בחוסן הלאומי של המדינה יש שתי רגליים:
צה"ל והשירות הלאומי

בחודשים האחרונים מאז החל העיסוק סביב הרפורמה המשפטית עלה לשיח הציבורי נושא השירות הצבאי ונראה כאילו הפך לחזות הכל. העברת כמה ימים בצבא? אתה משלנו. לא עשית שירות צבאי? אתה משתמט אוכל חינם. אלא שכידוע לא כך הדבר – לא כל מי ששירת בצבא הועיל למדינה, ומנגד לא כל מי שלא לבש מדים ירוקים הוא פרזיט. נכון, יש בעם ישראל צדדים אחרים של תרומה למדינה.
הרשות לשירותי לאומי-אזרחי היא הגוף האמון על כל השדה של השירות הלאומי-אזרחי בהקשר של רגולציה, תקצוב, תכנון מרכזי, פיקוח ועוד. בתוך השירות הזה יש כמה מסלולים: השירות הלאומי הקלאסי של בנות השירות של המגזר היהודי, הדתי, יש את השירות האזרחי, שהוא השירות של המגזר החרדי, ויש מסלול נוסף שהוכר בחוק ונקרא ׳התנדבות בקהילה׳. מדובר גם כן בשירות לאומי שהוגדר בחוק ב-2017 כדי שציבורים נוספים, בעלי קושי, יוכלו להצטרף.
״מדינה עם צבא חזק וחברה חלשה זו מדינה חלשה״
ברשות מתהדרים בכ-18,000 מתנדבות ומתנדבים של השירות הלאומי, מתוכם כ-90% בנות. מתוך מי שמתחיל שנה א 50% ממשיכים לשנה ב, בכל המגזרים. ״זה נתון יפה מאוד והוא בעלייה ברוך השם״, אומר בשיחה עם ׳גילוי דעת׳ ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי. כ-10,000 מהמתנדבים מגיעים מהחברה היהודית הכללית, מתוכם כ-8,000 בנות הציונות הדתית. יותר מ-5,000 מגיעים מהחברה הערבית והדרוזית, כאשר כ-90% מהבנות הדרוזיות עושות שירות לאומי. לשם השוואה לפני 12-13 שנים לא הייתה אפילו אחת. בערך 2,000 מהמתנדבים מגיעים מאוכלוסיות מיוחדות, כמו צעירים עם מגבלה או צעירים בסיכון. ישנם גם כ-1,200 חרדים שמשרתים. ״בגדול השירות הלאומי פתוח לכל מי שקיבל פטור מצה״ל או שלא נקרא להתגייס״, אומר פינסקי.
הזכרת את צה״ל, לדעתך כראש הרשות, לצה״ל יש חשיבות עליונה יותר מהשירות הלאומי-אזרחי?
״כן״, משיב מייד פינסקי וממהר להסביר: ״אני לא מדבר כרגע על השיקולים הדתיים. במדינת ישראל יש חוק גיוס חובה וכל מי שחייב בגיוס צריך להתגייס לצה״ל. יש כמה סיבות לפטור, למשל פטור דת, תורתו אומנתו או בת דתייה. אנחנו אומנם מספר שתיים אחרי צה״ל בהיבט המדינתי, אבל אנחנו מקפידים להיצמד אליו כמה שיותר.
״אנחנו הופכים את השירות לאיכותי יותר. פתחנו סדרה של תפקידים חדשים בכל מיני תחומים, ובשנה שעברה העלנו את שכר בנות השירות ב-50% מתוך הערכה לתרומתן. צה״ל הוא עדיין צבא העם, ואם אני מסתכל על החלוקה בינינו – אז בחוסן הלאומי של המדינה יש שתי רגליים מרכזיות. האחת, החוסן הביטחוני, ועל זה אחראי צה״ל, סלע קיומנו – אם לא יהיה ביטחון בגבולות לא יהיה כלום. אבל הרגל השנייה, ואני לא יודע להגיד שהיא פחות חשובה ברמה הלאומית, זו הרגל האזרחית-חברתית. מדינה עם צבא חזק וחברה חלשה זו מדינה חלשה, ואת הרגל הזאת השירות הלאומי-אזרחי משתדל להחזיק בגאון ובצורה משמעותית״.
אתה מרגיש שהשירות הלאומי בחברה שלנו זוכה ל'חשיבות פחותה'? לדוגמה, אנחנו שומעים הרבה מאוד על חוק הגיוס, אבל לא הרבה על משהו שקשור לגיוס לשירות לאומי-אזרחי.
"לא עשינו מחקר אם זה פחות, אבל יש עוד דרך לעשות בהוקרה של עם ישראל לשירות הלאומי. אנחנו מתכוונים לעשות על זה קמפיינים. המשרתים שלנו בלי מדים, אין את האתוס הצבאי, אבל התרומה שלהם כל כך משמעותית".
