משפטי

הרבנות הקרבית

מלחמת חרבות ברזל, חושפת מידי יום את ייחודיותו של העם, חוסנו וחיבורו לשורשיו הערכיים. העם פוסח על המחלוקות, מעגל פינות כשצריך הכל על מנת להציג חזית אחת מלוכדת מול האוייב האכזר מצפון ומדרום.
גבורתו של העורף, חוסנו ויכולתו האדירה להתמודד עם המשברים והשכול, אינם ניתנים לתיאור ומדי יום נחשפים עוד ועוד תעצומות נפש נדירות בעם העתיק בעולם.
גם היחידות הצבאיות מתחדשות ומתחזקות לאורך הלחימה וממציאות את עצמן מחדש, אם במצבעים הרואיים ואם בגבורות מחלקות וחיילים יחד עם מפקדיהם, באוויר בים וביבשה.
הרבנות הצבאית, הפכה לקרבית במלחמה זו. הרבנות הצבאית האמונה בשגרה על כשרות המטבחים בעיקר ועל אגפי היהדות למיניהם, נחשפת כעת במלוא עוצמתה. רבנים צבאיים, ואנשי רבנות שונים, נוטלים חלק בפעילות יומיומית קשה וסיזיפית, הכל כדי לחזק את הצבא בכל אפיק שהוא, ובעיקר הרוחני יהודי.
הרבנות הצבאית נושאת בדגל הרוח, תעצומות הנפש, של כל חייל וחייל, בעת היציאה לקרב, במהלכו ולאחריו. הרבנות נושאת בעול הקשה מכל של ליווי הלוחמים למנוחת עולמים והענקת היחס והכבוד הגדול ביותר המגיע להם.
הרבנות הצבאית הפכה לפתע לקרבית, לא עוד חזנים ומקהלה, לא עוד הדלקת נרות ושירה, אלא גם ובנוסף, יציאה לקרב ממש, אמירת מילות חיזוק ועידוד גם בעת קשה ובעיתות מצוקה. אנשי הרבנות הצבאית ובראשם הרבנים הצבאיים, עושים ברגישות יהודית נדרשת את המוטל עליהם כדי לחזק את רוח הלוחם ולסייע לו במידת האפשר ככל הניתן להעצמת רוחניותו גם אם זו אינה מלווה בהכרחה בחבישת כיפה וקשירת תפילין.
הרבנות הצבאית, הקרבית, מדגלה במלוא הדרתה, עוצמתה וייחודיותה, עת אנשי מילואים וותיקים, נרתמים למלאכה הקדושה, יוצאים לגבולות הארץ, נוטעים עידוד בלוחמים, מסייעים בשיפור הציוד ואמצעי הלחימה איש איש כפי קשריו ומומחיותו, יחד עם שאר גיבורי המילואים והצבא.
מאז ימיו של הרב הצבאי הראשון לצה״ל, הרב גורן זצ״ל ומאז ימיו של הרבצ״ר המיתולוגי גד נבון זצ״ל, שינתה הרבנות הצבאית פניה, לטובה.
היום איננו שומעים רק על הרבצ״ר, הרב הצבאי הראשי, אלא על הרבנות הצבאית. כל אחד הוא רב צבאי ראשי בקטן, אם זה איש מנהלה, אם זה מש״ק ואם זה רב צבאי בגדוד בעזה או מילואימניק בגזרת הר דב. כולם רבנים צבאיים ראשיים יחידים, עושים הכל כאילו המלאכה מוטלת אך ורק על כתפיהם, ומהווים דוגמא אישית נשגבה לצה״ל ולעם כולו. אנשים אלו המטפלים מצד אחד בהכנת חופות חתונה של חיילים מהרגע להרגע, בשטחי כינוס, לקראת הכניסה או לאחר היציאה מעזה ומאיזורי הלחימה ומצד שני מטפלים בכבודם של החללים בתנאי שדה כאילו המדובר במעבדה סטרילית, ראויים להערכה ולכבוד רב כשלעצמם.
אנשי הרבנות הצבאים, כמשרתיו של בורא עולם עצמו, הנשלחים לקרב כדי לסייע לאחיהם הלוחמים, מוסיפים את הרוח והגאון הנדרשים, ללא פירסום וללא טקס, בענווה גדולה ומסירות אין קץ.
מלחמת חרבות ברזל העמידה את הרבנות הצבאית בפני משימה שלא היתה כדוגמתה, עת נאלצה זו לטפל באזרחים ובחיילים נפגעי הטבח הנורא בשמחת תורה. לא עוד טיפול בחללי צה״ל בלבד ובבני משפחותיהם, אלא שילוב כוחות עם אנשי זק״א, פיקוד העורף, ניהול חמ״ל משולב אזרחי ועוד. על פי הפירסומים השונים, שילבו אנשי הרבנות הצבאית גם ארכיאולוגיים וגם אנשי מז״פ לשם ביצוע עבודת הקודש, ועוד מקוריות וייחודיות לשילוב המופלא בין קודש לחול.
יישר כח למלאכי אלוקים פשוטו כמשמעו, חיילי צה״ל ואנשי כוחות הביטחון השומרים על ארצנו ועמנו בגבורה מופלאה יחד עם העורף החזק והמחזק. ■
הכותב הינו בעל משרד עורכי דין בנתניה, המתמחה במשפט המסחרי והוצאה לפועל.

