אשת חיל מי ימצא

01
גשמים של ברכה עטפו את ירושלים באהבה, במשך כל השבת האחרונה.
דרכי ציון המו מקולות מים רבים אדירים, הגגות נטפו נוזלים והגבעות התמוגגו.
באי הכותל המעטים נשאו בעול התפילה עבור כל כלל ישראל.
צל״ש הכותל מוענק בזה לגבאים, גיבורי החיל, שמקפידים להתמיד ולקיים את המניינים הקבועים, ליד שריד חומת מקום מקדשנו. וגם לגבאים המסורים, שמפעילים את מנייני ׳חצרות קודשך׳ בכל הארץ ובכל מזג אויר.
צל״ש נוסף לעובדי ׳הקרן למורשת הכותל׳ שפועלים ללא הפסקה, בימים ובלילות, בחול, בחגים ובשבתות, לאפשר את התפילות ואת הכיבוד החם והעשיר בקידושא רבה, בכותל, בסדר מופתי, בכל מזג אויר ובכל מצב בטחוני.
02
מנשים באוהל תבורך: ביום שישי שעבר ליווינו, בצער רב, את הרבנית נאוה ביגון, ע״ה, בדרכה האחרונה, לגן עדן.
במשך יותר משנות דור, נאוה עמדה לימינו של הרב דב ביגון, יבדל״א. נאוה ילדה, גידלה וטיפחה 12 ילדים מוכשרים ונבונים, בעלי לב זהב, מסורים לתורה, לעם ולארץ. את בנם המקסים, אריאל ז״ל שכלה בגיל צעיר.
נאוה ניהלה בית חם, שהכניס אורחים באלפים וברבבות, ללא גבול וללא ׳שעות קבלה׳… צלחת המרק החם והמילה הטובה היו לשם דבר ולמשענת להצלה לצעירים ולצעירות רבים, שחיפשו ומצאו בתורת הרב קוק, את אמונתם ואת הדרך להכרת בורא עולם. בדרכה המיוחדת ובהקרבה אישית, הרבנית נאוה ביגון, לימדה את כתבי הרב קוק ואת אגרות הרב צבי יהודה (שהשבוע ימלאו 40 שנה להסתלקותו), במסירות ומתוך הקשבה רבה היא קירבה תלמידים ותלמידות אין ספור, ונתנה עשרות אלפי שיעורים, כלליים ופרטיים, בביתה, במכון אורה ובכל אתר בארץ.
נאוה, כמו בעלה, הרב דב, יבדל״א, הייתה אשת חסד אמיתית, בעלת עין טובה ולב רחום. נאוה הייתה בעלת ענווה מיוחדת, אמונה ענקית, ידע תורני נרחב, ציונית וחלוצה. נחושה ואמיצה, אך מלאת חום אנושי וחוש הומור ממיס ומקרב. מעולם לא ביקשה דבר לעצמה. רק נתנה ונתנה.
נאוה תחסר מאד לאלפים שהעריצו אותה. הדור נזקק וכמהה לנשות מופת כאלה, שנפקד מקומן בעולם של מגיפה – עולם קר ומנוכר.
יהי זכרה ברוך.
03
רבות נשים עשו חיל ואת עלית על כולנה: ביום ראשון השתתפתי באזכרה מכוננת, במלאת השבעה להסתלקותה של המלכה – אסתר יוכבד פולארד ע״ה.
ספדו לה, בהתרגשות רבה, רבנים ואישי ציבור רבים, ביניהם הרבנים יוסף ושמואל אליהו וגם יוסי דגן, ראש המועצה האזורית ׳שומרון׳.
לסיום, עלה יהונתן פולארד הי״ו, להספיד את רעייתו המסורה. הוא דיבר באנגלית, סיפר על עמידתה האיתנה והעקבית לצידו, כשהיה בבית האסורים, ועד יומה האחרון, לאורך כשלושה וחצי עשורים.
׳היא לימדה אותי כל מה שאני יודע על יהדות, מצוות וארץ ישראל. כשפגשתי את רפי איתן הקשיש, כשבא להתנצל על היחס המחפיר אליי, מצד הממונים עליי, רציתי להתפרץ עליו. אסתר עצרה אותי ולימדה אותי פרק בהלכות ׳דרך ארץ יהודית׳ – לסלוח. כמו שהקב״ה סולח – מה הקב״ה רחום אף תהיה אתה רחום׳.
