יום אחד נכנס אל הרב צבי יהודה קוק אברך צעיר ומסר לו בחגיגיות חוברת שכתב וערך כהרגלו הרב שלמה אבינר, הכוללת תמלולים של שיחות הרב צבי יהודה, והפעם בנושא יום העצמאות. על הכריכה מישהו כתב כותרת: "פרקי משיח". הרב צבי יהודה ביקש ממני עיפרון, מחק את הכותרת ובמקומה כתב בהדגשה גדולה: "פרקי עצמאות".
הרב חייך אלי: "אומרים עלינו שאנחנו משיחיים… אנחנו מאוד ארציים. אנחנו חוזרים לעצמיותנו, מחזקים את הצבא היקר שלנו, את ההתיישבות בכל חלקי ארצנו, את לומדי התורה, את ההנהגה הלאומית שתתנהל בדרך אמונה אמיצה ובוטחת, והכול מתוך אהבה".
זה היה בשבילי שיעור בעשייה ציונית ובעצמאות בשידור חי. כך גם הנחלתי לילדיי.
יום אחד התקשר אליי אביה, בננו הבכור, בסערת רגשות. "אבא, שוב שרפו הערבים כרם בגוש טלמונים בבנימין. חייבים לעזור להם. חייבים!"
התקשרתי לבעל הכרם. להפתעתי זה היה שלומי כהן, חברי לספסל הלימודים, בשיעור בוגרי צבא בישיבת מרכז הרב. נסענו לשם מייד. המראה היה נורא. הערבים שרפו את תשתיות הכרם, עקרו חלק גדול מהשתילים וזרעו הרס בכל הבא לידם. פוגרום ממש. זו לא הפעם הראשונה ולא האחרונה, סיפר שלומי.
זה היה ערב שנת השמיטה, והרב ליאור התיר לנו לטעת מחדש חלק מהשתילים. גייסנו משאבים לשיקום הכרם. אביה שמח מאוד, כי ידע שהכרם הזה יהפוך ליישוב של קבע בבנימין. הכרם שומר על מאות דונם של קרקע בבעלות המדינה מהשתלטות ערבית עוינת. קרקעות אלו משמרות רצף טריטוריאלי אסטרטגי בגוש טלמונים, בין נריה לחרשה.
כחודש לאחר מכן, בי"ב בחשוון ה'תשס"ח, עלה אביה בסערה השמימה. נותרה לנו צוואתו: לשמור על רצף החקלאות וההתיישבות.
אביה לא זכה לראות את התפתחות הכרם. הענבים המתוקים שהלכו והשתבחו והיין הנפלא שהופק מהם היו עדות לברכה של אביה, ששרתה בכול. הבתים הראשונים של 'כרם אביה' הפכו כמתוכנן כתשתית ליישוב לתפארת. מאמצים אדירים של תנועת ההתיישבות אמנה להשיג אישורי תב"ע בסיוע הרב אלי בן דהן, סגן שר הביטחון, נשאו פרי, ובתוך זמן קצר הונחו היסודות ליישוב הקסום 'כרם רעים', שעתיד לגדול ל-400 משפחות. בתים פרטיים מוקפים בכרמים, צופים אל נוף בראשיתי. מי צריך יותר?
ראשוני המתיישבים היו חברי גרעין רעים, חבריהם של שלושת הקדושים שמואל וייס הי"ד, עמיחי מרחביה הי"ד ויוני נתנאל הי"ד, שמסרו נפשם במלחמות ישראל על הגנת העם והארץ. הדרך ל'כרם רעים', שנסללה בסיוע אמנה ומשפחת פאליק, נקראת 'דרך אביה' וכן השדרה המרכזית של היישוב, עדות חיה לדרכו של אביה: אמונה, יוזמה, חלוציות, התיישבות ומסירות נפש, והכול מתוך תורה ואהבה.
לאחרונה נעקרו גפנים בכרם אביה כדי להכשיר שטח לעוד ועוד בתים ליישוב החדש. אל דאגה, חלק מהכרם ימשיך ללבלב ולהניב ענבים ליין משובח, והחלק שנעקר ישוב ויינטע בקרוב באתר חלופי.
כן, אין אלו "פרקי משיח" אלא "פרקי עצמאות", כמאמר הרצי"ה. אנו חוזרים לעצמיותינו. עשייה חלוצית לתפארת של התיישבות, חקלאות וציונות אמיתית.
