכנסת של אבא שלו היא לא

הסוגיה מוכרת וידועה לכל מחנכי כיתות ו' ו-ז', ובכל זאת נראה שלא מספיק עוסקים בה לנוכח הדילמה החינוכית הברורה והמצוקה העולות ממנה. הינה אחד מהמכתבים