יהדות עכשיו

הסטטוס קוו נשבר

בשבת שעברה עשו את דרכם בכמה מסלולים במרכז הארץ מיניבוסים במימון ראשי העיריות * המיניבוסים הממומנים הפרו ברגל גסה את הסטטוס-קוו בתל אביב רבתי: יצאנו בעקבות השבת והמחאה ושאלנו למה למחות, מי מוחה ומה אפשר לעשות.

על הסטטוס-קוו מן הסתם שמעתם בשנים האחרונות, ולכן נסכם מהו בכמה מילים: זהו הסכם המבוסס על מכתב ששלח דוד בן-גוריון לאגודת ישראל בשנת 1947, שנה לפני קום המדינה. המכתב הגדיר ארבעה עקרונות: השבת יום מנוחה, כשרות, נישואין וגירושין וחינוך.
השמירה על ארבעת העקרונות האלה לוותה בכמה מאבקים פוליטיים ומשפטיים לאורך השנים ובהוספת תיקונים ותקנות על יום המנוחה ומשמעותו, למשל איסור הפעלת אוטובוס ציבורי ביום מנוחה בקו שירות בפקודת התעבורה. היו כמה יוזמות פרטיות כמו 'שבוס' או 'נוע תנוע' ועוד כמה יוזמות של תחבורה ציבורית בשבת, אך זו הפעם הראשונה שרשות עירונית, או נכון יותר כמה רשויות יחדיו, מפעילות קווים ציבוריים חינמיים בשבת.

קולות התמיכה ביוזמה והביקורת עליה נשמעו רבות בכלי התקשורת מאז  היווסדה והתחזקו בשבוע האחרון, מהפעלתה בשבת שעברה. נגד היוזמה יצאו מחאות מגוונות ואוזכרו כל בכירי המדינה ואנשי הרוח שזעקו בעבר נגד חילול שבת ציבורי.
אסף טבנצ'יק, פעיל במחאה בתל אביב, מספר: "לפני שבועיים היה לנו צער נורא גדול. הבנו שאת ההחלטה לא נוכל לשנות, אבל זה עדיין לא פוטר אותנו מלמחות. ארגנו מחאה מול הכניסה לעיריית תל אביב בשעה שבה התחיל הדיון בנוגע לאישור התקציב על התחבורה הציבורית בשבת. באו חברים מהרבה קהילות, שרנו שירי שבת ומחינו על חילול השבת".
מטעם מי הייתה המחאה?
"את המחאה ארגנו כמה רבני קהילות במרכז, היא לא הייתה מטעם מישהו או קיבלה איזה תקציב מיוחד, אלא חברי קהילה ואנשים שאכפת להם מחו מחאה עצובה בחוץ. היו עוד כמה מחאות, אין גוף ממונה אחד, פשוט אנשים שכואב להם מארגנים מחאה".

אביהו משה יו"ר הבית היהודי בר"ג

" גיל הנעורים הוא השלב המכריע שבו האדם מגבש את האישיות והזהות שלו, וחסרה כתובת שיהיה אפשר לפנות אליה בעילום שם כדי לשאול, לשתף ולהתייעץ בחופשיות בכל הדילמות, הקשיים והשאלות שמציקות

חברי הבית היהודי מצביעים נגד החלטה בגבעתיים

מה המטרה של המחאה?
"לשנות את ההחלטה הבנו שאי אפשר, אבל עדיין אי אפשר לעמוד מנגד. יש חובת מחאה על חילול השם. גם מבחינה חינוכית, כרב קהילה של בעלי תשובה, היה לי חשוב שחבר'ה ירגישו בלב את הכאב על השבת. זה נכון בעיניי לעבודת ה': גם אם לא נצליח לשנות את ההחלטה, הלב צריך לרעוד מזה".
אתם מתכוונים להמשיך למחות? 
"הפתרון שלנו, ואני מאמין בו, הוא לא למחות עוד אלא להוסיף עוד קדושת שבת. גם בעצמנו וגם בציבור, לעשות קבלות שבת גדולות, להשתדל שבתי הכנסת יהיו מלאים ולהנכיח את השבת בתל אביב. אם לא מצליחים ב'סור מרע', פונים ל'עשה טוב'". 

 

מה משיבים למי שצריכים את זה או לטענה של 'חיה ותן לחיות', או כמו הפסוק המעוות: איש באמונתו יחיה?

