גליון 511

צבי סוכות

החיים הם לא כדורגל

צבי סוכות

צבי סוכות

עורך גילוי דעת

01
חיי אף אחד לא ישתנו אם הכדור ייכנס לשער של בית”ר או של הפועל, אך חיי רבים עלולים להשתנות בצורה דרמטית כשיאיר לפיד יהיה פה ראש ממשלה עד תשקום ממשלה חליפית. במועדון הכדורגל שאליו נגרר הימין בישראל כבר אין כמעט שום משקל למהות או לאידיאולוגיה, מלחמת המחנות כה חזקה עד שכמו בכדורגל או בריאליטי רבים חגגו השבוע את הכתרת יאיר לפיד כראש ממשלה ויציאה לבחירות שבהן שום סקר לא מנבא תוצאה טובה. הקבוצה היריבה קיבלה גול ולא משנה כמה השחקנים שלנו נשארו חלשים על המגרש. הבעיה המרכזית שלנו כרגע היא שתעצומות התיעוב האישי שמגיעות מכיוון ליברמן וגדעון סער כלפי נתניהו לא שככו גם אחרי שנת נקמה מלאה. בין היתר בזכות הקמפיין המסיבי שחטפו הם ואנשיהם מכל מיני גורמי ימין במהלך השנה. צעד שגם אם היה צודק, רחוק מלהיות חכם. לא מדובר במשחק, וכמו בקמצא ובר קמצא הבית עלול להיחרב כשהימין עסוק במריבות אגו. הרי גם במיקרוסקופ קשה להבחין בין התפיסות האידיאולוגיות של סער לבין ליברמן ונתניהו. הבחירה של הצמד סער וליברמן להחרים את נתניהו גם במחיר ממשלת שמאל & ערבים היא איומה בעיניי, אבל בפוליטיקה הישראלית אין מקום לחשבונאות מהסוג הזה. המכנה המשותף שעל בסיסו כורתים או שלא כורתים בריתות חייב להיות הצרכים הלאומיים של עם ישראל ולא התחשבנות אישית. ויודעים מה, אפילו לא התחשבנות לאומית על העבר – כמו למשל הדוגמה האיומה לא פחות בעיניי של התמיכה של חלק מהנהגת הליכוד הנוכחית בהתנתקות בזמנו, שהיום אפשר לעבוד איתם כתף אל כתף גם אם בדרך סותמים את האף.
02
אינני חושב שנתניהו צריך לזוז הצידה כדי לאפשר ממשלת ימין מלאה. עד כמה שאני רחוק מלהיות חסיד של נתניהו האיש יכול היה לקנות את עולמו התקשורתי והמשפטי לו היה נכנע ללחצי אובמה והשמאל ומגרש יהודים מביתם. הוא נרדף כמנהיג הימין וככל שהמשפט מתנהל מבינים עד כמה הלכו רחוק בגללו בפרקליטות. נכון לעכשיו הוא בחר בעיניים פקוחות להילחם עד הסוף כדי לא להיכנע ולהציל את עצמו, ובמקרה הזה האינטרס האישי של נתניהו הוא אינטרס מחנה הימין כולו. אם ננצח עכשיו יהיה קשה מאוד להפיל את מנהיג הימין בעתיד בכלים הללו. אנחנו מוכנים לשלם מחיר כדי לא להפקיר את ראש המחנה – הם לא ישברו אותנו. יחד עם זאת, לו רצה יכול היה נתניהו בשנה האחרונה לעשות מעט יותר כדי שלפחות אנשי גדעון סער יוכלו אחרי שנה להסתפק בנקמה ולחזור לממשלת ימין בצורה מכבדת. לפני הקמת הממשלה גדעון סער היה מוכן לקבל ראש ממשלה אחר ושנתניהו יחזור אחרי שנה, אך ראש הממשלה לשעבר לא היה מוכן לשמוע על זה. בחודש האחרון אומנם ביקש יו”ר הליכוד מחברי מפלגתו לעדן את ההתבטאויות מול סער, אבל זה ככל הנראה מאוחר מידי. הנקמה האישית בסער ובחבורתו גברה על הצורך בהחזרת הימין לשלטון.

03
וכאן נכנסת הציונות הדתית לתמונה: לנו לא אמור להיות שום עניין ביריבות האישית בין סער וליברמן לבין נתניהו. לנו צריך להיות אכפת מגורל הארץ הזו והעם הזה. אנחנו הראשונים לחטוף מהגשת ראשות הממשלה ליאיר לפיד על מגש של כסף כשלצידו בני גנץ כשר הביטחון, הראשונים לחטוף מאם המצב הזה יימשך כל עוד לא יצליח הימין להרכיב ממשלה. הממשלה הזו הייתה צריכה ליפול אבל לא ככה, לא כשיאיר לפיד מומלך כראש ממשלה ולא כשבסקרים אין שום יכולת לממשלת ימין. יש אנשים שיש להם את הפריבילגיה להתייחס לפוליטיקה כריאליטי או ככדורגל, לנו פשוט לא. מדובר בעתיד של עם ישראל בארץ ישראל. לא פחות. קטונתי, אבל הרגשתי מובך מול הריקודים שתועדו בהיכלי הישיבות ברגע הזה. זהו לא יום חג לאוהבי ארץ ישראל השלמה, זהו יום של אתגר קשה מאוד שבראש ובראשונה תפקידנו הוא לדרוש מהשותפים למחנה להחזיר את השיח הענייני למרחב הציבורי.

בתמונה: החגיגות בכיכר ציון השבוע

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה