אבא
משה אליעזר רט ז”ל. דמות מופת ששרד 10 שנים במחנות עבודה וכפיה, עלה ארצה וגורש לקפריסין, עלה שוב והתגייס לקרבות מלחמת העצמאות, הקים בית לתפארת, תוך שמירה על אמונה, תמימות, לב טוב, וחיי צניעות של תורה ועבודה.
אמא
שרה ז”ל. ניצולה ושורדת אושוויץ ושלוחותיה.
לאחר שאיבדה הכל, חגרה בעוז מותניה, בחרה בחיים, ובעשר אצבעותיה במסירות אין קץ ומתוך חכמת חיים אדירה נתנה לנו ולעולם שיעור באמונה ונחישות, ביושרה ובמוסר עבודה, בעין טובה וביכולת לקיים “בערב ילין בכי ולבוקר רינה”. בכפות ידיה ועל פניה היו צרובים סיפורו של הדור כולו.
החצי השני
חגית לבית קמיל. כולה חסד ואמת, ושל כולנו – שלה. נינה לרב הגאון משולם ראט זצ”ל מגדולי הדור. בת לצפירה קמיל לבית הייטנר-האיתן ז”ל אשת החסד, ולפרופ’ צבי קמיל ז”ל.
פרופ’ צבי קמיל
חמי ז”ל. חתן פרס ביטחון ישראל, ממקימי הכור בדימונה, ויו”ר הועדה לביטחון גרעיני של מדינת ישראל, מאנשי הסוד שנשאו בנטל ביטחון המדינה עשרות שנים, איש שסדר יומו בתל אביב החל במשך עשרות שנים השכם בבוקר בטבילה במקווה, לימוד דף יומי ותפילת ותיקין, ומשם יצא לעיסוק בביטחון ישראל.
השראה
הרב אריה לוין זצ”ל. אבי האסירים. מדהים, שאיש שמעולם לא פגשתי ולא הכרתי מלבד הסיפורים והספרים, הוא האיש שהכי משפיע על חיי. צדיקי אמת גם במיתתם קרויים חיים ומשפיעים.
מסעות לפולין
להיות דור שני לניצולי שואה זו זכות גדולה, שחובה גדולה עוד יותר בצידה. זכות לגדול ליד אנשים מלאי עוצמה ואמונה שעברו גיהנום ובחרו בחיים, ובעשר אצבעותיהם קמו בבוקר והתחילו הכל מבראשית, בלי לנטוש את תורת אביהם ומוסר אימהותיהם. זו חובה ואתגר להיות ראויים לפיקדון הגדול, הפיזי והרוחני, שהם הפקידו בידינו. אני חש שהמסעות אותם אני מדריך ומוביל לפולין בשלושים השנים האחרונות הם חלק מקיום צוואתם של הורינו להמשיך ולספר את הסיפור, “כי לא יכבה נרו לעולם ועד”.
מכון ש”י והתלמוד הישראלי
שני מפעלי חיים חינוכיים אדירים שהייתה לי הזכות להיות שותף להם בארבעים השנים האחרונות, וכותרתם אחת: קירוב, ערבות הדדית ולכידות חברתית, והרבה אהבת אדם, ארץ ותורה.
תקשורת
עשרות שנים ישבתי באולפנים השונים מול המיקרופון בערוץ 7, בקול ישראל, מול מצלמות הטלויזיה בערוץ 1, ובחדרי העריכה והכתיבה.
הגעתי אל עולם התקשורת כאיש חינוך, מתוך רצון להשפיע ולחנך באמצעות התקשורת, ללמד, לרומם, לעורר חשיבה והשראה. מודה בתמימותי, ומעדיף להיות כזה במודע ובמכוון. עצוב וחבל שחלקים רבים בעולם תקשורת ההמונים הפכו אותה לכלי ליצירת ועידוד ניכור, פילוג ושנאה.
מדינת ישראל
אהבה עצומה לכל הנס הגדול הזה.
ספרות
ספר טוב יש בכוחו לגעת בנשמה.
זכיתי לכתוב מספר ספרי מבוגרים וילדים, ואין נחת יותר גדולה לסופר לראות את העיניים הבורקות של הילד או הילדה בזמן הקריאה וההיסחפות בעלילה. עם הספר אנחנו.
הקרב בסולטן יעקב
במבט של כמעט 40 שנה לאחור. הקרב הזה שבו השתתפתי ונחשב לאחד הקרבות הקשים בתולדות צה”ל, בו איבדנו עשרות מחברינו, עשרות פצועים, ויש לנו עדיין שבויים ונעדרים – היה אירוע מכונן ששינה את כל מהלך חיינו, והשפעתו ניכרת בכל יום ויום בבחירות שלנו בחיים. מבחינתי- הקרב עצמו הסתיים פורמאלית לפני כמעט 40 שנה, אבל המלחמה עוד לא הסתיימה, היא יום יומית, בה כל אחד מאיתנו בדרכו שלו ועם כוחות הנפש שלו ממשיך להילחם ולחפש את הדרך ל’הפכת מספדי למחול לי פיתחת שקי ותאזרני שמחה”.
השאלון:
דף פייסבוק שאתה עוקב אחריו:
אושיית הפייסבוק שלי היא בני הבכור הרב ד”ר משה רט. הכתיבה העשירה שלו במגוון נושאים מרתקים, ברוחב ראייה ועומק התבוננות, מאתגרת, מעוררת השראה, ומותירה הרבה חומר לעיון ומחשבה.
שיר שגרם לכך לבכות:
“שתלתם ניגונים” של פאניה ברגשטיין. “שתלתם ניגונים בי אבי ואימי, ניגונים מזמורים שכוחים… עיני אעצום והריני איתכם מעל לחשכת התהום”.
נותנים לך יומיים ‘לבזבז’ מה אתה עושה איתם?
יום אחד תורם כליה, וביום השני משלים את העמודים שחסרים לי בדף היומי.
נותנים לך כרטיס פתוח לכל היעדים – לאן אתה טס?
מכיוון שכבר הייתי בכל העולם כמעט, היעד שאבחר בו הוא חדרון קטן בין מירון לצפת, או בין מטולה לקרית שמונה, עם מיטה, שולחן, כיסא ומנורה, וחלון לנוף (בלי וויי פיי).
