יהדות

בריחה מהפחד וההתמודדות עם ריפוי הנפש

אחד הדברים שהדאגה עושה היא מונעת מאתנו את הנוכחות ואת המפגש עם זמן ההווה. המקום שבוא יכול להתרחש תיקון, המקום שבו יכול להתרחש ריפוי, המקום שבו יכולה להתרחש התקדמות הוא זמן הווה. ותראו דבר חשוב: הבן אדם נמצא בטבע, במקום יפה, אבל כשעולה הדאגה, הוא לא רואה כלום. דאגה זה גם מימד מסוים של הפחד, והיופי והחן שנמצא סביבו - זה יכול להיות בני ביתו, או כל הטוב שמסביבו - הוא לא רואה אותם

מסה מיוחדת על הבריחה מהפחד וההתמודדות עם ריפוי הנפש לאור אחד מסיפוריו של רבי נחמן מברסלב בסיפורי מעשיות: חלק ראשון

הסיפור שעליו נדבר היום, מסיפוריו של רבי נחמן מברסלב, עוסק בבן מלך ובן שפחה שהתחלפו. רבי נחמן מספר שלמלך אחד נולד תינוק ובאותו זמן גם המשרתת של בית המלכות ילדה תינוק והמיילדת החליפה את התינוקות, ורצתה לראות מה יקרה ביניהם. זוהי הייתה בעצם סוג של שאלה פילוסופית האם מותר להתערב בגורל של בן אדם. אחרי המעשה המיילדת לא סיפרה לאף אחד, חוץ מלאדם אחד והיא השביעה אותו לא לספר את הסוד. כמובן שאותו אדם לא סיפר את הסוד לאף אחד חוץ מאשר לאדם אחד וכמובן גם השביע אותו לא לספר לאף אחד, וכך גם הוא סיפר רק לאדם אחד. עד שכל הממלכה כבר ריננה שבן המלך בעצם הוא בן השפחה.
כך החלה השמועה לרוץ בממלכה ומישהו הגיע להזהיר את הנסיך, שהוא בעצם בן השפחה, שאומרים שהוא מוחלף וכדאי לו להיזהר כי יום אחד יעשו הפיכה נגדו. בעקבות כך מתחיל אותו נסיך לרדוף את בן המלך האמיתי, שהוא בעצם גדל בבית השפחה. ורבי נחמן אומר פה שהוא רודף אותו בלי שאף אחד יודע, כשבעצם המטרה היא להציק לו כל כך ולגרום לו לעזוב את הממלכה. כיצד הוא עושה את זה? הוא מציק לילד, לבחור, ולאבא שלו. שמי זה בעצם אבא של אותו בחור? זה האבא הביולוגי שלו. עד שההצקה כל כך הלכה וגדלה, עד שאבא שלו בא ואומר לו "בני המתוק, כואב לי להגיד לך, אבל הוא כל כך רודף אותך שאני פשוט מציע לך שתעזוב את הבית, תעזוב את המדינה, העיקר שלא תסבול". והוא אומר לו "בני, כל כך כואב לי עליך. כי אם אתה באמת בן המלך, כמו שהשמועות אומרות, זה בוודאי עוול נוראי, שלא רק שאתה לא מלך עכשיו אלא אתה נאלץ גם לעזוב את המדינה. ואם השמועות לא נכונות ואתה בני האמיתי, זה גם כואב מאוד שאתה סתם צריך לעזוב את הבית".
האבא נותן לו כסף והבן עוזב את הממלכה, ורבי נחמן מתאר שכל כך כואב לו העוול הזה, הוא כל כך לא יכול להכיל את חוסר האונים שהוא חווה, עד כדי כך ש"חרה לו הדבר מאוד לבן הנ"ל על אשר נתגרש ממדינתו בחינם, כי הסתכל בעצמו: למה ועל מה מגיע לי זאת להתגרש? אם אני בן המלך, בודאי אינו מגיע לי זאת, ואם אין אני בן המלך, גם כן אינו מגיע לי זאת להיות בורח בחינם, כי מה חטאי? והורע לו מאד. ומחמת זה לקח את עצמו אל השתייה, והלך לבית הזונות, ורצה לבלות בזה את ימיו, להשתכר ולילך בשרירות לבו, מחמת שנתגרש בחינם".

בריחה היא התמודדות לא מתוקנת עם הכאב

לפעמים אדם חווה כזה עוול בחייו שאין לו שום דרך להכיל אותו. אדם חווה כזה רוע שבחוויה הפנימית שלו אין פשר לסבל. כל סבל אנחנו יכולים לשאת אותו, אנחנו יכולים להכיל אותו רק כשיש לו פשר, אבל כשאין לסבל פשר, הזעקה היא כל כך גדולה שקשה לאדם מאד להתמודד עם הכאב. מה הוא משיג בשני הדברים הללו, בזנות ובשתייה? האלכוהול מעניק לו בריחה. שינוי תודעה, שכחה של המצב הכואב. אבל השימוש גם באלכוהול וגם בדבר השני זה לשעתו משקיט קצת את הכאב, אבל לאחר מכן הכאב מתעצם. יש פה הבנה מאוד חשובה, למרות שהיא לא ישירות לנושא שלנו: שההתמכרויות יושבות לרוב על כאב גדול, כאב עז בלתי פתור. אדם לא יכול לשאת את הכאב הזה, לא יכול לשאת את המחשבה, ולכן הוא בוחר לו איזשהו שימוש לברוח מאותו כאב בלתי נסבל.