"בעיניי יש הבדל גדול בין מה שאדם עושה בביתו הפרטי, שבזה יש לי דעה אבל אני לא נכנס אליה, לבין מה שנעשה בצורה רשמית, ביוזמת מדינת ישראל, בציבור. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, וכמדינה יהודית יש חוקים על הפרהסיה הציבורית בשבת. לאדם פרטי לא נגיד מה לעשות בהקשר של שבת, אבל כשזה נעשה בצורה ציבורית והעירייה מממנת זו בעיה".

אז הבעיה העיקרית היא המימון?

"כן, שזה ציבורי, שמדינת ישראל היא המממנת. אם חברה פרטית הייתה עושה את זה היה לי מאוד קשה, אבל לא יכולתי למנוע את זה או למחות על זה". 

בתל אביב יש רוב חילוני. למה לא לאפשר תחבורה ציבורית בשבת?

"לא כל עיר מחליטה בפני עצמה מה היא עושה במרחב הציבורי. יש פהמדינה, והיא מחליטה. מבחינה דמוקרטית לא טוב שתל אביב חיה כעיר בפני עצמה; אולי זה טוב לתל אביב, אבל לא טוב למדינת ישראל שראש העיר של תל אביב מחליט עליה כעל מדינה נפרדת".
גם עו"ד יעקב שטרן, חבר מועצת העיר גבעתיים, פעיל במחאה.
מה דעתך על ההחלטה?
"אני וחבריי, מושיק גולדשטיין, סגן ראש העיר, וטלי ארגמן, ממלאת מקום ראש העיר, התנגדנו במועצת העיר להחלטה המאשרת הפעלת תחבורה ציבורית בשבת בגבעתיים ועודנו מתנגדים להחלטה זו מטעמים ערכיים ועקרוניים וכן מטעמים חברתיים ותקציביים.
"הפעלת התחבורה הציבורית בשבת פוגעת פגיעה קשה ביותר בצביונה היהודי של השבת בעיר גבעתיים ומפרה את אופייה השקט והמיוחד כיום, החשוב לכלל קבוצות האוכלוסייה בעיר: חילונים דתיים ומסורתיים כאחד".
מה באשר למימון החלטה הזו?
"מבחינה תקציבית דעתנו היא שאת מאות אלפי השקלים בשנה המוקצים לנושא זה יש לתעדף לנושאים ותחומים דחופים יותר. כמו כן התוכנית תפגע בקבוצת העובדים החלשה ביותר בחברה – נהגי האוטובוסים – שאיננו יודעים אם הם באמת רוצים לעבוד ביום המנוחה הלאומי או נאלצים לעשות זאת בלית ברירה.
"יש חלופות לעניין התחבורה בשבת שפוגעות פחות בצביון השבת ואין להן עלות תקציבית, ובהן קווים פרטיים של 'נוע תנוע' ותוכנית מוניות השירות שבכוונת משרד התחבורה להפעיל באמצעות זכיינים פרטיים".
מה באשר לפגיעה בסטטוס-קוו?
"אנחנו מאוכזבים מההחלטה ומשבירת הסטטוס-קוו. לא ברור לי למה צריך להיגרר אחרי עיריית תל אביב. ההחלטה מוחקת למעשה את הסטטוס-קוו הנהוג בגבעתיים ובגוש דן מאז קום המדינה, המאפשר לכל קבוצות האוכלוסייה לחיות יחדיו בצורה מיטבית ובכבוד הדדי. אנחנו עוקבים אחר העתירה שהוגשה נגד עיריית רמת גן. אין ספק שלפסק הדין ברמת גן תהיה השלכה על כל מיזם התחבורה הציבורית בערי גוש דן שהצטרפו למהלך".
באשר לעתירה, דיברנו עם אביהו בן משה, יו"ר הבית היהודי, חבר מועצת העיר רמת גן ויו"ר ועדת הביקורת בעירייה, והוא סיפר לנו על העתירה שהגישו תושבי העיר נגד ההחלטה: "יזמתי לפני כארבעה חודשים פגישה אצל הרב יעקב אריאל, רבה הראשי של רמת גן, עם שר החינוך הרב רפי פרץ ועם רבנים ואישי ציבור מכל הזרמים. אמרתי להם שהמהלך המתוכנן הוא מהלך מסוכן שישפיע בסופו של דבר על צביונה היהודי של המדינה כולה ועל היחסים המורכבים של דת ומדינה. 

