בשיחה עם ארז צדוק, מנכ״ל ׳אביב בית השקעות׳, דיברנו על השקעה בחברות הוגנות, על חשיבות הגז לישראל וגם על המפעל המיוחד שגרם לו לפעול קצת אחרת: ״יש שם עובדים בעלי תסמונת דאון ועם אוטיזם״.
בפתח הריאיון עמו, שאלתי את ארז צדוק האם מדינת ישראל יכולה לשאוף לכלכלה יהודית. זה נושא שלא מדובר מספיק, אבל לצדוק יש תשובה: ״בהחלט, מדינת ישראל יכולה לשאוף לכך. אבל מדינת ישראל לא תשאף לכך אם האזרחים בעצמם לא ישאפו לכזה דבר, או לפחות המגזר הדתי ישאף לכך״.
מנכ״ל ׳אביב בית השקעות׳ מציג דוגמה פשוטה: ׳היתר עסקה׳. ״יש חברות ציבוריות גדולות שלא חתומות על היתר עסקה. לחתום על היתר עסקה זה לחתום על נייר מאוד פשוט שבא ומתיר להלוות עם ריבית. אין התנגדות מצד הרשויות לחתימה על היתר עסקה, ואין בעצם שום משמעות עסקית כזו או אחרת לחתימה על היתר עסקה. לכאורה מדובר בעניין טכני בלבד, אבל הוא מאפשר לחברות לפעול על פי הלכות ריבית ואנחנו יודעים עד כמה חמור הנושא הזה. עדיין יש חברות שלא חתומות על היתר עסקה״.
״יש היום בערך שני טריליון שקלים של השקעות פנסיוניות, כלומר השקעות בקרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וכד׳, ויש כ-20 מיליארד שקלים שמושקעים באפיקים הפנסיוניים האלה בהשקעות כשרות – השקעות בחברות שלא פועלות בשבת וחתומות על היתר עסקה״.
זאת אומרת על פי ההלכה?
״תראה, על פי ההלכה זה גם לא לגנוב ולא לשקר וגם את זה אנחנו בודקים ככל יכולתנו. אבל כן, יש גופים רבניים שממיינים את שני הפרמטרים הללו, ולפיהם ממיינים את החברות האלה לכשרות וללא כשרות״.
״כמו שאמרנו, 20 מיליארד שקלים מושקעים כיום בהשקעות כשרות. אם כלל הציבור הדתי בישראל היה משקיע בהשקעות כשרות בלבד, אז פחות או יותר 400 מיליארד היו מושקעים בהשקעות כשרות. חברה גדולה שלא חותמת על היתר עסקה מפסידה היום משקיעים של 20 מיליארד שקלים, זה לא נורא עבורה. אבל אם היא הייתה מפסידה 400 מיליארד שקלים משקיעים, היא הייתה חותמת על היתר עסקה״.
צדוק לא אומר שבגלל דבר כזה חברה שפועלת בשבת הייתה מפסיקה לפעול בשבת, אבל חברה שמתלבטת אם לפעול בשבת או לא, ובימים אלה פועלת בשבת – 400 מיליארד שקלים היו משכנעים אותה להפסיק את הפעילות בשבת.
״אז אתה שואל אותי האם יש כלכלה יהודית?
ארז צדוק, מנכ״ל ׳אביב בית השקעות׳,
ודאי שיש, אבל כלכלה יהודית זה לא רק שבת וריבית. כלכלה יהודית זה לא תגזול, לא תונו איש את אחיו, לא תלין פעולת שכיר – כל הדברים האלה זה כלכלה יהודית. יש היום לא מעט אנשים שעושים העדפות ערכיות בקניות שלהם בסופר, יש מי שמעדיפים מוצרים מיהודה ושומרון או חברות שלא מתעללות בבעלי חיים. כל אחד וההעדפות שלו וזה עדיין לא מספיק. הממשלה לא תסגור מפעלים שעובדים בשבת ולא תכריח לחתום על היתרי עסקה, אבל זה בידינו. אנחנו יכולים להשפיע על הנושא״.
״אני מנהל דיונים הלכתיים רבים עם אנשים שונים על האם יש חובה להשפיע על פי ההלכה או לא. לא צריך לקיים את הדיונים האלה, כי צריך להסתכל על הנושא בעיניים של ׳מה השם אלוקיך רוצה מעמך׳ – איך אנחנו צריכים להתנהל ביום-יום בלי קשר למותר ואסור. אז ניתן לקיים כלכלה יהודית, זה תלוי בנו, בחינוך שלנו״.
