בדרך לכותל

הגשם ישטוף את הדמעות

ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

ישראל גולדברג

מנכ״ל פרסומי ישראל וקרן אביה

ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

ישראל גולדברג

מנכ״ל פרסומי ישראל וקרן אביה

מנכ״ל פרסומי ישראל וקרן אביה

01
שבת של אמונה עברה על כוחותינו. תפילתם של עוברי דרכים לא התקבלה. גשם של ברכה הרווה את אדמת ארצנו האהובה. שש וצוהל, דילגתי בין השלוליות כל הדרך אל כותלנו. כל זה כדי לחגוג שבת חנוכה וראש חודש טבת. אכן זו הייתה השבת הכי שמחה והכי קצרה בחורף הזה. את המתנות הקטנות והגדולות, שה׳ שולח לי, אני משתדל לאמץ בשתי ידיים, מתוך הכרת הטוב, בהלל והודיה.
למרות שגשמי הברכה מיעטו את זרם הצועדים לכותל וטיפות הגשם לא אפשרו להוציא את ספרי התורה אל הרחבה הפתוחה – כל המניינים והתפילות התקיימו כסדרם עם שלושה ספרי תורה לכל מניין! ועוד בונוס מיוחד – מגילת קלף של ספר זכריה הנביא להפטרת שבת חנוכה – ״רוני ושמחי בת ציון״. הגשם המתוק חימם ואיחד את לבבות המתפללים בכותל והאווירה הייתה חגיגית ומרוממת.
הגבאי הוותיק, גבי שיינין, חילק לילדי הכותל, כמנהגו בחנוכה, מטבעות כסף… ממולאים בשוקולד.
חנוכיה גדולת ממדים הוצבה, כבכל שנה, על ידי ״הקרן למורשת הכותל״ בסמוך לאבנים היקרות. נרותיה האירו את הלבבות וחממו את נדבכי החומה המערבית, ששרדה בדרך נס ולא נפרצה על ידי היוונים והרומאים. כמאמר הנביא זכריה ״האבן הראשה תשואות חן חן לה…״.
זכיתי גם לפגוש חברים רבים ויקרים, שעלו לירושלים מכל קצוות הארץ והעולם לחגוג בכותל את ימי החנוכה, בסמוך למקום הנס. לא אפרטם כי רבים הם…
רק אזכיר אורח חשוב במניין שלנו – הרב דובב בינדיגר, מהיישוב נריה. הרב דובב הוא רב המרכז הרפואי ״הלל יפה״ ובנו של חבר יקר במניין שלנו, ר׳ גרשון בינדיגר, שצועד בכל שבת, לפנות בוקר, במשך שנים רבות, חורף וקיץ, משכונת רמות הרחוקה אל הכותל המערבי.
אזכיר כאן עוד אורח יקר. יוסי הרשקו, מעלי זהב, אחיו של ר׳ עידן הרשקו. עידן יבדל״א, היה מדריכו של האהוב של אביה שלנו, בישיבה התיכונית לפני כמעט 20 שנה. אנו חשים, הדדית, עם העידנים, כמשפחה מגובשת ואוהבת, עד היום.
02
בנר שישי בערב, חזרנו מהחופשה המשפחתית, השנתית, המופלאה שלנו, באילת. ידוע לכל, שאם אתם רוצים לפגוש מישהו שלא ראיתם זמן רב, כדאי לכם לרדת בחנוכה לאילת…
ניצלנו כל רגע. נהנינו מאד יחד עם הילדים, הנכדים, החתנים והכלות. זכינו השנה גם להצטרפותם של משפחת צוקר, הכוהנים מבית אל, מחותננו היקרים. נופש של ״הכול כלול״. ב״ה.
הדלקת נרות חנוכה, ערב ערב, על שולחן אחד, יחד עם עוד 200 משפחות, חילונים, דתיים וחרדים, היא חגיגה מרוממת של פרסומי ניסא, מתוך שמחה של איחוד לבבות וקיבוץ גלויות, שקשה לתאר במילים.
בדרך הביתה עצרנו לביקור חולים קצר בבית משפחת הרב צבי קוסטינר ראש ישיבת ״מדברה כעדן״, במצפה רמון.
זכינו להתפלל בבית הכנסת החדש והמהודר – ״משכן אהוד״, שנבנה ע״ש הרב אהוד ברזילי, זצ״ל, ממש לאחרונה, על ידי הקהילה התורנית במצפה רמון וקהילת האברכים הרמי״ם ובוגרי הישיבה.