עוד במדור זה

גרגירי זהב מירושלים

גרגירי זהב מירושלים

‮"‬מה‭ ‬את‭ ‬מחביאה‭ ‬שם‭, ‬אמא‭?‬‮"‬‭ ‬שאל‭ ‬הילד‭ ‬הקטן‭, ‬מביט‭ ‬בסקרנות‭ ‬בסדין‭ ‬המוזר‭ ‬שתמיד‭ ‬היה‭ ‬חגור‭ ‬סביב‭ ‬מותני‭ ‬אימו‭.‬

בכפר‭ ‬הקטן‭ ‬באתיופיה‭, ‬תחת‭ ‬שמש‭ ‬קופחת‭, ‬אותו‭ ‬צרור‭ ‬מסתורי‭ ‬היה‭ ‬צמוד‭ ‬כל‭ ‬העת‭ ‬למותני‭ ‬אימו‭.‬

‮"‬יש‭ ‬פה‭ ‬עפר‮"‬‭, ‬ענתה‭ ‬בפשטות‭.‬

כשפתחה‭ ‬את‭ ‬הבד‭ ‬בעדינות‭, ‬עיניו‭ ‬של‭ ‬הילד‭ ‬נפערו‭ ‬בתימהון‭. ‬‮"‬סתם‭ ‬עפר‭? ‬בשביל‭ ‬מה‭ ‬את‭ ‬סוחבת‭ ‬את‭ ‬זה‭?‬‮"‬

חיוך‭ ‬רך‭ ‬עלה‭ ‬על‭ ‬פניה‭. ‬‮"‬זה‭ ‬לא‭ ‬סתם‭ ‬עפר‭, ‬ילד‭ ‬שלי‭. ‬זה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‮"‬‭.‬

את‭ ‬הסיפור‭ ‬הזה‭ ‬שמעתי‭ ‬לפני‭ ‬כמה‭ ‬שנים‭, ‬כשהעליתי‭ ‬לרכבי‭ ‬טרמפיסט‭ ‬צעיר‭. ‬תוך‭ ‬כדי‭ ‬נסיעה‭ ‬הוא‭ ‬סיפר‭ ‬לי‭ ‬על‭ ‬ילדותו‭, ‬על‭ ‬אימו‭, ‬ועל‭ ‬הצרור‭ ‬המסתורי‭ ‬שליווה‭ ‬אותה‭ ‬כל‭ ‬חייה‭.‬

‮"‬יום‭ ‬אחד‮"‬‭, ‬אמר‭, ‬‮"‬הגיע‭ ‬לכפר‭ ‬שלנו‭ ‬אדם‭ ‬שטען‭ ‬שיש‭ ‬בידיו‭ ‬אוצר‭ – ‬עפר‭ ‬מהעיר‭ ‬הקדושה‭. ‬אנשים‭ ‬עמדו‭ ‬בתור‭, ‬להחזיק‭ ‬ולו‭ ‬לרגע‭ ‬במעט‭ ‬מאדמת‭ ‬הקודש‭. ‬אמא‭ ‬שלי‭, ‬אישה‭ ‬פשוטה‭ ‬שבקושי‭ ‬ידעה‭ ‬קרוא‭ ‬וכתוב‭, ‬הוציאה‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬חסכונותיה‭ ‬כדי‭ ‬לקנות‭ ‬מעט‭ ‬אדמה‭. ‬האם‭ ‬באמת‭ ‬היה‭ ‬זה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‭? ‬מי‭ ‬יודע‭. ‬אבל‭ ‬בשבילה‭ ‬כל‭ ‬גרגר‭ ‬היה‭ ‬שווה‭ ‬זהב‮"‬‭.‬

