השבוע לפני 65 שנים, כ״ה בטבת ה׳תשי״ח (17.01.58) קבע בית המשפט העליון כי ישראל קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים ולא היה שותף ולו במעט להשמדת יהודי הונגריה וגזל רכושם. אולם פסק הדין שניתן כמעט שנה לאחר ההתנקשות בקסטנר, לא הצליח למחות את תוצאות המשפט הראשון מזיכרונו של הציבור: ״קסטנר מכר את נשמתו לשטן״.
ישראל קסטנר נולד בהונגריה, ובזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר בוועד העזרה וההצלה בבודפשט. הארגון סייע ליהודים שנמלטו מפולין ומארצות נוספות להונגריה, שנחשבה בטוחה יחסית, ואנשיו ידעו על השואה נגד היהודים בפולין וברוסיה. כשכבשו הנאצים את הונגריה נפגשו נציגי הוועד עם עוזרו של אייכמן וניסו להציע עסקה שתכלול את הצלת יהודי הונגריה תמורת תשלום. לבסוף הצליח קסטנר לשכנע את הנאצים לאפשר את יציאתם של מעט יהודים, במה שזכה לכינוי ׳רכבת המיוחסים׳ או ׳רכבת קסטנר׳.
על הרכבת היו 1,684 אנשים, ביניהם עשירי הקהילה היהודית בבודפשט, רבנים, ידידיו של קסטנר ובני משפחתו – ובהם אימו, אשתו ואחיו. לאחר עיכובים רבים הגיעה הרכבת לשוויץ הניטרלית, כשבמקביל מתרחשת השמדת יהודי הונגריה בקצב הולך וגובר.
משפט גרינוולד
שמו האמיתי של משפט קסטנר היה אמור להיות ׳משפט גרינוולד׳. ליתר דיוק, משפט קסטנר כלל לא התנהל נגד קסטנר – אלא נגד עיתונאי זקן בשם מלכיאל גרינוולד. בשנת 1952 פרסם גרינוולד האשמות חמורות נגד קסטנר, טען כי הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על ידי הנאצים וכי השתתף בגזל רכושם יחד עם ידידו הנאצי, קורט בכר. גרינוולד גם טען כי קסטנר העיד לטובת בכר במשפטי נירנברג, עדות שהיא עדות שקר.
קסטנר, שהיה מאנשי מפא״י ומקורב לשלטון, עבד באותה העת עבור השר ד״ר דב יוסף ונחשב עובד מדינה. השר והיועץ המשפטי לממשלה הותירו בפניו שתי ברירות: תבע את גרינוולד תביעת דיבה או שתתפטר. קסטנר הגיש תלונה נגד גרינוולד, והפרקליטות מיהרה להגיש נגדו תביעת דיבה. אלא שבמשפט הכול התהפך.
את גרינוולד ייצג עורך הדין שמואל תמיר, במקור כצנלסון, בן למשפחת אנשי ציבור. אימו, בת שבע כצנלסון, הייתה חברת כנסת בכנסת השנייה של מדינת ישראל, ואביו, ד״ר ראובן כצנלסון, הקים את קופת החולים עממית (לימים הפכה למאוחדת). תמיר נולד בירושלים בשנת 1923 והתחיל את דרכו הציבורית כבר בהיותו נער בן 15, כשהצטרף לארגון האצ״ל בירושלים. בהמשך הפך תמיר לסגן מפקד האצ״ל בירושלים, ואף הוגלה לקניה באפריקה לשנה וחצי, לאחר שהלשינו עליו לבריטים בתקופת הסזון. עם הקמת מדינת ישראל חזר תמיר מקניה, ושוחרר.

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

בתאריך ז׳ בתשרי תשע״ט, בין כסה לעשור, ב-06.09.18, בשעת בוקר, בעודו צועד סמוך לכניסה לקניון ״הרים״ בגוש עציון אשר בצומת גוש עציון הגיח מחבל מאחורי ארי פולד, התנפל עליו ודקר אותו בגבו ובצווארו. ארי הסתובב אל המחבל, הבחין בסכין המגואלת בדמו, קרא: ״מחבל, מחבל!״ הדף את המחבל ונאבק בו. עם מנוסת המחבל, ועל אף פציעתו האנושה, רדף ארי בגבורתו העצומה אחר המחבל בשארית כוחותיו, והצליח לירות בו בנשקו האישי לפגוע במחבל בטרם התמוטט ונפל על הארץ. ארי פונה לביה״ח שערי צדק פצוע אנושות, ולמרבה הצער מת כתוצאה מפציעתו. בפעולותיו, על אף פציעתו האנושה, ובכוחותיו האחרונים, מנע ארי מהמחבל להמשיך את מסע ההרג של המחבל והציל אחרים. לארי ז״ל הוענק עיטור המופת האזרחי על מעשה שנעשה באומץ לב, הראוי לשמש מופת לחברה ולקהילה.
ארי פולד הי״ד היה בן 45 בהירצחו. והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר עציון. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים וארבעה אחים.
לאחר מותו והענקת עיטור המופת האזרחי, נצרבה דמותו הגיבורה בתודעת העם, ומאז היא משמשת כדמות מופת בעיני רבים. נוסף על אתר הנצחתו בשמורת עוז וגאו״ן הצופה אל מקום הרצח, מקימים בימים אלו חבריו ושכניו בשכונת הזית שביישוב אפרת בית מדרש שייקרא על שמו של ארי ז״ל. בית המדרש שייבנה בע״ה כחלק מבית הכנסת זית רענן, ייתן מענה למגוון צרכי הקהילה של ארי בו הוא היה חבר ואף ממייסדיו. בית המדרש יהווה מקום חי ותוסס של לימוד תורה, תפילה וקדושה. מקום מלא חיים ואמונה.
ארי (יואל) פולד הי״ד, גדל בניו יורק עד גיל 18, במשפחה עם ארבעה אחים, בן לאבא איש חינוך. בגיל שמונה עשרה הגיע לבדו לשנה בארץ, וקבע את מושבו בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. לצד לימודי התורה, למד ארי להתאהב בנופים המרהיבים ובאנשים הנעימים החיים כאן בארץ. על כן, גמלה בליבו ההחלטה כי יישאר לגור כאן את חייו.
אף על פי שלא היה חייב, בחר ארי לאחר שנת לימודים בישיבת הכותל להצטרף לשירות המדינה כחייל לוחם בחטיבת גולני. ואחרי שהשתחרר, גילה ארי שבגלל הגדרתו כ׳מח״ל׳ = מתנדב חוץ לארץ, אין הוא מחוייב בשירות מילואים. ארי לא היסס לרגע, ובשיתוף פעולה עם רחבעם (גנדי) זאבי דאג לכך שישובץ במהרה ביחידת מילואים שם שרת עד יום נפילתו.
בשנה לאחר עלייתו ארצה, סחף אחריו ארי גם את הוריו.
מגיל שבע ארי למד קראטה בשיטה מיוחדת המשלבת טכניקות שונות מכל אמנויות הלחימה המזרחיות. גם בארץ המשיך ללמוד ואף לימד קראטה – בבית שמש, בירושלים ובאפרת. ארי אהב במיוחד את האמונות שמאחורי הקראטה, הוא תירגם את הכלים שמלמד אותנו אומנות הלחימה בשביל להתכוון בתפילה. עם השנים הוא התקדם והגיע לדרגה הנקראת ‘חגורה שחורה DAN 4׳.
ארי היה ציוני מובהק, עסק בהסברה והיה מאוד פעיל ברשתות החברתיות, התראיין לתוכניות שונות ונלחם למען עם ישראל בארץ ישראל. הוא היה בעל ידע עצום בהיסטוריה, במלחמות ישראל, בתאריכים ובעובדות היסטוריות. הוא לא התבייש ולא התנצל על כך שזוהי הארץ שלנו וזכותנו להיות כאן. ״כשהוא דיבר על ישראל עיניו בהקו – זה מה שהוא אהב לעשות״, תיארו אוהביו. אהבתו לארץ הייתה הרבה מעבר לדיבורים בעלמא, כיוון שכאמור, ארי בחר מיוזמתו לעלות ארצה, לשרת בצבא, ולהמשיך ולשרת במילואים גם אחרי שחרורו הרשמי.
ארי למד באוניברסיטת טורו וקיבל תואר במינהל ושיווק, אך מעולם לא הצליח לגבור על התשוקה הגדולה שלו – לחינוך. הוא למד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת ליפשיץ בירושלים, ובמשך שנים היה מחנך כיתה ו׳ בנים בבית ספר ״מקור חיים״ ואחר כך בבית ספר ״יהודה הלוי״ בירושלים. לימודי קודש היו לחם חוקיו. אחיו סיפר בעבר: ״הראש שלו תמיד היה בתוך ספר, הוא קרא את הגמרא כמו נובלה״.

