יהדות עכשיו

הסטטוס קוו נשבר

בשבת שעברה עשו את דרכם בכמה מסלולים במרכז הארץ מיניבוסים במימון ראשי העיריות * המיניבוסים הממומנים הפרו ברגל גסה את הסטטוס-קוו בתל אביב רבתי: יצאנו בעקבות השבת והמחאה ושאלנו למה למחות, מי מוחה ומה אפשר לעשות.

על הסטטוס-קוו מן הסתם שמעתם בשנים האחרונות, ולכן נסכם מהו בכמה מילים: זהו הסכם המבוסס על מכתב ששלח דוד בן-גוריון לאגודת ישראל בשנת 1947, שנה לפני קום המדינה. המכתב הגדיר ארבעה עקרונות: השבת יום מנוחה, כשרות, נישואין וגירושין וחינוך.
השמירה על ארבעת העקרונות האלה לוותה בכמה מאבקים פוליטיים ומשפטיים לאורך השנים ובהוספת תיקונים ותקנות על יום המנוחה ומשמעותו, למשל איסור הפעלת אוטובוס ציבורי ביום מנוחה בקו שירות בפקודת התעבורה. היו כמה יוזמות פרטיות כמו 'שבוס' או 'נוע תנוע' ועוד כמה יוזמות של תחבורה ציבורית בשבת, אך זו הפעם הראשונה שרשות עירונית, או נכון יותר כמה רשויות יחדיו, מפעילות קווים ציבוריים חינמיים בשבת.

קולות התמיכה ביוזמה והביקורת עליה נשמעו רבות בכלי התקשורת מאז  היווסדה והתחזקו בשבוע האחרון, מהפעלתה בשבת שעברה. נגד היוזמה יצאו מחאות מגוונות ואוזכרו כל בכירי המדינה ואנשי הרוח שזעקו בעבר נגד חילול שבת ציבורי.
אסף טבנצ'יק, פעיל במחאה בתל אביב, מספר: "לפני שבועיים היה לנו צער נורא גדול. הבנו שאת ההחלטה לא נוכל לשנות, אבל זה עדיין לא פוטר אותנו מלמחות. ארגנו מחאה מול הכניסה לעיריית תל אביב בשעה שבה התחיל הדיון בנוגע לאישור התקציב על התחבורה הציבורית בשבת. באו חברים מהרבה קהילות, שרנו שירי שבת ומחינו על חילול השבת".
מטעם מי הייתה המחאה?
"את המחאה ארגנו כמה רבני קהילות במרכז, היא לא הייתה מטעם מישהו או קיבלה איזה תקציב מיוחד, אלא חברי קהילה ואנשים שאכפת להם מחו מחאה עצובה בחוץ. היו עוד כמה מחאות, אין גוף ממונה אחד, פשוט אנשים שכואב להם מארגנים מחאה".

אביהו משה יו"ר הבית היהודי בר"ג

" גיל הנעורים הוא השלב המכריע שבו האדם מגבש את האישיות והזהות שלו, וחסרה כתובת שיהיה אפשר לפנות אליה בעילום שם כדי לשאול, לשתף ולהתייעץ בחופשיות בכל הדילמות, הקשיים והשאלות שמציקות

חברי הבית היהודי מצביעים נגד החלטה בגבעתיים

מה המטרה של המחאה?
"לשנות את ההחלטה הבנו שאי אפשר, אבל עדיין אי אפשר לעמוד מנגד. יש חובת מחאה על חילול השם. גם מבחינה חינוכית, כרב קהילה של בעלי תשובה, היה לי חשוב שחבר'ה ירגישו בלב את הכאב על השבת. זה נכון בעיניי לעבודת ה': גם אם לא נצליח לשנות את ההחלטה, הלב צריך לרעוד מזה".
אתם מתכוונים להמשיך למחות? 
"הפתרון שלנו, ואני מאמין בו, הוא לא למחות עוד אלא להוסיף עוד קדושת שבת. גם בעצמנו וגם בציבור, לעשות קבלות שבת גדולות, להשתדל שבתי הכנסת יהיו מלאים ולהנכיח את השבת בתל אביב. אם לא מצליחים ב'סור מרע', פונים ל'עשה טוב'". 

 

מה משיבים למי שצריכים את זה או לטענה של 'חיה ותן לחיות', או כמו הפסוק המעוות: איש באמונתו יחיה?

"בעיניי יש הבדל גדול בין מה שאדם עושה בביתו הפרטי, שבזה יש לי דעה אבל אני לא נכנס אליה, לבין מה שנעשה בצורה רשמית, ביוזמת מדינת ישראל, בציבור. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, וכמדינה יהודית יש חוקים על הפרהסיה הציבורית בשבת. לאדם פרטי לא נגיד מה לעשות בהקשר של שבת, אבל כשזה נעשה בצורה ציבורית והעירייה מממנת זו בעיה".

אז הבעיה העיקרית היא המימון?

"כן, שזה ציבורי, שמדינת ישראל היא המממנת. אם חברה פרטית הייתה עושה את זה היה לי מאוד קשה, אבל לא יכולתי למנוע את זה או למחות על זה". 

בתל אביב יש רוב חילוני. למה לא לאפשר תחבורה ציבורית בשבת?

"לא כל עיר מחליטה בפני עצמה מה היא עושה במרחב הציבורי. יש פהמדינה, והיא מחליטה. מבחינה דמוקרטית לא טוב שתל אביב חיה כעיר בפני עצמה; אולי זה טוב לתל אביב, אבל לא טוב למדינת ישראל שראש העיר של תל אביב מחליט עליה כעל מדינה נפרדת".
גם עו"ד יעקב שטרן, חבר מועצת העיר גבעתיים, פעיל במחאה.
מה דעתך על ההחלטה?
"אני וחבריי, מושיק גולדשטיין, סגן ראש העיר, וטלי ארגמן, ממלאת מקום ראש העיר, התנגדנו במועצת העיר להחלטה המאשרת הפעלת תחבורה ציבורית בשבת בגבעתיים ועודנו מתנגדים להחלטה זו מטעמים ערכיים ועקרוניים וכן מטעמים חברתיים ותקציביים.
"הפעלת התחבורה הציבורית בשבת פוגעת פגיעה קשה ביותר בצביונה היהודי של השבת בעיר גבעתיים ומפרה את אופייה השקט והמיוחד כיום, החשוב לכלל קבוצות האוכלוסייה בעיר: חילונים דתיים ומסורתיים כאחד".
מה באשר למימון החלטה הזו?
"מבחינה תקציבית דעתנו היא שאת מאות אלפי השקלים בשנה המוקצים לנושא זה יש לתעדף לנושאים ותחומים דחופים יותר. כמו כן התוכנית תפגע בקבוצת העובדים החלשה ביותר בחברה – נהגי האוטובוסים – שאיננו יודעים אם הם באמת רוצים לעבוד ביום המנוחה הלאומי או נאלצים לעשות זאת בלית ברירה.
"יש חלופות לעניין התחבורה בשבת שפוגעות פחות בצביון השבת ואין להן עלות תקציבית, ובהן קווים פרטיים של 'נוע תנוע' ותוכנית מוניות השירות שבכוונת משרד התחבורה להפעיל באמצעות זכיינים פרטיים".
מה באשר לפגיעה בסטטוס-קוו?
"אנחנו מאוכזבים מההחלטה ומשבירת הסטטוס-קוו. לא ברור לי למה צריך להיגרר אחרי עיריית תל אביב. ההחלטה מוחקת למעשה את הסטטוס-קוו הנהוג בגבעתיים ובגוש דן מאז קום המדינה, המאפשר לכל קבוצות האוכלוסייה לחיות יחדיו בצורה מיטבית ובכבוד הדדי. אנחנו עוקבים אחר העתירה שהוגשה נגד עיריית רמת גן. אין ספק שלפסק הדין ברמת גן תהיה השלכה על כל מיזם התחבורה הציבורית בערי גוש דן שהצטרפו למהלך".
באשר לעתירה, דיברנו עם אביהו בן משה, יו"ר הבית היהודי, חבר מועצת העיר רמת גן ויו"ר ועדת הביקורת בעירייה, והוא סיפר לנו על העתירה שהגישו תושבי העיר נגד ההחלטה: "יזמתי לפני כארבעה חודשים פגישה אצל הרב יעקב אריאל, רבה הראשי של רמת גן, עם שר החינוך הרב רפי פרץ ועם רבנים ואישי ציבור מכל הזרמים. אמרתי להם שהמהלך המתוכנן הוא מהלך מסוכן שישפיע בסופו של דבר על צביונה היהודי של המדינה כולה ועל היחסים המורכבים של דת ומדינה. 

למעט העתירה שהגשנו, לצערי שום גוף לא נלחם גם נגד ההחלטה שהעירייה תפעיל מערך תחבורה ציבורי. את העתירה הגישו תושבים חילונים ודתיים, רבני העיר וארגונים נוספים. העתירה הוגשה לבית המשפט העליון אך הועברה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט מנהלי.
"אנחנו בסיעת הבית היהודי פרשנו מהקואליציה. לא ניתן ידינו למסע הפרסום של ראש העיר על גבי הציבור הדתי, המסורתי והחרדי בעיר. נציגי הציבור הדתי והחרדי נתנו גט כריתות לראש העיר. מאז כניסתו לתפקיד הוא התחיל להכין את מצעד הגאווה הראשון בעיר ותלה דגל גאווה ענקי מול בית הכנסת הגדול, יזם במתחם הבורסה פסטיבל אוכל שבו תמנונים ושאר שקצים, וכן התיר מסיבות טראנס בשבת. 

 

כרזה בהפגנה בת"א

""לצערי הקים כרמל שאמה קואליציה רעה שדורסת את הציבור הדתי ופוגעת בסטטוס-קוו בכל דרך. ראש העיר מתכוון גם לייסד עוד קווים: קו ספורטיבי שלוקח את התושבים למגרשי ספורט באזור המרכז וקו תיירותי שלוקח את התושבים לאתרי תיירות ברחבי הארץ. יש כל כך הרבה דרכים לעזור לתושבי רמת גן בלי לעשות מסע יחסי ציבור נגד השבת, ואני מקווה שהמצב ישתנה והפגיעה האנושה בקדושת השבת לא תימשך.
"כרגע, בשל הפלונטר הפוליטי הסבוך ומאחר שאין ממשלה, אין יותר מדי התערבות של פוליטיקאים. נקווה שהבעיה תיפתר, אך אם הולכים לבחירות, שזה התרחיש הסביר יותר, ראוי שהמפלגות הדתיות יחשבו מה הן מציעות לציבור בעניינים האלה, את אמנת גביזון–מדן או כל הסדר אחר שיצליח להשתלט על הסטטוס-קוו הרעוע".

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…