01
בפרשתנו, קרח מתכחש להבדלים הקיימים במציאות, וטוען "כל העדה כולם קדושים" – אין היררכיה, אין מדרג, אין גבולות. קרח הכחיש את המציאות. לכן העונש על חטאו של קרח הוא בליעה באדמה. האדמה מבטאת גבולות של מציאות מוצקה, אובייקטיבית ו"אמת מארץ תצמח", במציאות אין מקום לשקרים ולדמיונות.
02
הרבה מסקנות אפשר להסיק מהסיקור התקשורתי של ערוצי התרעלה אבל נתמקד בנגזרת הרוחנית: השקר הפרוגרסיבי שהתגלה לעין כל – שהתחזיות של פרשני האולפנים מתגלות פעם אחר פעם כפייק – אינו רק פוליטי אלא בעומק העניין פסיכולוגי ורוחני.
03
תרבות הפרוגרס טוענת שאין אלוקים, היינו אין אמת וודאות בשום דבר. עם הזמן נוצרת עמדה נפשית של משאלת לב (wishful thinking), "אם אני מדמיין משהו אז הוא המציאות". בשפה התורנית קוראים לזה הכחשת המוחש (רלב"ג איוב יא, כ). בהתאם לזאת נוצר מילון מונחים חדש: ויתורים לערבים זהו "שלום", שלטון אליטה משפטית הוא "דמוקרטיה", אבא ואבא זה "משפחה", "ראש ממשלה נבחר הוא "שטן", ו"ברור שלא נתקוף באיראן".
04
כאן טמונה גם התקווה. רבים תוהים כיצד ניתן לנצח את השקר כשיש לו כל כך הרבה משאבים? התשובה היא שהמציאות, קרי הנהגת ה' בעולמו, חזקה יותר. לא משנה כמה כסף ורעל ישפכו מהנדסי התודעה – לשקר אין רגלים ו"אמת מארץ תצמח", המלחמה שלנו היא רק על צמצום הנזק שבדרך.
05
"לכל זמן ועת תחת השמים". מלחמת ישראל-איראן היא בטיימינג מדויק. לא רק מהצד הצבאי (דמיינו מה היה קורה אם סינוואר היה מחכה לתוכנית המקורית של ציר הרשע וכו'), לא רק מהצד הבינלאומי (דמיינו מה היה קורה עם קמלה האריס הייתה נשיאת ארה"ב וכו'), לא רק מהצד הפוליטי (דמיינו מה היה קורה אם לפיד היה כעת ראש ממשלה וכו'), אלא בעיקר מהצד הנפשי-רוחני.
06
אולי לא שמנו לב, אבל אנחנו לאחר חמש שנים דחוסות באתגרים שהכינו אותנו בדיוק לרגע הבלתי נמנע של מלחמה קיומית:
תש"פ-תשפ"ג – מגפת קורונה. חוסן נפשי מול משבר רחב היקף, התרגלות לסגר ולשיבושים ארוכים, שליטה בדמיונות ובהזיות.
תשפ"ג – התמודדות מול כוחות הדיפ-סטייט שחשפו עצמם. פיתוח מערכות תקשורת ותודעה של חוסן לאומי, ניצני החלפת אליטות במערכות קריטיות.
תשפ"ד-תשפ"ה – מלחמת חרבות ברזל. חיסול חגורת האש סביב ישראל, הבאת המוכנות הצבאית, האזרחית והנפשית לנקודת המקסימום. כל אלה באים כמובן על גבי שבעים ושבע שנות מדינת ישראל ועל גבי שלושת אלפים שנות ההיסטוריה והמסורת היהודית.
07
נכון יש כאבים, יש נפגעים, ויש עוד אתגרים לפנינו, אבל הקב"ה הוא "בעל מלחמות, זורע צדקות, מצמיח ישועות". אנחנו מגיעים מוכנים בדיוק לרגע הזה. ב"ה. ■