ימים נוראים בחיק הנאצים

ימים נוראים בחיק הנאצים

היה זה יום חמישי, י"ג בתשרי תש"ו, שלושה ימים לאחר…
הצוואה של אלעזר

הצוואה של אלעזר

לפני 20 שנה אירע הפיגוע הקשה בין זיף לכרמל בדרום…
3 שנים לרצח רנה הי"ד

3 שנים לרצח רנה הי"ד

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר יום שישי בו…
כך ניצלו חיי

כך ניצלו חיי

מלחמת לבנון הראשונה, או בשמה הרשמי בתחילתה: 'מבצע שלום הגליל',…
הגשמת חלום העם במולדת

הגשמת חלום העם במולדת

אברהם (יאיר) שטרן נולד בסובאלק – עיירה בצפון מזרח פולין…
מורשת קרב

מורשת קרב

“הצלחנו להפוך את עמותת “גבעת התחמושת” לעמותה ממשלתית. עד לפני…
15 שנה אחרי

15 שנה אחרי

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפל רס״ן בנג’י הילמן ז״ל כחודש…

בשבת שעברה נפטרה אחת מאחרונות לוחמות לח"י, יעל בן -דב. יעל נולדה בשנת 1928 בירושלים כחיה ברנדווין. למרות שגדלה במשפחה חרדית היא הצטרפה לתנועת בית"ר. בעקבות פעילותה בתנועה היא סולקה מסמינר הגננות של המזרחי שמנהליו אסרו על הפעילות בבית"ר. לאחר שהחליטה שבית"ר אינה מתאימה להשקפת עולמה היא עברה לתנועת הנוער הדתית 'ברית חשמונאים' (ברי"ח). רבים מחניכי ברי"ח ומדריכיה היו חברים בלח"י, ועל חיה שחיפשה קשר למחתרת הוטלו אט אט משימות שונות. לאחר שהשכילה להעביר מזוודת נשק גדולה היא הפכה לחברת המחתרת, וככינוי מחתרתי בחרה את השם 'יעל'. שם שלימים הפך לשמה.
בתחילה פעלה יעל בתאי הנוער של המחתרת ובגיוס צעירים. מסירותה וכישרונה לא נעלמו מעיני מפקדיה, והיא מונתה כאחראית לאחד מתאי הנוער בירושלים. אחד מחניכיה היה הצעיר אלכסנדר רובוביץ' שנחטף בידי חיילים בריטיים ועונה למוות. גופתו לא נמצאה עד היום והתעלומה סביב מקום קבורתו לא נתנה ליעל מנוח כל חייה.
מלבד פעילותה בנוער השתתפה יעל בפעולות קרביות. ביניהן פעולת שחרורו של ד"ר ישראל אלדד (שייב), האידיאולוג של לח"י שנאסר בידי הבריטים ונפצע קשה כשניסה להימלט. הוא הובא לטיפול אצל האורתופד הירושלמי, ד"ר טרוי, וחברי לח"י הצליחו לשחררו בפעולה נועזת. תפקידה של יעל היה לתצפת על המרפאה ולהזעיק את חבריה כשאלדד יגיע.
הפעולה המפורסמת ביותר הקשורה ביעל הייתה ניסיון ההתנקשות בגנרל בארקר, מפקד כוחות הצבא הבריטי בארץ-ישראל. לזכותו של הגנרל נזקפה בין השאר פקודה אנטישמית שאסרה על החיילים הבריטיים לבקר בבתי עסק ובבתי שעשועים השייכים ליהודים. לשם חיסולו חברו האצ"ל והלח"י לפעולה משותפת: התוכנית שהתגבשה הייתה להציב במסלול ההליכה 'מטפלת' עם עגלת תינוק, אך במקום תינוק תהיה בובה והיא תמולכד, וכאשר הגנרל יעבור לידה היא תתפוצץ. לתפקיד המסוכן של ה'מטפלת' נבחרה יעל. במשך יומיים היא חיכתה להפעיל את המטען, אך לשווא. באחד הימים היא אף עוררה את רוגזה של עוברת אורח שהתרעמה על כך שהיא מוציאה את 'התינוק' בקור העז של ירושלים. בדיעבד התברר שהגנרל לא היה בארץ באותם ימים וכך ניצלו חייו. העגלה ניתנה במתנה לאחד מהפעילים שבאותם ימים נולד לו בן. "נשמתי לרווחה", סיפר מפקד הפעולה שעקב בחשש כבד אחרי יעל. "זו הייתה לי הפעם הראשונה שלא הצטערתי שפעולה לא בוצעה. כיום, כשאני פוגש את יעל עם נכדיה, אני שמח שבעתיים".
לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפו יעל ובעלה, שבתי בן דב, איש רוח חבר לח"י שנכלא לשנים ארוכות, לקבוצה מיוצאי הלח"י שהתגוררו בבית השבעה בשכונת בית חנינא בירושלים. יעל התמחתה בחינוך מיוחד ונהגה להתנדב במוזיאון אסירי המחתרות בכלא ירושלים. היא הקדישה את חייה לקידום מורשת המחתרת שאליה השתייכה ונשארה נאמנה לעקרונותיה הרעיוניים

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

השבוע לפני 65 שנים, כ״ה בטבת ה׳תשי״ח (17.01.58) קבע בית המשפט העליון כי ישראל קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים ולא היה שותף ולו במעט להשמדת יהודי הונגריה וגזל רכושם. אולם פסק הדין שניתן כמעט שנה לאחר ההתנקשות בקסטנר, לא הצליח למחות את תוצאות המשפט הראשון מזיכרונו של הציבור: ״קסטנר מכר את נשמתו לשטן״.
ישראל קסטנר נולד בהונגריה, ובזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר בוועד העזרה וההצלה בבודפשט. הארגון סייע ליהודים שנמלטו מפולין ומארצות נוספות להונגריה, שנחשבה בטוחה יחסית, ואנשיו ידעו על השואה נגד היהודים בפולין וברוסיה. כשכבשו הנאצים את הונגריה נפגשו נציגי הוועד עם עוזרו של אייכמן וניסו להציע עסקה שתכלול את הצלת יהודי הונגריה תמורת תשלום. לבסוף הצליח קסטנר לשכנע את הנאצים לאפשר את יציאתם של מעט יהודים, במה שזכה לכינוי ׳רכבת המיוחסים׳ או ׳רכבת קסטנר׳.
על הרכבת היו 1,684 אנשים, ביניהם עשירי הקהילה היהודית בבודפשט, רבנים, ידידיו של קסטנר ובני משפחתו – ובהם אימו, אשתו ואחיו. לאחר עיכובים רבים הגיעה הרכבת לשוויץ הניטרלית, כשבמקביל מתרחשת השמדת יהודי הונגריה בקצב הולך וגובר.
משפט גרינוולד
שמו האמיתי של משפט קסטנר היה אמור להיות ׳משפט גרינוולד׳. ליתר דיוק, משפט קסטנר כלל לא התנהל נגד קסטנר – אלא נגד עיתונאי זקן בשם מלכיאל גרינוולד. בשנת 1952 פרסם גרינוולד האשמות חמורות נגד קסטנר, טען כי הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על ידי הנאצים וכי השתתף בגזל רכושם יחד עם ידידו הנאצי, קורט בכר. גרינוולד גם טען כי קסטנר העיד לטובת בכר במשפטי נירנברג, עדות שהיא עדות שקר.
קסטנר, שהיה מאנשי מפא״י ומקורב לשלטון, עבד באותה העת עבור השר ד״ר דב יוסף ונחשב עובד מדינה. השר והיועץ המשפטי לממשלה הותירו בפניו שתי ברירות: תבע את גרינוולד תביעת דיבה או שתתפטר. קסטנר הגיש תלונה נגד גרינוולד, והפרקליטות מיהרה להגיש נגדו תביעת דיבה. אלא שבמשפט הכול התהפך.
את גרינוולד ייצג עורך הדין שמואל תמיר, במקור כצנלסון, בן למשפחת אנשי ציבור. אימו, בת שבע כצנלסון, הייתה חברת כנסת בכנסת השנייה של מדינת ישראל, ואביו, ד״ר ראובן כצנלסון, הקים את קופת החולים עממית (לימים הפכה למאוחדת). תמיר נולד בירושלים בשנת 1923 והתחיל את דרכו הציבורית כבר בהיותו נער בן 15, כשהצטרף לארגון האצ״ל בירושלים. בהמשך הפך תמיר לסגן מפקד האצ״ל בירושלים, ואף הוגלה לקניה באפריקה לשנה וחצי, לאחר שהלשינו עליו לבריטים בתקופת הסזון. עם הקמת מדינת ישראל חזר תמיר מקניה, ושוחרר.

