אלעד הומינר

האומץ לדבר על זה

1
השבוע התקיים כנס אתר כיפה (גילוי נאות: מקום העבודה הנוסף שלי) שעסק בנושא חשוב מאין כמותו: ׳האומץ לדבר על זה – מתמודדי נפש במגזר הדתי׳. תגידו מה שתגידו, זה נושא שלא מאוד מדברים בו באופן כללי ובפרט אצלנו, הסרוגים. אנחנו יודעים לעזור ליולדת בשמחתה, ולהבדיל לפצוע על כיסא גלגלים בשברו. ופצועי הנפש? נשכחים מהלב. באשמתנו, ולא רק. כי נמצאת שם הבושה וה״מה יגידו״.
היטיבה לבטא זאת רעיית נשיא המדינה, מיכל הרצוג, שפתחה את הכנס: ״עבור המתמודדים ובני משפחותיהם, הקהילה הדתית שיש בה כמובן עוצמות ואיכויות שיכולות להיות כוח מיטיב ומרפא – הופכת לעיתים, למרבה הצער, לקושי נוסף המקשה עוד יותר על ההתמודדות״.
נראה לי שהדבר הראשון הוא קודם כול לדבר, וזה מה שעשינו בכנס הראשון בנושא, שקיבץ אליו יותר מ-400 משתתפים – מתמודדי נפש, בני משפחותיהם, מרצים, מטפלים ונבחרי ציבור. ״הקב"ה שלח את נושא בריאות הנפש אל תוך משפחתי, אל תוך ביתי", סיפרה סגנית השר וחברת הכנסת, מיכל וולדיגר. "תחום בריאות הנפש מלא בסטיגמות ובדעות קדומות, אם אנשים היו מבינים שזה כמו מחלה אחרת אנשים הם ישר היו הולכים לקבל מענה״. גם השרה, עידית סילמן, דיברה בכנס והעלתה נקודה חשובה: ״אנחנו לא שמים את מתמודדי הנפש ביחד עם כלל מערכת הבריאות, הם נמצאים בבית חולים ייעודי, ושם מתחילה הסטיגמה. את זה צריך לשנות".
התרגשתי להשתתף בכנס, ועוד יותר התרגשתי להנחות פאנל בנושא ״פוסט טראומה לא רק בצה"ל״. את הפאנל פתח סרטון ובו תיאר ליעד אוחנה, הפרמדיק הראשי של איחוד הצלה, את שחווה באסון מירון, שהיה לאסון האזרחי הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל. פתחנו בדיבור על האסון ועסקנו בפוסט טראומה שמקיפה את החיים שלנו כאן בישראל כאזרחים שחווים טרור אסלאמי יום-יומי, וכמובן כשוטרים וכמתנדבים בארגוני ההצלה שחשופים לאירועים קשים מדי יום ביומו.
לשאלה אחת עודני מחפש תשובה.
אל התחום הזה של מתמודדי הנפש נחשפתי כבר בעבר, ובמיוחד בשנה האחרונה בעבודה העיתונאית. הבעיה היא שתמיד העיסוק מגיע דרך דובר צה״ל או דרך ארגונים ועמותות שמייצגים פוסט טראומתיים משירותם הצבאי. איפה המשטרה ושאר ארגוני ההצלה? אני לא מחפש להטיל פה אשמה על אף צד. לא על התקשורת שצריכה לחפש יותר ולא על ארגוני ההצלה, כי בשביל טנגו צריך שניים.
02
ואי אפשר בלי פוליטיקה. לכנס הגיע השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שדיבר בנושא הכנס ובהמשך דבריו התייחס לנושא שהיה על סדר היום בתחילת השבוע. ניחשתם נכון: נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק. בריאיון ששודר במוצאי השבת אמר ברק ב״כאן חדשות״ על הרפורמה המתוכננת של שר המשפטים יריב לוין כי היא "חונקת את הדמוקרטיה הישראלית". בהמשך אמר: "צר לי שרואים בי אויב העם. אני תמיד חשבתי שאני משרת את העם הזה".
במהלך ״אחד על אחד״ בכנס עם הכתב הפוליטי, עמיאל ירחי, הגיב בן גביר לדברים של ברק: "כנראה שאהרן ברק השופט שונה מאהרן ברק האזרח, שהיום מדבר בשצף קצף בצורה מאוד לא נעימה, בצורה גסה. אבל צריך לומר את האמת, אהרן ברק כשופט עשה נזק, נזק". באופן אישי אמר בן גביר על ברק: "היו לו גם פסקי דין יפים, המלצות לפעמים טובות, אני זוכר לו את זה שהוא המליץ לי ללמוד משפטים".
03
אסיים בשתי מילים טובות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
הראשונה, סמוטריץ' הנחה בתחילת השבוע את מנהל רשות המסים, להעביר סכום של כ-139 מיליון שקלים מתוך הכספים המוקפאים לפי חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלשתינית בזיקה לטרור, לצורך יישום פסק הדין בתיק "ליטבק", שמפצה משפחות של קורבנות טרור שנרצחו מפיגועי טרור פלשתיני. החלטת הממשלה התקבלה כחלק מהסנקציות על הרשות בעקבות החלטה לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג נגד ישראל. בספרה "הרפון" – המלחמה החשאית בכספי הטרור", עוסקת עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, נשיאת ארגון "שורת הדין", במלחמה נגד הכסף שמממן את הטרור וכל כך חשוב לקיומו. המלחמה בכספי הטרור החלה כאן בישראל לפני כשני עשורים ואין כל סיבה שהיא לא תתנהל כאן גם היום. העולם מצפה למוצא פינו בנושא.
המילה הטובה השניה. למרות הפרסומים ולמרות שבעצם זה מובן מאליו, כל הכבוד על כוונתו של יו"ר הציונות הדתית לעשות שימוש בחוק הנורווגי ובכך להכניס לכנסת את צבי סוכות, חברי ועורך עיתון זה עד לפני מספר חודשים.
שבת שלום

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…