׳לאחר שעצמה את עיניה, פקחה אותן שוב. איני יודע היכן הייתה באותה שעה. כאן או שם. היא הביטה בי, במבט מלא אהבה ואמרה בקול חלוש אך צלול וברור: ירדתי לעולם כדי לקיים שתי משימות חשובות. האחת – להביא אותך לארץ ישראל. ארץ אבותיך (פולארד הוא נצר לשושלת רבנים), ארץ אבותינו. והמשימה הגדולה, הקשה והחשובה יותר היא להביא אותך לארץ כיהודי. ולא כגוי. נראה לי שאת משימותיי קיימתי וסיימתי״, ועצמה את עיניה.
בהיכל התפילה, של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ״ל, עין לא נותרה יבשה.
יהונתן סיפר בהתרגשות רבה, למאות המשתתפים באזכרה, כיצד הרב מרדכי אליהו בא מספר פעמים לחזק אותו בכלא, והקפיד לקרוא לו: ״יהונתן! לא ג׳ונתן ואף לא יונתן״.
מוקדם יותר סיפרתי ליהונתן, על מה שכתבתי כאן, ב׳גילוי דעת׳, בנושא כפיות הטובה של שרי ההגנה האמריקאים והפנטגון למדינת ישראל.
לא חידשתי לו, כשפירטתי בצער רב, כיצד אנו מספקים לאמריקאים, במשך שנים רבות, מידע מודיעיני רב, רגיש וחיוני והם מונעים מאתנו מידע שיכול להציל חיים של יהודים רבים.
יהונתן חייך חיוך מר וסיפר לי כך, בערך: ׳אני יכול לספר כי זה כבר גלוי. מה שלא גלוי איני יכול לספר. ומעשה שהיה כך היה – שר ההגנה האמריקאי קספר ויינברגר, (שהיה בן לאב יהודי ולאם נוצרייה) יצא בהודעה פומבית מטעם הממשל האמריקאי, שסדאם חוסן לא מפעיל ולא מחזיק נשק כימי וגם אין לו נשק לא קונבנציונאלי מכל סוג! אני ישבתי אז בחדר עם חברים, כשלפנינו פרוסים צילומי אוויר מפורטים, של נשק לא קונבנציונאלי, שצולם על ידי האמריקאים בעיראק. הפנטגון החביא צילומים אלו ולא היה מוכן למסור אותם לישראל.
בלית ברירה ישראל הוציאה שני פנטומים לגיחת צילום רחוקה ומסוכנת בעיראק.
מטוס אחד התרסק ולא חזר והעם היהודי בישראל הפסיד שני טייסים מנוסים ומבריקים, מטובי בנינו. נותרו גם שתי משפחות יקרות, מיותמות ושכולות.
כשהראו למזכיר ההגנה דאז, קספר ויינברגר, את הצילומים של הנשק הכימי, שצילמו הפנטומים הישראלים בעיראק, הוא הגיב בכעס: ״היכן השגתם את הצילומים האלו?״ הבעת פניו והתגובה הכועסת הסגירה את השקר, הדו פרצופי, הגדול. (שנמשך עד היום – י.ג., גילוי נאות – ויינברגר היה אחד הגורמים המשמעותיים, שהביאו, לפני כ- 37 שנים, לגזר הדין עם העונש הכבד והלא פרופורציונאלי, שהוטל על יהונתן – מאסר עולם, ל- 45 שנה, בכלא השמור ביותר ובתנאים קשים מנשוא. זאת, למרות שהתביעה ביקשה לגזור על יהונתן, עד 20 שנות מאסר, מתוך התחשבות בעובדה שיהונתן ריגל לטובת מדינה ידידה. בעקבות ההבטחה של התובעים להסתפק בבקשה לשופט שיפסוק עד 20 שנות מאסר, יהונתן הסכים לעסקת הטיעון, שכללה ויתור על הזכות להשמיע את עמדתו ולהתגונן.
יהונתן לא ידע שבאותה שעה, ויינברגר הגיש לשופט מזכר ׳חסוי׳, בן 46 עמודים! ובו נימוקים שונים ומשונים על נזקים, לכאורה, שיהונתן גרם ל׳בטחון הלאומי׳, בצירוף דרישה להחמיר את עונשו של יהונתן למאסר עולם, מעבר לכל תקדים. בעקבות דרישת ויינברגר, השופט הודיע שהוא אינו מחויב לעסקת הטיעון וגזר מאסר עולם עם המלצה לא לשחרר את יהונתן לעולם).
שבת שלום, ללא האזנות סתר! שבת של נחמות, ישועות, גשמי ברכה, ושגשוג לעם ישראל.