יהדות עכשיו

הסטטוס קוו נשבר

בשבת שעברה עשו את דרכם בכמה מסלולים במרכז הארץ מיניבוסים במימון ראשי העיריות * המיניבוסים הממומנים הפרו ברגל גסה את הסטטוס-קוו בתל אביב רבתי: יצאנו בעקבות השבת והמחאה ושאלנו למה למחות, מי מוחה ומה אפשר לעשות.

על הסטטוס-קוו מן הסתם שמעתם בשנים האחרונות, ולכן נסכם מהו בכמה מילים: זהו הסכם המבוסס על מכתב ששלח דוד בן-גוריון לאגודת ישראל בשנת 1947, שנה לפני קום המדינה. המכתב הגדיר ארבעה עקרונות: השבת יום מנוחה, כשרות, נישואין וגירושין וחינוך.
השמירה על ארבעת העקרונות האלה לוותה בכמה מאבקים פוליטיים ומשפטיים לאורך השנים ובהוספת תיקונים ותקנות על יום המנוחה ומשמעותו, למשל איסור הפעלת אוטובוס ציבורי ביום מנוחה בקו שירות בפקודת התעבורה. היו כמה יוזמות פרטיות כמו 'שבוס' או 'נוע תנוע' ועוד כמה יוזמות של תחבורה ציבורית בשבת, אך זו הפעם הראשונה שרשות עירונית, או נכון יותר כמה רשויות יחדיו, מפעילות קווים ציבוריים חינמיים בשבת.

קולות התמיכה ביוזמה והביקורת עליה נשמעו רבות בכלי התקשורת מאז  היווסדה והתחזקו בשבוע האחרון, מהפעלתה בשבת שעברה. נגד היוזמה יצאו מחאות מגוונות ואוזכרו כל בכירי המדינה ואנשי הרוח שזעקו בעבר נגד חילול שבת ציבורי.
אסף טבנצ'יק, פעיל במחאה בתל אביב, מספר: "לפני שבועיים היה לנו צער נורא גדול. הבנו שאת ההחלטה לא נוכל לשנות, אבל זה עדיין לא פוטר אותנו מלמחות. ארגנו מחאה מול הכניסה לעיריית תל אביב בשעה שבה התחיל הדיון בנוגע לאישור התקציב על התחבורה הציבורית בשבת. באו חברים מהרבה קהילות, שרנו שירי שבת ומחינו על חילול השבת".
מטעם מי הייתה המחאה?
"את המחאה ארגנו כמה רבני קהילות במרכז, היא לא הייתה מטעם מישהו או קיבלה איזה תקציב מיוחד, אלא חברי קהילה ואנשים שאכפת להם מחו מחאה עצובה בחוץ. היו עוד כמה מחאות, אין גוף ממונה אחד, פשוט אנשים שכואב להם מארגנים מחאה".

אביהו משה יו"ר הבית היהודי בר"ג

" גיל הנעורים הוא השלב המכריע שבו האדם מגבש את האישיות והזהות שלו, וחסרה כתובת שיהיה אפשר לפנות אליה בעילום שם כדי לשאול, לשתף ולהתייעץ בחופשיות בכל הדילמות, הקשיים והשאלות שמציקות

חברי הבית היהודי מצביעים נגד החלטה בגבעתיים

מה המטרה של המחאה?
"לשנות את ההחלטה הבנו שאי אפשר, אבל עדיין אי אפשר לעמוד מנגד. יש חובת מחאה על חילול השם. גם מבחינה חינוכית, כרב קהילה של בעלי תשובה, היה לי חשוב שחבר'ה ירגישו בלב את הכאב על השבת. זה נכון בעיניי לעבודת ה': גם אם לא נצליח לשנות את ההחלטה, הלב צריך לרעוד מזה".
אתם מתכוונים להמשיך למחות? 
"הפתרון שלנו, ואני מאמין בו, הוא לא למחות עוד אלא להוסיף עוד קדושת שבת. גם בעצמנו וגם בציבור, לעשות קבלות שבת גדולות, להשתדל שבתי הכנסת יהיו מלאים ולהנכיח את השבת בתל אביב. אם לא מצליחים ב'סור מרע', פונים ל'עשה טוב'". 

 

מה משיבים למי שצריכים את זה או לטענה של 'חיה ותן לחיות', או כמו הפסוק המעוות: איש באמונתו יחיה?