למעט העתירה שהגשנו, לצערי שום גוף לא נלחם גם נגד ההחלטה שהעירייה תפעיל מערך תחבורה ציבורי. את העתירה הגישו תושבים חילונים ודתיים, רבני העיר וארגונים נוספים. העתירה הוגשה לבית המשפט העליון אך הועברה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט מנהלי.
"אנחנו בסיעת הבית היהודי פרשנו מהקואליציה. לא ניתן ידינו למסע הפרסום של ראש העיר על גבי הציבור הדתי, המסורתי והחרדי בעיר. נציגי הציבור הדתי והחרדי נתנו גט כריתות לראש העיר. מאז כניסתו לתפקיד הוא התחיל להכין את מצעד הגאווה הראשון בעיר ותלה דגל גאווה ענקי מול בית הכנסת הגדול, יזם במתחם הבורסה פסטיבל אוכל שבו תמנונים ושאר שקצים, וכן התיר מסיבות טראנס בשבת. 

 

כרזה בהפגנה בת"א

""לצערי הקים כרמל שאמה קואליציה רעה שדורסת את הציבור הדתי ופוגעת בסטטוס-קוו בכל דרך. ראש העיר מתכוון גם לייסד עוד קווים: קו ספורטיבי שלוקח את התושבים למגרשי ספורט באזור המרכז וקו תיירותי שלוקח את התושבים לאתרי תיירות ברחבי הארץ. יש כל כך הרבה דרכים לעזור לתושבי רמת גן בלי לעשות מסע יחסי ציבור נגד השבת, ואני מקווה שהמצב ישתנה והפגיעה האנושה בקדושת השבת לא תימשך.
"כרגע, בשל הפלונטר הפוליטי הסבוך ומאחר שאין ממשלה, אין יותר מדי התערבות של פוליטיקאים. נקווה שהבעיה תיפתר, אך אם הולכים לבחירות, שזה התרחיש הסביר יותר, ראוי שהמפלגות הדתיות יחשבו מה הן מציעות לציבור בעניינים האלה, את אמנת גביזון–מדן או כל הסדר אחר שיצליח להשתלט על הסטטוס-קוו הרעוע".

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים את המצוקים והתבשרנו על פטירתו של זקן רבני הציונות הדתית, הרב חיים מאיר דרוקמן זצ״ל. הרב נדבק בנגיף הקורונה בפעם השנייה, מצבו הבריאותי לא היה טוב וכחודש לאחר שחגגו לו יום הולדת 90, הרב נלקח מאיתנו ושב לעולם שכולו טוב. למוחרת יום הפטירה, בעיצומו של ׳זאת חנוכה׳, רבבות מעם ישראל יצאו למרכז שפירא ללוות את הרב למנוחת עולמים. נכחו בה רבים מעם ישראל: תלמידים, בוגרים, חברי כנסת, רבנים ועוד. ההלוויה שודרה כמובן גם בכלי התקשורת השונים לטובת אלו שלא הגיעו.
הרב דרוקמן זצ״ל שימש במספר תפקידים ציבוריים חשובים, ביניהם – ראש ישיבת אור עציון, רב היישוב מרכז שפירא, נשיא איגוד ישיבות ההסדר, ויושב ראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא. בעברו, בין היתר, כיהן כחבר כנסת ולאחר מכן כיהן כראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה. מי שהכיר את הרב ידע שמדובר באישיות רבת פעלים, מלאה באהבת ישראל, שכל כולה למען העם והמדינה.
וכדי להמחיש דבר זה סיפר הרב שמואל אליהו שפעם שאלו את הרב מרדכי אליהו זצ"ל: "איך אפשר לאהוב את כל עם ישראל?", והרב ענה: "זה באמת קשה ולא פשוט. אבל אני מצאתי פתרון: אני אוהב את הרב דרוקמן והוא אוהב את כל ישראל".
״סימניות בכל ספר״
הרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקווה וראש ישיבת ׳עטרת נחמיה׳ בתל אביב, הוא אחד מהאנשים שהכירו את הרב ושראה מקרוב את גדולתו. הרב מיכה כיהן כר״מ בישיבת ההסדר אור עציון וזכה לעבוד עם הרב דרוקמן כתשע שנים. שוחחנו עם הרב הלוי כאשר היה בדרכו ללוויית הרב זצ״ל, והרב שיתף אותנו במעט מגדולת הרב רגע לפני שנפרד ממנו במסע הלוויה.
״הקשר שלי עם הרב דרוקמן החל עוד כשהייתי נער, לפני כ-45 שנים, בתל אביב״, משתף הרב מיכה. ״הרב דרוקמן היה מגיע לשלוחה של מכון מאיר בתל אביב להעביר שיעורים. היו מגיעים מספר לא קטן של נערים, ביניהם אני, ואפשר לומר בפה מלא שהרב עיצב את האישיות שלנו. הוא הפיח רוח של תורה ושל אמונה גדולה. אני זוכר שבשיעורים הרב היה עם הרבה מאוד ספרים, ועם סימניות בכל ספר. הוא היה קורא פסקאות מספרים שונים החל מהתנ״ך, דרך מדרשים וכלה בכל ספרי הרב (קוק) זצ״ל, מדייק במילים הכתובות. היה מדהים לראות תלמיד חכם שמוסר שיעורי תורה בכל רחבי הארץ ומפיץ את התורה הגואלת – תורת הרב צבי יהודה זצ״ל״.
כאמור, הרב מיכה הלוי היה ר״מ בישיבת אור עציון, בזמן שהרב דרוקמן היה במקביל גם ראש הישיבה וגם חבר כנסת: ״אפילו בימים עמוסים שהיו לרב מחוץ לישיבה, הוא לא ויתר והיה מגיע להעביר שיעורים רבים בשעות הלילה המאוחרות לכלל תלמידי הישיבה – החל משיעור א ועד שיעורי ח ובוגרי הישיבה שבאו לשיעור פעם בשבוע. לעניות דעתי הרב העביר עשרות שיעורים בשבוע על אף היותו עסוק בצורכי ציבור, ולכן הוא דמות מרכזית בלימוד התורה של התלמידים ולא רק בעיצוב אישיותם״.

