האומץ לדבר על זה

1
השבוע התקיים כנס אתר כיפה (גילוי נאות: מקום העבודה הנוסף שלי) שעסק בנושא חשוב מאין כמותו: ׳האומץ לדבר על זה – מתמודדי נפש במגזר הדתי׳. תגידו מה שתגידו, זה נושא שלא מאוד מדברים בו באופן כללי ובפרט אצלנו, הסרוגים. אנחנו יודעים לעזור ליולדת בשמחתה, ולהבדיל לפצוע על כיסא גלגלים בשברו. ופצועי הנפש? נשכחים מהלב. באשמתנו, ולא רק. כי נמצאת שם הבושה וה״מה יגידו״.
היטיבה לבטא זאת רעיית נשיא המדינה, מיכל הרצוג, שפתחה את הכנס: ״עבור המתמודדים ובני משפחותיהם, הקהילה הדתית שיש בה כמובן עוצמות ואיכויות שיכולות להיות כוח מיטיב ומרפא – הופכת לעיתים, למרבה הצער, לקושי נוסף המקשה עוד יותר על ההתמודדות״.
נראה לי שהדבר הראשון הוא קודם כול לדבר, וזה מה שעשינו בכנס הראשון בנושא, שקיבץ אליו יותר מ-400 משתתפים – מתמודדי נפש, בני משפחותיהם, מרצים, מטפלים ונבחרי ציבור. ״הקב"ה שלח את נושא בריאות הנפש אל תוך משפחתי, אל תוך ביתי", סיפרה סגנית השר וחברת הכנסת, מיכל וולדיגר. "תחום בריאות הנפש מלא בסטיגמות ובדעות קדומות, אם אנשים היו מבינים שזה כמו מחלה אחרת אנשים הם ישר היו הולכים לקבל מענה״. גם השרה, עידית סילמן, דיברה בכנס והעלתה נקודה חשובה: ״אנחנו לא שמים את מתמודדי הנפש ביחד עם כלל מערכת הבריאות, הם נמצאים בבית חולים ייעודי, ושם מתחילה הסטיגמה. את זה צריך לשנות".
התרגשתי להשתתף בכנס, ועוד יותר התרגשתי להנחות פאנל בנושא ״פוסט טראומה לא רק בצה"ל״. את הפאנל פתח סרטון ובו תיאר ליעד אוחנה, הפרמדיק הראשי של איחוד הצלה, את שחווה באסון מירון, שהיה לאסון האזרחי הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל. פתחנו בדיבור על האסון ועסקנו בפוסט טראומה שמקיפה את החיים שלנו כאן בישראל כאזרחים שחווים טרור אסלאמי יום-יומי, וכמובן כשוטרים וכמתנדבים בארגוני ההצלה שחשופים לאירועים קשים מדי יום ביומו.
לשאלה אחת עודני מחפש תשובה.
אל התחום הזה של מתמודדי הנפש נחשפתי כבר בעבר, ובמיוחד בשנה האחרונה בעבודה העיתונאית. הבעיה היא שתמיד העיסוק מגיע דרך דובר צה״ל או דרך ארגונים ועמותות שמייצגים פוסט טראומתיים משירותם הצבאי. איפה המשטרה ושאר ארגוני ההצלה? אני לא מחפש להטיל פה אשמה על אף צד. לא על התקשורת שצריכה לחפש יותר ולא על ארגוני ההצלה, כי בשביל טנגו צריך שניים.
02
ואי אפשר בלי פוליטיקה. לכנס הגיע השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שדיבר בנושא הכנס ובהמשך דבריו התייחס לנושא שהיה על סדר היום בתחילת השבוע. ניחשתם נכון: נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק. בריאיון ששודר במוצאי השבת אמר ברק ב״כאן חדשות״ על הרפורמה המתוכננת של שר המשפטים יריב לוין כי היא "חונקת את הדמוקרטיה הישראלית". בהמשך אמר: "צר לי שרואים בי אויב העם. אני תמיד חשבתי שאני משרת את העם הזה".
במהלך ״אחד על אחד״ בכנס עם הכתב הפוליטי, עמיאל ירחי, הגיב בן גביר לדברים של ברק: "כנראה שאהרן ברק השופט שונה מאהרן ברק האזרח, שהיום מדבר בשצף קצף בצורה מאוד לא נעימה, בצורה גסה. אבל צריך לומר את האמת, אהרן ברק כשופט עשה נזק, נזק". באופן אישי אמר בן גביר על ברק: "היו לו גם פסקי דין יפים, המלצות לפעמים טובות, אני זוכר לו את זה שהוא המליץ לי ללמוד משפטים".
03
אסיים בשתי מילים טובות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
הראשונה, סמוטריץ' הנחה בתחילת השבוע את מנהל רשות המסים, להעביר סכום של כ-139 מיליון שקלים מתוך הכספים המוקפאים לפי חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלשתינית בזיקה לטרור, לצורך יישום פסק הדין בתיק "ליטבק", שמפצה משפחות של קורבנות טרור שנרצחו מפיגועי טרור פלשתיני. החלטת הממשלה התקבלה כחלק מהסנקציות על הרשות בעקבות החלטה לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג נגד ישראל. בספרה "הרפון" – המלחמה החשאית בכספי הטרור", עוסקת עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, נשיאת ארגון "שורת הדין", במלחמה נגד הכסף שמממן את הטרור וכל כך חשוב לקיומו. המלחמה בכספי הטרור החלה כאן בישראל לפני כשני עשורים ואין כל סיבה שהיא לא תתנהל כאן גם היום. העולם מצפה למוצא פינו בנושא.
המילה הטובה השניה. למרות הפרסומים ולמרות שבעצם זה מובן מאליו, כל הכבוד על כוונתו של יו"ר הציונות הדתית לעשות שימוש בחוק הנורווגי ובכך להכניס לכנסת את צבי סוכות, חברי ועורך עיתון זה עד לפני מספר חודשים.
שבת שלום