01
מיום הכיפורים ועד ראש השנה
בחודש תשרי לא זכינו להוציא עלוני בתי כנסת רבים. ימי החול הבודדים הותירו אותנו מתכוננים מקודש לקודש. הימים הנפלאים של חודש הרחמים, הנקראים בטעות ׳הימים הנוראים׳, הותירו בי אותות מרוממים ומחזקים שילוו אותי בע״ה במשך השנה כולה. ידועה האמרה של פרופ׳ נחמה ליבוביץ׳, שאנו צריכים לעשות ולעסוק בתשובה ׳מיום הכיפורים ועד ראש השנה…׳
הכותל המערבי, שמזכיר לנו את בית שני בתפארתו וגם מעורר לבנין המקדש השלישי, מסייע לי להתקרב אל הקודש במחשבה ובמעשה בימי הרחמים והסליחות ובמשך השנה כולה.
מי שזוכה לבקר בחפירות שמתחת לכותל ובחפירות עיר דוד, משתאה לנוכח המבנים והאבנים העצומות, המרמזים על עברו המפואר של הר הבית, המקוואות וארמונות הכהנים והמלכים שסבבו אותו. כל מי שליבו כמה למקדש, יכול לחוש ולשמוע כאן את טפיפות פעמי עולי הרגל על אבני הקרדו הענקיות, למרגלות הר הבית.
התפילות ליד הכותל בראש השנה, ביום הכיפורים ובחג הסוכות היו עבורי חוויה מרגשת. חשתי בכל מאודי את הזכות לקיים את דברי ישעיהו הנביא ׳קראוהו בהיותו קרוב׳. שפכנו את שיחנו לפני הקב״ה, מול הכותל ומעל הכותל, בבית הכנסת של הרב גורן, כשפנינו נשואות למקום קודש הקודשים. שטחנו תחינתנו לניצחון לוחמי ישראל, להחלמת פצועי צה״ל ולשחרור כל החטופים.
בהושענא רבה התכנסנו בהר הזיתים לליל לימוד, שירה וריקודים במשך כל הלילה.
מאות רבות של יהודים שמחים וחוגגים, עלו איתנו להר המשחה ונהנו מלילה מרגש של לימוד, שארגנה כבכל שנה ׳קרן אביה׳.
לפנות בוקר התכנסנו במצפה רחבעם לתפילת ותיקין מתנגנת, ברוב עם. למרות ביקורו של טראמפ, שהתרגש עלינו באותן שעות, התפילה התנהלה בהתלהבות עצומה ובדגש על כל מילה מסדר ההושענות, שנכתבו על הר הזיתים בימי הגאונים. פלא הוא, שהציבור ללא חשש מאיומי סגירת הדרכים ומהקשיים שהם עלולים להיתקל בהם בדרך, כשיבקשו לשוב לביתם.
קולות תפילת ההושענות נישאו באוויר, הגיעו למרגלות הר הבית הקרוב ומשם טיפסו במהירות למרגלות כסאו של יושב מרומים.
אצל המתפללים לא ניכרה כל עייפות, למרות שהתפילה התקיימה בתום ליל לימוד ארוך וסוחף.
למעלה מתריסר רבנים העבירו שיעורי תורה רצופים ומרתקים עם אתנחתאות מרוממות, עשירות בסיפורים ובשירים, מפיו מפיק המרגליות של הזמר והשחקן האגדי שולי רנד.
את ההפסקות הקצרות מילאו בהרקדות ובשירי שמחת חג מנגני הכלייזמר יחד עם הזמר אמציה חוברה המתוק. המנגנים שימחו והרקידו את הקהל העצום, שזכה ללמוד תורה במקום שממנו גלתה השכינה, לפני כ- 2000 שנה, בהר הזיתים, לנוכח מקום המקדש השומם.
והנה, מקץ שנתים ימים… בהושענא רבה ערב שמחת תורה, התגשמו תפילותינו וזכינו לקבל את התמונות הראשונות של חטופינו החיים מחובקים עם בני משפחותיהם.