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

בתאריך ז׳ בתשרי תשע״ט, בין כסה לעשור, ב-06.09.18, בשעת בוקר, בעודו צועד סמוך לכניסה לקניון ״הרים״ בגוש עציון אשר בצומת גוש עציון הגיח מחבל מאחורי ארי פולד, התנפל עליו ודקר אותו בגבו ובצווארו. ארי הסתובב אל המחבל, הבחין בסכין המגואלת בדמו, קרא: ״מחבל, מחבל!״ הדף את המחבל ונאבק בו. עם מנוסת המחבל, ועל אף פציעתו האנושה, רדף ארי בגבורתו העצומה אחר המחבל בשארית כוחותיו, והצליח לירות בו בנשקו האישי לפגוע במחבל בטרם התמוטט ונפל על הארץ. ארי פונה לביה״ח שערי צדק פצוע אנושות, ולמרבה הצער מת כתוצאה מפציעתו. בפעולותיו, על אף פציעתו האנושה, ובכוחותיו האחרונים, מנע ארי מהמחבל להמשיך את מסע ההרג של המחבל והציל אחרים. לארי ז״ל הוענק עיטור המופת האזרחי על מעשה שנעשה באומץ לב, הראוי לשמש מופת לחברה ולקהילה.
ארי פולד הי״ד היה בן 45 בהירצחו. והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר עציון. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים וארבעה אחים.
לאחר מותו והענקת עיטור המופת האזרחי, נצרבה דמותו הגיבורה בתודעת העם, ומאז היא משמשת כדמות מופת בעיני רבים. נוסף על אתר הנצחתו בשמורת עוז וגאו״ן הצופה אל מקום הרצח, מקימים בימים אלו חבריו ושכניו בשכונת הזית שביישוב אפרת בית מדרש שייקרא על שמו של ארי ז״ל. בית המדרש שייבנה בע״ה כחלק מבית הכנסת זית רענן, ייתן מענה למגוון צרכי הקהילה של ארי בו הוא היה חבר ואף ממייסדיו. בית המדרש יהווה מקום חי ותוסס של לימוד תורה, תפילה וקדושה. מקום מלא חיים ואמונה.
ארי (יואל) פולד הי״ד, גדל בניו יורק עד גיל 18, במשפחה עם ארבעה אחים, בן לאבא איש חינוך. בגיל שמונה עשרה הגיע לבדו לשנה בארץ, וקבע את מושבו בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. לצד לימודי התורה, למד ארי להתאהב בנופים המרהיבים ובאנשים הנעימים החיים כאן בארץ. על כן, גמלה בליבו ההחלטה כי יישאר לגור כאן את חייו.
אף על פי שלא היה חייב, בחר ארי לאחר שנת לימודים בישיבת הכותל להצטרף לשירות המדינה כחייל לוחם בחטיבת גולני. ואחרי שהשתחרר, גילה ארי שבגלל הגדרתו כ׳מח״ל׳ = מתנדב חוץ לארץ, אין הוא מחוייב בשירות מילואים. ארי לא היסס לרגע, ובשיתוף פעולה עם רחבעם (גנדי) זאבי דאג לכך שישובץ במהרה ביחידת מילואים שם שרת עד יום נפילתו.
בשנה לאחר עלייתו ארצה, סחף אחריו ארי גם את הוריו.
מגיל שבע ארי למד קראטה בשיטה מיוחדת המשלבת טכניקות שונות מכל אמנויות הלחימה המזרחיות. גם בארץ המשיך ללמוד ואף לימד קראטה – בבית שמש, בירושלים ובאפרת. ארי אהב במיוחד את האמונות שמאחורי הקראטה, הוא תירגם את הכלים שמלמד אותנו אומנות הלחימה בשביל להתכוון בתפילה. עם השנים הוא התקדם והגיע לדרגה הנקראת ‘חגורה שחורה DAN 4׳.
ארי היה ציוני מובהק, עסק בהסברה והיה מאוד פעיל ברשתות החברתיות, התראיין לתוכניות שונות ונלחם למען עם ישראל בארץ ישראל. הוא היה בעל ידע עצום בהיסטוריה, במלחמות ישראל, בתאריכים ובעובדות היסטוריות. הוא לא התבייש ולא התנצל על כך שזוהי הארץ שלנו וזכותנו להיות כאן. ״כשהוא דיבר על ישראל עיניו בהקו – זה מה שהוא אהב לעשות״, תיארו אוהביו. אהבתו לארץ הייתה הרבה מעבר לדיבורים בעלמא, כיוון שכאמור, ארי בחר מיוזמתו לעלות ארצה, לשרת בצבא, ולהמשיך ולשרת במילואים גם אחרי שחרורו הרשמי.
ארי למד באוניברסיטת טורו וקיבל תואר במינהל ושיווק, אך מעולם לא הצליח לגבור על התשוקה הגדולה שלו – לחינוך. הוא למד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת ליפשיץ בירושלים, ובמשך שנים היה מחנך כיתה ו׳ בנים בבית ספר ״מקור חיים״ ואחר כך בבית ספר ״יהודה הלוי״ בירושלים. לימודי קודש היו לחם חוקיו. אחיו סיפר בעבר: ״הראש שלו תמיד היה בתוך ספר, הוא קרא את הגמרא כמו נובלה״.

ימים נוראים בחיק הנאצים

ימים נוראים בחיק הנאצים

היה זה יום חמישי, י"ג בתשרי תש"ו, שלושה ימים לאחר…
הצוואה של אלעזר

הצוואה של אלעזר

לפני 20 שנה אירע הפיגוע הקשה בין זיף לכרמל בדרום…
3 שנים לרצח רנה הי"ד

3 שנים לרצח רנה הי"ד

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר יום שישי בו…
כך ניצלו חיי

כך ניצלו חיי

מלחמת לבנון הראשונה, או בשמה הרשמי בתחילתה: 'מבצע שלום הגליל',…
הגשמת חלום העם במולדת

הגשמת חלום העם במולדת

אברהם (יאיר) שטרן נולד בסובאלק – עיירה בצפון מזרח פולין…
מורשת קרב

מורשת קרב

“הצלחנו להפוך את עמותת “גבעת התחמושת” לעמותה ממשלתית. עד לפני…
15 שנה אחרי

15 שנה אחרי

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפל רס״ן בנג’י הילמן ז״ל כחודש…

בדרך לכותל

המבדיל בין אור לחושך

01

מעולם לא אמר אדם ׳צר לי המקום׳…

ביום‭ ‬שישי‭ ‬בבוקר‭, ‬לכבוד‭ ‬שבת‭ ‬קודש‭ ‬חנוכה‭ ‬וראש‭ ‬חודש‭, ‬יצאתי‭ ‬כהרגלי‭ ‬לקנות‭ ‬את‭ ‬צרכי‭ ‬השבת‭ ‬בשוק‭ ‬מחנה‭ ‬יהודה‭.‬

מחזה‭ ‬כזה‭ ‬עוד‭ ‬לא‭ ‬ראיתי‭. ‬רבבות‭ ‬יהודים‭, ‬מכל‭ ‬הגוונים‭ ‬ומכל‭ ‬המגזרים‭, ‬טיילו‭ ‬ברחובות‭ ‬השוק‭. ‬רבים‭ ‬הצטופפו‭ ‬בתורים‭ ‬ארוכים‭ ‬מול‭ ‬דוכנים‭ ‬עמוסים‭ ‬לעייפה‭. ‬הצפיפות‭ ‬המוגזמת‭ ‬השתלבה‭ ‬יפה‭ ‬עם‭ ‬אווירת‭ ‬החג‭. ‬קולות‭ ‬שמחה‭ ‬ושירי‭ ‬חנוכה‭ ‬נשמעו‭ ‬מכל‭ ‬עבר‭. ‬

סופגניות‭ ‬עפו‭ ‬כמו‭ ‬לחמניות‭, ‬כדי‭ ‬שמן‭ ‬זית‭ ‬נמכרו‭ ‬כמו‭ ‬סופגניות‭. ‬חלות‭, ‬כובאנה‭, ‬ג׳חנון‭, ‬לאפות‭, ‬סלטים‭, ‬חמוצים‭, ‬דגים‭ ‬מלוחים‭, ‬עוגות‭ ‬וקוגעלים‭ ‬ירושלמיים‭ ‬עשו‭ ‬תחרות‭ ‬קשה‭ ‬לירקות‭ ‬ולפירות‭. ‬הדוכנים‭ ‬שמשכו‭ ‬קהל‭ ‬רב‭ ‬באופן‭ ‬בולט‭ ‬היו‭ ‬דוכני‭ ‬הפרחים‭, ‬הפיצוחים‭ ‬וסוכריות‭ ‬הגומי‮…‬