‮"‬ואיפה‭ ‬אימך‭ ‬היום‭?‬‮"‬‭, ‬שאלתי‭ ‬אותו‭, ‬‮"‬היא‭ ‬כאן‭ ‬בארץ‭?‬‮"‬

קולו‭ ‬נשבר‭ ‬מעט‭ ‬כשהמשיך‭: ‬‮"‬אמא‭ ‬שלי‭ ‬לא‭ ‬זכתה‭ ‬להגיע‭ ‬לירושלים‭. ‬היא‭ ‬נפטרה‭ ‬באתיופיה‭ ‬ונקברה‭ ‬בפאתי‭ ‬הכפר‭ ‬שלנו‭. ‬אבל‭ ‬לפני‭ ‬מותה‭ ‬ביקשה‭ ‬דבר‭ ‬אחד‭: ‬שיטמינו‭ ‬אותה‭ ‬עם‭ ‬העפר‭ ‬הזה‭. ‬שחלק‭ ‬קטן‭ ‬מירושלים‭ ‬יהיה‭ ‬איתה‭ ‬לנצח‮"‬‭.‬

איזו הברקה!

השבוע‭, ‬כ"ט‭ ‬בחשוון‭, ‬חל‭ ‬חג‭ ‬הסיגד‭. ‬היום‭ ‬בו‭ ‬יהודי‭ ‬אתיופיה‭ ‬היו‭ ‬עולים‭ ‬להר‭ ‬גבוה‭, ‬נושאים‭ ‬את‭ ‬ספרי‭ ‬האורית‭ (‬התורה‭), ‬ומתפללים‭ ‬לכיוון‭ ‬ירושלים‭. ‬כשחסידה‭ ‬הייתה‭ ‬חולפת‭ ‬בשמים‭, ‬היו‭ ‬קוראים‭ ‬לעברה‭: ‬‮"‬שִׁימְלָה‭ ‬שִׁימְלָה‭, ‬אַגְרַצְ'ין‭ ‬יְרוּסְלַם‭ ‬דֶה‭ ‬נָא‮"‬‭ – ‬‮"‬חסידה‭, ‬חסידה‭, ‬מסרי‭ ‬דרישת‭ ‬שלום‭ ‬לירושלים‭.‬‮"‬

הסיגד‭ ‬מתקיים‭ ‬50‭ ‬יום‭ ‬בדיוק‭ ‬אחרי‭ ‬יום‭ ‬הכיפורים‭. ‬עבור‭ ‬רובנו‭ ‬הימים‭ ‬הנוראים‭, ‬הסליחות‭, ‬השופר‭ ‬ותפילת‭ ‬נעילה‭, ‬הפכו‭ ‬למין‭ ‬זיכרון‭ ‬עמום‭ ‬ומטושטש‭ ‬שמאופסן‭ ‬עמוק‭ ‬בבוידעם‭ ‬תחת‭ ‬הכותרת‭ ‬‮'‬לפני‭ ‬החגים‮'‬‭. ‬ומה‭ ‬עם‭ ‬כל‭ ‬התפילות‭, ‬החלומות‭, ‬הדברים‭ ‬הטובים‭ ‬שקיבלנו‭ ‬על‭ ‬עצמנו‭ ‬לכבוד‭ ‬השנה‭ ‬החדשה‭? ‬לא‭ ‬נעים‭ ‬לומר‭ ‬אבל‭ ‬רובם‭ ‬נמוגו‭ ‬והתמסמסו‭ ‬עם‭ ‬הגשם‭ ‬הראשון‭. ‬