"בעיניי יש הבדל גדול בין מה שאדם עושה בביתו הפרטי, שבזה יש לי דעה אבל אני לא נכנס אליה, לבין מה שנעשה בצורה רשמית, ביוזמת מדינת ישראל, בציבור. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, וכמדינה יהודית יש חוקים על הפרהסיה הציבורית בשבת. לאדם פרטי לא נגיד מה לעשות בהקשר של שבת, אבל כשזה נעשה בצורה ציבורית והעירייה מממנת זו בעיה".

אז הבעיה העיקרית היא המימון?

"כן, שזה ציבורי, שמדינת ישראל היא המממנת. אם חברה פרטית הייתה עושה את זה היה לי מאוד קשה, אבל לא יכולתי למנוע את זה או למחות על זה". 

בתל אביב יש רוב חילוני. למה לא לאפשר תחבורה ציבורית בשבת?

"לא כל עיר מחליטה בפני עצמה מה היא עושה במרחב הציבורי. יש פהמדינה, והיא מחליטה. מבחינה דמוקרטית לא טוב שתל אביב חיה כעיר בפני עצמה; אולי זה טוב לתל אביב, אבל לא טוב למדינת ישראל שראש העיר של תל אביב מחליט עליה כעל מדינה נפרדת".
גם עו"ד יעקב שטרן, חבר מועצת העיר גבעתיים, פעיל במחאה.
מה דעתך על ההחלטה?
"אני וחבריי, מושיק גולדשטיין, סגן ראש העיר, וטלי ארגמן, ממלאת מקום ראש העיר, התנגדנו במועצת העיר להחלטה המאשרת הפעלת תחבורה ציבורית בשבת בגבעתיים ועודנו מתנגדים להחלטה זו מטעמים ערכיים ועקרוניים וכן מטעמים חברתיים ותקציביים.
"הפעלת התחבורה הציבורית בשבת פוגעת פגיעה קשה ביותר בצביונה היהודי של השבת בעיר גבעתיים ומפרה את אופייה השקט והמיוחד כיום, החשוב לכלל קבוצות האוכלוסייה בעיר: חילונים דתיים ומסורתיים כאחד".
מה באשר למימון החלטה הזו?
"מבחינה תקציבית דעתנו היא שאת מאות אלפי השקלים בשנה המוקצים לנושא זה יש לתעדף לנושאים ותחומים דחופים יותר. כמו כן התוכנית תפגע בקבוצת העובדים החלשה ביותר בחברה – נהגי האוטובוסים – שאיננו יודעים אם הם באמת רוצים לעבוד ביום המנוחה הלאומי או נאלצים לעשות זאת בלית ברירה.
"יש חלופות לעניין התחבורה בשבת שפוגעות פחות בצביון השבת ואין להן עלות תקציבית, ובהן קווים פרטיים של 'נוע תנוע' ותוכנית מוניות השירות שבכוונת משרד התחבורה להפעיל באמצעות זכיינים פרטיים".
מה באשר לפגיעה בסטטוס-קוו?
"אנחנו מאוכזבים מההחלטה ומשבירת הסטטוס-קוו. לא ברור לי למה צריך להיגרר אחרי עיריית תל אביב. ההחלטה מוחקת למעשה את הסטטוס-קוו הנהוג בגבעתיים ובגוש דן מאז קום המדינה, המאפשר לכל קבוצות האוכלוסייה לחיות יחדיו בצורה מיטבית ובכבוד הדדי. אנחנו עוקבים אחר העתירה שהוגשה נגד עיריית רמת גן. אין ספק שלפסק הדין ברמת גן תהיה השלכה על כל מיזם התחבורה הציבורית בערי גוש דן שהצטרפו למהלך".
באשר לעתירה, דיברנו עם אביהו בן משה, יו"ר הבית היהודי, חבר מועצת העיר רמת גן ויו"ר ועדת הביקורת בעירייה, והוא סיפר לנו על העתירה שהגישו תושבי העיר נגד ההחלטה: "יזמתי לפני כארבעה חודשים פגישה אצל הרב יעקב אריאל, רבה הראשי של רמת גן, עם שר החינוך הרב רפי פרץ ועם רבנים ואישי ציבור מכל הזרמים. אמרתי להם שהמהלך המתוכנן הוא מהלך מסוכן שישפיע בסופו של דבר על צביונה היהודי של המדינה כולה ועל היחסים המורכבים של דת ומדינה. 