הנכדים‭ ‬המתוקים‭ ‬שלנו‭, ‬אביה‭-‬חיים‭ ‬והדס‭, ‬הצטרפו‭ ‬אלי‭ ‬לחגיגת‭ ‬הקניות‭ ‬לכבוד‭ ‬שבת‭. ‬יחד‭ ‬פילסנו‭ ‬את‭ ‬דרכנו‭ ‬עם‭ ‬עגלת‭ ‬הקניות‭ ‬העמוסה‭, ‬בין‭ ‬רבבות‭ ‬הקונים‭ ‬והמטיילים‭, ‬שצבאו‭ ‬על‭ ‬הדוכנים‭ ‬ועל‭ ‬החנויות‭. ‬

כשעתיים‭ ‬לפני‭ ‬כניסת‭ ‬השבת‭ ‬עוברים‭ ‬מתנדבים‭ ‬קבועים‭ ‬בין‭ ‬החנויות‭ ‬ותוקעים‭ ‬בחצוצרות‭, ‬אות‭ ‬וסימן‭ ‬לזמן‭ ‬סגירת‭ ‬העסקים‭. ‬

אט‭ ‬אט‭ ‬מוגפים‭ ‬התריסים‭ ‬בפתחי‭ ‬החנויות‭, ‬ואחרוני‭ ‬הקונים‭ ‬נחפזים‭ ‬לדרכם‭, ‬כשהם‭ ‬מותירים‭ ‬ברחובות‭ ‬השוק‭ ‬הדוממים‭ ‬מראות‭ ‬של‭ ‬אחרי‭ ‬קרב‮…‬‭ ‬

בחלונות‭ ‬ובפתחי‭ ‬הבתים‭ ‬כבר‭ ‬מנצנצים‭ ‬נרות‭ ‬החנוכה‭. ‬זהו‭ ‬מראה‭ ‬מלבב‭ ‬של‭ ‬הכרת‭ ‬הטוב‭ ‬וההודאה‭ ‬על‭ ‬הניסים‭ ‬ועל‭ ‬הנפלאות‭, ‬תוך‭ ‬כדי‭ ‬הארת‭ ‬פרסומם‭.‬

יהודים‭ ‬מצוחצחים‭, ‬שזה‭ ‬עתה‭ ‬עלו‭ ‬מן‭ ‬הרחצה‭, ‬במחלצות‭ ‬צחורות‭ ‬של‭ ‬שבת‭, ‬ממהרים‭ ‬עם‭ ‬תינוקות‭ ‬של‭ ‬בית‭ ‬רבן‭ ‬ובני‭ ‬התשחורת‭ ‬אל‭ ‬בתי‭ ‬הכנסת‭.‬

בחלונות‭ ‬הדרומיים‭ ‬של‭ ‬בתי‭ ‬הכנסת‭ ‬מוצבות‭ ‬חנוכיות‭ ‬מוכספות‭ ‬מעוטרות‭ ‬בשלהבות‭ ‬מרצדות‭, ‬שמספרות‭ ‬על‭ ‬הנס‭.‬

02
הצעידה לכותל – ׳כן מראה הנֹגה׳…

למחרת‭, ‬בשבת‭ ‬בבוקר‭, ‬יצאתי‭ ‬לדרכי‭ ‬בשמחה‭ ‬רבה‭, ‬כשעה‭ ‬לפני‭ ‬הנץ‭. ‬

עלטה‭ ‬עטפה‭ ‬את‭ ‬רחובות‭ ‬העיר‭ ‬הקדושה‭ ‬אך‭ ‬מזג‭ ‬האוויר‭ ‬האיר‭ ‬לי‭ ‬פנים‭. ‬

שרידי‭ ‬נרות‭ ‬השמן‭ ‬האירו‭ ‬לי‭ ‬את‭ ‬הדרך‭ ‬בסמטאות‭ ‬העיר‭ ‬בבחינת‭ ‬׳ונוגה‭ ‬לו‭ ‬סביב׳‭. ‬השלהבות‭ ‬האחרונות‭ ‬השתקפו‭ ‬במרצפות‭ ‬העתיקות‭, ‬נוצצות‭ ‬באגלי‭ ‬הטל‭.‬

חלפתי‭ ‬בסמטאות‭ ‬השוק‭. ‬יד‭ ‬נעלמה‭ ‬אספה‭ ‬את‭ ‬הרי‭ ‬האשפה‭, ‬והכינה‭ ‬את‭ ‬השוק‭ ‬לקבל‭ ‬את‭ ‬קדושת‭ ‬השבת‭ ‬והחג‭. ‬

הרחובות‭ ‬שהמו‭ ‬אמש‭ ‬ברבבות‭ ‬עם‭, ‬לבשו‭ ‬חג‭ ‬וקדושה‭, ‬והם‭ ‬ניצבים‭ ‬עתה‭ ‬דוממים‭ ‬וריקים‭ ‬מאדם‭ ‬ומחפץ‭. ‬

וראה‭ ‬זה‭ ‬פלא‭, ‬עוד‭ ‬טרם‭ ‬דרכה‭ ‬רגלי‭ ‬ברחבת‭ ‬הכותל‭ ‬התגלתה‭ ‬לעיני‭ ‬תמונה‭ ‬מדהימה‭. ‬רחבת‭ ‬הכותל‭ ‬כולה‭ ‬שוקקת‭ ‬חיים‭ ‬בהמולה‭ ‬של‭ ‬שמחה‭. ‬עשרות‭ ‬אלפי‭ ‬מתפללים‭ ‬עלו‭ ‬לכבוד‭ ‬השבת‭ ‬ולכבוד‭ ‬החודש‭ ‬ולכבוד‭ ‬החנוכה‭ ‬כדי‭ ‬לזמר‭ ‬ולהודות‭ ‬בהלל‭ ‬המכופל‭, ‬דווקא‭ ‬מול‭ ‬אבני‭ ‬הלבבות‭, ‬שחזו‭ ‬בנס‭ ‬לפני‭ ‬כ‭- ‬2000‭ ‬שנה‭.‬

אמש‭ ‬היה‭ ‬השוק‭ ‬הומה‭, ‬אך‭ ‬היום‭ ‬הוא‭ ‬שומם‭, ‬ואילו‭ ‬רחבת‭ ‬הכותל‭ ‬מתכבדת‭  ‬בקדושת‭ ‬השבת‭ ‬בעשרות‭ ‬מניינים‭ ‬ובאלפי‭ ‬תפילות‭. ‬

ליבי‭ ‬רן‭ ‬בקרבי‭, ‬התחלתי‭ ‬לפזם‭ ‬׳עם‭ ‬ישראל‭ ‬חי׳‭, ‬תוך‭ ‬שאני‭ ‬מתמוגג‭ ‬מול‭ ‬המחזה‭ ‬הנפלא‭ ‬של‭ ‬עם‭ ‬סגולה‭, ‬שהתגלה‭ ‬לעיני‭.‬

03

מניין הסנדלרים

בימי‭ ‬הביניים‭, ‬היו‭ ‬בונים‭ ‬בתי‭ ‬כנסיות‭ ‬בקהילות‭ ‬ישראל‭ ‬במזרח‭ ‬ובמערב‭, ‬בהתאמה‭ ‬לסגנון‭ ‬המתפללים‭. ‬כך‭ ‬נולדו‭ ‬בתי‭ ‬הכנסת‭ ‬של‭ ‬החייטים‭, ‬של‭ ‬הקצבים‭, ‬של‭ ‬הסנדלרים‭ ‬וכד׳‭. ‬לפני‭ ‬כ‭- ‬70‭ ‬שנה‭, ‬בעיצומן‭ ‬של‭ ‬העליות‭ ‬הגדולות‭ ‬לארץ‭ ‬נבנו‭ ‬בערי‭ ‬ישראל‭ ‬שיכונים‭ ‬כמו‭ ‬׳שיכון‭ ‬בעלי‭ ‬מלאכה׳‭ ‬וכד׳‭.‬

לאחר‭ ‬מלחמת‭ ‬ששת‭ ‬הימים‭, ‬שוחררה‭ ‬ירושלים‭ ‬וזכינו‭ ‬ששריד‭ ‬חומת‭ ‬בית‭ ‬מקדשנו‭ ‬יאחד‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬היהודים‭, ‬מכל‭ ‬הגוונים‭ ‬ומכל‭ ‬העדות‭.‬

