אחד הנסיונות הגדולים ביותר שקרו לעם ישראל במדבר, מתרחש על ים סוף. ימים ספורים אחרי היציאה ממצרים, ישראל מוצאים את עצמם בחוסר אונים מוחלט, פרעה וצבאו מאחריהם, חיות רעות מצידיהם והים לפניהם, מה ניתן לעשות בשעת משבר קשה זו? רק לצעוק ליושב במרומים… אם כך לא מובנת תשובת ה' למשה: 'מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו'? הרי זו בדיוק המצוקה שמתפלל עליה משה רבנו לפני רבונו של עולם? לפני מי יצעק אם לא לפני הקב"ה?
הרבי מפשיסחא הסביר את תשובת אלוקים למשה, ואמר שלעם ישראל היתה עוד אפשרות נוספת והיא לתת עצות לרבונו של עולם… וכך דבריו: 'כי בעת שבאו ישראל ועמדו על הים, וראו שמצרים רודפים אחריהם, אז כל אחד ואחד צעק וביקש מה שבלבו. אחד צעק שה' ימית את המצרים בדבר, והשני התפלל שיפיל עליהם אבני אלגביש וברד, וכל אחד ביקש משהו אחר. ועל זה השיב הקב"ה למשה, 'מה תצעק' – אלי'?, לשון בתמיה, לי אתם אומרים מה לעשות? אתם רוצים לתת לי עצות וסיבות איך להושיע אתכם! – זאת אין לכם רשות – רק דבר אל בני ישראל ויסעו' [ספר קול מבשר ח"א פרשת בשלח]
מבחן האמונה הוא לדעת שיש מעלינו רבון המנהיג את העולם, מבחן האמונה הוא לדעת 'לשחרר' לפעמים את הגה ההנהגה של חיינו לכח עליון. אמנם אנו משתדלים לאחוז את הגה חיינו, וכך ראוי שנעשה, אך צריכים לדעת שמי שבאמת מנהיג אותנו זה רבונו של עולם. התחושה הקשה שאדם צריך לשחרר את ההגה ולא הוא זה שמחליט ושולט על חייו היא מבחן האמונה הגדול. כשאדם נמצא בסיטואציה קשה כזו של חוסר אונים, של איבוד שליטה על מצבו ועתידו, פתאום הוא מגלה שבמצבו לא יועילו לו מעמדו, כספו, קשריו וכו', הוא עומד במצב של קושי. הוא זה שתמיד רגיל לפתור את הבעיות, הוא זה שיכול להשיג הכל, חייב הפעם להבין שיש למעלה ממנו. הוא לא כל יכול. אדם זה נמצא במבחן חייו והשאלה היא כיצד עליו לנהוג כעת.
די להשתעשע עם עצות לריבונו של עולם. על הים יש מבחן של 'ויאמינו בה' ובמשה עבדו', אין טעם לתת עצות אלא רק 'לנסוע', כן, גם אם מדובר לנסוע לתוך הים, לתוך הלא נודע, לתוך מקום בלתי מובן, זה מבחן האמונה. ■
