שליפות

אלימלך קרזן

דור שני בחברון, הוריו אורי ושלי היו ממקימי אדמות ישי
(תל רומיידה) אחרי שהתחתנתי עם נעה מרמת גן היה ברור לנו שאנחנו נשארים בחברון. גם נעה נדבקה באהבתה למקום. אנחנו הורים ל-5 ב”ה ושמחים על הזכות להתגורר ולהיות שייכים לעיר האבות .

אלימלך קרזן

הישוב היהודי:
המגורים בחברון הם משימה לאומית. בישוב היהודי מתגוררות כ-80 משפחות. היו הרבה יהודים שהיו מוכנים לבוא לגור פה, אבל אין אפשרות. כרגע אנחנו בתהליך משמעותי להשיג אישורים לעוד 100 יחידות דיור, זה יכפיל את מספר המשפחות.

הילדות בחברון:
הילדות בחברון לא דומה לילדות בשום מקום אחר. עיקר ההתרגשות היא מהחיבור והקשר עם מערת המכפלה. אתה פותח חלון בבוקר ורואה מולך את המקום השני בקדושתו לעם היהודי, שהוא גם בית הכנסת שלך ומרכז החיים כאן, זה קסם מיוחד.

יחד עם זאת יש לא מעט אתגרים עם הערבים והשלטונות. בשנות ה 80 אמא הייתה מוציאה אותי מהגן והיינו הולכים יחד לקניות בקסבה, היו יחסי שכנות לא רעים. היו קשרים והיינו מבקרים אצל ערבים. אבל מאז הסכמי אוסלו אין יותר יחסי שכנות.

הפחד: אנחנו חיים חיי שגרה מלאים: הולכים לעבודה, הילדים הולכים לבתי ספר ולגנים, הילדים משחקים בחוץ ואנחנו לא נותנים לפחד לנהל אותנו. זו חוויה שונה מאשר חיים בעיר, אך יש לנו חיי שגרה מלאים.

העיסוק: מנהל במנהלת מערת המכפלה ששייכת למועצה הדתית, הגוף האזרחי שאחראי על ניהול ותחזוק המקום. אנו עובדים בשיתוף הצבא, מג”ב, הישוב היהודי בחברון וגופים אזרחיים נוספים. אנחנו עושים ככל יכולתנו כדי לחבר את המקום לעם ישראל ואת עם ישראל למקום. אנו מקיימים ארועים שונים במהלך השנה, גולת הכותרת היא כמובן שבת חיי שרה, ובה מגיעים עשרות אלפי אנשים.

שבת חיי שרה: חג נוסף בלוח השנה היהודי. זה החג של עיר האבות ומערת המכפלה. מגיעים עשרות אלפי אנשים מהארץ והעולם, מתארחים אצל משפחות, באוהלים ואפילו בשקי שינה ברחובות. רבים משתתפים בתפילות ובשעורים, מטיילים וממלאים את רחובות העיר. בשנים האחרונות בית חב”ד חברון מקיים סעודות שבת המוניות, בשנה שעברה הוקם אוהל ל6000 אנשים והיו כ-50000 משתתפים בשבת. זו היתה חוויה מרוממת ומיוחדת שמרגשת אותנו בכל שנה מחדש ונותנת לנו להבין את הערך הגדול שיש למקום, בעיני עם ישראל ובכלל.

הקורונה: מאז הקורונה יש מעט מאוד מבקרים ומובן שלא מתקיימים ארועים. המקום היה פתוח למניינים קטנים ומצומצמים בהתאם להנחיות, אין לנו מושג אם ואיך נקיים את ארועי שבת חיי שרה בשנה הזאת אבל אני תפילה לימים טובים מאלה. אין לי ספק שעם ישראל יחזור להגיע ולהתפלל ועוד נקיים ארועים במערת המכפלה ברגע שיתאפשר. מגן דוד אדום: בנוסף לתפקידי במנהלת מערת המכפלה, אני גם נהג אמבולנס מתנדב במד”א. אני מרכז את תחום רפואת החירום בישוב היהודי. במסגרת העבודה בתחום זה חוויתי ארועים קשים ומורכבים, אבל ב”ה בשנים האחרונות בסייעתא דשמיא ובזכות עבודה מאומצת של כוחות הביטחון, המצב הביטחוני הרבה יותר רגוע.

יהודים ומוסלמים במערת המכפלה: בשנת 2019 ביקרו במערת המכפלה כמיליון וחצי מבקרים: יהודים, מוסלמים ותיירים. מערת המכפלה מחולקת כך שיש הפרדה מוחלטת בין המבקרים היהודים למוסלמים. גדוד מג”ב מאבטח את המקום במסירות רבה, כך שרבבות המבקרים יכולים להגיע בנחת ובתחושת ביטחון.

דור שני: אני דור שני למתיישבי חברון, הדור שלנו בונה חומה נוספת על מה שבנה הדור הקודם. הרב והרבנית לוינגר זצ”ל וחבריהם הקימו את הישוב היהודי החדש בחברון, בזכותם אנחנו כאן ואנחנו אסירי תודה להם על כך. אם לא היה הישוב היהודי בחברון ובקרית ארבע, מערת המכפלה לא היתה נגישה ליהודים כפי שהיא היום . אנשים שמגיעים לגור בחברון הם אנשים עם חיבור חזק, אהבה גדולה למקום, תחושת שליחות ואמונה גדולה בצדקת הדרך.

החלום: מתפלל שנזכה לראות את עיר האבות גדלה ומתפתחת לעיר ואם בישראל. שנצליח להמשיך להכות שורשים במקום. באופן אישי, שאזכה להמשיך לפעול ולעשות למען המקום ולגדל את ילדי ומשפחתי בעיר האבות המתחדשת.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…