ממש כמו יוסף היוצא מן הבור מקץ שנתיים ימים כדי לקבל את מלכות מצרים ולהכין את הגאולה שמתקיימת בדור שלנו.
בשבת בראשית זכיתי לפגוש ברחבת הכותל חלק נכבד ואהוב מהרבנים שנתנו שיעורים אצלנו, בהושענא רבה, בהר הזיתים – הרב גבי קדוש, הרב מאיר גולדויכט, הרב ליאו די ועוד ועוד.
02
שיעורי תורה קבועים בכותל המערבי
לא סוד הוא כי לאורך כל שעות היממה ובכל ימי השבוע מתקיימים שיעורים רבים ברחבת הכותל המערבי.
אציין כאן רק כמה מהשיעורים הקבועים:
בכל בוקר, כשעה לפני הנץ החמה, מתקיים שיעור בדף היומי, בצד שמאל של הרחבה הפתוחה. השיעור ניתן באופן קבוע מפיו של חזן הכותל, ר׳ יוסף וינברג (המכונה בפי מעריציו -׳יוסי בובה׳). מסייעים בידו בהעברת השיעור הרב ישראל מאיר רביץ, מנכ״ל קרן וולפסון ואיתו ר׳ אור ישראלי. הלומדים הם מתפללי מנייני הותיקין הקבועים בכותל.
בשעה 4:30 בכל בוקר, מזה עשרות שנים, מתקיים ברחבת הכותל שיעור מרתק, בסוגיות בגמרא, הניתן מפי הרב ישראל מאיר דרוק, ראש מוסדות תפארת ישראל.
הרב דרוק שליט״א ממשיך את מסורת השיעור שמסר אביו, הרב מרדכי דרוק זצ״ל, בכותל. השיעור מתקיים במרפסת שליד מוזיאון ׳שרשרת הדורות׳.
בכל בוקר, כשעה ועשרים דק׳ לפני הנץ, מתקיים במרכז רחבת הכותל שיעור בדף היומי מפי הרב דוד הקר (המוכר לכל ירושלמי ותיק, מחנות הבשר ׳הקר׳). כשעתיים לפני הנץ מתקיים שיעורו של המקובל רבי אביש צנווירט בדף היומי.
באותה שעה ממש, בחלק הפנימי של הכותל המקורה, תחת קשת וילסון, מתקיים שיעור ב׳שער הכוונות׳ על ידי הרב מכבי אסולין. בימי חול השיעור משודר בערוץ קול הלשון.
לאחר תפילת ׳הנץ׳ מתקיים שיעור בדף היומי מפי הרב בנימין מילצקי. הרב מילצקי משדר את השיעור גם ברדיו קול חי.
שיעור נוסף, שהתקיים בהתמדה אחר תפילת הנץ, היה השיעור ברמב״ם על סדר הרמב״ם היומי. השיעור ניתן על ידי ראש ישיבת נתיב מאיר, הרב משה וייס. לצערנו השיעור הופסק בתחילת המלחמה, בשל גיוסו של הרב וייס למילואים. הרב וייס משרת כאלוף משנה בפיקוד מרכז, בתפקיד מסווג.
מידי לילה, בחצות הלילה, מתקיים שיעורו של הרב דוד זיכרמן, המוכר לירושלמים בתור מקים רשת ׳ברכת רחל׳, לפני עשרות שנים. הרשת התחילה את מהפכת הסופרמרקטים ׳למהדרין׳ במדינת ישראל. בשיעורו של הרב זיכרמן משתתפים מתפללי הכותל שרובם מוכרים לטובה בציבור הירושלמי. השיעור מתאפיין בלהט הסגנון של הלימוד הליטאי.
03
קודקוד כאן משנה…
הרב יוחאי גרינגליק, בן דודו של גיבור ישראל, שאול גרינגליק הי״ד, פרסם לא מכבר את הפוסט הבא:
חברי היקר, הרב אבי גולדברג הי״ד, כתב במוצאי ראש השנה בשנה שעברה:
ריבונו של עולם, אתה נגלית בגבורת עוזך על דוד מלכנו, ולאברהם אבינו, ההולך להציל את אחיו משביו, ולחזקיהו המלך המוקף במצור הפלאת ניסיך.
