01
יש משהו נחמד בלהיות ירושלמית. לזמן לא ארוך אני מניחה, לא בבית, אבל ירושלמית. יש בזה קסם, אתם חייבים להודות.
הפעם יצאנו מהבית לבית המלון הרבה יותר מוכנים. במערכה הקודמת מול איראן, הכל היה כל כך מפתיע ובאמצע הלילה ובבלאגן, ובמשך שבועיים הרגשנו מפונים אמיתיים. לא רק נעים ונדים, אלא באמת לא יודעים מה קורה איתנו היום, בטח שלא מחר. וההרגשה הייתה שנתלשנו מקרקע יציבה. הפעם, לעומת זאת, ידענו שכשתהיה תקיפה, אנחנו יוצאים מהבית. לא ידענו מתי יגיע הרגע ולא ידענו לאן נלך, אבל ידענו שזה יקרה ושזה מוגבל בזמן. הכל היה הרבה יותר מסודר ומדוייק. ובעיקר, היינו בטוחים בחסדי ה' עלינו, שגם הפעם נביס את האוייבים באיראן ונשחרר את עצמנו, את העולם ואת העם האיראני משלטון אכזר. והידיעה הזאת – יש בה כוח רב, שמאפשר להיות מחוץ לבית כמה זמן שצריך.
02
מרכזה של ירושלים הוא הר הבית, המקום הקדוש שלנו, ומתחילת המלחמה, כמו מקומות רבים אחרים ללא מקומות מיגון, גם הוא היה סגור.
מי שפספס, וכיף לו שפספס, המלחמה נפלה על חודש הרמדאן, שבו מגיעים אלפי מוסלמים לשהות בהר הבית, ובעבר גם יצאו משם לפגע בעם ישראל בדרך. בשלוש השנים האחרונות ברוך ה' והרבה בזכות איתמר ונציב שירות בתי הסוהר קובי יעקובי, חודשי הרמדאן היו שקטים מאוד באופן יחסי, כמעט בלי פיגועים. כבר נפרם הקשר רב השנים בין חודש הרמדאן לרצח יהודים בלתי פוסק. והשנה יותר מכולם.
ההר סגור והשמש זורחת. ובינתיים שוטרים במדי מדינת ישראל שומרים לנו על המקום הקדוש הזה ומתהלכים בו, שלא יישאר שומם.
03
ואם יש אדם שעושה טוב במדינה הזאת, ומשנה יחד עם איתמר את תנאי המחבלים בכלא עד שהם מפחדים עד מוות להיכנס לשם, והפיגועים ירדו דרמטית, ברור שהיועצת המשפטית לממשלה תהיה נגדו. נכון? ברור שהיא מריחה את הטוב ורודפת אחריו עד חורמה, בשם קיצוניות שמאלנית מוטרפת. ובאמצע המלחמה, כשהעבודה בבתי הכלא רבה יותר, היועמ"שית מבקשת להזמין לשימוע את קובי יעקובי. מה דחוף עכשיו? כי יש אנשים שנלחמים למען עם ישראל ודואגים שיהיו פה יותר חיים, ויש מי שנלחמת נגד עם ישראל בשנאה עצמית לא נגמרת. לא מצאתי סיבה נוספת, בטח כשהיועמ"שית חפרה בכל עברו של יעקובי לפני שהתמנה לנציב, כדי לנסות למנוע ממנו את המינוי, ולא מצאה על מה. גם עכשיו אין על מה, אבל עכשיו היא יורה בכל הכיוונים בתקווה לפגוע במישהו. בלי מחשבה. בלי רגע של דאגה למדינה. בלי יושר ובלי מוסר.
04
בינתיים, למרות שהשמועות מספרות שבערוצי התבהלה אומרים הפוך, נראה שאנחנו מנצחים. השבח לבורא עולם. וגם אסטרטגיית היציאה פשוטה: מסיימים את המערכה בניצחון, וחוזרים לשגרה. כמה זמן שייקח. פשוט סך הכל, שמחתי לעזור.
05
ואחרונה חביבה היא התפילה על יושבי הצפון שחיים במקלטים מטווחים גם מאיראן וגם מלבנון, תושבי המרכז שרצים ביום יותר מידיי פעמים למקלט וחוטפים רסיסי טילים, לתושבי בית שמש והסביבה שהקב"ה ישמור עליהם, ועלינו, ועל תושבי הדרום שנהנים יחסית משקט שהם לא הכירו שנים, ועל כל כוחות הביטחון שלנו. ■
