01
מבחינה היסטורית חודש אב נקרא כך משום שבשפה הבבלית 'אב' משמעו 'אש', וזהו מזג האויר בחודש זה. ולא רק מזג האויר, האש משתוללת כעת וחורכת בכל החזיתות; בית המקדש נשרף גם הוא באש. אנו נמצאים באחד החודשים החמים בחייה של מדינת ישראל. במשך שנים ידענו שהתלקחות של מלחמה אזורית היא בלי נמנעת; והיא לא הסתיימה עדיין. רבים נלחצים מכך שאנו נמצאים בימים שהם מיועדים במסורת לפורענויות.
02
אבל בעברית משמעות המלה אב היא אחרת לגמרי. אביו של אדם הוא מקור החיים שלו, ואבינו שבשמים הוא מקור חיי העולם. אחת המידות שהתורה נדרשת בהן נקראת 'בניין אב', היינו כלל יסודי שמשמש כמקור והשראה ללימוד למקומות נוספים. המילה 'אב' גם קשורה למילה 'לאבוֹת', כלומר לרצות. בחודש זה אנו רוצים לגעת בשורש החיים, להתחבר לאב הגדול – אבינו בשמים.
03
אחד מתפקידיו של האב הוא לנחם. להעניק פרופורציה לילדיו. גם כשהאש משתוללת בחוץ – האב והאם מגוננים ומנחמים. נכון הוא שימי חודש אב עלולים לפורענות אבל גם המשיח, מנחם, נולד בתשעה באב (ירושלמי, ברכות); בחודש זה גם חל גם ט"ו באב. ראינו בשנים האחרונות שגם כשהאש פרצה, בסופו של דבר הביאה גם לתשועה ואהבה.
04
ספר דברים שנתחיל לקרוא השבוע מכונה "משנה תורה" כי שומעים בו פעם שנייה את התורה באופן שונה מארבעת החומשים הקודמים. בספר דברים ישנה סקירה של המאורעות מהזווית האנושית של משה ושל עם ישראל; חשוב לא רק ללמוד כיצד דברי התורה נאמרו באופן אובייקטיבי מאת א-לוהים, אלא ללמוד גם כיצד הם נקלטים ונשמעים אצלנו באופן סובייקטיבי.
וכך הוא בכל דבר בחיים. לכל דבר יש שני צדדים: הדבר כפי שהוא לעצמו, והדבר כפי שאנחנו מבינים אותו. "אחת דיבר א-לוהים שתיים זו שמעתי" (תהילים סב, יב).
05
בפרשת דברים נאמר על השופטים: "ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר: שמע בין אחיכם, ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו. לא תכירו פנים במשפט, כקטן כגדל תשמעון. לא תגורו מפני איש, כי המשפט לא-להים הוא, והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו". הפועל שמיעה מופיע כאן שלוש פעמים בהטיות שונות. לעומת ראייה שהיא אובייקטיבית, שמיעה היא הקליטה הסובייקטיבית שלנו, כל אחד שומע דבר קצת אחר. השפיטה בעם ישראל נעשית דרך השמיעה של השופטים, דרך העולם האנושי.
06
השבת נקראת שבת חזון, על שם ההפטרה מחזון ישעיהו בן אמוץ, אשר חזה על יהודה וירושלים. שם כתוב: "שמעו שמים והאזיני ארץ כי ה' דבר…". הנביא מדבר במונחים של שמיעה, על המבט הזה שלמרות שעכשיו בית המקדש לא בנוי, למרות שעכשיו אנחנו לא רואים, אנחנו כן שומעים. אנחנו מצויים בעמדה שגם אם בית המקדש לא נבנה עדיין בפועל, אנחנו בונים אותו בתוך הלב שלנו.
07
יש אנשים שנותנים לתקופת המלחמה "לעבור לידם", סוג של ניתוק שאולי עוזר לשרוד אולם לא יותר מכך. לעומתם יש ששומעים היטב מה הקדוש ברוך הוא אומר לנו בזמן המלחמה. אני מציע לא לתת לימים הללו לעבור לידינו, לנסות למצוא מה אנחנו מצליחים למצות בלב מתוך התקופה התנכי"ת שאנו נמצאים כעת בתוכה. בית המקדש יבנה מתוך התקופה שלנו. "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל". ■