לעומתו אותו בן מלך, שהוא בעצם הנסיך המוחלף, שהציק בצורה נסתרת וגלויה למי שסיפרנו, מניע שלו לעשות את הרוע הזה היה פחד. רבי נחמן מלמד אותנו שהרוע והעוולות הנוראיות שאנשים עושים, השורש הנסתר שלהם הוא פחד. יש פחד שמוביל לבריחה, יש פחד שמוביל לעוולות שיש להן משמעות חריפה מאוד על החיים של אנשים אחרים ועוד סוגי התמודדויות לא מתקונות עם הפחד.

הסיפור ממשיך, ואותו בן מלך, שהוא בעצם בן השפחה שהיה שומע שאנשים מדברים עליו, שהיה חילוף בין התינוקות, "היה מעניש אותם ונוקם בהם מאוד". רבי נחמן מתאר שיום אחד הוא נוסע לצייד, ושימו לב לתיאור: "ובאו למקום נאה, ונהר מים לפני המקום ההוא. ועמדו שם לנוח ולטייל. והניח עצמו המלך לשכב, ובא על דעתו המעשה הנ"ל שעשה, שגרש את הבן הנ"ל בחינם".

מתי עולות לו מחשבות החרטה על העוול הנוראי שעשה? כשהוא מגיע לחיק הטבע. לפני זה מי שהיה מעז לדבר על זה היה חוטף וכאן הוא מגיע למסע צייד, "והניח עצמו המלך לשכב", הוא בעצם מסכים להיות בקשב. יש אנשים שיעשו הכל לא להגיע למצב הזה של הרפיה. כי המצב של ההרפיה יכול להפגיש אותי עם דברים שאני לא רוצה לשוב ולפגוש, להציף דברים שאין לי כרגע כלים להתמודד איתם ולכן יש אנשים שמתמכרים לעבודה, אנשים שלא נותנים לעצמם מנוחה, שהפחד שלהם הוא מאותה הרפיה שתפגיש אותם עם המקומות שהם לא מוכנים לעת עתה לעמוד מולם. ומה קורה עם המחשבות הללו? "ולא נתן עצה לעצמו מה לעשות בזה".

יש הרבה אנשים שכתוצאה מהפחד עשו עוולות נוראיות, ובזמנים מסוימים כמו שמתוארת פה ההרפיה הזאת עולה בהם חרטה פנימית, לא כתוצאה ממוסר ולא כתוצאה מהטפה, אלא מהרפיה. 

הדאגה מונעת את הנוכחות

אחד הדברים שהדאגה עושה היא מונעת מאתנו את הנוכחות ואת המפגש עם זמן ההווה. המקום שבו יכול להתרחש תיקון, ריפוי והתקדמות, הוא זמן הווה. הבן אדם נמצא בטבע, במקום יפה, אבל כשעולה הדאגה, הוא לא רואה כלום. דאגה זה גם מימד מסוים של הפחד, והיופי והחן שנמצא סביבו – זה יכול להיות בני ביתו, או כל הטוב שמסביבו – הוא לא רואה אותם. הוא יכול להיות בחופשה נהדרת אבל הוא לא רואה לא את הים, לא את הנוף, לא את כל היופי. חווית הדאגה גורמת לי לא לראות את הקיים, אין לו ממשות. הדאגה לא מבחינה בין שבת לחג, היא לא מבחינה בין סעודה חגיגית לנסיעה בדרכים.

אותו הבן, שהלך אל הזנות ואל השתייה, פעם אחת יצא לבדו לטייל "והניח לשכב ובא על דעתו מה שעבר עליו וחשב מה זאת עשה אלוקים לי, אם אני בן מלך בוודאי אין ראוי לי זאת. ואם איני בן המלך גם כן אינו מגיע לי זאת להיות בורח ומגורש ונתיישב בדעתו אדרבה אם כן השם יתברך יכול לעשות כזאת להחליף את בן המלך ושיעבור עליו כנ"ל, אם כן היתכן מה שעשיתי? וכי כך היה ראוי לי להתנהג כמו שעשיתי?" יש כאן משהו מעניין: פעם אחת אותם נתונים של העוול שעשו לו לוקח אותו אל השתייה ואל הזנות, בפעם אחרת שדעתו קצת מיושבת עליו, בחיק הטבע, עולה המחשבה בעצם הדבר המופלא הזה שקורה זה ההנהגה האלוקית שמתרחשת.

