01
הנשיא הסנילי למחצה, ג׳ו ביידן, בהיותו ׳ברווז צולע׳, חלף במדינתנו בדרכו לערב. כמה תובנות בעקבות הביקור:
תקשורת המיינסטרים, המתבוססת במי אפסיים כהרגלה, ראתה בביקור ׳השג׳ בשל כך שלא נתבענו לדבר. התפיסה הגלותית המתרפסת הזו חייבת להיפסק. אנחנו כבר מזמן לא מדינה קטנה, אנחנו מדינה בינונית (מרבית מדינות אירופה הן עם אוכלוסייה קטנה משלנו), שהיא מעצמה אזורית ובינלאומית. ארה״ב זקוקה לנו באופן כללי כבסיס היציב היחיד שלה באזור הים התיכון, ובנוסף – ביידן עצמו הגיע כשהוא זקוק נואשות ללגיטימציה, כשבבית משתוללת אצלו אינפלציה שמתקרבת להיות דו ספרתית ואחוזי התמיכה בו בשפל הגדול ביותר בהיסטוריה של מאה השנה האחרונות בארה״ב (וזה כנראה חמור יותר כי התקשורת בארה״ב גם היא נשלטת על ידי השמאל ופועלת כל העת לטשטש את הנתונים).
אנחנו אלה שהיינו אמורים לבוא אליו בדרישות, כמו למשל: הכרה בסיפוח גוש עציון, הפסקת הסיוע לאונר״א ולרשות האוטונומיה. אחרת – לא נסייע לו במגעיו עם סעודיה ולא ניכנס לכל קואליציה שהוא מנסה לבנות, כשמטרתו העיקרית היא הורדת מחירי הנפט. לחלופין, להכריז על סיפוח ולהזמין אותו לחנוכת יישוב חדש שייקרא על שמו. בנסיבותיו הנוכחיות – לא היה בידו לעשות דבר חוץ מלהנהן. תזכרו: רק המעז מצליח.
מעבר לאמור לעיל, מה היה לו לבוא בדרישות, כשמדינת ישראל כבר הפכה לאסקופה נדרסת ללא צורך בהנחיות כלשהן ממחלקת המדינה: המדינה הכירה בסיפוח לא חוקי של אלפי דונמים על ידי הערבים באזורים שונים ביו״ש, כולל בגוש עציון (מזכיר מה שרשמתי בטור האחרון, כי בשטחי A ו-B ממילא הם בונים בנייה פראית ללא הפרעה, וכאן מדובר על שטחי C – שארית הפליטה שנותרה בשליטה ישראלית); צה״ל לא פעל ביו״ש בימי הביקור, כך שארגוני הטרור יכולים היו לפעול ללא הפרעה; שוטרים וחיילים הונחו שלא להשיב ליידוי אבנים ובקבוקי תבערה כלפיהם; משרד החוץ אפשר לביידן לבקר מוסדות המכונים ׳פלשתינאים׳ במזרח ירושלים, וכששיירת הנשיא נסעה במזרח ירושלים אף הורידו את דגל ישראל מרכבי הליווי שלנו!
כל זאת לא מנע מאנשי האבטחה של הנשיא לדרוש כי נהגי רכבי הליווי הישראלים לא יהיו ערבים. דוגמה כזו לצביעות לא ראינו זמן רב. תקשורת שאינה חוטאת לתפקידה הייתה עושה רעש גדול מכך ואף מעמתת את הנשיא עם ענין זה.
02
הגיע הזמן להפסיק עם המנהג של ביקור מנהיגים זרים ב״יד ושם״. הדבר משדר מסר מוטעה, כאילו השואה היא מקור הלגיטימיות להקמת המדינה. מעבר לכך, ׳יד ושם׳ כבר נחטף מזמן על ידי גורמים פרוגרסיביים (לי עצמי יצא פעמיים להשתתף במשלחת לפולין שהייתה מודרכת על ידם, ולשמוע בערבי הסיכום רמזים על כך שאנו בדרך להתנהג באותה הצורה כלפי המכונים ׳פלשתינאים׳ ואפילו כלפי המסתננים הסודניים). הלקח החשוב היחיד מהשואה הוא כפי שנאמר בתורה: "ויוותר יעקב לבדו״ – כלומר העובדה שאף מדינה, כולל בנות הברית, לא פעלה להציל יהודים (האמריקאים והאנגלים שניהם אף סירבו כניסה לאוניות עם ניצולים ילדים שהוחזרו לתופת ונרצחו), כמו גם היות השואה קשורה פרטיקולרית לעם היהודי, כפי שהצורר ימ״ש עצמו ציין בריאיון שנתן, שזה "רק הוא והיהודים – אין עוד אף אחד אחר״ – כל אלה כבר מזמן ׳פאסה׳ בתורת ההדרכה של ׳יד ושם׳. בנסיבות אלה עדיף להוציא את הביקור מהפרוטוקול. ביקור בעיר דוד, תוך היחשפות לממצאים המלמדים על שלטון עם ישראל בירושלים 3,000 שנה – עדיף בהרבה.
03
שמחתי מאוד לשמוע שמאמצי ה׳נורמליזציה׳ אל מול שליטי חצי האי ערב – כשלו. אגב, השם ׳סעודיה׳ שבו משתמשים אצלנו אינו נכון. הארץ, מולדתם של הערבים, נקראת ׳ערב׳. גם בשפות לעז היא נקראת ׳Arabia׳. אלא שהיא נשלטת כרגע על ידי מלכים מבית סעוד, ולכן קוראים לה ׳ערב הסעודית׳. בית סעוד הוא שבט אחד מיני רבים שפשוט סייע לבריטים במלחמת העולם הראשונה ואגב, בגלל הבטחות סותרות לגבי השליטה שם לעוד שבט – המשפחה ההאשמית – איבדנו את עבר הירדן המזרחי. מדינת ערב הסעודית ממילא מקיימת עמנו קשרים הדוקים עוד מראשית שנות המדינה, היא מעולם לא היוותה גורם מאיים כלפינו. כמו שקרה עם ירדן ועם מצרים, שלום רשמי הוא רק בסיס להצרה נוספת של צעדינו, כמובן כדי שלא לפגוע באותו שלום מדומיין. ומנגד, הוא אינו מבטיח דבר, וראינו את הפניקה שאחזה אצלנו כשנבחר מורסי מהאחים המוסלמים לנשיא מצרים. המצב הטוב ביותר מול מדינות ערב, שנשלטות כולן על ידי שלטון דיקטטורי שאינו בעל לגיטימציה מהעם ואין ערך להסכמים שהוא חותם, הוא העדר לוחמה עם שיתופי פעולה ׳מתחת לשולחן׳.
04
לא נצא פטורים בלא התייחסות לשמירת הנגיעה מצד הזמרת יובל דיין. איזו מתקפה תקשורתית היא עברה. אותה תקשורת שאינה שואלת דבר על מצבו של ביידן (העיתונאי והמגיש טאקר קרלסון חשף השבוע כי הוא נוטל תרופות בטרם כל הופעה ציבורית) ועל ההפקרות בצעדים שנעשו כ׳מחוות׳ שאפילו לא נתבקשו – עסקה שוב ושוב בזמרת שסירבה ללחוץ יד של גבר בשל אמונתה. זו בוודאות הסחת דעת מכוונת. צריך לכבד את יובל דיין על עמידתה על אמונתה. היא עשתה זאת בחן ומבלי לפגוע באיש. האם התקשורת הייתה דנה בנושא לו ביידן עמד מול אישה מוסלמית? לעולם לא. שימו לב שבביקוריו במדינות ערב אין כלל נשים בספקטרום. זה לא מפריע לו ולאף אחד מהסובבים אותו.
ראיתי חובה להזכיר שבעת ביקורו של סגן הנשיא הנהדר מייק פנס בארץ, נוצרי אדוק, שנאומו בכנסת על התהליך של גאולת ישראל היה יכול להישמע באותה המידה ממש בישיבת מרכז הרב (ממליץ לכל אחד לחפש ביוטיוב את הנאום ולהיווכח) – הוא שומר התייחדות בשל אמונתו הנוצרית, ובשל כך נמנע מלשבת לבד עם עיתונאית בבית קפה לריאיון והבהיר לה כי הוא יושב לבדו רק עם אשתו, ועם אישה אחרת – יישב תמיד בנוכחות אדם נוסף. כך שאפשר בהחלט להסביר לעם בארה״ב, שבחלקו הגדול הוא נוצרי מאמין, מדוע סירבה יובל ללחוץ יד של גבר. חוכמה בגויים – תאמין.
בתמונה: צילום: ערוץ הכנסת