״התייחס לכל אדם כאות בתורה״
איך זה לעבוד עם הרב דרוקמן?
״צריך לדעת שפגישה או שיחת טלפון עם הרב יכולה להתקיים בכל שעה מתוך 24 השעות שיש ביממה. ותמיד בשיחה הרב חד ונמצא בעירנות מוחלטת. למרות כל העיסוקים הרבים שהרב עוסק בהם במקביל – כשאתה מדבר איתו על נושא מסוים הוא ממוקד מאוד באותו עניין כאילו זה הדבר היחיד שכרגע קיים. זה לא ייאמן. הרב נותן את אותו מיקוד גם לעיסוק בבעיה של תלמיד מסוים וגם לעיסוק בעניין ציבורי ברומו של עולם. זה מיוחד וייחודי מאוד״.
ממה זה נובע?
״אני חושב שבראש ובראשונה זה נובע מהתפיסה התורנית שבו, מהתורה שלו. דהיינו, הרב דרוקמן חי את הפסקאות באהבת ישראל שכתובים בספר ׳אורות׳. שם כתוב שאהבת ישראל זה מקצוע גדול בתורה. כלומר, ׳ואהבת לרעך כמוך ואידך זיל גמור׳, זה כל התורה כולה. יש שישים ריבוא אותיות בתורה, וכל אחד הוא אות בתורה. הרב דרוקמן התייחס לכל אדם כאות בתורה. וזה בא מתוך תפיסה של תורה, זה ממש לחיות את אותה פסקה ב׳אורות׳. והכול נובע מהיחס לכלל ישראל, כמו שהפסקאות שם ממשיכות ואומרות שהסנגוריה על ישראל לא תסמא את עינינו לראות את מומיה, ואף על פי כן כולך יפה רעייתי ומום אין בך. דהיינו, להגדיר שכל חולשות וחסרונות שיש בחלק מעם ישראל זה מום עובר, אך כאשר מסתכלים על הכלל, אין מום – ׳כולך יפה רעייתי׳. לאור זאת הרב התייחס ואהב כל אחד״.
השנים הרבות במחיצת הרב דרוקמן זצ״ל השאירו אצל הרב מיכה גם זיכרונות רבים. ״הרמי״ם היו מגיעים מטעם הישיבה לבקר את התלמידים בבסיסים כששירתו בצבא, וגם הרב דרוקמן היה מצטרף. זכור לי אישית פעם או פעמיים שכשהייתה אי הבנה בין חייל לבין מפקד לגבי עניין דתי, הרב היה יודע מצד אחד שהמפקד טועה, ומצד שני שצריך לשמוע בקול המפקד. הרב חינך את התלמידים שיש חובה לציית לדברי המפקד ומצד שני בנקודות מסוימות מאוד שאינן מלמדות על הכלל של משמעת למפקד יש לעמוד על שלהם. כמובן, ׳שלהם׳, הכוונה למה שהתורה אומרת.
אני חושב שכל צמרת צה״ל ראתה את הדברים הללו ברב. מה שלהרבה אנשים זה ׳או-או׳, אצל הרב זה היה מורכבות של עולם אחד״.
״המשפחה הייתה שותפה מלאה״
עם הרב הלוי אנחנו משוחחים בזמן הנסיעה ללוייתו של זקן רבני הציונות הדתית, והרב הלוי אמור כי על הרב דרוקמן צריך לומר את הפסוק ״אבד חסיד מן הארץ, וישר באדם אין״ (מיכה ז, ב). ״הפסוק הזה מלווה אותי בדרך. פירושו של דבר שהרב היה בתורתו חסיד גדול. כל תורתו היא חסד עִם עַם ישראל, ועל זה ׳אבד חסיד׳. בתורה הזאת הוא קירב רבים – גם קירוב ממש וגם קירוב שרבים העריכו ולא זלזלו בתורה בזכות הרב, וזה ׳וישר באדם אין׳ – בעיני בני אדם הרב היה אדם ישר״.
הרב דרוקמן כיהן ושימש בהמון תפקידים במהלך שנותיו ופעילותו הציבורית, כיצד אדם אחד יכול לעשות כל כך הרבה? להספיק כל כך הרבה.
״אין לי ספק שמדובר בסייעתא דשמיא עצומה, שהיא מעבר לטבע. אין לי מילה אחרת. כמובן שהסי1ףיעתא דשמיא הזו מגיעה לאדם שכל כולו מסירות נפש לכלל ישראל. לעבוד במשך שעות רבות ביממה ובקושי לעלות לישון על המיטה זה על טבעי. אני חושב שבמשך שנים רבות המושב של הרב ברכב היה על מצב שכיבה והרב היה ישן בדרכים בין מקום למקום (היה לו נהג, מ״ט). בשאר הזמן הרב היה חוזר לביתו, יכול להיות אפילו בשעה שתיים בלילה, והיה לומד תורה, עונה לטלפונים וקובע פגישות״.