״המדינה מרוויחה יותר והצעיר החרדי מרוויח ניסיון תעסוקתי"
יש היום יותר מתנדבים מאשר בעבר. למה רק 28% מהמתנדבים אינם יהודים? לא היינו צריכים לראות יותר מהם ביחס לחלקם באוכלוסייה?
״נכון שבחברה היהודית הכללית, בלי החרדים – היום רק 6% אחוז לא עושים צבא ולא שירות לאומי. בחברה הערבית יש 5,127 מתנדבים, אבל מתוך הפוטנציאל זה רחוק מהיעדים שאליהם אנחנו צריכים להגיע.
״יש כמה בעיות: אין את התרבות שכל אחד שמגיע לגיל 18 צריך לבוא ולשרת. בעיה נוספת היא שלצערנו יש מקומות שיש בהם התנגדות פוליטית. אבל, ופה האבל הגדול – בסוף אנחנו נותנים תוכניות טובות יותר ויותר, והצעירים מצביעים ברגליים. אם היית אומר לפני עשר שנים שנהיה עם יותר מ-5,000 מתנדבים בשירות הלאומי-אזרחי מהחברה הערבית והדרוזית, היו אומרים לך שאתה משוגע. הצעירים נותנים אמון, בכל שנה אנחנו עולים ב-8% בחברה הזו. מהפכות בתחומים החברתיים עושים עקב בצד אגודל. אנחנו מאמינים שככל שנרחיק את השיח הפוליטי ונביא את השיח של התרומה לקהילה, לחברה – ייטב.
״וגם צריך לומר, הצעיר שמגיע לשירות הלאומי, חוץ מהדמי כיס וההטבות כמו של חייל משוחרר – מקבל הרבה מאוד כלים לחיים, הרבה מעטפת והכשרות. החברה הערבית שמגיעה מצביעה ברגליים ואומרת ׳הדבר הזה חשוב׳ מבלי להגיד שום אמירה לאומית. לכן אנחנו צומחים שם בכל שנה בצורה עקבית, אנחנו לא מחפשים קפיצות גדולות, אנחנו רוצים להמשיך לגדול ושייתנו בנו אמון, בלי פוליטיקה. כשצעירה משרתת בבית חולים או במוסד רווחה אחר היא נותנת לחברה, למקום שבו היא נמצאת, וכמובן, מסייעת למדינת ישראל. אנחנו מאמינים שאם ננהל את זה בצורה מקצועית נמשיך לצמוח״.
איפה נתקע השירות הלאומי-אזרחי בציבור החרדי?
״הסיפור בציבור החרדי הוא סיפור אחר שמרחף מעליו נושא חוק הגיוס כן או לא. במובנים רבים אנחנו קשורים היום לעניין של צה״ל, זאת אומרת, מי שרוצה לבוא לשירות אזרחי בשונה מהשירות הלאומי הרגיל צריך לקבל הפניה מצה״ל, ולרדת ממעמד של תורתו אומנותו. החרדים חוששים שיבוא יום ויגייסו את כולם לצה״ל, ולכן יש חששות מסוימים לבוא אלינו.
פינסקי אומר כי עבור המגזר החרדי הם בנו סדרת תוכניות של שירות משמעותי מאוד בגופי הביטחון ובמקומות אחרים. שירות מוטה תעסוקה. ״המחזור הראשון של תוכנית ׳מעלות׳ שלנו בחברה החרדית השתחרר עכשיו. הרוב המוחלט של המשתתפים בתוכנית היו חרדים נשואים עם ילדים. השבוע שלחו לי תמונה מ׳תכנית מעלות 4׳, מישהו עטוף בטלית ועטור בתפילין ומתפלל כשברקע פונקציות במתמטיקה על הלוח. ב׳מעלות 4׳ הם עושים קורס בפיתוח תוכנה, בניהול רשתות, בתחומי הייטק, בתחומים של יועצי בטיחות באש וחוקרים כלכליים. אחרי זה הם משרתים במקצוע שאותו הם למדו. המחזור הראשון שהשתחרר התקבל כולו לשוק העבודה והם מקבלים משכורות יפות מאוד. יש פה win-win לכולם. מצד אחד השירות הרבה יותר משמעותי – במקום שמתנדב יהיה עוזר דסקאי במשטרה, הוא יושב ומפתח שם תוכנה. המדינה מרוויחה יותר והצעיר החרדי מרוויח ניסיון תעסוקתי והשכלה תעסוקתית בסיסי. אחרי השירות הם יוצאים לשוק העבודה וכך הרווחנו עוד חרדי בשוק״.