יום אחד הוא חולם חלום שאומרים לו בחלום "אם אתה רוצה לחוס על עצמך, תיענה לעבודה הראשונה שמציעים לך". העבודה הראשונה שמציעים לו היא להנהיג בהמות מאיזה סוחר גדול סיטונאי של בהמות שהוא לוקח המון בהמות ממקום למקום, ויש הרבה מובילים. ואותו נער שהשכיר את עצמו להוביל את הבהמות מגיע לאזור היער, ושתי בהמות בורחות לו. עכשיו מה קורה אם כל הבהמות יברחו מיד בריצה? הוא יתייאש. אבל רבי נחמן מתאר שהם ברחו ואז נעצרו לרעות בעשב. הם נותנות לו תחושה שהנה אתה כבר יכול להשיג אותם. וכשהוא מגיע אליהן הן שוב בורחות ולא בורחות אל האופק אלא בורחות במידה שנותנת את התחושה של "הושט היד וגע בם". ושוב כשהוא מגיע אליהן הן בורחות שוב, עד שכשכבר הגיע אליהם הוא עולה לישון על איזה עץ. הוא מפוחד מאוד מלישון בלילה ביער ואנחנו מצפים שבבוקר הוא יקום ויחזור לענייניו, אבל הוא קם בבוקר, ומה הוא רואה מתחת לעץ, מי מחכה לו? הבהמות. ושוב מתחיל המרדף: הן כל הזמן בורחות במידה. שייתנו לו תחושה שהוא יכול להשיג אותן.

המרדף מפני הפחד – בריחה מהחיים

עכשיו בואו נראה את הפחד, כגורם שמוציא אותי ממקומי. הרי אם נתבונן היטב, נראה כי גם אם הוא יתפוס את הבהמות אין לו מה לעשות איתן, הרי הוא לא ימצא את הסוחר והוא בתוך היער. אבל הפחד מהסוחר, מהאכזריות שלו, מנהל אותו להמשיך ולרדוף. אם הוא היה עוצר ליישב דעתו ולבדוק ממה הוא פוחד, הוא היה מבין שהפחד מבקש שנקשיב לו, הפחד רוצה להישמע. כל עוד אני לא מקשיב לו והוא לא נשמע ואני לא מברר ממה בדיוק אני פוחד, ולא מברר מה יכול להתרחש, הוא בעצם מנהל אותי וגורם לי לרדיפה או בריחה מתמשכת, כמו כאן שגם אם הוא יתפוס את הבהמות אין לו מה לעשות איתן, כי את הסוחר הוא כבר לא ימצא ואם באמת הוא מתבונן, אין לו מה לעשות איתן.

הפחד עניינו לשלול מאתנו את זמן ההווה. לפחד יש תפקיד, לפחד יש מטרה: למנוע מאתנו את המפגש עם עצם החיים. פה כתוב שהוא פוחד מהסוחר האכזר, כך שהפחד זה הנקודה בסיפור. הפחד גורם לו לרדוף, לרדוף אחרי משהו, וכך ימים, שבועות, חודשים, והוא מעצב את החיים שלנו.

הפחד במקור שלו בבריאה נועד להגן עלינו. הפחד זו תכונה מבורכת שנועדה להגן על האדם ולמנוע ממנו להיפגע ולהינזק. כשהפחד כראוי אני נמנע מלעשות דברים או מלהיכנס למצבים שיכולים להזיק או לפגוע בי. איפה מתחילה הבעיה? שהמנגנון משתבש ודברים שמזיקים לי אני לא חושש מהם ודברים שמועילים לי אז בגלל הדמיון שלא הבנתי כראוי אני פוחד מהם. ואז יש פחד שמתגלה בהיבט של בריחה ויש פחד שמתגלה בהיבט של רדיפה. אבל גם רדיפה אחרי איזה עניין, כמו בסיפור הזה של הבהמות, מה שמעורר שם את העניין זה הפחד.

אינני יודע מי מכם מכיר את הפחדים בחייו. העבודה היא לנסות לראות האם אתם פוגשים את המקום הזה שהפחד לפעמים לוקח מאתנו שעות, ימים, שבועות, חודשים, ואני לא מהסס להמשיך למילה הבאה שנים. הוא כל כך תופס את המחשבה, שבמקום להיות בלימוד המחשבה בורחת אל הפחד, במקום להיות במערכת יחסים ונוכח בשיחה, המחשבה בורחת אל הפחד. יש בזה מדרגות, עד כדי מקום שזה יכול לשתק בן אדם. בעיקר מה שעושה הפחד הוא יכול לשתק בן אדם מהיצירתיות שלו. הוא יכול לשתק בן אדם מיריעת החיים שלו. הדבר הכי עיקרי בפחד, הוא שהוא רוצה להישמע. הוא רוצה שיכירו אותו, ולפעמים הוא כל כך מאיים עלינו מלתת לו להישמע, מלתת לו להתבטא, לכן מה הוא עושה פה בסיפור? רודף יום ועוד יום ועוד יום עד שהוא פוגש את איש היער.