לשמשון תשועה גילית, וליהושע חומות הפלת, מן השמים ירדו סלעים והשמעת קולך…
ואף אנו, מן הארץ הרמנו אליך עינינו, שתעשה מלחמה. המאגיסט ניגש בתפילה, והקשר מפייט ׳אם אפס׳, סמ״פ תוקע שלושים, וניגש לקבל עדכוני מודיעין ולמסדר ציודים, חוזר להיכל לתקוע עוד שלושים, ורץ לטפל ברימונים, ויחד איתו יוצאים חיילים למלא מחסניות ועוד שיפצורים.
כולם עזבו משפחות וילדים, ששים לצאת, במלחמתך נלחמים, להציל אחים מאיום מרצחים.
כמה דמעות ולב ונפש ועין לך שופכים, ניגשים מול ארון הקודש והווסט באימה, מתוך תחושת שליחות מדהימה.
…ואתה מן השמים תשמע זעקתם, וצעקתם בקשר לעזרה – ׳קודקוד כאן משנה׳ צעקו לפניך.
ואתה תלחם מלחמתם לרחמה, שלא ינקשו בנשקם ולא יכשלו בריצתם, ולא יבהלו במכת אש-תם, ותכרית ממשלת חמאס מן הארץ!
ככתוב בתורתך: ה׳ אִישׁ מִלְחָמָה, ה׳ שְׁמוֹ.
ונאמר: לְדָוִד, בָּרוּךְ ה׳ צוּרִי, הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה!
ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמר: לָכֵן, הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְׁמַעְתִּי אֶל רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תְּרוּעַת מִלְחָמָה וְהָיְתָה לְתֵל שְׁמָמָה וּבְנֹתֶיהָ בָּאֵשׁ תִּצַּתְנָה וְיָרַשׁ יִשְׂרָאֵל אֶת יֹורְשָׁיו אָמַר ה׳!
…כי אתה אלוקים אמת, וזוכר את כל הנשכחות, ושומע קול שופר וקולות רימונים ומקל״רים, ברוך אתה ה׳, הלוחם מלחמות ישראל ונושע להם מכל אויביהם הא-ל המושיע.
ותקבל ברחמים וברצון סדר מלחמותינו.
עד לניצחון המלא.
שבת שלום וחודש טוב, של המשך הלחימה עד השמדת המחבלים הרשעים בדרום, בצפון ובמזרח. המשך שחרור גופות החטופים, מכוח ההרתעה, עד לאחרון שבהם.
שלא נשמע יותר, בע״ה, את המלים ״הותר לפרסום…״
חודש של אור ושל גשמי ברכה. שנזכה יחד כולנו כאחד לגרש את החושך. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות ופצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com
01
בית כנסת החורבה
על מה ולמה "זכה" בית הכנסת החורבה לשמו?
בית הכנסת החורבה, או חורבת רבי יהודה החסיד, נוסד ע"י רבי יהודה החסיד ותלמידיו שעלו לארץ לפני כ300 שנה. ואולם, רבי יהודה החסיד נפטר זמן קצר אחרי הגיעו לארץ, ותלמידיו לא הצליחו לגייס כספים כדי להשלים את בית הכנסת, והוא נותר חורבה.
עד אשר עלו לארץ תלמידי הגר"א, לפני כ200 שנה. הם קנו את השטח ובנו את בית הכנסת המפואר, שפיסגת כיפתו התנוססה מעל ירושלים ונראתה למרחקים.
זה היה בית הכנסת המרכזי והמפואר ביותר בירושלים עד למלחמת השחרור.
כשכבשו הערבים את הרובע היהודי במלחמת השחרור, היה להם דחף של שנאה ורוע לפוצץ את בית הכנסת ולשרוף אותו.
כששחררנו את הרובע במלחמת ששת הימים, הדבר הכי חשוב ומתבקש היה לבנות מחדש את כל מה שהחריבו הגויים בירושלים.
אבל שערי הקונספציה הישנה לא פסחו גם על בית כנסת החורבה. נכתבו אפילו מאמרים על כך שכוחו בחורבנו. אנחנו חייבים לחזור בתשובה מהרגלי החורבן שלנו ולא להיכנע ולהנציח את חולשתינו.
אז נספר כאן את סיפורה של בניית חורבה מחורבות ירושלים.
02
חורבה מחורבות ירושלים
מספר ר' אפרים הולצברג:
לפני כ-40 שנה גילה לי שכני לרובע היהודי שבעיר העתיקה, ידידי עו"ד פרופ' יעקב נאמן ז"ל, שעו"ד חיים הרצוג, שותפו למשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן (לימים נשיא המדינה) קיבל לידיו צ'ק ע"ס 3.5 מיליון לירות שטרלינג ממיליארדר יהודי אנגלי מפורסם, צ'ארלס קלור, כתרומה לבניית בית הכנסת החרב "החורבה", תוך שנה, עד יום הולדתו.
הצ'ק הועבר לראש העיר מר טדי קולק מ'קרן קלור' ל'קרן ירושלים'. אך דא עקא – בניית בית כנסת החורבה לא תאמה את חזונו של טדי קולק, שביקש להקים בעיר העתיקה של ירושלים "רובע יהודי חילוני כמו ביפו העתיקה", 'סוהו' תיירותי רועש עם בתי קפה, פאבים, מסעדות, דיסקוטקים, גלריות, מזללות וכדו'.
"למזלו" של טדי, הנדבן צ'ארלס קלור נפטר מיד לאחר מכן, וטדי הצעיר הכריזמטי שכנע את בתו של צ'ארלס, ויויאן (שהיתה נשואה ללא יהודי), שהרובע המתחדש לא צריך עוד בתי כנסת! ….
בחלק קטן מהתרומה של קלור ריצפה העירייה את כיכר החורבה ולידה נבנתה הקשת היתומה המפורסמת, שכיכבה שם שלושה או ארבעה עשורים …
יתר הכסף נשאר כמובן בקרן טדי…
במשך עשרות שנים הרעשתי עולמות בטענה עיקשת שאי אפשר להותיר את "החורבה" בחורבנה. באותם ימים, מוסלמים צעירים השתמשו במסתורי "החורבה" כ"חדר ייחוד", ועשבים שוטים צמחו בין סדקי רצפת החורבה החרבה.
ביאושי פניתי למבקר המדינה ידידי יצחק טוניק וספרתי לו על 3.5 מיליון השטרלינג שנעלמו בקרן טדי ושיועדו לבניית "החורבה". אבל ידידי יצחק טוניק (ידידו של טדי) שאל אותי באידיש: "אפרים, אתה רוצה שאחפש בכיסיו של טדי?!". עניתי לו: "כן, זהו בדיוק תפקידך כמבקר המדינה!", אבל דבר לא הועיל, המבקר לא טיפל בזה כלל, כנראה פחד מטדי.
פניתי למרן, רב הרובע, הרב אביגדור נבנצל שליט"א, שאביו היה מבקר המדינה השני. הרב השיב לי מיד: 'מבקר המדינה חייב לבדוק ולהשיב. אפרים אל תתייאש! תמשיך'.
משכך, פניתי לידידי חה"כ דב שילנסקי, יו"ר וועדת הפנים בכנסת, והוא פנה בעניין למבקר המדינה דאז מר מלץ. זה האחרון השיב: אכן כן, אני מאשר ש-3.5 מיליון השטרלינג הגיעו לקרן טדי אבל.. זהו גוף לא מבוקר…
הפעלתי גם את שר הדתות מר זבולון המר ז"ל שפנה גם הוא למבקר המדינה בנדון זה.
עד שיום אחד התפוצצתי מזעם.
החברה לשיקום הרובע היהודי, יחד עם ראש העיר טדי קולק, תכננו טקס צביעות חגיגי ורב רושם תחת הכותרת – "גמר שיקום הרובע היהודי"…
המקום לטקס הציבורי נקבע בקרדו הפתוח, מול החורבה ההרוסה של ביהכ"נ "החורבה".
