יהדות

הזהות היהודית בסכנה

הכשרת גיור ריפורמי לאחרונה ע”י בג”ץ הוא רק קצה הקרחון. אנו נחשפים ולכרסום ההולך בגדל בערכים יהודיים כמו המשפחה היהודית, השבת, החינוך היהודי, התבוללות ועוד.

יואב אוחנה בשיחה פתוחה עם הרב קמינצקי

בעת האחרונה כמו רבים אחרים נחשפתי לאמירות וליוזמות ציבוריות משמעותיות שהרב מקדם בעיקר בשיח הפנים מגזרי בציונות הדתית, הייתי שמח אם אפשר למקד מהו החידוש העיקרי בדברים?
הסוגייה שבה אני מתמקד היא הכרסום בזהות היהודית של המדינה עד כדי חשש להקמתה של מדינת כל אזרחיה במקום מדינה יהודית.
יוזמתי אינה סקטוריאלית אלא כלל ישראלית, ואדייק את דברי. סוגיית זהותה של המדינה היהודית מטרידה את רובו של הציבור היהודי הישראלי במדינה. אני אומר זאת הן מתוך סקר שנערך לאחרונה בנושא, והן מתוך הכרת השטח מאז הגירוש מגוש קטיף ועד לימינו אלה. במסגרת מטה המאבק בגירוש, ריכזנו מפגשי “פנים אל פנים” של כ15,000 מתנדבים שפקדו מאות אלפי בתי אב והתקיימו מפגשים אישיים עם מאות אלפי אנשים מכלל האוכלוסיה הישראלית. כבר אז שמענו ללא הרף: היכן אתם? רוצים ערכי משפחה כשלכם, רוצים חיים אידיאלים כשלכם, רוצים נוער כמו “בני עקיבא” ועוד. 

בהמשך במסגרת “מרימים את הדגל” פעלנו בין השאר עם הרבנים אלישע וישליצקי, זאב קרוב, חנן פורת כולם לצערנו זצ”ל, ועוד, והמשכנו במפגשים עם הציבורים השונים במשך שנים רבות. הרצון הוא למלא את התוכן של המדינה היהודית בנשמה. ומי שמסוגל להוביל את המהלך הוא רק ציבור דתי לאומי מאוחד.

מה קרה עכשיו שהרב החליט להיכנס לקלחת הפוליטית? לכאורה זה לא מקום לרבנים?
אספר לך סיפור: צבי הנדל מגוש קטיף, היה פעם חבר כנסת וסגן שר מטעם המפד”ל. בזמנו עמדה להצבעה שאלה הנוגעת לא”י שבצידה רווח והפסד. הוא הלך להתייעץ עם מו”ר הגר”א שפירא זצ”ל שהיה הרב הראשי לא”י, כיצד עליו להצביע. אמר לו: “א”י שייכת לעם ישראל עפ”י התורה”. הבנתי, השיב צבי, אך מה להצביע? ושוב השיבו כבראשונה, כששאל לבסוף לפשר התשובה השיבו: התפקיד שלי להורות את הדרך ואת הכיוון, כיצד להגיע לתוצאה היותר טובה – אתה יודע לעשות זאת טוב ממני.
הפוליטיקה של מדינת ישראל הינה מעל הפוליטיקה הקונבנציונלית. אצלנו הנשמה היהודית היא הליבה של הפוליטיקה הישראלית. הקב”ה לא “עבד כ”כ קשה” להשיבנו לציון לאחר אלפיים שנה רק כדי שנהיה מדינת הייטק “בין גדרה לחדרה”, אלא אנו שואפים למדינה יהודית שתהיה אור לגויים עפ”י המוסר האלוקי. אם לא תהיה נשמה יהודית במדינה לא תהיה ח”ו מדינה בכלל. וע”כ זו אינה רק זכותם של הרבנים אלא חובתם המוחלטת להביע דעתם, ולכוון את הציבור והפוליטיקאים בסוגיות ערכיות, מוסריות ורוחניות אלו.
כמי שחי סוגיות אלו כבר שנים במסגרת “מרכז תורה ומדינה”, “חותם” “בוחרים במשפחה” ועוד, אני דואג דאגה עמוקה, לטשטוש הערכים, ולאיבוד הצביון היהודי של המדינה. אני מרגיש שאיני יכול לשתוק יותר, בעיקר נוכח הבחירות הקרובות בה יוכרע האם תהיה כאן מדינה יהודית או מדינה של כל אזרחיה.
הרב שם דגש מרכזי על סוגיית הזהות היהודית של המדינה שהיא ללא ספק נושא חשוב מאד, אך בתוך כלל הערכים שהציונות הדתית מאמינה בהם, מדוע נכון לומר שזה הנושא המרכזי? הרי משך שנים הדגשנו מאד את הנושא של ישוב הארץ דאגה לחלשים, גרעינים תורניים וכו’

אין ספק שערכים אלו הבאים מתוך תורה הם ערכים יהודיים, אך כאשר מדגישים רק ערכים חברתיים או לאומיים תוך התעלמות מוחלטת מהתורה, מהמצוות המעשיות, מהרבנים, מהשבת, מהמשפחה היהודית וכו’, כל אלו הופכים להיות ערכי מוסר אוניברסליים שיהפכו את המדינה למדינה של כל אזרחיה במקום מדינה יהודית. [מיותר לציין שגם הרפורמים הכשירו ערכים חברתיים בשם היהדות, תוך מחיקת המצוות ומחיקת הזהות היהודית]. 

