ביטחון לאומי בגאולת הר הזיתים

1
תיארתי כאן כמה פעמים את ההתרגשות הגדולה, שאוחזת בי ובכל מי שמבקש להשתתף בתפילות השבת החגיגיות שאנו זוכים לקיים בהר הזיתים, מול מקום בית מקדשנו.
מניסיוני בט״ז השנים הטרופות, מאז שנהרג אביה שלנו בתאונת הדרכים הנוראה ונטמן בהר הזיתים, יש רק מעמד אחד שיכול להשתוות לרוממות התפילה בכותל – והיא התפילה בהר הזיתים.
בימים אלו, כך אנו מאמינים, כשבית המקדש נמצא בתהליכי בנייה מואצים, בארצות החיים ובמרומי מרומים, הזכות לעמוד ולהתפלל מול מקום קודש הקודשים, כשפנינו לכיוון ׳שכינה במערב׳, היא מתנה אלוקית שחיכינו לה יותר מ-2,000 שנות גלות וסבל.
לקראת שבת, כשהשמש נעמדה דום בטבורו של האופק האדום ועיטרה את ירושלים כולה בגוון של זהב פרוויים ובנוגה יקרות, גלשו למצפה רחבעם כ-250 איש ואישה, מצוחצחים ומבהיקים, כעדר הרחלים העולות מן הרחצה, בפנים צוהלות וברוח ממללה.
החזן הצעיר, נתנאל אילוביצקי, סלסל בקולו הצלול את מזמורי התפילה, בסגנון חי, מרקיד ומחיה של אהובנו, רבי שלוימל׳ה קרליבך.
לשמע הניגונים שפרצו מן הלבבות ובקעו עד רקיע הכבוד, ירדו מלאכי השרת, מלאכי עליון, לראות – הפרחה הגפן? הנצו הרימונים? ולקבל איתנו את השבת הענוגה מול קודש הקודשים.
רוח קודש חרישית נשבה מעזרת הר הבית, והרעידה את נימי הנפש, בידרה את הכיפות הסרוגות שלראשנו וחייבה אותנו לחבוש את כובעי התכלת של ׳קרן אביה׳.
הקהל הצטרף לשירה הסוחפת. הקולות נהרו ונגעו בחומות המקיפות את הר המוריה וחזרו אלינו ברננה, בידיים מלאות תקווה ואמונה.
הרחבה החרבה והשוממה של הר הבית, ששועלים מהלכים בה, נעטפה בניגוני חזון הנביאים. יונים יצאו מארובותיהן שבין אבני הכותל, חגו מזרחה מעל לראשינו המסוחררים ולא מיין, כאילו מכריזות הן – ״קול התור נשמע בארצנו״.
וירושלים הנבנית? הצבע חזר ללחייה. למרות שעלטת ערב שבת אחזה בשיפוליה, אור גדול של גאולה בקע משעריה.
02
זה היה אקורד הפתיחה המרשים לשבת של נשמה יתרה, מרגשת וממכרת.
שבת קודש בהר הזיתים, בהשתתפות של כ-130 משפחות יקרות, שוחרות חוכמה, בינה ודעת, מתמלאות ברוממות של עונג לגוף ולנפש, מתוך קדושת התורה, התעוררות והכנה לימים נפלאים של המלכת שם ה׳ בעולם וחיזוק האחיזה במרחבי ירושלים.
הרב בן ציון אלגאזי, ראש מכון ׳צורבא מרבנן׳, הפליא, כדרכו בקודש, וריתק את הקהל בדברי תורה הנוגעים לזמן ולקדושת המקום – תוך הדגשת תפקידנו בזירוז בניית הבית – ״עד שייכספו לה תכלית הכוסף…״.
תא״ל מרדכי כהנא סיפר על הניסים ששלח ה׳ ללוחמי סיירת גולני, הם היו הראשונים לפרוץ ל׳מוקטעה׳ והשתתפו בקרבות מלחמת לבנון השנייה, שעליהם פיקד.
ר׳ מתי דן הפליא לתאר את הניסים בגאולת בתים בעיר העתיקה ובכפר התימנים. מתי דן פירט את מאבקו להצלת הכותל הקטן, ובצורך לבניית תחנת משטרה בצמוד לאתר הקדוש והנרמס ברגל אויב.
ידידי, המזרחן המופלג, ד״ר מוטי קידר, התעכב על הנדסת התודעה ברשתות היהודיות והערביות במטרה לקעקע את הנרטיב היהודי ההיסטורי על ידי רמיסת זיכרון הקדושה של הר הבית.
ערוצי הטלוויזיה נוקטים בשיבוש ההיסטוריה תוך שימוש בשם ׳אל-אקצה׳ במקום השם המקורי – ׳הר הבית׳. כאחד השקרים שלהם, הם מכנים את כל ההר בשמו של המסגד הקטן והחדש יחסית, הממוקם בקצה (אל-אקצה), במקום להזכיר את תפקודו ואת ייעודו של הר מוריה. גם לא מעט ממדריכי התיירות בירושלים מעוותים את ההיסטוריה ומציירים דמיונות, כאילו כל ההר הוא בית תפילה מוסלמי עתיק יומין.
לשקר אין רגליים… כי הן תחובות היטב תחת ישבניהם הרכונים של המוסלמים הרבים המטמאים את ההר, שעה שהם כאילו מתפללים לכיוון מכה, בעוד גבם מופנה לכיפת הסלע. או כאשר הם שולחים רגליהם אל הכדור המתגלגל שעה שהם מבזים ברגל גסה את ההר הקדוש במשחקי כדורגל…
ובאותו עניין – אילה בן גביר, המחנכת המוכשרת, שוחחה עם הנשים על ׳כוחה של מילה׳ – כיצד משתמשים במילים שקריות בתקשורת וב׳אליטות׳ בארץ ובעולם, כדי לשנות תודעה ולסלף את האמת ואת המציאות הפשוטה.
ינון מגל שאל את השר לביטחון לאומי, עו״ד איתמר בן גביר, שאלות נוקבות וקיבל תשובות מעמיקות, כפי שלא יובאו בשום ערוץ טלוויזיה מלבד ערוץ 14…
השר טיפל תוך כדי השבת בפוגרומים של המסתננים בתל אביב, והזכיר שבג״ץ הוא שטרפד כל יוזמה למיגור תופעת ההשתלטות של זרים על דרום תל אביב.
הקהל הריע לשר איתמר ועודד אותו במאבקו הצודק מול מערכת המשפט והיועמ״שית להגברת הביטחון האישי והציבורי, ולהורדת מפלס הפשע הערבי בנגב, בגליל ובערים המעורבות.
משה יוגב הדגיש – שהשתלטות הערבים על שטחי 'c' היא סכנה בטחונית חמורה מאד.
סגן ראש העיר ירושלים, אריה קינג, מייסד ותושב השכונות בהר הזיתים, הודה לקהל הגדול שבא לחזק את שלמות ירושלים ואת תושבי ההר. הקהל החזיר לו תשועות הוקרה על פועלו לביטחון המתיישבים במזרח העיר.
אפשר עוד להפליג בתיאורים על השבת המופלאה, אך אין משמע אוזניים כמראה עיניים. מי שלא היה שם איתנו ועם קרן אביה, יתקשה להבין את עוצמת ההתעלות.
שבת שלום של קבלת תפילותינו לאחדות ישראל, לתחיית הר הזיתים ולבניין ירושלים. ■