קיבלתי הזמנה אדומה ויפה, מיו"ר החברה ידידי עו"ד ניסים אבולוף ז"ל, שידע כמה גדולה תשוקתי לשיקום ביהכ"נ "החורבה".
בין המברכים היו: הנשיא, רה"ע טדי, יו"ר החברה עו"ד אבולוף, הרבנים הראשיים לישראל הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל והרב אברהם שפירא זצ"ל. (הוזמן גם דוד לוי שר השיכון).
התפרצתי ללישכת הרה"ר לישראל בזעם רב ואמרתי להם: טדי קולק חושב שאתם מטומטמים!!! הוא מזמין את כבודכם לנאום בטכס בקרדו הרומאי הפתוח מול "החורבה" ההרוסה, ולהלל את "כביכול" גמר שיקום הרובע היהודי!!! הראשל"צ הרב מרדכי אליהו היה המום. הוא אמר לי: "אפרים, בכלל לא חשבנו לבוא לארוע הזה, אבל מששמעתי ממך את הרקע לסיפור המזעזע, נגיע וניתן לטדי "מנה" כמו שצריך".
לפני הטקס הכנתי פשקווילים גדולים שנתלו ברובע ובשכונות שונות בעיר. ("נגיע בהמונינו לטקס החורבן, מול הקארדו הפתוח ונשאג לטדי "איפה 3.5 מליון השטרלינג שקיבלת בתרומה לבנות את החורבה?" כולנו להפגנה).
המשטרה שקראה את השלטים שלחה מאות שוטרים לאבטח את הטקס מחשש להפרות סדר של המפגינים. אבל המפגינים לא היו….
יו"ר החברה, ידידי עו"ד ניסים אבולוף ז"ל, חיפש אותי בנרות כדי שארגיע את הרוחות, ואני… ברחתי לבית מדרשו של מו"ר, הרב אלישיב זצ"ל ב"תפארת בחורים". לאחר השיעור בגמרא הראיתי לו את הפשקוויל.
חיוך של נחת רוח התפשט על פניו הטהורות והרב איחל לי: 'בהצלחה ר' אפרים'.
הטקס התחיל, ומיד לאחר דבריו של טדי קולק רה"ע, קם הצדיק הרב הראשי הרב מרדכי אליהו ונתן לטדי קולק מנה אחת אפיים: "מדוע אינך בונה את ביהכ"נ החשוב החרב שמולנו???"
והמשיך: "בניין ירושלים הוא מושג אינסופי. בונים ובונים ובונים – תבנה מיד את "החורבה"!!!"
אחריו דרש כנ"ל גם הרה"ר אברהם אלקנה שפירא זצ"ל ואחריו התעורר משנתו סוף סוף גם הנשיא חיים הרצוג ז"ל חברו של טדי ממפא"י. שניהם ידעו היטב על התרומה של 3,500,000 מיליון שטרלינג אנגלי שנבלעה ב'קרן טדי', שעו"ד הרצוג העביר מצ'ארלס קלור. חיים הרצוג פנה לטדי ברגש: "אני לא מבין מדוע אינך בונה את החורבה. אני זוכר עוד כילד כיצד אבי הצדיק הרב יצחק הלוי הרצוג זצ"ל לקח אותי להתפלל ב"חורבה" . טדי, תבנה, תבנה את החורבה.
וכך התקלקלה לטדי מסיבת הצביעות.
לימים שכנעתי מיליארדר יהודי צדיק, שתרם קומות שלמות בבית חולים שערי צדק, מר לודוויג יסלזון ז"ל שהיה הסוחר הגדול ביותר בעולם בזהב, לתרום לבניית החורבה. הגעתי לסוויטה שלו במלון פלאז'ה בירושלים, מול היכל שלמה. אמרתי לו שהרובע היהודי בלי החורבה הוא כמו 'אשה יפה עם עין עקורה' (חסרה…) וכמו 'טבעת זהב מפוארת ללא היהלום המשובץ'. הגביר היהודי החם התרשם מאד וביקש להיפגש עם שני הרבנים הראשיים לישראל – 'ואני אתן דרכם ובעזרתם תרומה נאה כיאה לירושלים'.