הכשרת גיור ריפורמי לאחרונה ע”י בג”ץ הוא רק קצה הקרחון. אנו נחשפים ולכרסום ההולך בגדל בערכים יהודיים כמו המשפחה היהודית, השבת, החינוך היהודי, התבוללות ועוד. תכניות הכשרה בשדה החינוך, הצבא, האקדמיה, ועוד הפוגעות בזהות היהודית ובעצם קיום המדינה. [למתעניינים: בהוצאת “חותם” פורסמה חוברת המורה כיצד בג”ץ כמעט באופן עקבי, פוגע בזהות של המדינה היהודית ומסייע להפיכתה למדינה של כל אזרחיה].

בקריאה של הרב לאחדות מסביב לדגל הזה נפתלי בנט לא נכלל. מדוע לא בעצם? הוא לא דוגל בערכים הללו?

הנושא איננו נפתלי בנט האיש, אך כמי שעומד בראש מפלגה וקובע בלעדית את דרכה, רואים בשנים האחרונות כיצד האג’נדה שהוא מוביל פוגעת בזהות היהודית של המדינה

איפה הרב רואה את הדברים?

איני רוצה לחזור על דברים שכבר כתבתי ופרסמתי במכתב לרבנים, בו הצגתי פרסומים העוסקים בתמיכתו הממלכתית בלהטבי”ם, ברפורמים, תמיכה בחילול שבת, ועוד. 

אבל בנושא המשפחה ונישואי חד מיניים התפרסם שבנט הצהיר שאת ההלכה אי אפשר לשנות?אני מעדיף להאמין למעשים ולא לדיבורים שלפני בחירות. בפועל כפי שציינתי הוא פעל לקדם ולתקצב גופים אלו.

האם אתה סבור שניתן להתעלם מגופים אלו?

במישור הפרטי, לכל אדם יש בחירה חופשית, אך במישור הלאומי חובתו לדאוג להמשך קיומו של עם ישראל, היכול להיעשות רק דרך משפחה של אבא אמא וילדים. נא ראו כיצד אירופה נמחקת לאומית וקיומית, בעיקר בשל בעיות דמוגרפיה שמקורן בתפישות עולם פוסט מודרניות ופרוגרסיביות, ע”כ חובת המדינה לתמוך רק במי שמחזק את קיומה.

ראינו לאחרונה שדווקא בעניין הגיור חברי ימינה אמרו שישמרו על הגיור בידיים אורתודוקסיות.

כפי שאמרתי אני מאמין למעשים ולא לדיבורים. אי אפשר מחד לתמוך ברפורמים, תמיכה שיש בה לקעקע את סמכותה של הרבנות הראשית לישראל כולל בסוגיית הגיור, ומאידך להצהיר על שמירה על הגיור האורתודוכסי. 

אולי באמת הגיע הזמן להוציא את הסמכויות לגיור ולכשרות מידי הרבנות הראשית?

חס ושלום. הרבנות הראשית היא הערובה לקיומה היהודי של המדינה היא התריס בפני התבוללות, בפני גיור שאינו יהודי, כשרות ציבורית ועוד,  וע”כ כל אותם גופים החפצים במדינת כל אזרחיה, תוקפים אותה באופן פרוע ושלוח רסן ומנסים לפגוע במעמדה ובעצם קיומה [איני מתעלם מהבעיות ומהטענות כלפי הרבנות, אך הן אינן שונות במהותן מבעיות בירוקרטיות במשרדי ממשלה אחרים].

לאורך כל השנים דאגה המפלגה הדתית לאומית לשמור ולחזק את מעמדה של הרבנות הראשית, כפי שהבין הרב קוק זצ”ל שהקים את הרבנות הראשית, שזה הגוף שמסמל את היותה של המדינה כמדינה יהודית, וכל ניסיון להחליש אותה פוגע כמובן בזהותה היהודית של המדינה, 

אבל מה אפשר לעשות? בג”ץ דוחף את זה.

בג”ץ נכנס במקומות בהם הכנסת והממשלה יוצרים וואקום. עלינו לפעול שתקום ממשלה יהודית ציונית שתשים גבולות לבג”ץ ולמערכת המשפט כחלק מהמאבק למען הזהות היהודית של המדינה. המפלגה היחידה שנושא זה עומד בראש דאגותיה ומוכנה באמת למסור את הנפש על כך היא רק הציונות הדתית. כמי שמכיר מקרוב את אנשיה המרכזיים אני בטוח בכך.

מה הרב יכול לומר לסיום לכל מי שהולך להצביע השבוע? 

אנו הולכים לבחירות גורליות שיקבעו האם פנינו למדינה יהודית או ח”ו למדינה של כל אזרחיה.  חובה על כל אחד לעת גורלית זו לפעול מתוך מסירות נפש על אמת זו. נדע כולם, איננו לבד. ישנו ציבור חילוני משמעותי התומך בערכים אלו וביחד “חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו” ו”כל מי שפעל עם א-ל יבוא ויטול שכרו”. 

 

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…