01
אנחנו נמצאים עכשיו בימים של חודש אלול אלו, ימים שבהם אנחנו צרכים להיות בתנועה של התקדמות והשתפרות לקראת השנה הבאה עלינו לטובה.
חבר סיפר לי סיפור מקסים ומלמד שמתקשר לנושא זה: בשכונה אחת רצו לבנות בית כנסת, מכיוון שלא היה להם את האישורים המתאימים וגם לא היה להם כסף לבניית בית כנסת קבוע, הם קיבלו אישורים מהעירייה לבניית בית כנסת זמני.
הם אספו כסף מכל מתפללי בית הכנסת, הביאו אדריכל שעיצב את בית הכנסת ומעצב פנים שדאג לכל מה שיהיה בתוך בית הכנסת. לאחר כשנה הגיעה משאית ענקית שהובילה את הקרוואן הענק של בית הכנסת. כל ילדי השכונה באו לראות את המחזה של הורדת הקרוון מהמשאית. המשאית עצרה בקרבת המגרש שעליו אמור לעמוד הקרוון, נהג המשאית הפעיל את המנוף והניף את הקרוואן באוויר.
כשהקרוואן היה ממש מעל המקום שבו הוא היה צריך להתמקם, התחיל ויכוח קטן היכן המיקום המדוייק של בית הכנסת והזיזו אותו קצת ימינה וקצת שמאלה ולבסוף הניחו אותו על הקרקע.האינסטלטור והחשמלאי נכנסו מיד לעבודה על מנת לחבר את הקרוואן, ואת המפתח של הקרוואן נתנו לרב השכונה. הרב ועוד כמה אנשים נכנסו לבית הכנסת ונעשה להם ממש חושך בעיניים. ארון הקודש היה בצד מערב וכן הבמה והספסלים שהיו מקובעים לרצפה היו מכוונים לכיוון מערב ולא לכיוון ירושלים כפי שנוהגים. התחילה מהומה גדולה, מה עושים? אחד מהילדים שהיו בחוץ במשך כל היום ניגש לרב ואמר לו, מה הבעיה? תסובבו את הקרוואן. הרב אמר לו איך נסובב את הקרוון? הילד אמר, כמו שסובבתם והזזתם אותו לפני שעה, ראיתי אפילו שמישהו הזיז אותו עם האצבע. הרב חייך לילד ואמר לו: לפני שעה הקרוואן היה באוויר ואפשר היה להזיז אותו כמה שרצינו, אפילו עם האצבע. עכשיו הקרוון כבר מקובע לקרקע, אי אפשר להזיז אותו.
02
אותו הדבר זו התקופה שבה אנחנו נמצאים: עד ראש השנה אנחנו באוויר ויכולים לשנות, להשתפר ולהשפיע, ברגע שהגיע ראש השנה הדין כבר נגזר.
בסיפור עם הקרוואן כשמדברים על להזיז את חיינו עם האצבע וכל חיינו ישתנו אז למה מתכוונים?
הרי כל שנה בתקופה הזאת אנחנו רוצים להשתנות ובסופו של דבר אנחנו מגלים בשנה הבאה שאנחנו שוב נופלים באותם נקודות וכמעט לא שיננו דבר, אז איך בכל זאת משתנים ומשתפרים?
הסיפור המרכזי הוא לבחור משהו אחד קטן מאוד ומדיד שבו אנחנו רוצים להשתנות ולהתמקד בו. ישנו משפט שאומר ‘היצר הרע אוהב שינויים גדולים היצר הטוב אוהב שינויים קטנים׳. וזאת למה? שינוים גדולים קל ליצר הרע להפיל בדרך אבל מעשים קטנים מאוד קשה לו להפיל. אני זוכר שבת אחת התארחנו אצל אחי ראובן וגיסתי רותי בקרית שמונה. בבוקר הלכתי יחד עם אחי לשיעור שהוא מעביר לפני התפילה לבעלי בתים. אחד עובד כרצף, שני בעל מאפיה, שלישי בנאי והרביעי בעל מכולת. השיעור מתקיים באופן קבוע כבר 38 שנים.השיעור מתחיל בחצי שעה של לימוד משנה או גמרא, וברבע השעה האחרונה כל פעם מתחילים ללמוד מספר מסוים עד שמסיימים אותו ועוברים לספר הבא. ברבע השעה הזאת במשך 38 שנים הם זכו לסיים עשרות רבות של ספרי יהדות בלימוד מעמיק ויסודי. אתם מבינים, בסה״כ רבע שעה בשבוע וכמה זה יכול להיות משמעותי. ישבתי בשיעור ממש עם דמעות , הסתכלתי על היהודים המבוגרים האלה בהערצה. איזה לימוד גדול למדתי מהכוח של ההתמדה הפשוטה והקטנה הזאת.
03
וברמה האישית אני זוכר שפעם רציתי להשתפר בתפילה, מכיוון שאני עם בעיות קשב וריכוז משמעותיות אחד הדברים הקשים לי זה התפילה.
קניתי כל מיני ספרים העוסקים בתפילה, משמעותה וכוונותיה למרות שלמדתי את הספרים בעיון רב תפילתי לא השתנתה אולי אפילו הלכתי מעט אחורה בנושא זה.
ואז קיבלתי החלטה לכאורה ממש לא משמעותית ,החלטתי להתחיל להגיד את קטע הסיום של כל התפילות שמתחיל במילים ‘עלינו לשבח’ מילה במילה.
לכאורה מעשה פשוט ולא משמעותי אבל מעשה זה שינה לי את כל התפילה ויחסי אליה וגרם לי שהתפילות היו לי הרבה יותר משמעותיות.
אני מאחל לכולנו בימים האלו שעדיין אנחנו באוויר לקחת מעשה קטן ומדיד שבו נתמיד במהלך כל השנה מעשה שיגרום לנו להתקדם ולגדול ולהשתנות לטובה. שתהיה לכולנו שנה טובה, שנה של השתפרות, התחדשות והתקדמות.