החברה שלך משקיעה בחברות שמתנהלות בהוגנות ועל פי ההלכה. מה זה אומר בפועל?
״אנחנו עושים היום מהפכה. במשך תשע שנים אנחנו מנהלים השקעות בחברות שמתנהלות בהוגנות ועל פי ההלכה, אבל בקרנות פרטיות. המהפכה היא בכך שהקמנו בית השקעות הכולל השקעות בניהול תיקים, בקרנות נאמנות ובקופות גמל וקרנות השתלמות בניהול אישי. אנחנו מנגישים מגוון רחב של שירותים לאנשים שרוצים מצד אחד להשקיע בחברות הוגנות ועל פי ההלכה, ומצד שני גם לא לאבד פוטנציאל תשואה״.
הגז חשוב מאוד למדינת ישראל
צדוק התנגד בעבר למתווה הגז, ובמסגרת התנגדותו למתווה הקדיש לו טורים רבים בעיתון ׳דה-מרקר׳, התראיין נגדו באמצעי התקשורת, ואף נאם נגדו בהפגנה בתל אביב.
למה התנגדת בעבר למתווה הגז?
"ההתנגדות הייתה על ההיבטים המסחריים של המתווה. בחלק מההערכות טעיתי, אבל בעיקר שגיתי בשיתוף הפעולה עם המתנגדים למתווה. טעיתי לחשוב שהמניעים שלהם כלכליים בעוד שהם היו נגד הימין ונתניהו. תמיד טענתי שצריך להוציא את הגז מהאדמה, שהגז חשוב מאוד למדינת ישראל. אנחנו צריכים להיות מאוד שמחים בגז היום".
״בהשקעות שלי אני משקיע באנרגיה ירוקה, אני בעד אנרגיה ירוקה אבל ייקח עוד שנות דור עד שנוכל להתבסס עליה. משכך, כל עוד אנחנו לא יכולים להתבסס עליה, אז כמובן שהגז עדיף עשרות מונים על פחם ודלקים פוסיליים״.
מעבר לכך אומר צדוק, ״הגז הופך אותנו למעצמה אזורית גם בעניין של קשרים דיפלומטיים, עוצמה מדינית, וגם בהקשר הפיננסי כמובן. צריך להמשיך ולחפש גז בים התיכון ולהודות לקב״ה שיש לנו את המשאב הזה ושאנחנו לא תלויים בחסדים של אחרים. ומה שקורה בימים אלה באירופה בהקשר לגז הוא ההוכחה לכך״.
שלושת אלה הובילו אותי לעשות משהו שאני לא עושה בדרך כלל
בשנת 2019 הצטרף ארז צדוק כמשקיע פרטי למפעל ׳אדווה׳ לייצור סבון ומוצרי קוסמטיקה מחומרים טבעיים. מדובר במפעל חברתי המעסיק אנשים בעלי צרכים מיוחדים, שאותו הקים שלמה קשת בכוכב השחר שבמזרח בנימין.
מה גרם לך להשקיע במפעל אדוה?
״באדווה יש שלושה דברים שאהבתי. האחד – המפעל נמצא בכוכב השחר, ואני כמובן מעודד השקעות ביהודה ושומרון. דבר שני – העובדה שהמפעל מעסיק עובדים עם צרכים מיוחדים. יש שם עובדים בעלי תסמונת דאון ועם אוטיזם. הבעלים שהוא השותף שלי, הוא אב לילד עם תסמונת דאון ממגורשי גוש קטיף שהגיע לכוכב השחר, ומצא שבבנימין אין אפשרויות תעסוקה טובות לבעלי צרכים מיוחדים. הוא הקים את המפעל עבור בנו ועבור חבריו. הדבר השלישי – אני מאוד בעד סביבה, מוצרים טבעיים, חזרה אל הטבע איפה שאפשר״.
״שלושת הדברים האלה יחד עם השותף הנהדר״, מפרגן צדוק, ״הובילו אותי לעשות משהו שאני לא עושה בדרך כלל. זו הפעם היחידה שהשקעתי במפעל מחוץ לשוק ההון. שלושת המרכיבים הללו דיברו אליי״.
אין באמור לעיל משום ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים של כל משקיע.
