ללחוץ על ההדק

תת-אלוף בדימוס אביגדור קהלני

בימים אלו, שאנחנו מהללים את כוחם של מעטים מול רבים, יצאנו לשיחה עם גיבור: תת-אלוף בדימוס אביגדור קהלני

אביגדור קהלני נולד בשנת ה'תש"ד בנס ציונה וגר היום בתל אביב. הוא תת-אלוף בדימוס בצה"ל ופוליטיקאי ישראלי, לחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים והיה למפקד חטיבה שבע בחיל השריון. בעל כמה וכמה עיטורים חשובים. בעת האחרונה הוציא את ספרו השישי, "מנהיגות במעגלי החיים".

עמק הבכא.

"עמק בצפון רמת הגולן שקראנו לו על שם הבכי של הסורים בניצחון הגדול שלנו עליהם במלחמת יום הכיפורים. הקרב האחרון היה ביום שלישי בתשעה בחודש ויחסי הכוחות היו 160 טנקים סוריים נגד בערך 12 טנקים ישראליים. שרדו כשלושה טנקים ישראליים, ובכל זאת ניצחנו את הסורים. המקום נעשה מושג ידוע על קרב גבורה גדול מאוד".

מלחמת יום הכיפורים.

"פצע שדי הגליד במדינת ישראל. עמדנו במבחן קשה של המדינה, אבל אלוקים היה איתנו. לדעתי עצם זה שהמלחמה נפתחה ביום הכיפורים ולא בראש השנה גרם לגיוס המהיר, כי כולם היו בקרבת בתיהם. הגענו לזירת הקרב אחרי מכה קשה ביותר, והצלחנו להביס את האויבים שלנו. נכון שמספר ההרוגים שלנו עמד על 2,654, והיו כ-7,000 פצועים; הצלקת עמוקה, אבל בראייה ההיסטורית של עם ישראל המלחמה הייתה דבר חיובי, כי סטירת הלחי הזאת החזירה אותנו לקו הבריאות".

האם הפער בין המלחמות בעבר למלחמות היום ניכר כל כך?

"ודאי. היום אין סכנה קיומית למדינת ישראל. יש ניסיון של התקפה בלי שיהיו יותר מדי נפגעים, מופעל הרבה שיקול דעת, גדודים יוצאים לנופש בזמן המלחמה. זה משהו אחר לגמרי".

איך זה להסתכל לפחד בעיניים?

"מהשורש גב"ר נוצרו המילים גבר, גבורה ולהתגבר. צריך להתגבר על הפחדים. אין אדם שלא פוחד. אתה נלחם על החיים שלך, אבל אם אתה מצליח להתגבר אתה מגיע לשיא היכולות שבן אנוש יכול להגיע אליהן".

חנוכה.

"חג האור, חג הגבורה לכל עם ישראל. תמיד בחגים כאלה אנו מבליטים את סיפורי הגבורה, וטוב שזה ייעשה. אני חושב שעלינו להזכיר תמיד את הגיבורים שלנו, במיוחד את מי שנפלו. מי שכשהיו בני 18–20 שילמו בחייהם ולא זכו להקים בית, לכתוב ספר, לשתול עציץ או להתקדם בחייהם. זה החג ששייך להם, חג האורות".

אמונה.

"אין ספק שאלוקים היה איתנו בשדה הקרב. זה היה מעשה ניסים. בוא נאמר שבקרב האחרון היה הרבה מן הנס, ואנחנו היינו רק השליחים. עשינו את העבודה כמו שצריך, אבל כשאני מסתכל על תוצאות הקרב, על המצב שהיינו בו לפני כן ובאיזה מצב ניצחנו, ברור שהיה שם נס. ונס זה מאלוקים.
"תמיד הייתי מאמין גדול באלוקים, ואני מאמין ב'מכתוב'. אני לא בן אדם שיגדל פאות ויחבוש כיפה, אבל אני מאמין גדול. אני לא חובש כיפה כי אין לי איך לחבר אותה לקרחת שלי. אני חושב שגם קודם המלחמה הייתי מאמין גדול".

כיפות סרוגות.

"חבורה נפלאה של אנשים. כן ירבו, ומי ייתן והם יהיו בעמדות בחירות, הן בצה"ל הן בפוליטיקה ובכל מקום אחר. אלו אנשים בעלי ערכים מעולים. אני לא מפסיק להתפעל מהם, ומי ייתן וימשיכו להתפרס בהרבה מאוד מקומות במדינת ישראל. הם ציונים, אוהבי המדינה, בעלי תרבות מיוחדת, ואני מאוד מתחבר אליהם".

שיזפון.

"מדבר".

למה לא רבים רוצים להתגייס לשריון?

"הטנקים, לצערי, מוצגים לעיני רבים כמו עגלות. בעבר נפגעו הרבה טנקים, ורבים התחילו לפחד. אני חושב שצריך לזכור שבלי טנקים אין הגנה משוריינת טובה חד-משמעית. במקום שבו עוצר הטנק, שם גבול המדינה. לכן חשוב לעבוד על חיזוק תחושת הביטחון ולהסביר שהטנקים מעולים ושהם מערכת הגנה מעולה.

"פלוגת חי"ר אחת יותר או פחות מטרידה פחות מישהו בעניין ההגנה, אבל פלוגת טנקים פחות משמעותה שיש פחות כוח. זה היחס לשריון מבחינה צבאית, וצריך למצוא פתרון לזה. אני חושב שמפקדת חיל השריון חייבת לעשות משהו עם זה כדי לשנות את התפיסה.

"כמו כן צריך להשוות את התנאים של חיילי השריון לחיילי החי"ר. למה חיילי חי"ר יוצאים פעם בשבועיים הביתה, ובשריון קצת פחות? חיילים מסתכלים גם על התנאים בשירות הצבאי, וזה דבר חשוב. חוץ מזה אני לא חושב שהמדבר מפחיד מישהו".

מסר לחיילים.

"צריך לקחת הכול כחוויה, לעשות הכול כמו שצריך וברגע האמת ללחוץ על ההדק ולא לפחד…"

תוכניות לעתיד?

"אלוקים גדול לאן אני הולך. עתידי כבר מאחוריי. גמרתי לכתוב עכשיו את הספר השישי שלי, 'מנהיגות במעגלי החיים'. לדעתי הוא הצלחה גדולה ואני גאה בו מאוד. הספר מנתח את המנהיגות ממשה רבנו עד ימינו בכל התחומים: תעשייה, ספורט, מנהיגים לאומיים בצבא וכן הלאה. אני נותן שם עצות איך לעמוד ולהרצות מול קהל, איך מקשיבים, מהי הנוסחה להניע אחרים ועוד. אין לי ספק שהספר, שיצא לפני חודשיים, יהפוך ספר חובה מהר מאוד בכל מיני מקומות".