איש היער זה כינוי לצדיק, לאיש שהוא רואה ביער, ואז איש היער אומר לו "תפסיק לרדוף אחר הבהמות". יש פה ממש תיאור של כמה ימים, איך כל יום בלילה הוא עולה לישון על העץ ובבוקר הוא מוצא את הבהמות מחכות לו למטה, זאת אומרת יש דברים בחיים שאדם כבר עושה חשבון נפש ליישב דעתו מן היין ואז שוב הבהמות מחכות לו למטה, מתחת לעץ, ונותנות לו תחושה של 'רק עוד מאמץ קטן הוא ישיג אותן'.

גאולת החיים: להפסיק לרדוף
היה לי חבר שהיה אצלו במשפחה סכסוך ירושות. הם שישה אחים ושלוש עשרה שנה נמשך המאבק הזה. מיד שזה התחיל הוא חתם ויתור, כי הוא הבין לאן זה לוקח אותם. הוא אמר לי: חמשת האחים כולם על תרופות פסיכיאטריות מהעניין הזה. הם עוד לא הגיעו לשלב ההוכחות. עכשיו אם היו מיישבים דעתם מה מנהל אותם שם? הפחד. הפחד שלא יהיה לי. לפחד יש אמירה, והעבודה המעשית היא קודם כל לראות איפה יש פחד שמנהל אותי, כמו בהקשר הזה, שהוא רודף אחר הבהמות. האם יש דברים שאני רודף אחריהם וכבר עלתה לי מחשבה להרפות מהם? ולראות איך המנגנון הזה שכל פעם שאני חושב כבר לשחרר ולהרפות אז איך מה יקרה במציאות? זה ייראה לי כמושג. שרק מה הקושי שם? עוד מאמץ קטן. עוד מאמץ קטן. 
עד שבא איש היער ושימו לב למילים שלו, "אמר לו האדם הנ"ל חדל לך מלרדוף אחר הבהמות. כי אין זה בהמות כלל, רק העוונות שלך הם מוליכים אותך כך. . בוא עימי ותבוא לאן שייעוד לך". איזה כיף. שנזכה לשמוע את המילים הללו שיבוא מישהו ויגיד לנו את המילים הללו "חדל לך מרדוף".  הוא אומר לו עצם הרדיפה שאתה רדפת זה סוג של תשלום על עוולות שעשית או על החטאים שלך. המניע העיקרי של הפחד הוא לא שהדבר שממנו אנחנו פוחדים יתממש, אלא לאבד את עצם החיים, לאבד את היום יום.
כאן אנחנו פוגשים את אחת האמירות החשובות של רבי נחמן: "כי אין לו לאדם בעולמו כי אם את אותו היום ואותה השעה שעומד בו". המנגנון של הפחד מונע ממני את המפגש עם עצם ההוויה. ולשמוע את המילים הללו, "חדל לך, ואתה חדל לך מלרודפם עוד, בוא עימי ותבוא למה שייעוד לך". זו גאולה.  ■
 
מתוך שיעור שנמסר במרכז שמיא
החלק השני של השיעור יתפרסם בגיליון חג הסוכות

עוד במדור זה

שליפות

שליפות

אבא
איש חינוך. אומרים שהקשר לאבא משתקף בקשר עם הקב״ה ואני מאוד אוהב את השם.
אימא
מקור להשראה. מגיל קטן ניווטה בכוחות עצמה את החיים שאותם רצתה ליצור לעצמה.
החצי השני
שותפת האמת שלי. העולם עוד לא גילה את האור של אורה.
המשפחה
הסיבה היחידה שמשאירה אותי כאן. פרויקט החיים הכי משמעותי שבו אני רוצה להצליח.
ילדוּּת
בדיעבד הייתי מעביר אותה קצת אחרת (ואני יודע שזה הדבר הכי לא מחובר ומאמין שיש לומר… סורי).
קנדה
בגיל שמונה יצאתי עם משפחתי לארבע שנות שליחות בקנדה, ואני עדיין לא יודע לומר את המשמעות הפנימית של זה בחיי. באט דיס איז וור איי לוסט מיי יזראלי אקסנט.
שירות צבאי
שלוש שנים בגבעתי. התגייסתי בשנה שבה התחילה האינתיפאדה הראשונה. תקופה מחשלת וטובה בחיי.
הורדת הכיפה
הצעד הראשון האמיץ שעשיתי שכנראה נתן לי הרבה כוח לעשות את הצעד האמיץ הבא, וזה להחזיר את הכיפה על הראש רק שהפעם גדולה יותר ובתוספת זקן ופאות.
סעודה שלישית במרכז הרב
שבע הברכות של אחותי ובעלה בשבת במרכז. בום. פעם ראשונה שהיהדות נראית לי מעניינת ורוחנית.
יצהר
מי שבאמת טעם את הטעם של המקום הזה תמיד יהיה גאה לומר ״אני יצהרניק״.
דובר היישוב יצהר
התקף החרדה (סוג של…) הראשון והאחרון שהיה לי בחיים היה כשמינו אותי לתפקיד הזה. בבת אחת נאלצתי לעבור ממנטליות של רועה צאן ומתבודד מקצועי אל תוך עולם הכרישים והטורפים של התקשורת. ועוד לייצג את היישוב יצהר… עבדתי קשה מאוד להשלים את הפערים המנטליים והידע הדרוש כדי לדברר ישוב כל כך עוצמתי כמו יצהר.
דיסק ׳אבא׳
דיסק מוסיקלי שהוצאתי לפני 22 שנה, ממש בתחילת הז׳אנר של המוסיקה היהודית הלא חסידית. יצירה מוסיקלית נדירה שקיבלתי במתנה בפרק מאוד קצר בחיים שלי. לא הייתי משנה בדיסק הזה שום דבר. עד היום פונים אליי אנשים ומספרים לי על ההשפעה של הדיסק הזה על חייהם ויש כאלו שעדיין מנגנים אותו כיום. מתבייש קצת לומר שהוא לא נמצא בחנויות ולא בספוטיפיי, רק אצלי בבית בפורמט של דיסק. לפני שנתיים לאחר לחץ ובקשות העליתי ליוטיוב שלושה שירים ממנו.
הרפורמה המשפטית
הטריגר שעורר את הבירור הכי נוקב והכי חשוב בחברה הישראלית, שטוב שקרה כי כבר לא היה ניתן יותר להחביאו. תקופת ההתפכחות הקשה והכואבת של הימין ושל הציבור הדתי לאומי, שממנה תצא רק ברכה.
Imagine (דמיין)
סרטון ההסברה הראשון שהוצאתי לעולם באנגלית שהפך לווירלי ברמות נדירות. מרגיש כמו האורות הראשוניים שבעלי תשובה מקבלים שלמעלה מהכלים האמיתיים שלהם. כמובן שבשלב מסוים מסתלקים האורות וצריך לעבוד קשה להחזירם.
בומרנג
ארגון ההסברה שהקמתי בשנת 2016 והיה ארגון ההסברה הראשון שהוקם ביו״ש. יצאתי לדרך ללא מימון וללא ניסיון. לא למדתי קולנוע, צילום, עריכה, הרשתות החברתיות היו זרות לי ומעולם לא הקמתי עמותה. מהתהליך הזה למדתי שכשמגיע הזמן של משהו להיוולד לעולם רק צריך להתחיל ללכת. בלי הרבה חשבונות. אחד הפרקים הכי גאים בחיים שלי.
רחפן
לראות את העולם דרך העיניים של השם. פלאי הטכנולוגיה. מה שפעם היה עולה מאות אלפי שקלים היום נגיש לכל אחד.
מסע הגבעות והחוות ביו״ש
מסע נדיר. סדרה בת 17 פרקים שהפקתי בשנה שעברה, אשר פתחה לראשונה צוהר והזדמנות אמתית להכיר לעומק את האנשים המעצימים שמאחורי מושג הגבעות והחוות. לדעתי כל אזרח בישראל צריך לצפות בסדרה הזו, יהיו דעותיו הפוליטיות אשר יהיו.
מסע אל האחווה הישראלית
המסע הבא שעשיתי לאור המצב החברתי, ובו תיעדתי סיפורי אחווה וקירוב בחברה הישראלית. איזה עם קדוש. הלוואי והייתי יכול להמשיך כל חיי לספר את הסיפורים המעצימים האלו.
תודעה של שפע
גישה, הסתכלות גבוהה על החיים ממבט פנימי עמוק ומאמין שאני מנסה לסגל לעצמי בצורה אקטיבית, ושהוא המודד העיקרי בשבילי להצלחה בחיים. ■

שליפות

שליפות

אבא
ג׳ק סיאלום. נולד בתוניס ובהמשך היגר בגיל שמונה לצרפת עם כל המשפחה, שם הכיר את אמא. לאחר מכן הם עלו יחד לארץ למושב שדמות. חזרו בתשובה יחד. רוב הזמן אבא המשיך לעבוד בחו״ל כאיש חינוך בבית ספר יהודי. בעקבות הגירושין מאמא לא היה לי קשר איתו עשר שנים ורק בלידת בתי הבכורה הטלפון הראשון היה אליו. מאז אנחנו בקשר טוב. כיום מתגורר עם אשתו בנתניה.
אימא
מגי (מוריה) אסל. גם היא נולדה בתוניס, היגרה לצרפת בגיל 14 שם הכירה את אבא. אימא היתה אישה שמחה ואנרגטית, עם עין טובה לבריות, אוהבת אדם. ממנה למדתי אמונה בה׳ .לפני ארבע שנים התדרדר מצבה מבחינת צלילות הדעת והיא חלתה בדמנציה. היום היא כבר לא מזהה אותנו בשמנו אבל שמחה מאוד כשבאים.
החצי השני
רבקה. העוגן, הקול הצלול, האוהב והדוחף בכל הרצונות שיש בי ובנו כזוג. בזכותה אני אדם טוב יותר בכל יום שעובר כאן. 
המשפחה
אורי הבכורה 14, אליטל 11, צוריה 8, ליבי 4. הן הסיבה והן החיים. במהות שלי אני אבא לפני כל חלום כזה או אחר שמתרוצץ בי.
ילדוּּת
נולדתי בשדמות מחולה, מרבית ילדותי היתה ביישוב פסגות. ילדות מאתגרת ומרגשת כאחד. לפעמים כשיש פגישה מקצועית ביישוב אני מסתובב עם הרכב ומציף זיכרונות יפים בלב.
כינור דוד
המקום היחידי שהסכים לקבל ילד בכיתה ט שאף מסגרת לא הסכימה לקבל, בלי בחינות ובלי שום תנאי. רק כי אותו ילד התחייב שבתמורה למיטה, כיסא וכלי לנגן בו – הוא יביא רק טוב למקום.
שירות צבאי
צנחנים, גדוד 890, מרץ 07. לבשתי שם דמות של המצחיק והחקיין מספר אחת בפלוגה.
קרית נטפים
לא מזמן עברנו אז עוד לא יודעים כל כך אבל מרגישים בטוב, ועטופים באנשים אוהבים וחמים.
׳אימא אם הייתי יכול׳
שער שפתח את כל השערים.
׳רוח צפונית׳
הבית הכי מרגש שלי. כשמוזיקה וחברות עמוקה שזורים זה בזה.
׳The Voice׳
מקפצה מרגשת שנתנה לי הזדמנות לספר סיפור שעד היום מסופר דרך שירים שנרקמים דרכי.
בניה ברבי
חבר יקר. אוהב אותו מאוד מאוד. מתרגש מהדרך היפה שהוא עושה. 
מירי מסיקה
חברות מיוחדת שבזכות המוזיקה לא היתה יכולה להתהוות. המוזיקה היא גשר, עם כל הקלישאה שבכך.
עבודה עם אומנים גדולים
כל אומן שמוכן לעשות דרך ולצלול אל תוך עצמו ולהוציא את הקול שנע בתוכו אל העולם – הוא אומן גדול בעיני.
לכתוב או להלחין?
ונפשו קשורה בנפשו. ■

שליפות

שליפות

אבא
גיבור. חושב עליו בכל יום. אבי ז״ל נפצע בקרב עם מחבלים במלחמת ההתשה ולימים נפטר מהפציעה הקשה. לימד אותי אהבת הארץ ועמידה על עקרונות.
אימא
לביאה אמתית.
החצי השני
אהבה.
המשפחה
מקור אנרגיה ומוטיבציה.
ילדוּּת
עצמאות מגיל צעיר.
שירות צבאי
געגועים לבה״ד 1.
סטודנט בארצות הברית
התנסות ראשונה בפעילות ציבורית באזרחות.
יצחק שמיר
דמות מופת. השיחות שניהלתי עימו עדיין מהדהדות, והעצות שלו רלוונטיות מתמיד.
שגריר ישראל באו״ם
חוד החנית של המאבק הדיפלומטי של מדינת ישראל. היה לי הכבוד לייצג את העם היהודי ומדינת ישראל במשך חמש שנים בחזית זו.
יו״ר ועדת המשפט של העצרת הכללית
הבחירה לתפקיד הייתה תקדים. הצלחתי להוכיח לאלו שפקפקו – שאפשר להצליח גם בזירה העוינת של האו״ם.
חגים יהודיים באו״ם
חוויה ייחודית ומרגשת. הקפדתי תמיד להזמין אלינו בחגים שגרירים ודיפלומטים ממדינות שונות. כך הפכו עבורי חגי ישראל לפעילות אפקטיבית לקרב אלינו ידידים מכל העולם.