שמענו שני שיעורים של הרב צבי והתענגנו על ספינג׳ים מתוקים מפרי ידיה של רעייתו, זיוה קוסטינר, היועצת המעמיקה והמוכשרת, שמתנגדת בתקיפות שנקרא לה הרבנית.
תענוג לראות, כיצד מצפה רמון מתפתחת וצומחת רוחנית, חברתית וגשמית וכיצד קהילת בוגרי ישיבת מדברה כעדן, כשמה כן היא, תורמת לשגשוגו של היישוב. מאות רבות של בחורים ואברכים לומדים בישיבה. חלק מהבוגרים עובדים בחקלאות, מטפחים כרמים ומטעים, חלקם פעילים בתורה, בחינוך, ברווחה, ובכל רבדי החיים ביישוב הציורי, הצופה אל נופי בראשית.
לאחרונה, קיבלה הקהילה בשורה משמחת. הודות למאמצי שליחי הציבור האכפתיים, שניהלו שיח נעים ומשכנע עם הנהלת העסק, ביוזמתו של חבר הקהילה, ר׳ בועז איגרא, בסניף רשת הגלידריות האהובה ״גולדה״, נענו לבקשת הקהילה והחליטו לסגור לאלתר את הסניף במצפה רמון בשבתות ובחגים. דבר זה, מאפשר לסניף לקבל תעודת כשרות מהרבנות המקומית, שבראשה עומד הרב, גד רווח שליט״א, שנכנס לתפקידו ממש לאחרונה, לאחר שהרב הוותיק של מצפה רמון, הרב דניאל בר מוחא, זצ״ל, הלך לעולמו.
נכנסנו לסניף גולדה במצפה וערכנו שם קנייה נחמדה, כדי לחזק אותם במהלך האמיץ – סגירת הסניף בשבתות ובחגי ישראל, שעה שהמוני ישראלים מגיעים, עם הג׳יפים הבוהקים, לחרוש את שבילי מכתש רמון…
יהי רצון שזו תהיה דוגמה מוצלחת לעוד עסקים בכל רחבי הארץ.
03
בעודי כותב שורות אלו, קיבלתי את הבשורה המרה, שמורי ורבי, הרב חיים דרוקמן, עלה בסערה לגנזי מרומים.
צמרמורת קשה אחזה בי.
מחשבותיי הנוגות לוקחות אותי אל חורף ה׳תרמ״ב, י״ד באדר א׳. גשם שוטף. כדרכי, שהיתי ליד מיטתו של מורי ורבי, הרב צבי יהודה, במרכז הרפואי ״שערי צדק״, הרב הישיש לא חש בטוב. הרופאים הוציאו אותנו בבהילות החוצה. לאחר זמן, שנדמה לי כנצח, יצאו אלינו עם את הבשורה המרה – הרב האהוב כבר לא איתנו.
ההלוויה יצאה ממרכז הרב ועברה ברחובות שכונת גאולה שם התגורר במשך עשרות שנים, עברה ליד ״בית הרב״ והישיבה הישנה, ברחוב הרב קוק ומשם להר הזיתים.
את המיטה נשאו תלמידיו. ביניהם הרב חיים דרוקמן, הרב אליעזר ולדמן, הרבנים צפניה דרורי וזלמן מלמד יבדל״א ועוד אלפים רבים.
הגשם חדר לעצמותיי ושטף גם את הדמעות. רצתי לפני המיטה. צילמתי מגגות הבתים את השיירה הארוכה ללא סוף, עשרות אלפים הולכים ובוכים. נהי בכי תמרורים נבלע ברעם הברקים והרעמים.
בזווית עיני ראיתי את הרב חיים דרוקמן בוכה בכי מר ודמעותיו מצטרפות לבכיים של ענני הכבוד שליוו את המסע הכואב הזה.
הרב צבי יהודה עודד כל תלמיד חכם, ששימש בתפקיד רבני וחינוכי, ללבוש חליפה ולחבוש מגבעת. נזכרתי כיצד תלמידים באו בשאלה לרב צבי יהודה, כיצד הרב לא מעיר לתלמידו המובהק, הרב חיים דרוקמן, שלמרות תפקידו כראש ישיבה מתלבש כ׳קיבוצניק׳ – בסנדלים תנכיות עם גרביים, כיפה סרוגה וחולצה צבעונית…
אני זוכר את החיוך של הרצי״ק, שהסגיר אין סוף חום וחיבה ענקית, עת ענה לשאלה הזו, בפעם המי יודע כמה: ״חיימק׳ה הוא משהו מיוחד…״. הרב קוק התייחס לתלמידו, ר׳ חיים כבן זקונים אהוב ונערץ במיוחד.