ואולם, שני הרבנים הראשיים, במקום לחצות את הכביש מהיכל שלמה למלון פלאז'ה, שלחו אליו את "זלמן", העוזר שלהם. הגביר נפגע מאד. הוא היה רגיל שראשי ממשלות היו עולים אליו לרגל לבקש השקעות בפרוייקטים לאומיים. וכך נדחתה הזדמנות הפז.
לימים, הגיע ר' מתי דן, הכהן, גואל ירושלים, ועשה מלאכת קדש בס"ד, הפעיל את כל אוהבי ירושלים ועודד גורמים פרטיים כמו גם בממשלה ובעיריית ירושלים להקצאת משאבים לחברה לפיתוח הרובע כדי לבנות מחדש את בית כנסת החורבה. כך נבנתה חורבה מחורבות ירושלים. יהי הקב"ה תמיד בעזרו עד 120.
03
פיקוח נפש של ירושלים
עד כאן סיפורו המרגש של איש החסד, איש הכותל, ר' אפרים הולצברג, בנו של שמחה הולצברג 'אבי הפצועים'.
ותרשו לי להוסיף סיפור אישי בשוליים: לפני שנים רבות, ביום חמישי בערב, התקשר אלי ידידי מנכ"ל החברה לפיתוח הרובע וביקש ממני עזרה דחופה: ביום ראשון שלאחר מכן הממשלה קבעה דיון דחוף בהצעה להזרים תקציב של עשרות מיליונים לשיקום החורבה. החלטה מותנית בקבלת תוכניותמפורטות והצגת התקציב הדרוש להשלמת השיקום.אני התבקשתי להכין כ-30 ספרים שכוללים מצגות צבעוניות ותקציב מפורט, כולל מפות ותוכניות אדריכליות, וכל זה עד יום ראשון בבוקר. 'עשינו מאמצים כבירים יחד עם מתי דן לקבוע דיון דחוף בממשלה. אם הספרים לא יונחו על שולחן הממשלה עד יום ראשון בבוקר הדיון יידחה ומי יודע, חו"ח, מה יעלה בגורל החורבה…' כך אמר לי המנכ"ל וגרונו התמלא בדמעות.
נכנסתי לנוהל חרום. הזעקתי למשרד צוות שהתחיל מייד לכתוב, לעצב ולעמד. התקשרתי לבית הדפוס המתאים ביותר כדי לרתום אותו למשימת ההדפסה המהירה שייעדתי למוצאי שבת. מנהל הדפוס ענה לי מאילת הרחוקה… שם שהה בחופשה עם משפחתו: 'הדפוס סגור ואני באילת'…
עכשיו הדמעות הגיעו גם לגרוני…
'אתה לא יכול לתת תשובה שלילית, זה פיקוח נפש של ירושלים'… כך טענתי.
'טוב, אני בודק עם אחי, אולי הוא יוכל למלא את מקומי'. אנחת רווחה בקעה ממעמקי ליבי.
הצוות שלנו בפרסומי ישראל, כהרגלו, לקח את העניין הערכי ברצינות ועבד כל הלילה.
ביום שישי המשכנו לעבוד כמעט עד כניסת השבת. במוצאי שבת הובלנו את הקבצים היקרים לבית הדפוס. (אז עוד לא שמעו עדיין על אינטרנט …).
בית הדפוס עבד כל הלילה עד אור ראשון של יום ראשון.
אספתי בזריזות את הספרים המפוארים ועבי הכרס ונסעתי כל עוד נפשי בי למשרד ראש הממשלה. מסרתי את האוצר היקר למזכיר הממשלה. הוא הניח לראש הממשלה ולכל שר בנפרד את סט הספרים שהכנו עם תוכניות שיקום החורבה והתקציב הגדול הנדרש לסיום המלאכה. וכל השאר היסטוריה. ב"ה.
שבת שלום, כתיבה וחתימה טובה לכל דורשי ירושלים, בניה ובוניה, הגואלים את אדמותיה ומחוננים את אבניה ואת עפרה, ולכל עולי הרגל הפוקדים את סימטאות ירושלים. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות ופצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com