אוכל כשר באו״ם
חשוב מאוד. לא תמיד טעים.
נאום התנ״ך
אחד מרגעי השיא שלי על בימת האו״ם. נאום שהפך ללהיט ברשתות בגלל האמת שאותה הצגתי.
ניקי היילי
חברה קרובה שלי ושל רעייתי וידידת אמת של מדינת ישראל ושל העם היהודי. ניקי תמיד עומדת לצד ישראל ומסייעת בכל מקום שמתאפשר לה.
בנימין נתניהו
ראש הממשלה שלי.
ביקורת על הממשלה
לגיטימי, אבל במסגרות המקובלות.
יהודית ודמוקרטית
בדיוק בסדר הזה.
ריבונות ביו״ש ובבקעה
ריבונות עכשיו ללא היסוסים.
משילות בנגב ובגליל
צו השעה.
התלות בארצות הברית
ארצות הברית היא הידידה הגדולה ביותר של ישראל. הקשר בין ישראל לבין ארה"ב מבוסס על ערכים ועל אינטרסים משותפים. אין תחליף לקשר האסטרטגי בין שתי המדינות. עם זאת, מדינת ישראל כמדינה ריבונית, חייבת לשמור 'סוברניות' בקבלת ההחלטות שלה ולפעול על פי האינטרסים שלה. כאשר אנו עומדים על העקרונות שלנו ומסבירים אותם, ידידנו בארה"ב מבינים ומכבדים.
תנועת ה-BDS
ה-BDS היא האנטישמיות המודרנית. כשגריר באו"ם הובלתי כנסים ויוזמות למאבק ב-BDS בעצרת הכללית של האו"ם כדי לייצר חזית בינלאומית למאבק בתנועות החרם. כך העברנו מסר לכל שונאינו – מדינת ישראל לא תיכנע ותמשיך לפעול בכל מקום על מנת לחשוף את מסיכת השקרים של תנועת ה-BDS.
בית"ר
בית הגידול למנהיגות לאומית של המחנה הלאומי עוד מימי טרם הקמת המדינה. היסודות הרעיוניים שטווה מייסד התנועה, זאב ז'בוטינסקי, מהווים מצפן רעיוני שמנחה אותנו בצמתים חשובים ובמקומות שבהם יש צורך לקבל החלטות בעלות השפעה לאומית. כאיש ימין נמשכתי לרעיונות של בית"ר מגיל צעיר. נחשפתי לתנועת בית"ר בשנותיי בתיכון, וזכיתי למלא מגוון תפקידים שונים בתנועה. לאחר שהשתחררתי משירותי הצבאי יצאתי לשליחות בת מספר שנים של התנועה לארה"ב. כשחזרתי ארצה, בן 28, התמודדתי לתפקיד יו"ר ההנהגה העולמית של בית"ר, ונבחרתי.
זאב ז'בוטינסקי
במשך כל פעילותי הציבורית האמנתי בכל ליבי בעקרון 'קיר הברזל' שעליו כתב ז'בוטינסקי. המפתח לחיים של שלום ושל ביטחון באזור המאתגר שלנו, טמון בנכונות שלנו להציב קיר ברזל מול אויבינו. רק עוצמה צבאית ותקיפות ביטחונית יבטיחו את קיומה ואת שגשוגה של מדינת היהודים. אני מאמין כי עקרון 'קיר הברזל' הוא המרכיב העיקרי במלחמה המתמשכת על קיומנו.
הסכמי אוסלו
אחד האסונות הגדולים שעברו מדינת ישראל. תהליך אוסלו לא הביא שלום אלא הביא לשפיכות דמים.
׳בגוב האריות׳
הספר החדש שלי. חושף איך מתנהלים הדברים באו״ם מאחורי הקלעים. בספר אני מספר בין היתר על ההתמודדות של ישראל עם האתגרים שהציב ממשל אובמה, כיצד נטוו בחשאיות היחסים עם מדינות ערב עד שהבשילו להסכמי אברהם, על התהליכים שהביאו להעברת שלוש שגרירויות לירושלים, ועוד המון מהלכים דיפלומטיים דרמטיים שעיצבו את יחסיה של מדינת ישראל עם העולם. מומלץ לקרוא בחגים. ■