למעט העתירה שהגשנו, לצערי שום גוף לא נלחם גם נגד ההחלטה שהעירייה תפעיל מערך תחבורה ציבורי. את העתירה הגישו תושבים חילונים ודתיים, רבני העיר וארגונים נוספים. העתירה הוגשה לבית המשפט העליון אך הועברה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט מנהלי.
"אנחנו בסיעת הבית היהודי פרשנו מהקואליציה. לא ניתן ידינו למסע הפרסום של ראש העיר על גבי הציבור הדתי, המסורתי והחרדי בעיר. נציגי הציבור הדתי והחרדי נתנו גט כריתות לראש העיר. מאז כניסתו לתפקיד הוא התחיל להכין את מצעד הגאווה הראשון בעיר ותלה דגל גאווה ענקי מול בית הכנסת הגדול, יזם במתחם הבורסה פסטיבל אוכל שבו תמנונים ושאר שקצים, וכן התיר מסיבות טראנס בשבת. 

 

כרזה בהפגנה בת"א

""לצערי הקים כרמל שאמה קואליציה רעה שדורסת את הציבור הדתי ופוגעת בסטטוס-קוו בכל דרך. ראש העיר מתכוון גם לייסד עוד קווים: קו ספורטיבי שלוקח את התושבים למגרשי ספורט באזור המרכז וקו תיירותי שלוקח את התושבים לאתרי תיירות ברחבי הארץ. יש כל כך הרבה דרכים לעזור לתושבי רמת גן בלי לעשות מסע יחסי ציבור נגד השבת, ואני מקווה שהמצב ישתנה והפגיעה האנושה בקדושת השבת לא תימשך.
"כרגע, בשל הפלונטר הפוליטי הסבוך ומאחר שאין ממשלה, אין יותר מדי התערבות של פוליטיקאים. נקווה שהבעיה תיפתר, אך אם הולכים לבחירות, שזה התרחיש הסביר יותר, ראוי שהמפלגות הדתיות יחשבו מה הן מציעות לציבור בעניינים האלה, את אמנת גביזון–מדן או כל הסדר אחר שיצליח להשתלט על הסטטוס-קוו הרעוע".

עוד במדור זה

שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

״הוא היה עושהכל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד״ בנר שמיני של…
שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

סליחה ראשונה.״מה כותבים בטור סוגר שנה? על סליחה, זה ברור.…
המהפחחחה המשפטית

המהפחחחה המשפטית

01
רבות נכתב ונאמר על הרפורמה במערכת המשפט, כאן ובכלל. נדמה כאילו לא משנה כמה נכתוב ונאמר, תמיד יישאר מה להוסיף. אחרי האירוע ההזוי שהיה השבוע באוניברסיטת תל אביב, בהחלט יש עוד מה לכתוב.
אם לא עקבתם: באוניברסיטת תל אביב נערך ביום ראשון פאנל בנושא הרפורמה המשפטית, בחסות תא הסטודנטים ׳לביא׳ של הליכוד ותא ׳כחול לבן׳. הוזמנו ארבעה: פרופסור רבקה ווייל מאוניברסיטת רייכמן וד״ר דייבי דישטניק מאוניברסיטת תל אביב. היו שם גם עורכת הדין יסכה בינה מ׳התנועה למשילות ודמוקרטיה׳, שבין מייסדיה נמנה שמחה רוטמן, חבר הכנסת ויו״ר ועדת החוקה בהווה, שהוזמן אף הוא לאירוע.
סטודנטים נאורים רבים ניסו למנוע את השתתפותו. מה זה ניסו, הגיעו פיזית עד אליו בטרם הצליח להיכנס לאולם שבו נערך הפאנל. אם לא היו סביבו מאבטחים ושוטרים רבים, ייתכן בהחלט שהאירוע המביש היה נגמר בצורה אחרת. כשרוטמן כבר הצליח להיכנס סטודנטים לא נתנו לו לדבר תוך צרחות ״בושה״, ״פשיסט״ ועוד גינויים שימנים רגילים לספוג, כולל הערה מגברת צעירה שדרשה ממנו להוריד את הכיפה.
הד״ר דישטניק ביקש מהסטודנטים הצרחנים שיתנו לו לדבר: ״אני יכול להסביר למה התוכנית המשפטית גרועה לכלכלה״, אמר מי שמזוהה עם השמאל, אבל זעקות הגוועלד נמשכו והוא אמר בעצב למיקרופון: ״זה גול עצמי מפואר״. הייתי כותב כאן על חוסר היכולת שקיים בקרב חלקים בשמאל לקבל דעות שונות, אבל זה לא הזמן, היה שם משהו חמור יותר שנעשה על ידי כמה עורכי חדשות.
02
אחרי אותו ׳גול עצמי מפואר׳ רוטמן עוד אמר כמה מילים, ואז קרה דבר מדהים: הוא הפך לאשם בגלל שדיבר ואמר מילה אסורה. ״ולכן העדפת לקרוא להם מוגבלים״, שח לו עודד בן עמי במהלך ריאיון שקיים עימו, ובעצם טען שיו״ר ועדת החוקה כינה את המפגינים המטורללים – ״מוגבלים״. רוטמן לא נבהל, לא התנצל והסביר כי תיאר את היכולת של המפגינים לטעון – ״אתם מוגבלים בטיעון שלכם״.
השימוש של רוטמן במילה ׳מוגבלים׳ העלים כמעט לחלוטין את האלימות שספג מחוץ לדיווחים שעלו באתרי החדשות הגדולים, והפך אותו לאשם. הכותרות דיווחו על השימוש במילה הנ״ל במקום לדבר על האלימות, כאילו עורכי החדשות נרמלו את מה שעבר חבר הכנסת מהציונות הדתית. כך נהג גם בן עמי בריאיון שערך עם רוטמן ולא התייחס כלל לאלימות באותו אירוע מביש.
03
בטח אתם חושבים שנפלה טעות בכותרת של הטור שלי, ולא כך הדבר. ערוצי התקשורת והעיתונאים הדגולים נוהגים לעשות שימוש בביטוי השגוי ׳המהפכה המשפטית׳.
את אותו ריאיון מדובר בן עמי פתח בהצגת הכנס בתל אביב ככזה שעסק ב׳מהפכה המשפטית׳, אלא שרוטמן ענה לו כמו שצריך, וכמו שצריך לענות בכל הזדמנות. ״אני חייב לתקן אותך״, פתח והסביר רוטמן, ״הכנס לא עסק במהפכה המשפטית אלא בדרכים לתקן את המהפכה המשפטית, אותה מהפכה משפטית שעשה אהרן ברק אי אז בשנות התשעים״.
אהרן ברק ביצע מחטף לילי ושינה את פני מערכת המשפט הישראלית, והיום משום מה מנסים להציג לנו את הרצון לחזור למערכת הישנה כמהפכה משפטית. לכן זו מהפחחחה משפטית מבחינתי.
04
מילה אחרונה: החודשים האחרונים לימדו אותי שהרפורמה נחוצה עם שינויים כאלה ואחרים. היא באמת נחוצה, אבל מה שעוד יותר נחוץ זה שיח מכבד, שיח שיכול להכיל דעות רבות ומגוונות כמו השיח שהצגנו כאן ב׳גילוי דעת׳ בשבוע שעבר. לדעתי שיח שכזה צריך להיות חשוב לכולנו, גם לחלקים בשמאל שלא מוכנים לקבל את המציאות שמשתנה לנגד עינינו, את הדמוגרפיה שעושה את שלה. כשהשיח ישתנה לא נדבר על רפורמה או על מהפכה, נדבר על תיקונים במערכת המשפט. ■

