01
וטף, למה באים?
זה כבר הפך למנהג. כשהילדים שלנו באים להתארח אצלנו בשבת, אני זוכה לקחת את הנכד לכותל בשבת בבוקר, כדי שאמו שעומדת ללדת, תוכל קצת לנוח. סבתא מכינה את הנכד לצעידה לכותל, ובו בזמן שומרת בביתנו על נכדים נוספים, שאביהם גויס למילואים.
הרב פרופ׳ נחום רקובר חוגג בימים אלו את יום הולדתו ה- 93. עד 120.
פרופ׳ רקובר מקפיד לצעוד לכותל כמעט מדי שבת, כדי להצטרף למניין האהוב שלנו, שמתחיל בדיוק בשעה 07.00 בבוקר. מניין שנוסד אחרי מלחמת ששת הימים, ומאז הוא מתמיד להתקיים. בחורף, בקיץ, בגשם, בשלג ובשרב.
הרב רקובר, ידידי המלומד, הוא תלמיד חכם עצום, בקיא ושולט גם במשפט העברי לעומקו ולרוחבו. במשך למעלה מחצי מאה הוא פועל ללא לאות לקידום התודעה לתחיית המשפט העברי במדינת ישראל, במשרד המשפטים ובמערכת המשפט המנוכרת. הרב רקובר הוא תלמיד מובהק של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ״ל. בדרכנו הביתה הרב מספר לי סיפורים על הנהגותיו של הרצי״ק ואני גומל לו בסיפורים דומים מתקופת מגוריי בבית הרב.
כשהרב פרופ׳ רקובר ראה אותי השבת דוחף בשמחה את עגלת הנכד המתוק, הוא ציטט מיד את המובא במסכת חגיגה: ׳וטף למה באים? כדי ליתן שכר למביאיהם׳ (חגיגה ג. ע״א). דברי הגמ׳ האלה נאמרו על הפסוק ״הקהל את העם, האנשים והנשים והטף״. מצוה מן התורה להביא את הטף לבית המקדש כדי לשמוע את המלך קורא בתורה במעמד הקהל. והגמ׳ מבארת את טעם הדבר.
בעניין המצוה הזאת, מלמד אותנו הרמב״ם שכל אדם, צעיר ומבוגר, איש ואישה, חייב להכין עצמו למעמד הקהל במקדש כאילו הכין עצמו למעמד מתן תורה בהר סיני.
ביציאה מהכותל הצגתי בפני הרב נחום את ידידי היקר, ד״ר פֶּרי נוסן, מאנשי בית הכרם הצועדים לכותל מדי שבת בבוקר, איתם אני חוזר הביתה בצוותא בסיום התפילה. הרב אמר לפֶּרי נוסן שעל פי הגר״א הוא מקיים בצעידה המרוממת לכותל את משמעות השם ׳פרי׳ – כלומר צעידה בשמחה… כי לפי הגר״א, מי שעובד את ה׳ בשמחה זוכה לחדש בתורה ורואה ישועות גדולות.
02
ר׳ אריה, רב האסירים
הרב נחום רקובר יבדל״א, הוא, אחיו של הסופר הנודע והאהוב, ר׳ שמחה רז, שהלך לבית עולמו לפני שנה בדיוק, בב׳ כסלו. שמחה רז ז״ל כתב הרבה ספרים. בין השאר חיבר שני ספרים מרתקים על נועם הליכותיו ומסירות הנפש של ר׳ אריה לוין זצ״ל, רב האסירים. ר׳ אריה היה תלמידו של הראי״ה קוק זצ״ל. ר׳ אריה העריץ בכל מאודו את הרב קוק. פעם אחת תקפו את ר׳ אריה קנאים והקניטו אותו קשות על קירבתו ל״רב ההוא״. ר׳ אריה לא הגיב לדבריהם. כששאלו את ר׳ אריה מדוע הוא עובר בשתיקה על הבזיונות, הוא ענה ברמיזה: ׳את הענווה, את ההתגברות ואת ההבלגה למדתי מהרב ההוא׳…
הילה וולברשטיין, בתו של ר׳ נחום, שמתלווה לאביה בצעידה לכותל, סיפרה לי שהספרים ׳איש צדיק היה׳ ו׳צדיק יסוד עולם׳ שכתב הדוד האהוב שמחה רז, על הנהגותיו המיוחדות, על אהבת האדם ועל סיפור חייו של ר׳ אריה לוין, אזלו לפני שנים מהמדפים. ההוצאה נסגרה ואין יוצא ואין בא. בשל כך התמעטו הלומדים והעוסקים בדמותו האצילית והענקית של ר׳ אריה, העניו באדם. מיום ליום הולך וגדל החיסרון בהיכרות של בני הנוער וחיילי צה״ל, עם דמותו המיוחדת של המחנך הירושלמי, רב אסירי המחתרות, אוהב ישראל ומוסר הנפש עליהם. הנזק לעולם התורה הלאומי הוא רב מאוד. ידוע שר׳ אריה הוא שערך את גורל הגר״א והצליח לזהות את חללי שיירת הל״ה הי״ד, יחד עם בנו הרב רפאל לוין, הרב אליהו ראם, הרה״ג יעקב משה חרל״פ וראובן מס נציג משפחות הנרצחים. אמרתי להילה שחשוב מאוד להחזיר לשולחן השבת את סיפורי מסירותו המופלאה ותורתו של ר׳ אריה. כך נהגתי אני בביתי במשך שנים. השבוע התבשרתי שספריו של שמחה רז על ר׳ אריה לוין חזרו סוף סוף למדפים ב״ה.