שליפות

שליפות

אבא
אינטלקטואל, למדן.
אימא
העוגן של המשפחה, מורה בנשמתה, מנהלת בית ספר, בשלנית.
החצי השני
הילדים, יותר מחצי.
המשפחה
הכי חשוב שיש.
ילדוּּת
רעננה של פעם – פרדסים, בית כנסת יבנה, קידושים, בני עקיבא, מחנות קיץ, מדרשיית נועם, הצגות פורים, בלאגן, היה כיף סך הכול.
שירות צבאי
חי״רניק (הנדסה קרבית, חרמ״ש), אינתיפאדה ראשונה, מילואים שאליהם אני עדיין מתגעגע לפעמים.
הרצליה
קרובה לרעננה שבה גדלתי, קרובה לים שאהוב על הילדים שלי, מקום עבודה. מרכז החיים.
זהות יהודית
הבסיס להכול. היא הייתה המנוע להקמת המדינה ותישאר המנוע להמשך בניית המדינה. מה אנחנו בלעדיה? מה מדינת ישראל בלעדיה?
דמוגרפיה בישראל
אני אופטימי בגלל הציונות הדתית, בגלל החרדים וגם בגלל החילונים. אנחנו עם שאוהב ילדים. תמיד זוכר באיזה מצב היו ההורים והסבים שלנו כאשר בן-גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל. קשה לצפות את תפניות ההיסטוריה, אנחנו צריכים לעשות את המאמץ מצידנו.
הציונות החילונית
דור הגיבורים שהקיז את דמו למען הקמת המדינה. אני לא חושב שהם באמת היו חילוניים – הם היו בעלי זהות יהודית חזקה ודתיות סוציאליסטית. הציונות החילונית של היום מצויה במשבר זהות קשה מאוד.
הציונות הדתית
הלב הפועם שלי. תמיד אשאר חלק ממנה, ותמיד אמשיך להתעצבן ולהגיב למה שקורה בתוכה. בשורה התחתונה זה ציבור איכותי ומדהים, למרות שאני קצת סובייקטיבי בקשר לזה…
פוסט-מודרנה
מדמנה פילוסופית בעלת השלכות הרות גורל על עתיד התרבות המערבית.
הרפורמה המשפטית
תתרחש בדרך זו או אחרת, בשלב מוקדם או מאוחר. הציבור התעורר ולא מוכן להמשיך לקבל את הדיכוי המשפטי, שהוא כסות למערכת דיכוי אחרת שהתקיימה כאן במשך דורות וניסיון לבסס את שליטת המיעוט על הרוב.
שמעון פרס
בעל החלומות. חבל שמעולם לא מצא את ההזדמנות לחשבון נפש, ולו מתוך כבוד לאלפי המשפחות שחייהן נהרסו בעקבות מה שהגדיר ׳מפעל חייו׳.
יוסי ביילין
אידיאולוג. מצד אחד: נאחז בשברי חלומותיו ומתנהל ביקום שאין בו אסלאם, מצד שני: לא אשכח לו את האומץ הציבורי שגילה לאחר רצח רבין, ואת סירובו להיגרר לציד המכשפות נגד הימין.
יצחק רבין
סמל. זכה להיות משחרר ירושלים. נלכד מרצונו החופשי בתוך מעגל הקסמים הנוראי של הסכמי אוסלו, אף על פי שלדעתי לא היה אף פעם שלם לגביהם. הרצח שלו היה אסון לאומי.
יאסר ערפאת
מה שאמר עליו הסופר משה שמיר: ״רוצח שצחנת אלפי פשעים עקובים מדם עולה ממנו. דם יהודים ודם ערבים ודם קורבנות הטרור הבינלאומי. נוכל עולמי המוכר נשמתו לכל קונה, לכל נבל המשלם לו, ערפד שפתותיים, שזוהמת חנפנותו וכזביו עולה על חלאת רשעותו ואכזריותו".
הרשות הפלשתינית
מוטציה פתטית של שלטון. תמונת מראה של הלאומיות הפלשתינית המזויפת.
יהודה, שומרון ובקעת הירדן
בלעדיהם לא תהיה אפשרות קיום בגוש דן, כלומר, בלעדיהם, לא תהיה מדינת ישראל. ברור שנקבל טילים, מנהרות, פשיטות, מרגמות, ירי על כבישים, השבתת מרכזי עסקים, שדה התעופה, מתקנים אסטרטגיים. מדינת ישראל תקרוס.
הסכמי אוסלו
האסון המדיני הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. מעבר למחיר הדם, הסכמי אוסלו תרמו תרומה מכרעת לפרימת המרקם החברתי בתוך הציבור היהודי ולהרעת הסיכוי לדו קיום עם אזרחיה הערבים של מדינת ישראל.
׳מלכודת אוסלו׳
יש לי סיפוק אישי רב על השלמת המחקר והספר, ועל הזכות לספר את הסיפור המלא כפי שהיה. מקווה שיהפוך להיות המקור העיקרי ללימוד התקופה. ■

שליפות

שליפות

אבאזאב. פתח אותי לעולם הכלכלה. משתכנע מכל טיעוני הימין, אבל…
שליפות

שליפות

אבא האבא הכי טוב בחיים, רחמים טסה. אבא שלמדתי ממנו…
שליפות

שליפות

אבא תותח, דוגמה אישית, יציבות, ביטחון, אכפתיות, קשיחות, אהבה, השראה,…
שליפות

שליפות

ההוריםדוד ואסנת. בעלי תשובה, עלו מאוסטרליה מתוך ציונות ואהבה לארץ.…
שליפות

שליפות

אבא אבא עלה מדרום אפריקה בגיל 19-20 אחרי מלחמת ששת…
שליפות

שליפות

אבאאהרן, יליד העיר יזד בפרס. עלה לארץ בשנת 1958. חשמלאי…
שליפות

שליפות

אבאמשה, בן לחלוצי כפר פינס. חקלאי בנשמה.אימאמלי, שורדת שואה שהטביעה…
שליפות

שליפות

אבאאבי היקר משיח. יליד שכונת הבוכרים בירושלים של שנות ה-40,…
שליפות

שליפות

אבאאהרון. אימא שושנה.החצי השני שרית. המשפחהעלמה (9), ינאי (6), ארי…
שליפות

שליפות

אבאגדל במוסקבה ולמד אומנות. עלה לארץ בראשית שנות ה-90.אימאגדלה בברדיצ'ב,…
שליפות

שליפות

אבאהוא ההוכחה שעם הרבה אמונה וכח רצון אפשר להתגבר על…
שליפות

שליפות

אבא יהושע. גדול הדור שלי. ממנו ספגתי אהבה לעם, לארץ…