כמו במגילת רות

כמו במגילת רות

שלמה (סולומון) מולוגטה יחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-23. הוא גר עיר צפת עם אימו, עם אחיו הגדול ועם אחותו. המשפחה המיוחדת הזאת עלתה ארצה לפני קצת יותר משנתיים, האב נפטר לפני כשמונה שנים ולא זכה להגיע לישראל. לפני כשנה ושלושה חודשים התגייס שלמה והוא משרת בפיקוד צפון בצפת.
לכבוד חג השבועות שוחחנו עם שלמה, שעוד לומד את השפה העברית. חכמינו ז"ל זיהו את חג השבועות עם יום מתן תורה. היה זה עם ישראל שקיבל על עצמו את התורה מרצון במעמד הר סיני. בהקבלה לכך כמו שאנחנו מכירים, במגילת רות שאותה אנו קוראים בשבועות, רות המואבייה בחרה בלא נודע, נאחזה באמונה, ואמרה לנעמי חמותה: "עמך – עמי, וא-לוקייך – א-לוקיי". הסיפור של שלמה משלב בתוכו את קבלת התורה ואת ההליכה אל הלא ידוע.
הנס הגדול הגיע
סולומון נולד באדיס אבבה. "שם גדלתי, בשכונה בשם לאמלאם מאדה. מגיל שבע, בכל לילה לפני השינה התפללתי לעלות לארץ ישראל ולהצליח בלימודים. סיימתי 12 שנות לימוד באתיופיה, הרחבתי את מקצוע האסטרונומיה, והייתי בדרכי להגיע לאוניברסיטה. הלימודים היו חלק מאוד משמעותי מהחיים שלי וגזלו ממני הרבה מאוד זמן פנוי, כולל זמן של בית כנסת".
סבא וסבתא של שלמה מצד אימו נולדו בגונדר, אמהרה, החלק הצפון המערבי באתיופיה. ״הם גדלו במסורת יהודית אבל הכירו רק את התורה, ׳אורית׳, ולא הכירו את התורה שבעל פה. אימא, שלה חמישה אחים, נולדה בגונדאר, ובצעירותה הלכה הרבה לבית הכנסת, בתגראיי (צפון אתיופיה, א"ה). גם היא וגם אבי היו בעלי נחלה במקום שבו נולדו, אבל עזבו והגיעו לאדיס אבבה. חיכינו כמשפחה 24 שנים בבית שכור כדי שנוכל לעלות לארץ ישראל. באדיס אבבה הם נפגשו עם אבי ושם נולדנו אחי, אחותי ואני".
לפני קצת יותר משנתיים קרה הנס. "קיבלנו את הבשורה שאנחנו בדרך לעלות למדינת החלום שלנו, לארץ אבותינו, למדינת ישראל. התפילות והתקוות שלנו הצליחו. שמחנו מאוד". כאמור, מאז עלייתה ארצה, המשפחה מתגוררת בצפת, במרכז הקליטה ׳כנען-מירון׳, ״שם למדתי כתשעה חודשים על יהדות ושם החלה ההיכרות שלי איתה", מספר שלמה. "באתיופיה, לבית הכנסת הלכתי גם בחגים וגם בצומות, והתפילות ברובן נאמרו באמהרית. שם ידעתי קצת מאוד על היהדות, על התפילות. חיינו לפי המסורת היהודית, אבל אחרי העלייה שלנו עשיתי גיור אורתודוכסי על פי ההלכה דרך קורס נתיב בצבא״.
את הגיור בצבא רצית לעשות או שהיית חייב?
״רציתי. גם אימי, אחי ואחותי עשו גיור פה במרכז קליטה״.
מה אתה יכול לספר על השירות הצבאי?
״אני משרת בתקשוב בפיקוד הצפון, בצפת. הייתי מצטיין פלוגתי של המחזור שלי בקורס נתיב בזיכרון יעקב. בית הדין שלי היה מעניין מאוד והדיינים היו נחמדים. לפני מספר חודשים כבר סיימתי את תהליך הגיור שלי".
ולמה היה חשוב לך לעשות גיור כהלכה?
״היה לי רצון לדעת יותר, לדעת הלכות, להתקרב ליהדות. למדתי את הסיפור שלנו – ׳ביתא ישראל׳, יהדות אתיופיה, חיינו בגלות מאז חורבן בית המקדש השני, בגלל זה לא הכרנו את התורה שבעל פה. אני ציוני ואני אוהב מאוד את ארץ ישראל".
אז היום אתה שומר מצוות?
״כן, מנסה להתחבר ליהדות, להתקרב לקב״ה. לא רק אני, גם המשפחה שלי שומרים מצוות, משפחה דתית״.
זה לא מובן מאליו, לשמור מצוות זה מחייב.
״אתה צודק, אבל זה היה הרצון שלי. כשהייתי ילד תמיד התפללתי. לפני השינה אומנם זה לא היה ׳קריאת שמע שעל המיטה׳, אבל תמיד עשיתי את התפילה שלי. גם בילדות ניסיתי להתקרב לקב״ה״.
איך החיים כאן בישראל?
״חיים מעולים ממש. אני יכול להשוות את החיים שלנו בין החיים שלנו באתיופיה לבין כאן בארץ ישראל, והחיים כאן הרבה יותר טובים. מדינה דמוקרטית, מערכת החוק באתיופיה לא כמו אצלנו, זה לא אותו הדבר. ישראל היא מדינת חוק. אבל, בעיקר ארץ קדושה, ארץ אבותינו, ובמיוחד ירושלים שהייתה החלום שלנו״.
שלמה מבקש לסיים עם כמה נקודות לחג השבועות. ״שם נוסף לחג הוא חג מתן תורה. בני ישראל אחרי יציאת מצרים הגיעו להר סיני וקיבלו מהקב״ה את התורה, את עשרת הדיברות. במעמד הר סיני התרחשו כמה ניסים, המעמד הזה מקודש לעם היהודי. כשמישהו מתגייר, כמו כל היהודים, הנפש שלו הייתה שם במעמד״. בעיני שלמה, ״באותו מעמד בעצם עם ישראל כאילו עשה גיור, הפך לעם קדוש״.
רות בגימטריה זה 606
יש דבר תורה שתרצה לסיים איתו?
"המדרש מספר כי בליל חג השבועות הראשון, הלילה שלפני המאורע החשוב של מתן תורה, בני ישראל הלכו לישון במקום לחכות לקב"ה. כשהתקרב הבוקר, הקב"ה כעס עליהם כדי שיתעוררו ומשה רבינו העיר אותם משנתם. כדי לתקן את מה שהיה הם היו ערים עוד לילה, ובנוסף קיבלו על עצמם שבשנים הבאות לא ישנו וילמדו תורה. את זה למדתי אצל הרב בבית הכנסת. במרכז הקליטה עושים כך גם, בחג השבועות לומדים כל הלילה בבית הכנסת".
שלמה הביא בפניי דרשה נוספת: "בחג שבועות יש מסורת לאכול מוצרי חלב. למדתי שבמעמד הר סיני, בעצם לאחר ה'גיור' שלהם, הם היו צריכים להיטהר. הם קיבלו את ההלכות איך לשחוט ולהכשיר את הבשר שלהם, שהפך מרגע קבלת התורה ללא כשר. האפשרות היחידה שנותרה להם הייתה להשתמש ולאכול מאכלי חלב".
איך אתם עם גימטריה? נסיים עם עוד משהו קצר שהביא בפנינו שלמה, על כך שחז"ל לומדים, כי שמה של רות רומז לכך שהייתה גיורת: "רות בגימטריה זה 606. לפני מעמד התורה היו כבר שבע מצוות בני נוח שבהן מחויב העולם. אומרים שהיא קיבלה את שמה אחרי שהשלימה את ההצטרפות שלה לעם היהודי, כדי לקבל את כל תרי"ג המצוות". ■