לאחר שנפרדנו המשכתי ללכת הביתה עם הנכד המתוק, אביה אורי. לפתע חשתי עבותות של אהבה חובקים את שנינו ומושכים אותנו בעדינות. בת קול יצאה משמי הזהב הירושלמיים והציעה שניכנס לבית היתומים הספרדי, ליד הדוידקה, שבו שוכן בית כנסת המחתרות – ׳אחדות ישראל׳. נכנסנו לשם ממש לפני ברכת כהנים של שחרית. אביה אורי, בן שנה וקצת, ביקש לטפס על בימת ארון הקודש כדי להציץ לסליק הגדול שמתחת לבימה. בסליק זה הצפינו לוחמי המחתרות את כלי נשקם מפני הרוצחים הבריטיים. את רב בית הכנסת ר׳ בנג׳י לוין, נכדו של ר׳ אריה, לא זכינו לפגוש, אבל קיבלנו חיבוק חם מהגבאי המסור, עו״ד איתן ויטלזון, שקיבל מאביו בירושה את הציווי של ר׳ אריה לוין: ׳שימרו מכל משמר על בית כנסת ׳המחתרות׳ ועל התפילות והלימוד בו.
גילוי נאות: הרב שלום קליין, הילה וולברשטיין שתחי׳ ושמחה רז כתבו וערכו את הספר ׳משמיע ישועה׳ על חייו ופועלו של מורי ורבי הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ״ל. הספר יצא בהוצאת מכון הספרים המפורסם שליד ישיבת אור עציון, מייסודו של הרב חיים דרוקמן זצ״ל. הספר ׳משמיע ישועה׳ יצא לאור לפני מספר שנים בסיוע מלא של ׳קרן אביה׳, לע״נ בננו האהוב אביה יהושע. בספר מופיעים סיפורים רבים הממחישים את גדלותו בתורה ואת מידותיו המופלאות וצניעותו הרבה של הרב צבי יהודה. בין השאר מוזכרים כמה סיפורים שסיפרתי על ימי מגורי בביתו של הרב צבי יהודה. בסוף הספר מופיע בצניעות פרק על חייו הקצרים של אביה שלנו. הזכות של הוצאת הספר שמורה לאביה היקר.
03
כל ישראל חברים לכותל
גם השבוע פגשתי חברים רבים שעלו לירושלים כדי להתפלל בכותל להצלחת הלוחמים שלנו.
השר אופיר סופר הוא פצוע צה״ל, שנפצע קשה בקרבות על קבר יוסף. השר חשף לאחרונה בגבורה את היותו פגוע טראומה בעקבות הפציעה הקשה שעבר בשרותו בצה״ל, כל זה בנוסף לפציעה הגופנית הקשה. השר מגיע תדיר לכותל כדי להתפלל על עם ישראל ובתוכם על פצועי המלחמה ועל אלפי נפגעי הנפש הזקוקים למזור ולשמחה. פגשתי גם את ידידי היקרים, בוני הארץ ומפריחי השממה: את מוני ליימן, נוטע כרמי היין ומוסק עצי הזיתים של משק אחיה, את ידידי, משכים הכותל, וֶֶלוֶֶל הורוביץ, שבונה יחד עם בתי אמנה שכונות חדשות בכל יישובי יו״ש, את ידידי אברהם רוטשטיין האגדי, יועץ לחברות, מחזק ומחייה את כלכלת הקיבוצים בכל הארץ. כולם נקבצו ובאו לך… להסתופף ולהתפלל במניין המתוק שלנו בכותל.
פגשתי במניין שלנו גם את משפחת מאיר המתוקה שצועדת לכותל משכונת קטמון, ובתוכה את הבן והנכד של נתן מאיר, מי שהיה שנים רבות מנכ״ל הלפ״ם.
פגשתי גם את חכם בני רביוף שצועד בכל שבת משכונת רמות הרחוקה ומתפלל איתנו במניין הוותיק. הוא נכנס לעיר העתיקה מצפון, דרך שער שכם, וחולף ליד החנות היהודית החדשה שנגאלה בסמוך לשער. בזכות היות שער שכם הצפוני בשערים, הוא מכונה גם שער דמשק. כל מי שעיניו בראשו רואה שמתקיים בנו עכשיו הנס הגדול שמובא במדרש בשיר השירים רבה: ׳עתידה ירושלים שתהא מגעת עד שערי דמשק׳…
בזכות מסירות הנפש של הצנחנים שלנו, ששומרים מעתה על שערי דמשק, ובזכות חטיבת ההרים ויחידות האלפינסטים, אנו זוכים ל׳עין לציון צופייה׳ מכתר החרמון. ברחבת הכותל אני פוגש את אחד מלוחמי חטיבת ההרים, חייל חרדי-ציוני מבית חסידי מובהק, עניו וצנוע, שמנצל כל חופשה קצרה וצועד לתפילה בכותל בשבת בבוקר. דרך אגב – הוא עדיין רווק…
ניסיתי להביא לכם כאן טעימה קלה מהחיבורים בתפילות בכותל. אני רוצה להודות לבורא עולם שמזכה אותי להתפלל בכל שבת בכותל. השבוע זכיתי לראות כיצד מתקבלות התפילות ברצון תוך שהבקשות שביקשתי בשבת על הכלל ועל הפרט הולכות ומתגשמות לטובה ממש מול עיני.
שבת שלום של המשך מיגור אויבנו בלבנון, באיראן, בעזה, בתימן, ביו״ש ובסוריה. ניצחון ללוחמים, מזור לפצועים, עידוד לאלמנות וליתומים, נחמה לשכולים והתאקלמות מהירה, בבריאות טובה, לחטופים החיים, בע״ה. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות ופצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com















