מאיר דורפמן

הלכות חסימת כביש ושביתה…

מאיר דורפמן

מרץ 9, 2023

על מה שמטריד בחור ישיבה: בתקופה שלפני ה׳התנתקות׳ ישבתי בבית המדרש של ישיבת הכותל בסמיכות למקום הרב אביגדור נבנצל, ושמעתי בחור ששאלו: ״האם מותר לנסות (!) לחסום כביש במהלך הפגנה נגד ההתנתקות, או שיש בזה חשש גזל של זמן הנהגים?״, תשובתו הייתה: ״פיקוח נפש דוחה כמעט הכול, ויש תמימות דעים שתוכנית ההתנתקות תביא חלילה לסכנת נפשות, ולכן עקרונית, אילו זה היה יכול לעזור בביטול התוכנית, הרי שהייתה מצווה להציל נפשות. אבל מעשית, לא נראה לי שזה יוכל למנוע את התוכנית״. ואכן הבחור דבק בחשש גזל הזמן, וויתר על הניסיון.
מילדותי זכיתי לשמוע דברי חוכמה מפרופ׳ שלום רוזנברג, שהלך לעולמו השבוע, והוא שפע ללא סוף. בשיחות שהיו לי עימו מידי פעם בעשורים האחרונים, ציפיתי לשמוע ממנו דברי פילוסופיה, הגות, רעיונות חברתיים, שבהם היו לו עולמות שלמים של תיאוריות עומק, על כל נושא שבעולם, אבל איכשהו השיחה התגלגלה תמיד לסוגייה בגמרא. פעם שאלתי אותו איך נראה סדר היום שלו, והוא השיב: ״מאז יציאתי לפנסיה, החיות שלי היא בעיקר מלימוד הגמרא. זה מה שממלא אותי. בגמרא יש הכול״.
פעם שוחחתי עימו על סוגיית ׳יש ברירה או אין ברירה׳, שנמצאת בש״ס במקומות רבים. אחרי כמה ימים קיבלתי ממנו בדואר מעטפה עם 40 דף לפחות, דברים שהוא כתב על עומק המחלוקת של ברירה. זו הייתה הצצה להגות אינסופית שעומדת בבסיס דיון הלכתי תמים, לכאורה, של הלכות הפרשת תרומות ומעשרות או הנחת עירוב תחומין.
הוא גדל בבית עם יהדות חמה של פעם, ולדבריו, זה מה שיצק בתוכו את תודעת היהדות יותר מכל ההגות המעמיקה והמקורית, שאותה הוא למד ויצר עם השנים.
משהו על שביתות: שמעתי מהרב ישעיהו הדרי זצ״ל, ראש ישיבת הכותל: כידוע, ענייני החומר לא היו הצד החזק של הרב קוק. לא הייתה הצלחה גדולה בגיוס כספים לישיבתו, ופעם הגיעו הדברים לידי מצב שבקושי היה לבחורים מה לאכול. הם החליטו לעשות…שביתה. שביתה בישיבה?? היעלה על הדעת שיבטלו מצוות ׳והגית בו יומם ולילה׳? מה עשו? עזבו את הישיבה ברח׳ הרב קוק, וירדו כמה מאות מטרים ללמוד בבית הכנסת בשכונת ׳נחלת שבעה׳. הרב קוק ירד לשמוע את טענותיהם ולרצותם. אחד מתלמידיו האהובים היה הרב שמעון סטרליץ, תלמיד חכם מופלג, בעל השכלה רחבה, מעורכי האנציקלופדיה התלמודית, איש ׳המזרחי׳ ומתלמידי הרב מבריסק (׳הגרי״ז׳). הוא לא זכה לפרי בטן, ונפטר בגיל צעיר. ר׳ שמעון, אז כבחור, דיבר לפני הרב. תורף דבריו היה שאדם כה גדול בתורה ובהגות, ש׳ראשו בשמיים׳, אינו יכול גם לנהל ישיבה בחומר, כי ״אם אין קמח אין תורה״. הרב השיב שהוא צודק, והבטיח בשלב ראשון להשיג תנאים טובים יותר לבחורים. כך נסתיימה ה׳שביתה׳. זמן לא רב אחר כך נפטר הרב קוק. לב ר׳ שמעון נקפו, שמא פגע בכבוד הרב. הוא עלה לקברו בהר הזיתים וביקש ממנו מחילה בפני עשרה אנשים.
אגב הנ״ל, שמעתי פעם מהרב הדרי, בשם אחד ממנהלי הישיבות: ״כתוב בפרקי אבות ׳אם אין קמח אין תורה. אם אין תורה אין קמח׳. הצדדים שקולים, אבל בכל אופן רואים שהכול מתחיל ונגמר בקמח…״.
וברוח פורים אסיים שבזה תתורץ תימה גדולה, שאומרין העולם -״אני, אל תראה אותי ככה… לא שומר הכול בדת, אבל אוזני המן, סופגניות, מצות, עוגות גבינה וחלות ויז׳ניץ – אוכל ואוכל!״. והיינו כנ״ל, שהכול מתחיל ונגמר בקמח… ■