איזה‭ ‬רעיון‭ ‬מדהים‭ ‬זה‭ ‬להזכיר‭ ‬לעצמנו‭ ‬ולעורר‭ ‬בתוכנו‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬מה‭ ‬שעברנו‭ ‬ולהתמודד‭ ‬באומץ‭ ‬עם‭ ‬השאלה‭ ‬האם‭ ‬באמת‭ ‬יפה‭ ‬ושונָה‭ ‬נהייתה‭ ‬השנה‭ ‬או‭ ‬שאנחנו‭ ‬פשוט‭ ‬עושים‭ ‬ריפיט‭ ‬על‭ ‬השנה‭ ‬שעברה‭?‬

אבל‭ ‬מעבר‭ ‬לכך‭, ‬יש‭ ‬כאן‭ ‬שני‭ ‬דברים‭ ‬נוספים‭ ‬שאנחנו‭ ‬חייבים‭ ‬ליהודי‭ ‬אתיופיה‭.‬

תודה!

אם‭ ‬נתמצת‭ ‬בשתי‭ ‬מילים‭ ‬את‭ ‬חג‭ ‬הסיגד‭ ‬נאמר‭: ‬כמיהה‭ ‬ואמונה‭. ‬מאז‭ ‬הופענו‭ ‬כְּעַם‭ ‬על‭ ‬במת‭ ‬ההיסטוריה‭ ‬לפני‭ ‬3300‭ ‬שנה‭ ‬עברו‭ ‬עלינו‭ ‬לא‭ ‬מעט‭ ‬שנים‭ ‬קשות‭ ‬ורעות‭. ‬רוב‭ ‬הזמן‭ ‬כלל‭ ‬לא‭ ‬היינו‭ ‬בארצנו‭ ‬וסבלנו‭ ‬מנוראות‭ ‬הגלות‭: ‬רדיפות‭, ‬גזירות‭ ‬שמד‭, ‬גירוש‭, ‬פוגרומים‭. ‬לא‭ ‬היו‭ ‬חסרות‭ ‬סיבות‭ ‬להתייאש‭ ‬ולהתבולל‭ ‬ולהתנתק‭ ‬מזהותנו‭ ‬היהודית‭.‬

ולמרות‭ ‬זאת‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬לא‭ ‬ויתר‭ ‬ותמיד‭ ‬שמר‭ ‬על‭ ‬הגחלת‭ ‬כשבליבו‭ ‬החלום‭ ‬לזכות‭ ‬לשוב‭ ‬הביתה‭ ‬לירושלים‭. ‬מִי‭ ‬ששילמו‭ ‬מחיר‭ ‬גבוה‭ ‬ביותר‭ ‬כדי‭ ‬שהדבר‭ ‬הזה‭ ‬יקרה‭ ‬הם‭ ‬יהודי‭ ‬אתיופיה‭. ‬הם‭ ‬צעדו‭ ‬לאורך‭ ‬מסע‭ ‬של‭ ‬אלפי‭ ‬קילומטר‭, ‬תוך‭ ‬שהם‭ ‬סובלים‭ ‬מרעב‭, ‬מחלות‭, ‬שרב‭ ‬צורב‭ ‬ביום‭, ‬קור‭ ‬מקפיא‭ ‬בלילה‭ ‬והתנכלויות‭ ‬שודדים‭. ‬ארבעת‭ ‬אלפים‭ ‬מהם‭ ‬נפלו‭ ‬בדרך‭, ‬במדבריות‭ ‬סודן‭, ‬כששמה‭ ‬של‭ ‬ירושלים‭ ‬מרחף‭ ‬על‭ ‬שפתותיהם‭.‬

חג‭ ‬הסיגד‭ ‬הוא‭ ‬ההזדמנות‭ ‬של‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬לומר‭ ‬להם‭ ‬תודה‭! ‬תודה‭ ‬שלימדתם‭ ‬אותנו‭ ‬להמשיך‭ ‬להאמין‭ ‬ולא‭ ‬לוותר‭ ‬למרות‭ ‬הכול‭. ‬תודה‭ ‬שהראיתם‭ ‬לנו‭ ‬איך‭ ‬אפשר‭ ‬גם‭ ‬בתנאים‭ ‬בלתי‭ ‬אפשריים‭ ‬לשמור‭ ‬על‭ ‬המסורת‭ ‬ולאהוב‭ ‬את‭ ‬התורה‭, ‬ולזכור‭ ‬כל‭ ‬הזמן‭ ‬את‭ ‬ארץ‭ ‬ישראל‭ ‬וירושלים‭.‬

סליחה!

