יום ל"ג בעומר רב בו הנסתר על הנגלה, הוא יום ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי הקבור במירון. במסורת חז"ל מסופר על בריחתו של רבי שמעון מאימת הרומאים ומחבואו ביחד עם בנו רבי אלעזר במשך 12 שנים במערה. לאחר שנודע לרבי שמעון על ביטול הגזירה יצא הוא ובנו וקדושתם ותורתם העליונה לא הייתה יכולה להכיל את המציאות של העולם הגשמי שלנו שבו חורשים וזורעים ועוסקים ב'חיי שעה' ומניחים את התורה שהיא 'חיי עולם' ולכן הם פשוט 'שרפו' את המציאות והתנגדו לה. יצאה בת קול משמים והחזירה את האב והבן למערה לשנה נוספת. בתום שנה זו יצאו וראו אדם זקן המחזיק הדסים לכבוד שבת קודש ושבחוהו על כך.
מה נשתנה מיציאתם הראשונה מהמערה שבה שרפו וכילו כל דבר שנפגשו עמו מכיוון שלא היה כל כולו קודש, לבין הפעם השנייה שיצאו מהמערה, לאחר שנת לימוד נוספת, שאז ביציאתם שבחו את המציאות שנראתה והתגלתה לנגד עיניהם?
נראה שבאמת המהפך הגדול בין הסתכלות בלתי מתפשרת על העולם אשר 'שורפת' ומכלה בקנאות כל דעה אשר לא מתיישבת עם 'הדעה האמתית' שלך לבין הסתכלות המכילה מציאות שונה ואחרת, אשר מאמינה ובנויה על מידת הסבלנות שהעולם בסופו של דבר יהיה מתוקן ומושלם ועבודת התיקון ובניית עולם צודק ואידיאלי יותר, טוב ומוסרי יותר, לוקחת זמן ואין העולם מגיע לתיקונו ביום אחד ולא בשנה אחת, אלא מדובר בתהליך ארוך מאוד הדורש מאיתנו סבלנות והמון סבלנות. 'עולם התיקון' ארוך הוא. רשב"י ובנו חוזרים למערה בכדי ללמוד סבלנות וסבלנות הינה דרך תיקון הבטוחה. אולי זאת הדרכת חז"ל שבכדי ללמוד את תורתו של רבי שמעון בר יוחאי, את ספר הזוהר הקדוש ואת ספרי הקבלה נדרשת לאדם הכנה גדולה, טהרה וקדושה במעשיו, דיבוריו ומחשבותיו. נדרש הוא למלא את כרסו ש"ס ופוסקים לפני שהוא ניגש ללמוד 'קבלה'. כי אחרת לימוד ללא הכנה ראויה 'שורף'. אולי מדורות הל"ג בעומר שאנו מדליקים מסמלות שאולי ניתן לשרוף עצים אך תיקון העולם זקוק לסבלנות ואהבה ולא לקנאות ו'שריפה'. ■