דבר כזה עוד לא קרה לי

דבר כזה עוד לא קרה לי

01לא בטוח שאני עושה את הדבר הנכון, ולמרות זאת אכתוב…
יש לנו פה הכול

יש לנו פה הכול

כילד וכנער, וגם כחייל, יצא לי לראות פעמים רבות את…
חובת מצוות כיבוד הורים

חובת מצוות כיבוד הורים

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
הטובים למשטרה

הטובים למשטרה

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
לא מתנצל על הסרטון<br>של בנות האולפנה

לא מתנצל על הסרטון
של בנות האולפנה

זה קרה בסוף שבוע שעבר, וזה עדיין מרגיז אותי. כמה…
אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

זה קורה פעם בשנה ולמשך מספר שבועות בודדים בלבד: פריחת…
"פורום קהלת אוכלים נזלת"

"פורום קהלת אוכלים נזלת"

01מעולם לא כתבת על אופנה. מצד שני תמיד יש פעם…
קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

01אין טעם להתחמק מזה. הורות. לכתוב על הורות. אז כמו…
הדיקטטורה הישראלית

הדיקטטורה הישראלית

01שלא ישקרו לכם. מה שקורה היום במדינת ישראל זה דיקטטורה.…
להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

01רצח שני האחים לבית משפחת יניב, הלל מנחם ויגל יעקב…
תגיד לי מה אתה רוצה

תגיד לי מה אתה רוצה

01כשקמה עלינו ממשלת בנט-לפיד לא התחברתי בכלל לקריאות "המדינה היהודית…
כך נוטעים היח״צנים

כך נוטעים היח״צנים

01איזה חג יפה הוא ט״ו בשבט. לרוב הוא מספק לנו…