ומשפחתיות הייתה נכנסת בלו״ז?
״אני חושב שכן״, משיב הרב הלוי. ״את זה צריך לשאול את בני המשפחה של הרב. זה נכון שאת כל סעודות השבת היה עושה עם הישיבה, והמשפחה הייתה מצטרפת אליו. המשפחה הייתה שותפה מלאה לחיי הציבוריות שלו״.
האם יש נקודת תפנית בחייו של הרב דרוקמן שבה נהייה לרב גדול ומוכר בציונות הדתית? ניתן להצביע על משהו מסוים שהוביל לדבר?
״אני חושב שזה קרה עוד לפני היותו מפורסם כחבר כנסת. לא מדובר בתפנית מסוימת אלא פשוט מעשיו ותורתו הפכו אותו למי שהוא, עוד במסעות לימוד התורה וההתעסקות הכללית בכלל״.
״אותה החיבה״
מתי הייתה הפגישה האחרונה שלך עם הרב?
״הפגישה האחרונה שלי עם הרב הייתה לפני כחודש בהכתרת הרב דרור טוויל, רבה של שדרות. הוא חיבק ונישק אותי, כמו בכל פעם שנכנסתי אליו. החיבה היתרה שהייתה לרב לכל אחד, אמירת השלום שלו מגיעה לצד יחס כל כך גדול. לכל אחד, מילדים ועד לשר גדול בישראל, הייתה אותה החיבה. פשוט מדהים!״.
לסיום אנחנו מבקשים מהרב מיכה לשתף אותנו בזיכרון מיוחד מהרב דרוקמן. ״אני יודע לומר כר״מ, שבמסיבות חנוכה עם כלל תלמידי הישיבה, התלמידים דיברו והשמיעו את דעותיהם וגם היה נהוג לקיים פולמוס דעות בין הר״מים, ואני ממש זוכר שהרב היה קשוב מאוד. בסוף הדיונים, הרב היה אומר מילים בודדות אחרונות, ובתמצית מדויקת הצליח הרב לומר את המסר שרצה להעביר, לאחר כשלוש שעות של הקשבה! לא נתפס!״.
באופן אישי, מה הכי יחסר לרב מיכה מהרב דרוקמן זצ״ל?
״אהבת ישראל המאוד מיוחדת שלו וחיבורו לכלל העם. הרב היה אומן וידע להוביל את כולם באיזון נכון. אני חושב שאיבדנו מנהיג שהצליח לאזן ולחבר את כל הקצוות כולם, ואת הרוח הזו של הרב חייבים להמשיך״.

את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…