אתם נמצאים בקשר עם אנשי דת?
״אנחנו בקשר עם אנשי ציבור וגם עם אנשי דת בכל הזירות, עם החרדים וכמובן שעם הציונות דתית ועוד. אני משתדל להיוועץ ברבנים לפני החלטות גדולות שאני מקבל, החלטות שמשליכות על ההקשר ההלכתי כמו לאלו מקומות שירות אנחנו נכנסים, דברים שקשורים למיונים ועוד. זכיתי להיוועץ עם הרב חיים דרוקמן זצ״ל ועם הרב שמואל אליהו, השם יאריך ימיו בטוב, ועם רבנים נוספים. כמובן שאנחנו ארגון ממשלתי ולא חברתי, ולכן אנחנו כפופים לחוקי המדינה, אבל בהחלט אנחנו בשיח, למשל עם אנשי הציונות. הייתי בכנס המנהלים של מוסדות הציונות הדתית באילת והצגתי שם חלק מהשינויים שאנחנו עושים. יש שיח״.
למתנדבים או למתנדבות יש קשיים מבחינה דתית? בצבא זה ברור מאוד, אבל מי שמסתכל מבחוץ על השירות הלאומי לא רואה קושי מיוחד.
״אין קשיים מובנים דווקא בגלל השירות הלאומי. אנחנו מקפידים מאוד על המעטפת הדתית, גם לחרדים וגם לבנות הציונות הדתית, ובכל הרגישויות התרבותיות אנחנו ערים ושומרים.
״גבר חרדי לא ישב בחדר עם אישה ולזה אנחנו דואגים. אצלנו בשירות הלאומי יש סדרה של דברים שאנחנו עושים כדי לשמור בנושא הזה – יש לנו רכזות, יש לנו מעטפת דתית, יש לנו הכשרות. בת שיוצאת מהאולפנה והולכת להתנדב במקום שירות שהוא לא אולפנה ברור שיהיו לה אתגרים מסוימים, ולכן אנחנו כבר נותנים הכשרות שעוד נחזק אותן. הנושא של המעטפת והליווי של הרכזת במקומות השירות והליווי הרגשי זה דבר שאנחנו עוסקים בו הרבה מאוד״.
מה האתגר הכי גדול שלכם היום?
״קשה לבחור. האתגרים הגדולים הם לעשות את השירות ליותר ויותר תורם באופן כולל למדינה. אנחנו עובדים קשה מאוד על שדרוג כל התפקידים״. פינסקי מכוון כעת את דבריו לציבור הדתי-לאומי: ״כל מי שעוסק בחינוך אנחנו רוצים לעשות עבורו קפיצת מדרגה – שיהיו עוזרי הוראה ושייכנסו תחת האלונקה הלאומית של החוסר במורים. בבתי חולים במקום להיות אחראים על חמגשיות, שזה חשוב מאוד – להביא יותר עוזרי רופא או עוזרי אחות וכו׳.
״אנחנו מחפשים איך להגדיל את התרומה מכל מתנדבת למען המדינה, ומצד שני לתת גם תמורה ומעטפת משמעותית. אז איך מגדילים את התרומה מהשירות הלאומי מחד, ואיך מגדילים את מה שכל אחת נתרמת מהשירות מאידך? זה בקליפת אגוז כל הסוגייה כולה. המצב היום הוא טוב אבל אנחנו רוצים לעשות קפיצת מדרגה״.
בשנים האחרונות זוכים המתנדבים לתפקידים נחשקים מאוד שאליהם ניתן להגיע. ״תפקידים טכנולוגיים משמעותיים כמו תכנית ׳כרמל 6,000׳ בירושלים שם מפתחים אפליקציות חברתיות – הכול מבוסס על בנות שירות. בתחומים הטכנולוגיים בגופים הביטחוניים יש בנות שירות (לא ניתן להרחיב היכן, א״ה) והן תורמות שם מאוד לביטחון המדינה. כך גם במערך הסייבר״.
פינסקי מספר על תחום נוסף שהולך ומתפתח: ״אנחנו מפתחים יותר ויותר את התחום של צעירים עם מגבלה של משרתים בשירות לאומי. יש לנו יותר ויותר אנשים, אנחנו מביאים יותר התאמות ותכניות מיוחדות שמלוות על ידי עובדות סוציאליות. זה מקום שהולך וצומח".
בשנה שעברה הרשות פתחה פיילוט ראשון שהורחב בשנה האחרונה: "תוכניות עתודה שבהן תוך כדי שהבת עושה שירות היא מתחילה לימודים אקדמאיים, וכך היא משלבת את הלימודים יחד עם השירות הלאומי שלה. מישהי שלומדת הוראה ובהמשך מגיעה לשירות הלאומי בכיתה, עם הכשרה של חצי מורה – הרווח של המדינה מהשירות שלה הוא הרבה יותר משמעותי".