בימות‭ ‬החול‭, ‬בשבתות‭ ‬ובחגים‭, ‬רבבות‭ ‬יהודים‭ ‬מכל‭ ‬הגוונים‭ ‬צועדים‭ ‬רגלית‭ ‬ממרחקים‭ ‬כדי‭ ‬להתפלל‭ ‬במניינים‭ ‬הקבועים‭. ‬לדוגמא‭ – ‬המניין‭ ‬שלנו‭, ‬המכונה‭ ‬׳מניין‭ ‬הרובע׳‭, ‬שמתחיל‭ ‬בשבת‭ ‬בבוקר‭ ‬בשעה‭ ‬7‭ ‬בדיוק‭, ‬בכיכובם‭ ‬של‭ ‬המייסדים‭ ‬והגבאים‭ ‬הוותיקים‭, ‬שחלקם‭ ‬מגיעים‭ ‬משכונת‭ ‬רמות‭ ‬ומשכונת‭ ‬רמת‭ ‬שלמה‭ ‬הרחוקות‭: ‬הרב‭ ‬ידידיה‭ ‬פרנקל‭ ‬מרחביה‭, (‬במקור‭ ‬מרחובות‭), ‬ר׳‭ ‬אברהם‭ ‬שטרן‭, ‬חכם‭ ‬יצחק‭ ‬אטיאס‭, ‬ד״ר‭ ‬בנימין‭ ‬אליצור‭, ‬מוותיקי‭ ‬הרובע‭, ‬ר׳‭ ‬גרשון‭ ‬בנדיגר‭ ‬מרמות‭ ‬הרחוקה‭, ‬הקורא‭ ‬בתורה‭ – ‬הרב‭ ‬יעקב‭ ‬גולדשטיין‭ ‬מהרובע‭, ‬פרופ׳‭ ‬הרב‭ ‬נחום‭ ‬רקובר‭ ‬מרחביה‭, ‬הרב‭ ‬דב‭ ‬הר‭ ‬שפי‭, ‬לשעבר‭ ‬מבית‭ ‬אל‭, ‬חכם‭ ‬בני‭ ‬רביוף‭ ‬משכונת‭ ‬רמות‭, ‬הרב‭ ‬עזריאל‭ ‬לויתן‭, ‬הרב‭ ‬יששכר‭ ‬גואלמן‭, ‬הרב‭ ‬אבנר‭ ‬ששר‭ ‬ובניה‭ ‬פרידמן‭ ‬משער‭ ‬הפרחים‭, ‬הדוד‭ ‬של‭ ‬בניה‭ – ‬הרב‭ ‬זאב‭ ‬פרידמן‭ ‬שצועד‭ ‬עם‭ ‬הרב‭ ‬לויתן‭ ‬מקריית‭ ‬משה‭ ‬הרחוקה‭, ‬המגשר‭ – ‬ברק‭ ‬גולן‭, ‬הרב‭ ‬ינון‭ ‬שבט‭ ‬ובנו‭ ‬משכונת‭ ‬מעלה‭ ‬הזיתים‭, ‬הרב‭ ‬זאב‭ ‬ולול‭ ‬הורוביץ‭ ‬ממצפה‭ ‬יריחו‭ ‬ועוד‭ ‬ועוד‭. ‬

לעיתים‭, ‬בחגים‭, ‬אני‭ ‬זוכה‭ ‬להצטרף‭ ‬למניין‭ ‬הנץ‭ ‬החמה‭, ‬המגוון‭ ‬והשוקק‭ ‬של‭ ‬רס״ן‭ ‬הרב‭ ‬ברוך‭ ‬גליס‭, ‬איש‭ ‬הרובע‭. ‬שם‭ ‬אני‭ ‬פוגש‭, ‬בין‭ ‬השאר‭, ‬את‭ ‬אריה‭ ‬ברדוגו‭, ‬גזבר‭ ‬עיריית‭ ‬בית‭ ‬שמש‭ ‬המכהן‭ ‬גם‭ ‬כיושב‭ ‬ראש‭ ‬איגוד‭ ‬הגזברים‭ ‬הארצי‭. ‬בזמנו‭ ‬הפנוי‭ ‬אריה‭ ‬עוסק‭ ‬בהוצאת‭ ‬כתבים‭ ‬תורניים‭ ‬של‭ ‬זקנו‭, ‬הגאון‭, ‬חכם‭ ‬הרב‭ ‬רפאל‭ ‬ברדוגו‭, ‬זצ״ל‭, ‬המכונה‭ ‬׳המלאך‭ ‬רפאל׳‭, ‬שהיה‭ ‬׳איש‭ ‬אלוקים׳‭, ‬מחשובי‭ ‬הפוסקים‭ ‬וההוגים‭ ‬שברבני‭ ‬מרוקו‭. ‬מדי‭ ‬שבת‭ ‬בשבתו‭ ‬אריה‭ ‬ברדוגו‭ ‬מגיע‭ ‬עם‭ ‬ידידו‭ ‬חכם‭ ‬משה‭ ‬אוחיון‭, ‬המכהן‭ ‬כגזבר‭ ‬המוא״ז‭ ‬מטה‭ ‬יהודה‭. ‬מאז‭ ‬הקמת‭ ‬שכונת‭ ‬רמת‭ ‬שלמה‭, ‬המכונה‭ ‬׳הרכס׳‭, ‬הם‭ ‬צועדים‭ ‬בקביעות‭ ‬עם‭ ‬עוד‭ ‬מתפללים‭ ‬רבים‭, ‬מרחק‭ ‬של‭ ‬שעה‭ ‬הליכה‭ ‬לכותל‭ ‬לכל‭ ‬כיוון‭. (‬הם‭ ‬יוצאים‭ ‬לדרכם‭ ‬מרחוב‭ ‬הרב‭ ‬עוזי‭ ‬קלכהיים‭, ‬יקירנו‭, ‬בוגר‭ ‬מרכז‭ ‬הרב‭ ‬וכרם‭ ‬ביבנה‭). ‬רמת‭ ‬שלמה‭ ‬התחרדה‭, ‬אך‭ ‬יש‭ ‬בה‭ ‬לא‭ ‬מעט‭ ‬סרוגים‭, ‬הפוקדים‭ ‬בקביעות‭ ‬את‭ ‬הכותל‭.‬

בכותל‭ ‬אין‭ ‬פוליטיקה‮…‬‭ ‬אך‭ ‬אציין‭ ‬בכל‭ ‬זאת‭, ‬שמשה‭ ‬אוחיון‭ ‬משמש‭ ‬גם‭ ‬כחבר‭ ‬בקבוצת‭ ‬׳הציונות‭ ‬הדתית׳‭ ‬במרכז‭ ‬הליכוד‭.‬

04

מתי בכה ראש הממשלה נתניהו?

בדיוק‭ ‬לפני‭ ‬10‭ ‬שנים‭ ‬התקיימה‭ ‬פגישה‭ ‬בין‭ ‬ראש‭ ‬הממשלה‭ ‬למשפחת‭ ‬פרץ‭. ‬אלמנתו‭ ‬של‭ ‬רס״ן‭ ‬אלירז‭ ‬פרץ‭ ‬הי״ד‭, ‬העניקה‭ ‬לראש‭ ‬הממשלה‭ ‬מכתב‭ ‬שכתב‭ ‬אלירז‭ ‬ערב‭ ‬גיוסו‭ ‬לצה״ל‭, ‬בעת‭ ‬כהונתו‭ ‬הראשונה‭ ‬של‭ ‬בנימין‭ ‬נתניהו‭ ‬כראש‭ ‬ממשלה‭. ‬

כזכור‭, ‬סגן‭ ‬אוריאל‭ ‬פרץ‭ ‬ואחיו‭ ‬רס״ן‭ ‬אלירז‭ ‬פרץ‭, ‬קציני‭ ‬גולני‭, ‬נפלו‭ ‬במערכות‭ ‬ישראל‭.‬

וכך‭ ‬כתב‭ ‬אלירז‭ ‬פרץ‭ ‬הי״ד‭ ‬לנתניהו‭ ‬לפני‭ ‬כ-30‭ ‬שנה‭, ‬בהיותו‭ ‬בן‭ ‬19‭:‬

״הנדון‭: ‬כבודך‭ ‬וכבוד‭ ‬ראש‭ ‬ממשלה‭ ‬בכלל‭.‬

שמי‭ ‬אלירז‭ ‬פרץ‭,‬

סיימתי‭ ‬חוק‭ ‬לימודיי‭ ‬בבית‭ ‬הספר‭ ‬התיכון‭ ‬׳הימלפרב׳‭ ‬וכעת‭ ‬אני‭ ‬לפני‭ ‬גיוס‭ (‬מחכה‭ ‬לו‭ ‬בקוצר‭ ‬רוח‭). ‬אני‭ ‬לומד‭ ‬במכינה‭ ‬הקדם‭ ‬צבאית‭ ‬״עצם״‭ ‬שנמצאת‭ ‬בגוש‭ ‬קטיף‭.                           ‬

אחד‭ ‬הנושאים‭ ‬הראשונים‭ ‬שלמדנו‭ ‬במכינה‭, ‬הוא‭ ‬מתן‭ ‬כבוד‭ ‬לראש‭ ‬הממשלה‭, ‬מתוך‭ ‬כבוד‭ ‬לכל‭ ‬אדם‭ ‬באשר‭ ‬הוא‭ ‬אדם‭. ‬אני‭ ‬חשתי‭ ‬פגיעה‭ ‬אישית‭ ‬בי‭, ‬כאשר‭ ‬פגעו‭ ‬בכבודך‭ ‬כבן‭ ‬אדם‭ ‬וכראש‭ ‬ממשלתנו‭! ‬פחות‭ ‬מכיוון‭ ‬האזרחים‭ ‬הפשוטים‭ ‬ויותר‭ ‬מח״כים‭ ‬שדיברו‭ ‬בצורה‭ ‬מבזה‭ ‬וביזו‭ ‬את‭ ‬כבודך‭ ‬ובכך‭ ‬ערערו‭ ‬את‭ ‬מעמדנו‭ ‬כאומה‭ ‬בפני‭ ‬כלל‭ ‬עמנו‭ ‬ובעיקר‭ ‬בפני‭ ‬אויבינו‭ ‬ובפני‭ ‬אומות‭ ‬העולם‭ ‬כולו‭.‬

אני‭, ‬חבריי‭ ‬ומוריי‭, ‬רואים‭ ‬בך‭ ‬את‭ ‬הבריח‭ ‬המחבר‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬האומה‭ ‬היהודית‭ ‬בכל‭ ‬תחומיה‭! ‬

המשך‭ ‬בדרכך‭ ‬בגאון‭! ‬רצוני‭ ‬לחזקך‭! ‬המשך‭ ‬להיות‭ ‬נחוש‭!‬

עינינו‭ ‬נשואות‭ ‬אליך‭ ‬ומוכנות‭ ‬בכל‭ ‬רגע‭ ‬בעת‭ ‬שניקרא‭ ‬אל‭ ‬הדגל‭.‬

שלך‭ ‬בהערכה‭ ‬ואהבה‭ ‬לאומית‭, ‬אלירז‭ ‬פרץ‭.‬״

בנימין‭ ‬נתניהו‭ ‬קרא‭ ‬את‭ ‬המכתב‭ ‬של‭ ‬אלירז‭ ‬ופרץ‭ ‬בבכי‭.‬

05
פארק הזה״ב –
הנעה לכל המשפחה

בנר‭ ‬שמיני‭ ‬של‭ ‬חנוכה‭ ‬קיימנו‭ ‬במתחם‭ ‬הענק‭ ‬של‭ ‬ה׳סינמה‭ ‬סיטי׳‭ ‬בירושלים‭ ‬את‭ ‬האירוע‭ ‬השנתי‭ ‬של‭ ‬׳פארק‭ ‬הזה״ב׳‭.‬

כידוע‭, ‬לצערנו‭ ‬הרב‭, ‬אביה‭ ‬יהושע‭ ‬שלנו‭ ‬נהרג‭ ‬בתאונת‭ ‬דרכים‭, ‬לפני‭ ‬כ‭- ‬18‭ ‬שנה‭, ‬בדרכו‭ ‬לישיבה‭ ‬בה‭ ‬למד‭ ‬באלון‭ ‬מורה‭. ‬אביה‭ ‬איבד‭ ‬את‭ ‬השליטה‭ ‬על‭ ‬הרכב‭ ‬כשמכוניתו‭ ‬נתקלה‭ ‬בבור‭ ‬בכביש‭ ‬ליד‭ ‬קדומים‭. ‬מאז‭ ‬ועד‭ ‬היום‭ ‬אנחנו‭ ‬פועלים‭ ‬מכוחו‭, ‬במסגרת‭ ‬׳קרן‭ ‬אביה׳‭, ‬להגברת‭ ‬המודעות‭ ‬לבטיחות‭ ‬בדרכים‭ ‬בכל‭ ‬הארץ‭.‬

באירועים‭ ‬של‭ ‬קרן‭ ‬אביה‭ ‬משתתפות‭ ‬אלפי‭ ‬משפחות‭ ‬שבאות‭ ‬ללמוד‭ ‬ולתרגל‭ ‬התנהגות‭ ‬בטוחה‭ ‬בכבישים‭, ‬לנהגים‭ ‬ולהולכי‭ ‬רגל‭, ‬תוך‭ ‬כדי‭ ‬חוויה‭ ‬מהנה‭ ‬ואתגרית‭.‬

ממחקרים‭ ‬שערכנו‭ ‬מתברר‭ ‬שהפעילות‭ ‬שלנו‭ ‬מצילת‭ ‬חיים‭. ‬נהגים‭ ‬מדווחים‭ ‬על‭ ‬היחלצות‭ ‬ממצבים‭ ‬מסוכנים‭ ‬בכביש‭ ‬תוך‭ ‬היעזרות‭ ‬בתדרוך‭ ‬ובלימוד‭ ‬שתרגלו‭ ‬אצלנו‭ ‬בסימולטורים‭ ‬של‭ ‬פארק‭ ‬הזה״ב‭.‬

לראשונה‭ ‬השתתפו‭ ‬באירוע‭ ‬שלנו‭ ‬בכירים‭ ‬באגף‭ ‬התנועה‭ ‬של‭ ‬משטרת‭ ‬ישראל‭. ‬הם‭ ‬בנו‭ ‬בתוך‭ ‬פארק‭ ‬הזה״ב‭ ‬דוכן‭ ‬מרשים‭, ‬שבו‭ ‬הם‭ ‬נתנו‭ ‬לקהל‭ ‬הרב‭ ‬הסברים‭ ‬על‭ ‬מגוון‭ ‬עצום‭ ‬של‭ ‬אמצעי‭ ‬אכיפה‭ ‬הנמצאים‭ ‬בשימוש‭ ‬יום‭ ‬יומי‭ ‬בידי‭ ‬השוטרים‭ ‬ברחבי‭ ‬הארץ‭. ‬אגף‭ ‬התנועה‭ ‬הבין‭ ‬כי‭ ‬במקביל‭ ‬לפעילות‭ ‬האכיפה‭ ‬המוגברת‭, ‬שהוא‭ ‬מבצע‭ ‬במשך‭ ‬כל‭ ‬השנה‭, ‬הוא‭ ‬צריך‭ ‬לפעול‭ ‬גם‭ ‬בתחומי‭ ‬ההסברה‭ ‬והמניעה‭. ‬מאגף‭ ‬התנועה‭ ‬במשטרת‭ ‬ישראל‭ ‬יצאה‭ ‬בשורה‭ ‬נחרצת‭: ‬׳כדי‭ ‬להוריד‭ ‬את‭ ‬עקומת‭ ‬התאונות‭ ‬הקטלניות‭ ‬בכבישים‭ ‬אנו‭ ‬חייבים‭ ‬לשלב‭ ‬פעולות‭ ‬אכיפה‭ ‬יחד‭ ‬עם‭ ‬פעילות‭ ‬הסברה‭ ‬נרחבות‭, ‬כך‭ ‬נציל‭ ‬חיים׳‭. ‬אני‭ ‬רואה‭ ‬בכך‭ ‬הישג‭ ‬גדול‭.‬

בצד‭ ‬הדוכן‭ ‬הוצבו‭ ‬אופנועים‭ ‬מרשימים‭ ‬ומסכי‭ ‬לד‭ ‬שבהם‭ ‬הודגמו‭ ‬אמצעי‭ ‬אכיפה‭ ‬ודרכי‭ ‬שימוש‭ ‬נכון‭ ‬בדרכים‭.‬

השנה‭ ‬זכינו‭ ‬לראשונה‭ ‬שגם‭ ‬ארגון‭ ‬כבאות‭ ‬והצלה‭ ‬הקים‭ ‬דוכן‭ ‬מרתק‭ ‬במסגרת‭ ‬פארק‭ ‬הזה״ב‭. ‬לוחמי‭ ‬האש‭ ‬הדגימו‭ ‬לאלפי‭ ‬המבקרים‭ ‬מגוון‭ ‬ניסיונות‭ ‬חילוץ‭ ‬לכודים‭ ‬מרכב‭ ‬בוער‭ ‬בעזרת‭ ‬ציוד‭ ‬מתקדם‭ ‬המשמש‭ ‬אותם‭ ‬יום‭ ‬יום‭ ‬בהצלת‭ ‬חיים‭ ‬בכבישי‭ ‬הארץ‭.‬

עידו‭ ‬ינקלביץ׳‭ ‬הרשים‭ ‬את‭ ‬הקהל‭ ‬בחידוני‭ ‬קליקרים‭ ‬מרתקים‭, ‬רבי‭ ‬משתתפים‭, ‬משעשעים‭ ‬ומחכימים‭, ‬לכל‭ ‬הגילאים‭. ‬ד״ר‭ ‬אבי‭ ‬קנטרוביץ׳‭ ‬ובניו‭ ‬הרעיפו‭ ‬על‭ ‬הקהל‭ ‬הדגמה‭ ‬חיה‭ ‬של‭ ‬תרגול‭ ‬היחלצות‭ ‬ממצבים‭ ‬מסוכנים‭ ‬בכביש‭, ‬בעזרת‭ ‬שימוש‭ ‬בצי‭ ‬של‭ ‬סימולטורים‭ ‬מקצועיים‭. ‬כמו‭ ‬כן‭ ‬הפעלנו‭ ‬סימולטורים‭ ‬של‭ ‬נהיגה‭ ‬בקורקינט‭ ‬ואופניים‭ ‬חשמליים‭. ‬הוספנו‭ ‬גם‭ ‬המחשה‭ ‬מחשמלת‭ ‬של‭ ‬חיוניות‭ ‬מצילת‭ ‬חיים‭ ‬לחגירת‭ ‬חגורת‭ ‬בטיחות‭, ‬גם‭ ‬ליושבים‭ ‬בספסל‭ ‬האחורי‭ ‬של‭ ‬הרכב‭. ‬תקצר‭ ‬היריעה‭ ‬מלפרט‭ ‬את‭ ‬מגוון‭ ‬הפעילויות‭ ‬במתחם‭ ‬הענק‭. ‬הקהל‭ ‬נהנה‭ ‬משפע‭ ‬של‭ ‬הצגות‭ ‬חיות‭, ‬תיאטרוני‭ ‬בובות‭, ‬מתחם‭ ‬של‭ ‬קרטינג‭, ‬מתנפחים‭, ‬מציאות‭ ‬מדומה‭, ‬סימולציה‭ ‬של‭ ‬הסחת‭ ‬דעת‭, ‬הגרלות‭, ‬חידונים‭, ‬פרסים‭, ‬מתחם‭ ‬הפעלות‭ ‬זה״ב‭, ‬ליצנים‭ ‬ואמני‭ ‬בלונים‭, ‬פינות‭ ‬איפור‭, ‬תמרורים‭ ‬ועוד‭ ‬מגוון‭ ‬של‭  ‬המחשות‭, ‬אתגרים‭ ‬והנאות‭. ‬היה‭ ‬כיף‭ ‬מציל‭ ‬חיים‭. ‬ניפגש‭ ‬בפארק‭ ‬הזה״ב‭ ‬הקרוב‭. ‬אני‭ ‬ממליץ‭ ‬לעקוב‭ ‬אחר‭ ‬הפרסומים‭ ‬השוטפים‭ ‬בגילוי‭ ‬דעת‭.‬

שבת‭ ‬שלום‭ ‬של‭ ‬הפסקת‭ ‬מעגל‭ ‬הדמים‭ ‬בכבישי‭ ‬הארץ‭. ‬המשך‭ ‬השמדת‭ ‬המחבלים‭ ‬בעזה‭, ‬בלבנון‭, ‬באיראן‭, ‬ביו״ש‭. ‬המשך‭ ‬הלחימה‭ ‬נגד‭ ‬האויבים‭ ‬מבפנים‮…‬‭ ‬

רפואה‭ ‬שלמה‭ ‬ומהירה‭ ‬ללוחמים‭ ‬הפצועים‭ ‬הנמצאים‭ ‬עדיין‭ ‬בתהליכי‭ ‬שיקום‭. ‬■

לתגובות בעניין ליווי משפחות ופצועים 

כיתבו ישירות למייל שלי –

manager@pisrael.com‭ ‬

עוד במדור זה

חיילת כבר לא אלמונית - לזכרה של יעל בן דב

חיילת כבר לא אלמונית - לזכרה של יעל בן דב

בשבת שעברה נפטרה אחת מאחרונות לוחמות לח"י, יעל בן -דב. יעל נולדה בשנת 1928 בירושלים כחיה ברנדווין. למרות שגדלה במשפחה חרדית היא הצטרפה לתנועת בית"ר. בעקבות פעילותה בתנועה היא סולקה מסמינר הגננות של המזרחי שמנהליו אסרו על הפעילות בבית"ר. לאחר שהחליטה שבית"ר אינה מתאימה להשקפת עולמה היא עברה לתנועת הנוער הדתית 'ברית חשמונאים' (ברי"ח). רבים מחניכי ברי"ח ומדריכיה היו חברים בלח"י, ועל חיה שחיפשה קשר למחתרת הוטלו אט אט משימות שונות. לאחר שהשכילה להעביר מזוודת נשק גדולה היא הפכה לחברת המחתרת, וככינוי מחתרתי בחרה את השם 'יעל'. שם שלימים הפך לשמה.
בתחילה פעלה יעל בתאי הנוער של המחתרת ובגיוס צעירים. מסירותה וכישרונה לא נעלמו מעיני מפקדיה, והיא מונתה כאחראית לאחד מתאי הנוער בירושלים. אחד מחניכיה היה הצעיר אלכסנדר רובוביץ' שנחטף בידי חיילים בריטיים ועונה למוות. גופתו לא נמצאה עד היום והתעלומה סביב מקום קבורתו לא נתנה ליעל מנוח כל חייה.
מלבד פעילותה בנוער השתתפה יעל בפעולות קרביות. ביניהן פעולת שחרורו של ד"ר ישראל אלדד (שייב), האידיאולוג של לח"י שנאסר בידי הבריטים ונפצע קשה כשניסה להימלט. הוא הובא לטיפול אצל האורתופד הירושלמי, ד"ר טרוי, וחברי לח"י הצליחו לשחררו בפעולה נועזת. תפקידה של יעל היה לתצפת על המרפאה ולהזעיק את חבריה כשאלדד יגיע.
הפעולה המפורסמת ביותר הקשורה ביעל הייתה ניסיון ההתנקשות בגנרל בארקר, מפקד כוחות הצבא הבריטי בארץ-ישראל. לזכותו של הגנרל נזקפה בין השאר פקודה אנטישמית שאסרה על החיילים הבריטיים לבקר בבתי עסק ובבתי שעשועים השייכים ליהודים. לשם חיסולו חברו האצ"ל והלח"י לפעולה משותפת: התוכנית שהתגבשה הייתה להציב במסלול ההליכה 'מטפלת' עם עגלת תינוק, אך במקום תינוק תהיה בובה והיא תמולכד, וכאשר הגנרל יעבור לידה היא תתפוצץ. לתפקיד המסוכן של ה'מטפלת' נבחרה יעל. במשך יומיים היא חיכתה להפעיל את המטען, אך לשווא. באחד הימים היא אף עוררה את רוגזה של עוברת אורח שהתרעמה על כך שהיא מוציאה את 'התינוק' בקור העז של ירושלים. בדיעבד התברר שהגנרל לא היה בארץ באותם ימים וכך ניצלו חייו. העגלה ניתנה במתנה לאחד מהפעילים שבאותם ימים נולד לו בן. "נשמתי לרווחה", סיפר מפקד הפעולה שעקב בחשש כבד אחרי יעל. "זו הייתה לי הפעם הראשונה שלא הצטערתי שפעולה לא בוצעה. כיום, כשאני פוגש את יעל עם נכדיה, אני שמח שבעתיים".
לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפו יעל ובעלה, שבתי בן דב, איש רוח חבר לח"י שנכלא לשנים ארוכות, לקבוצה מיוצאי הלח"י שהתגוררו בבית השבעה בשכונת בית חנינא בירושלים. יעל התמחתה בחינוך מיוחד ונהגה להתנדב במוזיאון אסירי המחתרות בכלא ירושלים. היא הקדישה את חייה לקידום מורשת המחתרת שאליה השתייכה ונשארה נאמנה לעקרונותיה הרעיוניים

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

השבוע לפני 65 שנים, כ״ה בטבת ה׳תשי״ח (17.01.58) קבע בית המשפט העליון כי ישראל קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים ולא היה שותף ולו במעט להשמדת יהודי הונגריה וגזל רכושם. אולם פסק הדין שניתן כמעט שנה לאחר ההתנקשות בקסטנר, לא הצליח למחות את תוצאות המשפט הראשון מזיכרונו של הציבור: ״קסטנר מכר את נשמתו לשטן״.
ישראל קסטנר נולד בהונגריה, ובזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר בוועד העזרה וההצלה בבודפשט. הארגון סייע ליהודים שנמלטו מפולין ומארצות נוספות להונגריה, שנחשבה בטוחה יחסית, ואנשיו ידעו על השואה נגד היהודים בפולין וברוסיה. כשכבשו הנאצים את הונגריה נפגשו נציגי הוועד עם עוזרו של אייכמן וניסו להציע עסקה שתכלול את הצלת יהודי הונגריה תמורת תשלום. לבסוף הצליח קסטנר לשכנע את הנאצים לאפשר את יציאתם של מעט יהודים, במה שזכה לכינוי ׳רכבת המיוחסים׳ או ׳רכבת קסטנר׳.
על הרכבת היו 1,684 אנשים, ביניהם עשירי הקהילה היהודית בבודפשט, רבנים, ידידיו של קסטנר ובני משפחתו – ובהם אימו, אשתו ואחיו. לאחר עיכובים רבים הגיעה הרכבת לשוויץ הניטרלית, כשבמקביל מתרחשת השמדת יהודי הונגריה בקצב הולך וגובר.
משפט גרינוולד
שמו האמיתי של משפט קסטנר היה אמור להיות ׳משפט גרינוולד׳. ליתר דיוק, משפט קסטנר כלל לא התנהל נגד קסטנר – אלא נגד עיתונאי זקן בשם מלכיאל גרינוולד. בשנת 1952 פרסם גרינוולד האשמות חמורות נגד קסטנר, טען כי הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על ידי הנאצים וכי השתתף בגזל רכושם יחד עם ידידו הנאצי, קורט בכר. גרינוולד גם טען כי קסטנר העיד לטובת בכר במשפטי נירנברג, עדות שהיא עדות שקר.
קסטנר, שהיה מאנשי מפא״י ומקורב לשלטון, עבד באותה העת עבור השר ד״ר דב יוסף ונחשב עובד מדינה. השר והיועץ המשפטי לממשלה הותירו בפניו שתי ברירות: תבע את גרינוולד תביעת דיבה או שתתפטר. קסטנר הגיש תלונה נגד גרינוולד, והפרקליטות מיהרה להגיש נגדו תביעת דיבה. אלא שבמשפט הכול התהפך.
את גרינוולד ייצג עורך הדין שמואל תמיר, במקור כצנלסון, בן למשפחת אנשי ציבור. אימו, בת שבע כצנלסון, הייתה חברת כנסת בכנסת השנייה של מדינת ישראל, ואביו, ד״ר ראובן כצנלסון, הקים את קופת החולים עממית (לימים הפכה למאוחדת). תמיר נולד בירושלים בשנת 1923 והתחיל את דרכו הציבורית כבר בהיותו נער בן 15, כשהצטרף לארגון האצ״ל בירושלים. בהמשך הפך תמיר לסגן מפקד האצ״ל בירושלים, ואף הוגלה לקניה באפריקה לשנה וחצי, לאחר שהלשינו עליו לבריטים בתקופת הסזון. עם הקמת מדינת ישראל חזר תמיר מקניה, ושוחרר.

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

בתאריך ז׳ בתשרי תשע״ט, בין כסה לעשור, ב-06.09.18, בשעת בוקר, בעודו צועד סמוך לכניסה לקניון ״הרים״ בגוש עציון אשר בצומת גוש עציון הגיח מחבל מאחורי ארי פולד, התנפל עליו ודקר אותו בגבו ובצווארו. ארי הסתובב אל המחבל, הבחין בסכין המגואלת בדמו, קרא: ״מחבל, מחבל!״ הדף את המחבל ונאבק בו. עם מנוסת המחבל, ועל אף פציעתו האנושה, רדף ארי בגבורתו העצומה אחר המחבל בשארית כוחותיו, והצליח לירות בו בנשקו האישי לפגוע במחבל בטרם התמוטט ונפל על הארץ. ארי פונה לביה״ח שערי צדק פצוע אנושות, ולמרבה הצער מת כתוצאה מפציעתו. בפעולותיו, על אף פציעתו האנושה, ובכוחותיו האחרונים, מנע ארי מהמחבל להמשיך את מסע ההרג של המחבל והציל אחרים. לארי ז״ל הוענק עיטור המופת האזרחי על מעשה שנעשה באומץ לב, הראוי לשמש מופת לחברה ולקהילה.
ארי פולד הי״ד היה בן 45 בהירצחו. והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר עציון. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים וארבעה אחים.
לאחר מותו והענקת עיטור המופת האזרחי, נצרבה דמותו הגיבורה בתודעת העם, ומאז היא משמשת כדמות מופת בעיני רבים. נוסף על אתר הנצחתו בשמורת עוז וגאו״ן הצופה אל מקום הרצח, מקימים בימים אלו חבריו ושכניו בשכונת הזית שביישוב אפרת בית מדרש שייקרא על שמו של ארי ז״ל. בית המדרש שייבנה בע״ה כחלק מבית הכנסת זית רענן, ייתן מענה למגוון צרכי הקהילה של ארי בו הוא היה חבר ואף ממייסדיו. בית המדרש יהווה מקום חי ותוסס של לימוד תורה, תפילה וקדושה. מקום מלא חיים ואמונה.
ארי (יואל) פולד הי״ד, גדל בניו יורק עד גיל 18, במשפחה עם ארבעה אחים, בן לאבא איש חינוך. בגיל שמונה עשרה הגיע לבדו לשנה בארץ, וקבע את מושבו בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. לצד לימודי התורה, למד ארי להתאהב בנופים המרהיבים ובאנשים הנעימים החיים כאן בארץ. על כן, גמלה בליבו ההחלטה כי יישאר לגור כאן את חייו.
אף על פי שלא היה חייב, בחר ארי לאחר שנת לימודים בישיבת הכותל להצטרף לשירות המדינה כחייל לוחם בחטיבת גולני. ואחרי שהשתחרר, גילה ארי שבגלל הגדרתו כ׳מח״ל׳ = מתנדב חוץ לארץ, אין הוא מחוייב בשירות מילואים. ארי לא היסס לרגע, ובשיתוף פעולה עם רחבעם (גנדי) זאבי דאג לכך שישובץ במהרה ביחידת מילואים שם שרת עד יום נפילתו.
בשנה לאחר עלייתו ארצה, סחף אחריו ארי גם את הוריו.
מגיל שבע ארי למד קראטה בשיטה מיוחדת המשלבת טכניקות שונות מכל אמנויות הלחימה המזרחיות. גם בארץ המשיך ללמוד ואף לימד קראטה – בבית שמש, בירושלים ובאפרת. ארי אהב במיוחד את האמונות שמאחורי הקראטה, הוא תירגם את הכלים שמלמד אותנו אומנות הלחימה בשביל להתכוון בתפילה. עם השנים הוא התקדם והגיע לדרגה הנקראת ‘חגורה שחורה DAN 4׳.
ארי היה ציוני מובהק, עסק בהסברה והיה מאוד פעיל ברשתות החברתיות, התראיין לתוכניות שונות ונלחם למען עם ישראל בארץ ישראל. הוא היה בעל ידע עצום בהיסטוריה, במלחמות ישראל, בתאריכים ובעובדות היסטוריות. הוא לא התבייש ולא התנצל על כך שזוהי הארץ שלנו וזכותנו להיות כאן. ״כשהוא דיבר על ישראל עיניו בהקו – זה מה שהוא אהב לעשות״, תיארו אוהביו. אהבתו לארץ הייתה הרבה מעבר לדיבורים בעלמא, כיוון שכאמור, ארי בחר מיוזמתו לעלות ארצה, לשרת בצבא, ולהמשיך ולשרת במילואים גם אחרי שחרורו הרשמי.
ארי למד באוניברסיטת טורו וקיבל תואר במינהל ושיווק, אך מעולם לא הצליח לגבור על התשוקה הגדולה שלו – לחינוך. הוא למד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת ליפשיץ בירושלים, ובמשך שנים היה מחנך כיתה ו׳ בנים בבית ספר ״מקור חיים״ ואחר כך בבית ספר ״יהודה הלוי״ בירושלים. לימודי קודש היו לחם חוקיו. אחיו סיפר בעבר: ״הראש שלו תמיד היה בתוך ספר, הוא קרא את הגמרא כמו נובלה״.

ימים נוראים בחיק הנאצים

ימים נוראים בחיק הנאצים

היה זה יום חמישי, י"ג בתשרי תש"ו, שלושה ימים לאחר…
הצוואה של אלעזר

הצוואה של אלעזר

לפני 20 שנה אירע הפיגוע הקשה בין זיף לכרמל בדרום…
3 שנים לרצח רנה הי"ד

3 שנים לרצח רנה הי"ד

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר יום שישי בו…
כך ניצלו חיי

כך ניצלו חיי

מלחמת לבנון הראשונה, או בשמה הרשמי בתחילתה: 'מבצע שלום הגליל',…
הגשמת חלום העם במולדת

הגשמת חלום העם במולדת

אברהם (יאיר) שטרן נולד בסובאלק – עיירה בצפון מזרח פולין…
מורשת קרב

מורשת קרב

“הצלחנו להפוך את עמותת “גבעת התחמושת” לעמותה ממשלתית. עד לפני…
15 שנה אחרי

15 שנה אחרי

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפל רס״ן בנג’י הילמן ז״ל כחודש…