כן. ר׳ חיים היה ונותר משהו מיוחד – כור להבה של אהבה יוקדת לכל תלמיד ולכל אחד ואחת מישראל. מסירות בלתי פוסקת על צורכי העם, הצבא והמדינה.
מצד אחד – מחויבות, ללא גבול, להפצת התורה ולקירוב לבבות באהבה. מצד שני – מלחמה אמיצה להצלת דמותה של מדינת ישראל ושמירה על כל רגב אדמה של הארץ הטובה.
זכיתי לשמוע שיעורים רבים של ר׳ חיים בישיבת מרכז הרב וגם בביתו שבמרכז שפירא. שיעורים בכתבי הראי״ה והרב צבי יהודה, שיעורי תנ״ך ועוד. השיעורים עסקו בהבנת החיים והמשימות בדורנו, לברור הרצון הא-לוקי בדור הגאולה ורוממו את השומעים להתחבר, להבין ולהקשיב לדרכם החינוכית והאמונית הייחודית, של מרן הראי״ה ובנו.
בהושענא רבה, מידי שנה, בהר הזיתים, אנו מפיקים כבר כ-15 שנה, ליל לימוד מרתק. הרב דרוקמן, למרות גילו המתקדם, הגיע במסירות, באופן קבוע, ב-2 אחר חצות, להר הזיתים, כדי לתת שיעור מעורר ומחייה למאות עולי הרגל. הרב הישיש הביא אתו להר הזיתים, אנרגיות מטורפות שעוררו את הקהל כאילו עלה עמוד השחר. הרב הדביק את כל השומעים בהתלהבות יוקדת של חום אהבת התורה.
בסוכות האחרון, שלא כבכל שנה, בשל מצבו הרפואי, לא ראיתי לנכון להטריח את הרב לעלות להר הזיתים בעיצומו של הלילה. העזתי לבקש מהרב שיקדיש לנו כשעה בביתו לשיעור מצולם ומוסרט, אותו נקרין בהושענא רבה בהר הזיתים.
הרב נענה ברצון וזכיתי, עם בני, צבי יהודה, יבדל״א, לשיעור פרטי.
למרות גילו המופלג ולמרות שלא היה בקו הבריאות, הרב חיים נתן לנו שיעור מלא חיים, שנבע כמעיין המתגבר, בחיוניות מופלאה האופיינית רק לו. הרב היה חד, צלול, מרענן, מחייה, שופע במקורות ובחידושים. שאלנו שאלות והרב ענה באריכות.
הקרנו את הסרט על מסך גדול, בליל הלימוד בהר הזיתים והייתה לכולנו תחושה כאילו הרב נמצא עם הלומדים. מעודד ומחזק.
הרב התייחס אלינו ולכל תלמידיו כבנים ממש. התעניין, שאל לשלומנו ברצינות רבה, חיזק, עודד, נתן עצה ותושייה וסייע בהארת דרכנו.
אכן, כולם היו בניו – ר׳ חיים אימץ את דרכו של מורו ורבו, הרב צבי יהודה, שהתייחס לכל תלמידיו כבנים ממש.
בשנים ששימשתי את הרצי״ק זצ״ל, הרב ביקש ממני, מספר פעמים, לקרא לר׳ חיים להתייעצות. זכיתי להשתתף בכמה מפגישותיהם והיה ברור לי שהרב צבי יהודה מתגעגע לבנו האהוב, הרגשתי בעליל, שהרב החשיב מאד את דעותיו ורעיונותיו של ר׳ חיים.
אין לי ספק שבדקות אלו ממש מתקיים דיון דחוף בישיבה של מעלה שבראשו ניצבים המנהיגים – הראי״ה, הרצי״ק, והנזיר הירושלמי ואיתם תלמידיהם המופלאים – הרב שלמה גורן, הרב מוטי שטרנברג, הרב הלל פלסר, הרב ולדמן, הרב ברמסון, הרב בני אייזנר, הרב אהוד ברזילי, חכם ישועה בן שושן, הרבנית חנה טאו, הרב אברהם אלקנה שפירא, הרב פרום, הרב ישראלי, הרב יהושע רוזן, הרב יהושע צוקרמן, הרב אלישע וישליצקי הרב שמעון בירן הי״ד, ועוד ועוד.
נותרנו יתומים.
רק מלאכי השרת ישמעו מה יבקשו תלמידי הראי״ה עלינו – על דור התקומה.
מי ינהיג אותנו כאן בארץ? ימים יגידו.
