בשבת שעברה הגעתי לכותל ברבע לשבע בבוקר. בשעה זו של שבת קיצית חמה נישבה רוח ירושלמית קרירה ועדיין לא היה לחץ בכניסה לרחבת הכותל. הסדרן האיר לי פנים והציע לי להצטרף למניין שהחל זה עתה, בשורה הראשונה של הקפסולות הצמודות לכותל. בקפסולה זו מתפלל בכל שבת בשבע בדיוק המניין הוותיק של ד"ר פרי נוסן, שמשתתפים בו אבי מעוז, סולי אליאב, מנחם לנדאו ועוד. השבת הם נאלצו לנדוד לרחבה 'של גבי שיינין' כי את הרחבה 'שלהם' תפסו משכימי קום. ד"ר פרי נוסן הוא רופא משפחה ותיק ובעל שם עולמי של רופא מעולה ושל גומל חסדים. בבעלותו מרפאת 'רפא נא' של מאוחדת בירושלים, וברופאים המומחים במרפאה המקצועית שלו מככבת ד"ר חנה קטן, הגינקולוגית המפורסמת והמבוקשת בציבור הדתי בכל הארץ. החותן של ד"ר פרי היה דייוויד הולנדר ז"ל, איש חסד שתרם מכספו את האונייה ששידרה במשך שנים מלב ים את שידורי הרדיו של ערוץ שבע.
דייוויד ז"ל היה ניצול שואה, רעייתו לילי תבדל"א היא מניצולי עינויי המוות של ד"ר קלאוסברג הרוצח, שקנה נשים צעירות מד"ר מנגלה ימ"ש וערך בהן ניסויים אכזריים להפסקת פוריותן. הזוג הולנדר שרד בדרך נס בתופת ובעינויים הקשים ביותר במחנה המוות אושוויץ-בירקנאו. כמסקנה מהשואה פעל דייוויד בלהט כל חייו לחזק את תקומת עם ישראל בארץ ישראל: הוא היה שליח של המוסד והשתתף בפעולות נועזות שהשתיקה יפה להן גם כיום. אהבתי אותו מאוד. הוא היה דמות מופת עבורי. פעם אחת ברגע של אמת שיתף אותי בסיפור חייו המופלא ובמוטיבציה שלו לסייע לעם ישראל ולנקום בגויים על ההתעלמות שלהם מהרצח הנורא של שליש מעם ישראל.
זכיתי להוציא ספר ביוגרפי על הזוג המופלא הזה. בתחקיר לקראת הוצאת הספר נפתחה לילי וסיפרה לראשונה, אחרי יותר משבעים שנה, את הקורות אותה בשואה ועל ה'ניסויים' ועינויי התופת שעברה במחנה ההשמדה ועל שבחסדי שמיים וכנגד כל מזימותיהם של שונאי ישראל היא זכתה ללדת בת בריאה חייכנית ומקסימה – אוולין נוסן שתחי'. עוד על המשפחה המופלאה הזו אספר בלי נדר בקרוב.
ונחזור לכותל. לידי ישב בחור בגופייה שחורה ומכנסיים קצרים עטוף בטלית מושאלת. את ראשו עיטרה כיפת בד לבנה הניתנת לתיירים בכניסה לכותל. הגופייה השחורה, העגילים והפירסינג העידו על הרקע שלו. סימנתי לגבאי שייתן לבחור עלייה. הגבאי שאל אותו לשמו, והוא השיב את שמו ושם אימו והוסיף בהתנצלות: "אף פעם בחיים לא עליתי לתורה". ביקשתי שיגיד את שם אביו ורמזתי לו שזו זכות מיוחדת לעלות לתורה בכותל. הוא נעתר בשמחה. הוא התרשם מאוד מהמעמד וקרא את הברכות בקול נרגש.
כשסיים שאלתי אותו מהיכן היגיע, והוא הסביר שהכותל משך אותו והוא פשוט יצא מביתו במבשרת ציון, נכנס לאוטו השכם בבוקר והגיע לתפילה. תוך שאני מסביר לו שזו שבת נחמה שלאחר ט' באב התחילו לקרוא בהפטרת נחמו – "עלי לך, מבשרת ציון, הרימי בכוח קולך" – שמע הבחור קריאה זו וכמעט נשנק. מבשרת ציון קראה לו להגיע לשריד מקדשנו בשבת נחמו. רגע לפני שפנה ללכת הזמנתי אותו לשמור על קשר. ואכן, רק יצאה השבת והוא התקשר. קבענו פגישה במשרד, כי עיסוקו בהפקת סרטים משיק לעבודת הפרסום, אך סיפור חייו מצמרר ומרתק מכל סרט דמיוני. נרחיב על כך בהזדמנות אחרת.
הכותל מחבר את ישראל זה לזה. ביציאה מהכותל פגשתי את נחמן, חסיד ברסלב. "אתה בא איתנו לאומן באלול?" הוא שאל אותי ברצינות והוסיף: "אנחנו מתכננים שלפחות 30 אלף יטוסו השנה לאוקראינה". בשרי נעשה חידודים-חידודים. ניסיתי בכל כוחי להסביר לו חד-משמעית שזה עלול להיות ׳פיגוע המוני׳. "אולי תתייעצו על הנסיעה עם סא"ל שלום אייזנר, הפרויקטור של המלחמה בקורונה בירושלים", הצעתי. שלום אייזנר אמר לי השבוע שהוא מזועזע מהרעיון לנסוע השנה לאומן. הוא הזכיר שאוקראינה נגועה מאוד בקורונה ונחשבת 'אזור אדום'. מספיק שאחד או שניים יידבקו, והם יכולים להדביק בהתקהלות ובתפילות שליד הציון אלפים רבים, לסכן בסכנת מוות נשים בהיריון וקשישים חסרי ישע.
"אל דאגה", נחמן ניסה לשווא להרגיע אותי. "באומן אנחנו מקבלים על בטוח חיסון מהרבי". אבל אני בשלי: "כדאי מאוד, לטובת הכלל והפרט ולכבוד שמו הטוב של רבי נחמן וחסידיו, שתדלגו השנה על הנסיעה לאומן. גם הרבי היה דורש השנה מתלמידיו להישמר מאוד על נפשם. הרי הרבי לימד אותנו להתבודד", ניסיתי לחדור לליבו והוספתי: "התבודדות היא השמירה הגדולה ביותר על הגוף ועל הנפש בעיקר בימי מגפה".
נחמן הביט בי מהורהר. "טוב, נחשוב על זה. שבת שלום". אני עוד הספקתי לצעוק אחריו: "נחמן! אל תעשו פעולות שכולנו נצטער עליהן. אם תיסעו השנה לאומן, אתם עלולים להידבק, להדביק ולצער מאוד את רבנו מברסלב".
ספק אם נחמן שמע אותי, אבל כל הסובבים חיזקו אותי והסכימו מאוד עם דבריי. ואתם?
