גליון 511

יהדות

הזהות היהודית בסכנה

יואב אוחנה

הכשרת גיור ריפורמי לאחרונה ע”י בג”ץ הוא רק קצה הקרחון. אנו נחשפים ולכרסום ההולך בגדל בערכים יהודיים כמו המשפחה היהודית, השבת, החינוך היהודי, התבוללות ועוד.

יואב אוחנה בשיחה פתוחה עם הרב קמינצקי

בעת האחרונה כמו רבים אחרים נחשפתי לאמירות וליוזמות ציבוריות משמעותיות שהרב מקדם בעיקר בשיח הפנים מגזרי בציונות הדתית, הייתי שמח אם אפשר למקד מהו החידוש העיקרי בדברים?
הסוגייה שבה אני מתמקד היא הכרסום בזהות היהודית של המדינה עד כדי חשש להקמתה של מדינת כל אזרחיה במקום מדינה יהודית.
יוזמתי אינה סקטוריאלית אלא כלל ישראלית, ואדייק את דברי. סוגיית זהותה של המדינה היהודית מטרידה את רובו של הציבור היהודי הישראלי במדינה. אני אומר זאת הן מתוך סקר שנערך לאחרונה בנושא, והן מתוך הכרת השטח מאז הגירוש מגוש קטיף ועד לימינו אלה. במסגרת מטה המאבק בגירוש, ריכזנו מפגשי “פנים אל פנים” של כ15,000 מתנדבים שפקדו מאות אלפי בתי אב והתקיימו מפגשים אישיים עם מאות אלפי אנשים מכלל האוכלוסיה הישראלית. כבר אז שמענו ללא הרף: היכן אתם? רוצים ערכי משפחה כשלכם, רוצים חיים אידיאלים כשלכם, רוצים נוער כמו “בני עקיבא” ועוד. 

בהמשך במסגרת “מרימים את הדגל” פעלנו בין השאר עם הרבנים אלישע וישליצקי, זאב קרוב, חנן פורת כולם לצערנו זצ”ל, ועוד, והמשכנו במפגשים עם הציבורים השונים במשך שנים רבות. הרצון הוא למלא את התוכן של המדינה היהודית בנשמה. ומי שמסוגל להוביל את המהלך הוא רק ציבור דתי לאומי מאוחד.

מה קרה עכשיו שהרב החליט להיכנס לקלחת הפוליטית? לכאורה זה לא מקום לרבנים?
אספר לך סיפור: צבי הנדל מגוש קטיף, היה פעם חבר כנסת וסגן שר מטעם המפד”ל. בזמנו עמדה להצבעה שאלה הנוגעת לא”י שבצידה רווח והפסד. הוא הלך להתייעץ עם מו”ר הגר”א שפירא זצ”ל שהיה הרב הראשי לא”י, כיצד עליו להצביע. אמר לו: “א”י שייכת לעם ישראל עפ”י התורה”. הבנתי, השיב צבי, אך מה להצביע? ושוב השיבו כבראשונה, כששאל לבסוף לפשר התשובה השיבו: התפקיד שלי להורות את הדרך ואת הכיוון, כיצד להגיע לתוצאה היותר טובה – אתה יודע לעשות זאת טוב ממני.
הפוליטיקה של מדינת ישראל הינה מעל הפוליטיקה הקונבנציונלית. אצלנו הנשמה היהודית היא הליבה של הפוליטיקה הישראלית. הקב”ה לא “עבד כ”כ קשה” להשיבנו לציון לאחר אלפיים שנה רק כדי שנהיה מדינת הייטק “בין גדרה לחדרה”, אלא אנו שואפים למדינה יהודית שתהיה אור לגויים עפ”י המוסר האלוקי. אם לא תהיה נשמה יהודית במדינה לא תהיה ח”ו מדינה בכלל. וע”כ זו אינה רק זכותם של הרבנים אלא חובתם המוחלטת להביע דעתם, ולכוון את הציבור והפוליטיקאים בסוגיות ערכיות, מוסריות ורוחניות אלו.
כמי שחי סוגיות אלו כבר שנים במסגרת “מרכז תורה ומדינה”, “חותם” “בוחרים במשפחה” ועוד, אני דואג דאגה עמוקה, לטשטוש הערכים, ולאיבוד הצביון היהודי של המדינה. אני מרגיש שאיני יכול לשתוק יותר, בעיקר נוכח הבחירות הקרובות בה יוכרע האם תהיה כאן מדינה יהודית או מדינה של כל אזרחיה.
הרב שם דגש מרכזי על סוגיית הזהות היהודית של המדינה שהיא ללא ספק נושא חשוב מאד, אך בתוך כלל הערכים שהציונות הדתית מאמינה בהם, מדוע נכון לומר שזה הנושא המרכזי? הרי משך שנים הדגשנו מאד את הנושא של ישוב הארץ דאגה לחלשים, גרעינים תורניים וכו’

אין ספק שערכים אלו הבאים מתוך תורה הם ערכים יהודיים, אך כאשר מדגישים רק ערכים חברתיים או לאומיים תוך התעלמות מוחלטת מהתורה, מהמצוות המעשיות, מהרבנים, מהשבת, מהמשפחה היהודית וכו’, כל אלו הופכים להיות ערכי מוסר אוניברסליים שיהפכו את המדינה למדינה של כל אזרחיה במקום מדינה יהודית. [מיותר לציין שגם הרפורמים הכשירו ערכים חברתיים בשם היהדות, תוך מחיקת המצוות ומחיקת הזהות היהודית]. 