קצרה היריעה מלתאר כאן את תרומתו העצומה של ר׳ חיים דרוקמן לעיצוב דור הכיפות הסרוגות ועולמם התורני בפרט וצביון מדינת ישראל בכלל.
שוחחתי השבוע עם כמה מנהיגי תורה סרוגים והיה ברור לכולם שעול גדול נפל על כתפיהם לשאת את הלפיד שהותיר בידם ר׳ חיים, הלאה, במעלה הדרך אל הגאולה השלמה.
04
כשנודע לי מועד הלוויה של מו״ר חיים דרוקמן זצ״ל, התייעצתי עם רבנים – האם לבטל את אירוע ״פארק הזה״ב – חמ״ד על גלגלים״, שקבענו לקיים גם השנה בזאת חנכה, בהר הזיתים. חשתי כי בלתי אפשרי לקיים אירוע כה גדול בשעה שכב׳ מורנו ורבנו, הטהור והאהוב, ר׳ חיים, מוטל לפנינו. כולם חיזקו אותי לא לדחות, אלא לקיים את האירוע המציל חיים, תרתי משמע.
השנה, לראשונה מאז ומעולם, התכוונתי להשיק במקביל לפארק הזה״ב גם יום עיון תורני גדול בבית המדרש של ישיבת ״בית אורות״, בו ישתתפו גדולי הרבנים, בנושא ״הגבורה שבזהירות בדרכים״. מכיוון שהרבנים נסעו ללוויה במרכז שפירא, נאלצנו לדחות את יום העיון.
לעומת זאת את פארק הזה״ב הענק, קיימנו בבית אורות, בגשם שוטף ובהשתתפות מאות משפחות יקרות שעלו לירושלים מכל רחבי הארץ.
בהפוגות הגשמים ערכנו תצפיות מצפון הר הזיתים אל עבר הר הבית, אולי הפעם מצפון תיפתח הטובה…
בנינו אוהלי ענק ומילאנו אותם בשלל סימולטורים משוכללים, לתרגול נהיגה בטוחה ברכב, בקורקינט חשמלי, באופניים חשמליים, במעברי חציה ועוד. הבאנו עשרות אטרקציות והצגות חדשות והוספנו חדרי הפעלה וסדנאות יצירה.
חילקנו כאלף סופגניות והגרלנו עשרות פרסים יקרי ערך, זוגות רבים של אופניים משוכללים, שעוני יד יוקרתיים, חבילות שי מתוקות של ״מנטוס״, סדרות מרתקות של ספרי הרב יוני לביא ועוד ועוד.
במרכז האוהל הגדול הצבנו מסך ענק, שעליו הוקרן מסע הלוויה בשידור ישיר.
הרב דוב ליאור, שליט״א, שמתגורר בבית אורות, הגיע לברך ולחזק את המשתתפים בפארק הזה״ב, והדגיש את חובת ״ונשמרתם״ שהיא ממש דאורייתא.
הרב ליאור סיפר למאות הנוכחים כי הוא הנהיג בקהילתו מנהג שאדם שנסע במשך השבוע נסיעה בין עירונית, יעלה לתורה ויברך ״הגומל״, בשם מלכות, ויתכוון להוציא ידי חובה את כל בני הקהילה, שנסעו אף הם נסיעה בין עירונית, באותו שבוע.
תודה לכול המסייעים, המעודדים והמחזקים – לרב דוב ליאור שליט״א, לרב מיכה הלוי שליט״א, למשרד ירושלים-מורשת, לפמ״י, למינהל החמ״ד במשרד החינוך, לחגית משה – סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך, למטה הבטיחות של עיריית ירושלים, לצוות קרן אביה, לאגף תרבות יהודית במשרד החינוך, לצוות תרבות תורנית בעיריית ירושלים, לעדינה תבור, לברוך פרויינד, לגילעד גולדברג, למלכי וייס, לרב דביר ואירית כהן ומשפחתה, לאריאל קופלד, לאודי מרשה, לקייטרינג שיפון פלוס, לחכם חביב יפרח, לצוות טיק צ׳אק, לאבי שמשי ולצוות ערוץ 7, לצוות כיפה, לצוות גילוי דעת, לתלמידי בית המדרש הירושלמי לבוגרי צבא בבית אורות, למפקדי ולשוטרי משטרת מרחב שלם ולשוטרי תחנת המשטרה בהר הזיתים ועוד. כולכם שותפים בהצלת חיים.
שבת שלום של ישועות, נחמות גדולות, הנהגה תורנית מחוזקת ומתחזקת, ממשלה ערכית ועוצמתית וכמובן – תחיית המתים.

