01
בחודשי ניסן ואייר התפילות בכותל לובשות חג. מזג האוויר האביבי מזמין רבים לתנות תפילתם בכותל, בסמוך לקודש הקודשים. הקרן למורשת הכותל ממרקת את הרחבה ואת אבני הכותל. במשך למעלה מאלפיים שנות חורבן וגלות אספו האבנים היקרות תפילות ודמעות ושזרו אותן למחרוזות של אמונה וישועה, לעם ולארץ. מאות אלפי הפיתקאות שממלאות את הסדקים והנקיקים, עמוסות בתפילות ובקשות, נאספות בערב פסח ונלקחות, בחיל ורעדה, לגניזה. מאות אלפי עולי רגל, מהארץ ומהעולם, יהודים ושאינם יהודים, מתרפקים על שריד חומת המקדש, רושמים מילים לוחשות, מלב מלא תפילה ומוצאים להן מחסה עמוק בין האבנים. רובן של הבקשות כבר נענו ברצון. חלקן עדיין בטיפול בלשכותיהם של מלאכי השרת. הן נעטפות יחד עם רבבות התפילות והדמעות ונשמרות לעד בגנזי מרומים. התפילות בכותל, של כל אחד ואחת מישראל, לעולם לא מושבות ריקם, מקומם לא ייפקד. התגובה חייבת לבוא, זו רק שאלה של זמן.
בחודשי הגאולה, המתפללים בכותל חשים אווירה מיוחדת של קדושה והתעוררות. בירחי ניסן ואייר, תכונה רבה מורגשת סביב הכותל, והיא קשורה, קשר הדוק, ביציאה לחירות של עם ה' והתקדמות אביב הגאולה לעם ולארץ.
בחורי ישיבה, שיצאו לחופשת 'בין הזמנים', מנצלים את ההזדמנות כדי לפקוד, בתפילה ובלימוד, את שריד חמדתנו. נשים יקרות מניחות לזמן קצר את מירוק הבית מחמץ, כדי לנקות את חדרי הלב ולשפוך תפילתן במקום הקדוש.
בערב הפסח באים רבים לכותל בשעות הצהרים, לאחר שאפו מצות בחבורות הקבועות בחצרות הרבנים והישיבות, כמנהג המהודר של אפיית מצות מצווה לליל הסדר, אחר חצות היום. בכותל הם אומרים את סדר קורבן פסח. אחרים מגיעים במסירות לתפילת ותיקין בנץ בבוקרו של חג ראשון, לאחר שסיפרו כל הלילה בסיפור יציאת מצרים.
02
בערב 'שבת הגדול' ארזנו את מטלטלנו וירדנו לתל אביב להתארח בביתם המקסים של שירה ומשה ברטפלד, ילדינו היקרים. זוג 'אברכים' טרי שהחליטו לשלב מסירות לתורה עם קירוב לבבות במדינת תל אביב. הם גרים 5 דק' הליכה מרחוב קפלן. סמוך ונראה להפגנות שלוחות הרסן. תושבי האזור סובלים בלילות מרעש טורדני, מוואנדליזם של מפגינים משולכי רסן, מפקקים ומחסימות צירים, ללא סוף. אין ספק שמחבלי החמאס מביעים את קורת רוחם ואת סיפוקם הגלוי מהמחלוקות בעם ומהמחאות התלושות של האנרכיטים הפורעים. לאחרונה, מעידים השכנים, שלשמחתם, כמות הפורעים והמפגינים הולכת ומצטמצמת. השבת הייתה נעימה. האירוח היה מושלם. שמחתי לגלות בקהילה של בית הכנסת 'הפועל המזרחי', ברחוב נהלל בנחלת יצחק, חברים וותיקים, מתלמידיו של הרב מיכה הלוי, שהיה רב הקהילה כאן במשך שנים רבות. לאחר מכן מונה לכהן כרב העיר פתח תקווה. כיום, מכהן כרב בית כנסת 'נהלל' הרב ירון ניסנהולץ. הרב היקר נשא את דרשת שבת הגדול וריתק את קהל המאות בהלכה, באגדה ובענייני דיומא. בית כנסת היה מלא מפה לפה. זהו מראה נדיר ומלבב בעיר העברית הראשונה.
בשבת בבוקר השכמנו, חתני ואני, למניין המתוק של 06.20. בתום התפילה צעדנו כחצי שעה לכיוון בית הכנסת של הרב גורן, ברחוב מודליאני. שם הצטרפנו לשיעורו השבועי של המרא דאתרא, הרב חיים אידלס. זו הייתה חוויה מיוחדת. כמעט כמו לצעוד לכותל… הרב שמח לפגוש אותנו. בסיום השיעור הרב בירך אותנו באריכות. ביקשתי ממנו להתפלל לרפואת הלוחמים: דוד בן זיוה, כפיר חיים בן מרים ועוד. מה רבה הייתה פליאתי כשהרב, גילה לי, שכל השמות הנ"ל חקוקים תדיר על לוח ליבו.
הרב אידלס הוא דמות של מנהיג מיוחד, ההולך בדרכו של סבו הגדול, הרב אריה לוי. הוא גם מקובל ידוע וגם פוסק הלכה מהשורה הראשונה. למרות חזותו החרדית, אישיותו משלבת תכונות של אהבת ישראל, אהבת התורה ואהבת הארץ. כל הנהגותיו מאופיינות בענווה גדולה, היישר מבית מדרשו של הסבא רבה האהוב, 'רב האסירים', ר' אריה לוין.
בדרכנו חזרה חלפנו על פני ישיבת 'מעלה אליהו', בראשות הרב חיים גנץ, הסמוכה למרכז הרפואי איכילוב. הישיבה, בה לומד חתני, משה, היא אבן שואבת לתלמידי חכמים וזוגות אברכים, שמשתדלים להחזיר לתל אביב מאור פנים, חיים של ציונות, לחלוחית של תורה ושפע גוונים של יהדות מאחדת. בשל היותה סמל המאבק על צביונה היהודי של העיר העברית הראשונה, סובלת הישיבה מהתקפות וניגוחים בלתי פוסקים. אך כאשר יכו אותה… כן תרבה וכן תפרוץ.
בהמשך, חלפנו על פני הישיבה הגבוהה, הוותיקה והמשגשגת, 'עטרת נחמיה', הקרוייה ע"ש חותנו של איש החסד, גיל דויטש, בנחלת יצחק, שייסד ומוביל, שנים רבות, הרב מיכה הלוי. 'עטרת נחמיה' מפיצה אור חיים של תורה בתל אביב ופועלת כספינת הדגל של ארגון הגג – 'אביב התורה'. הארגון מפעיל גם מעונות יום לילדים מכל הגוונים, ברוח של חינוך תורני ציוני ומקרב. כל הפעילות הברוכה מתרחשת הודות למסירות של הצוות המדהים, בצמוד לגורדי השחקים ומרכזי העסקים השוקקים ובסמוך למוקדי ההפגנות, בעיר העברית ללא הפסקה…
03
לפני כשבועיים, התבשרנו בבשורה המשמחת, כי נמצאו ריאות שמתאימות להשתלה, ללוחם השריון האהוב והאמיץ, כפיר חיים בן מרים ויוסי זר, הי"ו. כפיר קיבל את הריאות של רב סרן דוד זימל, הי"ד, שנהרג מטיל חיזבאללה בערב אל-עראמשה. כפיר נפצע קשה מאד תוך כדי לחימה בחאן יונס. תחמושת של טנק, שהתלקחה ובערה למרגלותיו, גרמה לו לכוויות קשות, לפגיעות הדף ולשאיפת עשן רעיל וקטלני. לפני כארבעה חודשים, פגשתי את משפחתו של כפיר, עוד כשהיה מונשם ומורדם בטיפול נמרץ בסורוקה. לאחר מכן עבר כפיר סדרה של השתלות עור באיזורי הכוויות. בשל התקפה של ה'פטריה העזתית', כפיר נדרש לעבור סבב נוסף של השתלות עור כואבות ומייסרות. בהמשך, כפיר הועבר ל'אסף הרופא' כדי לקבל טיפולים בתא לחץ. ידוע שהפטריה הקטלית לא שורדת בלחץ חמצן של למעלה מ-2.8 אטמוספרות. כפיר אמנם נרפא, ב"ה, מהפטריה, אך ריאותיו קרסו ולא שבו לאיתנם. כדי שיוכל להמשיך לחיות, בע"ה, כפיר חובר למכשיר 'אקמו', שמנקה את הדם מרעלים ו-co2. ככל שחלף הזמן התברר שהדרך היחידה שתאפשר לכפיר להתנתק מהמכשירים היא השתלת ריאות דחופה. כל אותה העת, במשך כל חודשי הכאבים והסבל כפיר לא איבד את שלוותו והמשיך לחייך ולהאמין בכל מאודו. משפחתו של כפיר לא משה ממיטתו, אפילו לא לרגע. הם מקבלים כוחות מאמונתו הטהורה של בנם הגיבור והצדיק ומתחזקים מזיו פניהם של רעייתו וביתם/נכדתם הפעוטה והמתוקה, שמגיעים תדיר מביתם בשדרות כדי לסעוד את כפיר. ניתוח ההשתלה בשיבא, נמשך שעות רבות ובסופו התבשרנו שהריאות נקלטו, ב"ה, בהצלחה.
רגע לפני שנכנס לניתוח, כפיר ביקש בקשה אחת ממשפחתו – 'לכו לחלוק כבוד אחרון בלוויה של רס"ן דוד זמל, הי"ד. דוד נפצע קשה מאד מטיל של חיזבללה ונפטר מפצעיו. במותו, הציל באיבריו חיים רבים ובתוכם את כפיר חיים, הי"ו. וכך היה.
04
בשביעי של פסח בכותל חשתי כאילו אנו שומעים את פעמיו של משיח. הרחבה הייתה מלאה מפה לפה. מניינים רבים צצו בכל פינה. עולי הרגל התאספו ובאו מכל הארץ. שירת הים נשמעה מכל עבר בקול גדול ובשמחה עצומה. חשבתי לעצמי שכל מי שמגיע לכותל בכל השנה ובעיקר בפסח ובחודש אייר, מקיים את הפסוק 'מה תצעק אלי אמור לבני ישראל ויסעו'. הצעידה לכותל מקבילה עבורי לציווי – 'ויסעו'. כדי להתרומם לתפילה גדולה, ממצב של מלחמה, מצוקה ומבוכה, כדי לבקש על החיילים, החטופים והפצועים צריך לעשות מעשה – בדיוק כמו שעשתה חנה כשעלתה למשכן בשילה – להתקדם, להתעלות, לשנות מצב, לעשות מהלך משנה מצב, שפירושו בעצם – לצעוד לכותל. מתוך התקרבות אל הקודש נזכה לישועות בקרוב.
שבת שלום של תפילה להמשך המלחמה עד לניצחון ישראל ומיגור כוחות האופל והתוהו, רפואה לפצועים ולחטופים. שנשמע באייר, הבעל"ט, בשורות טובות לגאולה שלמה בקרוב ממש. ■