אבל‭ ‬יש‭ ‬גם‭ ‬חשבון‭ ‬נפש‭ ‬כואב‭ ‬שאנחנו‭ ‬חייבים‭ ‬לעצמנו‭. ‬החברה‭ ‬הישראלית‭, ‬והציבור‭ ‬הדתי‭ ‬בפרט‭, ‬לא‭ ‬יכולים‭ ‬להתחמק‭ ‬מחשבון‭ ‬נפש‭ ‬נוקב‭ ‬על‭ ‬קליטת‭ ‬יהודי‭ ‬אתיופיה‭ ‬בארץ‭, ‬בעיקר‭ ‬בתחום‭ ‬הרוחני‭. ‬רוב‭ ‬יהודי‭ ‬ברית‭ ‬המועצות‭ ‬איבדו‭ ‬את‭ ‬האמונה‭ ‬והקשר‭ ‬למסורת‭ ‬היהודית‭ ‬באשמת‭ ‬השלטון‭ ‬הקומוניסטי‭ ‬הדורסני‭. ‬כשהם‭ ‬נחתו‭ ‬בארץ‭ ‬הם‭ ‬כבר‭ ‬היו‭ ‬חילונים‭.‬

יהודי‭ ‬אתיופיה‭, ‬לעומת‭ ‬זאת‭, ‬היו‭ ‬דתיים‭ ‬מאוד‭ ‬ומחוברים‭ ‬חזק‭ ‬למסורת‭ ‬הדורות‭ – ‬כמו‭ ‬אותה‭ ‬אישה‭ ‬שנשאה‭ ‬עמה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‭ ‬כל‭ ‬חייה‭. ‬ההתנתקות‭ ‬העצובה‭ ‬קרתה‭ ‬להם‭ ‬דווקא‭ ‬בישראל‭. ‬הרבה‭ ‬מהדור‭ ‬הצעיר‭ ‬הושפעו‭ ‬ונסחפו‭ ‬אחר‭ ‬התרבות‭ ‬החילונית‭ ‬השלטת‭ ‬ואיבדו‭ ‬קשר‭ ‬עם‭ ‬התורה‭, ‬האמונה‭ ‬והמסורת‭ ‬הדתית‭ ‬שאבותיהם‭ ‬מסרו‭ ‬עליה‭ ‬את‭ ‬הנפש‭ ‬במשך‭ ‬כל‭ ‬כך‭ ‬הרבה‭ ‬שנים‭.‬

כמה‭ ‬טרגי‭ ‬שֶמִי‭ ‬שזכרון‭ ‬ירושלים‭ ‬הביא‭ ‬אותם‭ ‬לכאן‭, ‬איבדו‭ ‬את‭ ‬ה'נשמה‮'‬‭ ‬של‭ ‬ירושלים‭ ‬דווקא‭ ‬כשרגליהם‭ ‬דרכו‭ ‬ב'גוף‮'‬‭ ‬שלה‭. ‬

ובכל‭ ‬זאת‭, ‬אסור‭ ‬לאבד‭ ‬תקווה‭. ‬כשאני‭ ‬חושב‭ ‬על‭ ‬אותה‭ ‬אישה‭ ‬שנשאה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‭ ‬כל‭ ‬חייה‭, ‬אני‭ ‬מבין‭ ‬שהאמונה‭ ‬הזאת‭ ‬לא‭ ‬נעלמה‭ – ‬היא‭ ‬עדיין‭ ‬שם‭, ‬עמוק‭ ‬בתוך‭ ‬הילדים‭ ‬והנכדים‭ ‬שלה‭. ‬ואולי‭ ‬תפקידנו‭ ‬הוא‭ ‬פשוט‭ ‬לעזור‭ ‬לה‭ ‬לצוץ‭ ‬מחדש‭, ‬ולהראות‭ ‬להם‭ ‬שהעפר‭ ‬שאימהותיהם‭ ‬נשאו‭ – ‬הוא‭ ‬באמת‭ ‬זהב‭. ‬■

שגרירנו בעולם

שגרירנו בעולם

הרב. הלורד. הפרופסור. ומי שהיה הנסיך האמיתי של אנגליה –…
אבא ואמא, רציתי לומר לכם...