הכשרת גיור ריפורמי לאחרונה ע”י בג”ץ הוא רק קצה הקרחון. אנו נחשפים ולכרסום ההולך בגדל בערכים יהודיים כמו המשפחה היהודית, השבת, החינוך היהודי, התבוללות ועוד. תכניות הכשרה בשדה החינוך, הצבא, האקדמיה, ועוד הפוגעות בזהות היהודית ובעצם קיום המדינה. [למתעניינים: בהוצאת “חותם” פורסמה חוברת המורה כיצד בג”ץ כמעט באופן עקבי, פוגע בזהות של המדינה היהודית ומסייע להפיכתה למדינה של כל אזרחיה].

בקריאה של הרב לאחדות מסביב לדגל הזה נפתלי בנט לא נכלל. מדוע לא בעצם? הוא לא דוגל בערכים הללו?

הנושא איננו נפתלי בנט האיש, אך כמי שעומד בראש מפלגה וקובע בלעדית את דרכה, רואים בשנים האחרונות כיצד האג’נדה שהוא מוביל פוגעת בזהות היהודית של המדינה

איפה הרב רואה את הדברים?

איני רוצה לחזור על דברים שכבר כתבתי ופרסמתי במכתב לרבנים, בו הצגתי פרסומים העוסקים בתמיכתו הממלכתית בלהטבי”ם, ברפורמים, תמיכה בחילול שבת, ועוד. 

אבל בנושא המשפחה ונישואי חד מיניים התפרסם שבנט הצהיר שאת ההלכה אי אפשר לשנות?אני מעדיף להאמין למעשים ולא לדיבורים שלפני בחירות. בפועל כפי שציינתי הוא פעל לקדם ולתקצב גופים אלו.

האם אתה סבור שניתן להתעלם מגופים אלו?

במישור הפרטי, לכל אדם יש בחירה חופשית, אך במישור הלאומי חובתו לדאוג להמשך קיומו של עם ישראל, היכול להיעשות רק דרך משפחה של אבא אמא וילדים. נא ראו כיצד אירופה נמחקת לאומית וקיומית, בעיקר בשל בעיות דמוגרפיה שמקורן בתפישות עולם פוסט מודרניות ופרוגרסיביות, ע”כ חובת המדינה לתמוך רק במי שמחזק את קיומה.

ראינו לאחרונה שדווקא בעניין הגיור חברי ימינה אמרו שישמרו על הגיור בידיים אורתודוקסיות.

כפי שאמרתי אני מאמין למעשים ולא לדיבורים. אי אפשר מחד לתמוך ברפורמים, תמיכה שיש בה לקעקע את סמכותה של הרבנות הראשית לישראל כולל בסוגיית הגיור, ומאידך להצהיר על שמירה על הגיור האורתודוכסי. 

אולי באמת הגיע הזמן להוציא את הסמכויות לגיור ולכשרות מידי הרבנות הראשית?

חס ושלום. הרבנות הראשית היא הערובה לקיומה היהודי של המדינה היא התריס בפני התבוללות, בפני גיור שאינו יהודי, כשרות ציבורית ועוד,  וע”כ כל אותם גופים החפצים במדינת כל אזרחיה, תוקפים אותה באופן פרוע ושלוח רסן ומנסים לפגוע במעמדה ובעצם קיומה [איני מתעלם מהבעיות ומהטענות כלפי הרבנות, אך הן אינן שונות במהותן מבעיות בירוקרטיות במשרדי ממשלה אחרים].

לאורך כל השנים דאגה המפלגה הדתית לאומית לשמור ולחזק את מעמדה של הרבנות הראשית, כפי שהבין הרב קוק זצ”ל שהקים את הרבנות הראשית, שזה הגוף שמסמל את היותה של המדינה כמדינה יהודית, וכל ניסיון להחליש אותה פוגע כמובן בזהותה היהודית של המדינה, 

אבל מה אפשר לעשות? בג”ץ דוחף את זה.

בג”ץ נכנס במקומות בהם הכנסת והממשלה יוצרים וואקום. עלינו לפעול שתקום ממשלה יהודית ציונית שתשים גבולות לבג”ץ ולמערכת המשפט כחלק מהמאבק למען הזהות היהודית של המדינה. המפלגה היחידה שנושא זה עומד בראש דאגותיה ומוכנה באמת למסור את הנפש על כך היא רק הציונות הדתית. כמי שמכיר מקרוב את אנשיה המרכזיים אני בטוח בכך.

מה הרב יכול לומר לסיום לכל מי שהולך להצביע השבוע? 

אנו הולכים לבחירות גורליות שיקבעו האם פנינו למדינה יהודית או ח”ו למדינה של כל אזרחיה.  חובה על כל אחד לעת גורלית זו לפעול מתוך מסירות נפש על אמת זו. נדע כולם, איננו לבד. ישנו ציבור חילוני משמעותי התומך בערכים אלו וביחד “חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו” ו”כל מי שפעל עם א-ל יבוא ויטול שכרו”. 

 

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה