01
שבת ראש חודש מנחם אב בכותל המערבי. לא צריך להוסיף מילים. צעדנו יחד מול קרני השמש הירושלמית העולה, חתני היקר, יהל אופן מעופרה ואני. בדרך, פגשנו כהרגלנו בקודש, את ד’’ר פרי נוסן הרופא האגדי ואת מנחם לנדאו בכיר השב’’כ. הרהורים משמחים עולים במוחי על הניסים הגלויים שהדור שלנו זוכה לראות יום יום, מחורבן ט’ באב לתקומת עם ישראל. מגלות לקיבוץ גלויות ולבניין ציון וירושלים. ועוד מעט נזכה בע״ה לראות כאן בבניין המקדש השלישי. המחשבות מעודדות את רוחי ומשכיחות לחלוטין את חום הקיץ הנוטף.
גולשים אנו במדרגות השוק בואכה הר המוריה והנה נגלה לעיננו כותל הדלים שלא נחרב לעולם – שריד חומת בית מקדשנו. מי שמכוון היטב כאן בתפילה יכול לחוש שהשכינה מציצה אליו מבין החרכים של האבנים הקדושות.
02
עוד אני מתרגש לנוכח קדושת המקום, חיוך רחב, מלב עוד יותר רחב, מקבל את פני. ידידי הטוב, מוני ליימן, שמתארח עם רעייתו השבת בירושלים ולא מפספס, כהרגלו, לפקוד את כותל התפילות שנענות.
השבוע זכינו להשתתף כמוזמנים של מוני ואודרי ליימן בטקס מרגש של גיוס מחלקה שלמה של ‘גדולים מהחיים’ בבסיס חייל האוויר בפלמחים.
חברת ‘קליית גת’, הידועה והטעימה, של משפחות ליימן ושליסל. רחבות הלב נותנת חסות ליחידת ״גדולים מהחיים״ בחיל האוויר בפלמחים. חבורת החיילים והקצינים המופלאה הזו בבסיס חייל האויר ראויה לכל חסות ולכל שבח, על הדרך הברוכה בה היא מאמצת בחום רב ובאהבה, את החיילים המתוקים והמסורים האלה, בעלי הצרכים המיוחדים.
את הטקס הנחה בחן הרב מנחם בליניצקי, ראש ארגון ‘יד לילד המיוחד’, שיזם את פרויקט הדגל ‘גדולים מהחיים’, מלווה ומשדך זה שנים רבות, בהצלחה מופלאה, בין יחידות צה’’ל הערכיות ובין החיילים המיוחדים המבקשים להתנדב לשרות צבאי בצה’’ל.
אף עין לא נותרה יבשה, כשהמתגייסים המתוקים קיבלו את הציוד הצבאי וחזרו לבושים במדים חדשים תוך שהם מצדיעים למפקד הבסיס, תת אלוף יואב עמירם. שגם מלווה ומחזק את הטירונים המיוחדים. יואב בירך באצילות את החיילים החדשים ושוב דמעות חנקו את גרוני. וגרונו.
אני חושב לעצמי שצבא ערכי כזה, יחיד בעולם כולו, עם אמונה גדולה כזו ועם לב רגיש, רחום וגדול, לב של של חסד, לעולם לא יפסיד בקרב. לעולם.
03
אני מביט במוני ידידי ובכותל האהוב שלפנינו ושוב אני מתרגש עד דמעות. למה אני הופך כאן להיות כל כך סנטימנטלי? האם אלו גילויי החסד המופלא של עם הנצח? האם זה בגלל ראש חודש מנחם אב שיהפוך במהרה למבשר הגאולה? האם זה בשל מעמד סיום ספר ‘לכתך אחרי במדבר’? ואולי בגלל שזכיתי שוב לסיים השבוע את מסכת עירובין והתחלנו יחד את מסכת סוכה? ואולי כולם יחד?
נזכר אני לפתע במילותיו הנוקבות, הקולעות והחכמות של מורי, הרב צבי יהודה: ״יש אבנים ויש אבנים. יש לבבות ויש לבבות. יש לבבות אבנים. ויש אבנים לבבות…״
אבני כותל הדמעות, שספגו נהי של מיליוני יהודים במשך כאלפיים שנה, מרחוק ומקרוב, נותנות לנו השראה להמשיך ולהאמין ולבטוח בגאולה הקרובה ובנצח ישראל. אמונה בבורא עולם שמצווה אותנו להמשיך ולתת מכל ליבנו באהבת חינם, לכל מי שנזקק בחומר וברוח. זו תשובת המשקל שלנו לסיבת החורבן. וזו הנוסחה להחיש את הגאולה השלמה. בעיתה אחישנה! ממש כאן ועכשיו.
04
השבוע ביקרתי את בניה פרץ, בחור חמד, גיבור, אמיץ ומתוק מדבש. בניה בן אביבה מאושפז במחלקת שיקום בתל השומר. בניה בן 19, תלמיד הישיבה הגבוהה באיתמר שבשומרון. לפני כחודש בניה נורה מטווח קצר, על ידי מחבל בן עוולה. המחבל הארור הרג את חברו של בניה – יהודה גואטה הי’’ד. בניה הי’’ו, נפצע קשה מאד בחוט השדרה הצווארי ונותר משותק לעת עתה, כמעט בכל גופו. כמנהל ‘קרן ישראל לריפוי נפגעי חוט שדרה’, אני מספר לבניה ולמשפחתו המופלאה, שמקיפה אותו 24 שעות ביממה בחום ובאהבה, על המחקר המתקדם שאנו יזמנו בטכניון, במעבדה של פרופ׳ שולמית לבנברג. אני חש רגשות מעורבים: מצד אחד המחקר מבשר תקווה לנפגעי חוט שדרה, למזור ולשיפור בתפקוד, אך מצד שני אני נזהר מאד לא לטעת אופורייה ותקוות שווא. האב עופר כבר קבע פגישת זום עם פרופ’ שולמית כדי שהיא תעדכן אותו ישירות על התקדמות המחקר.
בניה מצליח עכשיו, ב״ה, לנשום בכוחות עצמו ולדבר עם הסובבים אותו ואפילו להתלוצץ עם רופאיו. זאת לאחר שעבר ניתוחים, תוך שהוא משקיע מאמצים על אנושיים בתהליך השיקום המפרך. תוך כדי הביקור בניה ביקש שנוציא אותו החוצה לחצר בית החולים כדי לראות קצת אור שמש ולנשום מהאוויר הצח של ארץ ישראל. לא עברו מספר דקות והנה מפציעה לקראתנו קבוצת בחורים תוססת שחלקם אוחזים בגיטרות – תלמידי הישיבה הגבוהה בברוכין שבאו במיוחד לשיר לרקוד ולשמח את בניה ומשפחתו. עם ישראל במיטבו.
עופר, אביו של בניה התפטר לאחרונה מכל תפקידיו כדי להקדיש את כל זמנו, יחד עם רעייתו אביבה, לסייע לבניה בתהליך השיקום המורכב והמאתגר. משפחה מדהימה.
עופר מספר לי בהתרגשות כיצד מגיעים ביוזמתם בכל שעות היום, מתנדבים רבים כדי לשמח את בניה, בניגון, בסיפור, בריקוד, בממתקים ובברכות. אהבת ישראל של המתנדבים הרבים ומסירות הנפש של צוות הרופאים והאחיות מתגלה כאן, במחלקת השיקום, בכל עוצמתה. בימים אלו של חשבון נפש לאומי מעשי החסד וההקרבה שמאפיינים את בעלי הנשמה היהודית, נוטעים בי עוצמות של אמונה איתנה ואופטימית בסגולת ישראל ובישועתו.
נתפלל יחד לרפואתו המהירה של בניה בן אביבה הי’’ו.
שבת שלום וצום מועיל ביום ראשון, ט’ באב, בתפילה להמשך אהבת חינם ולישועת עם ישראל במהרה.