אבא ואמא, רציתי לומר לכם...

יש‭ ‬דברים‭ ‬שקשה‭ ‬לי‭ ‬להגיד‭ ‬בקול‭ ‬רם‭. ‬לא‭ ‬כי‭ ‬אני‭…
המדריך לשדרוג שולחן השבת

המדריך לשדרוג שולחן השבת

אז תכל׳ס – איך עושים את זה?בטור‭ ‬הקודם‭ ‬עסקנו‭ ‬בפוטנציאל‭…
פותחים שולחן- הפעלות ודיונים משפחתיים לסעודות החג

פותחים שולחן- הפעלות ודיונים משפחתיים לסעודות החג

בסוכות אנחנו לא בונים רק סוכה מחוץ לבית, אלא גם…
כמה עולה לבקש סליחה?

כמה עולה לבקש סליחה?

איתן‭ ‬קרע‭ ‬את‭ ‬המעטפה‭ ‬הלבנה‭ ‬ושלף‭ ‬ממנה‭ ‬את‭ ‬הדף‭. ‬היה‭…
אז תכל׳ס, איך ממליכים את ה׳?

אז תכל׳ס, איך ממליכים את ה׳?

לא‭ ‬הכרתי‭ ‬את‮ ‬צבי‭ ‬נוימן‭,‬‭ ‬אבל‭ ‬ארבעה‭ ‬ימים‭ ‬לפני‭ ‬ראש‭-‬השנה‭ ‬נערכה‮ ‬ההלוויה‭…
זהירות! גונבים לך את החיים

זהירות! גונבים לך את החיים

אתם‭ ‬בטוח‭ ‬מכירים‭ ‬את‭ ‬זה‭: ‬תכננתם‭ ‬המון‭ ‬דברים‭ ‬לעשות‭ ‬היום‭,…
הבעיה הכי גדולה של הדתיים

הבעיה הכי גדולה של הדתיים

שלום‭  ‬הרב‭, ‬אני‭ ‬יודע‭ ‬שֶמַה‭ ‬שאני‭ ‬עומד‭ ‬להגיד‭ ‬עכשיו‭ ‬לא‭…
בהצלחה, ילדה שלי

בהצלחה, ילדה שלי

בעוד‭ ‬כמה‭ ‬ימים‭ ‬זה‭ ‬יקרה‭. ‬נצעד‭ ‬יחד‭ ‬לבית‭-‬הספר‭ ‬כשידך‭ ‬הקטנה‭…
האיש שמצא משמעות בגהינום 

האיש שמצא משמעות בגהינום 

01‭ ‬הוא‭ ‬היה‭ ‬רופא‭, ‬פסיכולוג‭ ‬ונוירולוג‭ ‬מוכשר‭ ‬שפיתח‭ ‬שיטה‭ ‬פורצת‭…
מה הסיפור שלך?

מה הסיפור שלך?

בדרך‭ ‬כלל‭, ‬אנו‭ ‬מציינים‭ ‬את‭ ‬יום‭ ‬מותם‭ ‬של‭ ‬גיבורים‭. ‬אך‭…
מה הסיפור שלך?

מה הסיפור שלך?

לראות את התמונה הגדולהבשנת‭ ‬1962‭ ‬ביקר‭ ‬נשיא‭ ‬ארה״ב‭ ‬ג׳ון‭ ‬קנדי‭…
״אני?בחיים לא אצליח!״

״אני?בחיים לא אצליח!״

זה הקול הקטן והמייאש שיושב לכולנו בראש ומונע מאיתנו לנסות.…
המדריך לחופש שיעיף אתכם קדימה: 10 שדרוגים לקיץ שלא תשכחו

המדריך לחופש שיעיף אתכם קדימה: 10 שדרוגים לקיץ שלא תשכחו

הצלצול האחרון נשמע. הדלת נפתחת וחודשיים שלמים פרושים לפניך כמו…
7 מספרים מאחורי המלחמה

7 מספרים מאחורי המלחמה

כמה קילומטרים מפרידים בין ירושלים לטהרן? כמה האיראנים היו רחוקים…