חובת ליווי רגשי
שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אורית סטרוק, מופקדת על השירות הלאומי. כמה אתם מרגישים את העשייה שלה?
"בעבודה משמעותית ומשולבת הצלחנו להביא יחד קרוב ל-27 מיליון שקל תוספות לסדרה של רפורמות בשירות הלאומי, שאנחנו נספר עליהן בקרוב, יהיו בשורות משמעותיות בהקשרים האלה".
יש משהו חדש שתתחילו איתו בשנת הלימודים הבאה?
"בספטמבר הקרוב אנחנו מתחילים בחובת ליווי רגשי לכל הבנות. כל בת שמתנדבת בגוף מפעיל תקבל ליווי רגשי. זה יעבוד כמו תוכנית רמזור: אדום, צהוב, ירוק. המקומות הכי קשים – ילדים חולי סרטן, פנימיות כפרי נוער, אלה המקומות המאוד מאוד 'קרביים' בשירות הלאומי, שם תהיה חובת ליווי צמוד. הגוף המפעיל יהיה חייב להעמיד לטובת העניין הזה עובדת סוציאלית שתפגוש את הבנות. התוכנית תהיה מדורגת – לפי ה'עצימות' של השירות הבנות יקבלו ליווי רגשי מעבר למה שהן מקבלות עד עכשיו. זה דבר מאוד משמעותי בשביל להעלות את השירות לרמה הרבה יותר גבוהה".
דיברנו על תפקידים חשובים שנפתחו בשנים האחרונות, אבל בשורה התחתונה, כמה משמעותי הדבר הזה שנקרא 'השירות הלאומי'?
"בכל מקום במדינת ישראל שבו תמצא אדם שזקוק לסיוע תמצא לידו בת שירות, ברוך השם. וזה לא משנה באיזה תחום. בכל מקום בשדה החברתי במדינת ישראל שזקוקים ללב אוהב וליד תומכת תמצאו מתנדב שירות לאומי".
אתם מרגישים שבני הנוער רוצים להגיע ולשרת אצלכם?
"יש כל מיני דיבורים לפעמים על הדור הזה, כן ערכי או לא ערכי. אני יכול להגיד שעל התפקידים הכי קשים יש פי עשרה מתמודדות מאשר מקומות שירות, מנגד, לתפקידים הקלים אף אחד לא רוצה ללכת. הרצון של צעירות וצעירים בציונות הדתית ובחברה בכלל לתרום זה מסירות נפש לפעמים, פשוט מרחיב את הלב. הם לא חייבים, והם יכולים לעשות שירות כעוזר פקיד באיזו מחלקה ממשלתית כלשהי, דווקא במקומות האלה מאוד קשה לאייש בנות שירות. במחלקות האונקולוגיות, בבתי ילד, בבתי נוער, בגרעינים ובתפקידי הקומונריות – שם יש תור. זה אות כבוד לדור הצעיר, להורים ולמחנכים".
בשבוע הבא יחול שבוע ההצדעה וההוקרה למתנדבי השירות הלאומי-אזרחי, ולתרומתם לחוסן האזרחי של מדינת ישראל. תעודות הצטיינות יחולקו ל-31 מתנדבים ומתנדבות במעמד נשיא המדינה, יצחק הרצוג, בבית הנשיא. שבוע ההצדעה החל עוד בתקופת ראש הרשות הקודם, שר-שלום ג'רבי. "השנה", אומר פינסקי, "אנחנו עושים אותו בקנה מידה שמעולם לא היה. אירוע מרכזי בבריכת הסולטן עם 6,000 צעירות וצעירים, אירוע לחברה הערבית, אירוע לחברה החרדית ואירוע לאנשים בעלי מוגבלות. בנוסף, השנה אנחנו עושים אירוע הצדעה לרכזות, הן ה'שקופות' של השירות הלאומי והן עובדות כל כך קשה. נצדיע להן באירוע מיוחד עם אומנים, עם ארוחות ועם מתנה".
ביום ראשון הקרוב חפשו בתחנות המרכזיות או בתחנות הרכבת את השלטים שמצדיעים לבנות השירות. "תהיינה עמדות שבהן יחולק שוקולד וצמיד לכל בת שירות שעוברת. בקהילות שלנו יש המון בנות שירות, הן לא מסתובבות עם מדים, מי שפוגש השבוע בת שירות", קורא פינסקי, "מוזמן להגיד לה כמה הוא מעריך את מה שהיא עושה, תצדיעו לה, תחממו לה את הלב. התודה הקטנה הזו כל כך משמעותית, וזה נותן להן כוח להמשיך לעשות עוד ועוד". ■