ישראל גולדברג עם הרב דרוקמן זצ"ל

בתמונה הראשית: פארק הזה"ב

עוד במדור זה

עניי‭ ‬עירך‭ ‬קודמים

עניי‭ ‬עירך‭ ‬קודמים

01‭ ‬ שבת‭ ‬מברכים‭ ‬חודש‭ ‬ניסן‭. ‬שמש‭ ‬אביבית‭ ‬מלטפת‭ ‬את‭…
כשהתותחים‭ ‬רועמים‭ ‬המוזות‭ ‬שותקות

כשהתותחים‭ ‬רועמים‭ ‬המוזות‭ ‬שותקות

01 שבת‭ ‬‮'‬פרשת‭ ‬פרה‮'‬‭ ‬בכותל‭, ‬כהכנה‭ ‬לעבודת‭ ‬הכוהנים‭, ‬וכהתעוררות‭ ‬לפני‭…
תנתן‭ ‬לי‭ ‬נפשי‭ ‬בשאלתי‭ ‬ועמי‭ ‬בבקשתי‭...‬

תנתן‭ ‬לי‭ ‬נפשי‭ ‬בשאלתי‭ ‬ועמי‭ ‬בבקשתי‭...‬

01 שבת‭ ‬זכור‭ ‬בכותל‭, ‬היא‭ ‬חוויה‭ ‬מיוחדת‭ ‬ומרגשת‭. ‬ אני‭…
חזק‭ ‬חזק‭ ‬ונתחזק

חזק‭ ‬חזק‭ ‬ונתחזק

01 כששרו‭ ‬של‭ ‬חורף‭ ‬נאבק‭ ‬עם‭ ‬שרו‭ ‬של‭ ‬אביב‭ ‬אנו‭…
ורק חרבונא נעלם

ורק חרבונא נעלם

01 שבת‭ ‬סגרירית‭ ‬עברה‭ ‬על‭ ‬כוחותינו‭. ‬עובדי‭ ‬העירייה‭ ‬החרוצים‭ ‬הספיקו‭…
לַשְּׁוויְצָרִים אין בן גביר

לַשְּׁוויְצָרִים אין בן גביר

01כשהאביב מציץ בין העננים הכותל מתמלא במתפללים. בשבת כי תשא,…
את המנגינה שלהם אי אפשר להפסיק

את המנגינה שלהם אי אפשר להפסיק

01בשבת קודש תצווה, מזג האוויר המתון הזמין אורחים רבים לכותל.…
שירות בצבא ולימוד בישיבה אינם סותרים

שירות בצבא ולימוד בישיבה אינם סותרים

01מזג האוויר החורפי אתגר את שוחרי הכותל, אך לא מנע…
בדרך להר המוריה

בדרך להר המוריה

01 המים להם חומהבדרכי לכותל, בשבת ראש חודש אדר א׳,…
משנכנס אדר מרבין בשמחה ובישועה

משנכנס אדר מרבין בשמחה ובישועה

01שבת מברכים חודש אדר א׳. 4 חודשי מלחמת מצווה. ארובות השמים…
מלחמה לה’ בעמלק מדור דור

מלחמה לה’ בעמלק מדור דור

01שבת חורפית בעיצומה של מלחמה. הרוחות יבבו במשך כל הלילה…
טיפולי חמלה לריפוי נפגעי חוט שדרה

טיפולי חמלה לריפוי נפגעי חוט שדרה

01הדיווח על תפילות השבת בכותל מגיע אליכם , לצערי, באיחור…
בלילה‭ ‬שאחרי

בלילה‭ ‬שאחרי

01 בשבתות‭ ‬של‭ ‬מלחמה‭ ‬הכותל‭ ‬עובד‭ ‬שעות‭ ‬נוספות‭. ‬בולטים‭ ‬מאד‭…
והסנה‭ ‬איננו‭ ‬אכל‭... ‬

והסנה‭ ‬איננו‭ ‬אכל‭... ‬

01 מה‭ ‬נורא‭ ‬המקום‭ ‬הזה‭. ‬אסורה‭ ‬נא‭ ‬ואראה‭ ‬את‭ ‬המראה‭…
ותן שיחזור שוב לביתו…

ותן שיחזור שוב לביתו…

01שבת בר מצווה למלחמה. החורף הופיע בגדול. ויולך ה׳ רוח…
הצדעה לנשות העורף ולמשפחות המפונים והחטופים

הצדעה לנשות העורף ולמשפחות המפונים והחטופים

01שבת ׳בת מצווה׳ למלחמה. קרני שמש סתווית נעימה ליטפו את…
Scroll to Top
גלילה למעלה