שליפות

הרב אליעזר בר און

הרב אליעזר בר און, ראש המכינההישיבתית
׳בני דוד׳ במעלה אפרים,
בראיון אחד על אחד על הקמת המכינה והצורך לצאת דוקא עכשיו בקמפיין גיוס המונים

הכניסה לעולם החינוך.
"כשסיימתי את השירות הצבאי התחתנתי ועברנו לגור בעלי. התוכנית הייתה ללמוד תורה בכולל לבוגרי צבא, ואחרי שנה-שנתיים ללמוד הנדסה באוניברסיטה באריאל. בפועל העניינים התגלגלו קצת אחרת. תוך כדי הלימוד בכולל נקראתי לעבוד במכינה כר"ם וגם להיות שותף בהקמת הישיבה הגבוהה שנולדה באותה תקופה. כך בעצם נכנסתי לעולם החינוך, ואת לימודי התואר והסמכה לרבנות השלמתי כשכבר הייתי מחנך"

כך זה התחיל.
"המכינה התחילה מצורך התיישבותי. אנשי הבקעה פנו אלינו כדי שנקים מוסד תורני בבקעה, ולאחר כמה גלגולים הגענו למעלה אפרים, ושם התקבלנו בחיבוק. התחלנו ממש מאפס. לפני חמש שנים בי"ז בתמוז עמדנו על גבעה ריקה וחלמנו איך תיראה המכינה, וכעבור כמה שבועות, בא' באלול, כבר פתחנו שנה עם 20 תלמידים חדשים ועוד 13 חברה משנה ב' שבאו איתנו מעלי".

 

אתגרים.
"היו הרבה. אחד מהם, שב"ה עמדנו בו בהצלחה, היה גיוס התלמידים. היו לנו מעט זמן והרבה ציפיות. חיפשנו אנשים עם חיבור להתיישבות, מוטיבציה ללימוד, יכולות חברתיות ורצון לתרום ולהשפיע".
מסירות אמיתית.
"הר"מים שמלמדים במכינה הם אנשי חינוך מסורים. משפחות שבחרו לעבור דירה לבקעה המרוחקת, מה שמצריך נסיעות רבות ומציף אתגרים בחינוך הילדים.
"אחד המאפיינים הבולטים של המכינה הוא המשפחתיות. החלטנו שלא נעבור את ה-50 תלמידים במחזור כדי שההיכרות תישאר אינטימית טובה ועמוקה. מה שעוד תורם לכך הוא שבתי הרמים מאוד דומיננטיים בחיי התלמידים. המסירות וההשקעה המשפחתית מקרינים על התלמידים ועל האווירה הכללית במכינה ויוצרים תחושה של שותפות,
משפחתיות וגאוות יחידה.
"הניהול השוטף של המכינה – מטבח, גינון, ניקיון – נמצא בידי התלמידים עצמם. לכתחילה ולא בדיעבד, מתוך תפיסה שהאחריות מגדלת את האנשים ובונה אותם".

חבורה של אריות.

"התגבשה חבורה מאוד עוצמתית, מלוכדת ומיוחדת בכוחות הפנימיים שלה. אריות אמיתיים. כך נוצרה מסורת של אנשים שרוצים בעבודת צוות. אוהבים את המקום, את העשייה. הכוח הגדול שמניע את המכינה מתגלה בין השאר בהכנה לצבא, בניווטים, בסדרת השטח המאתגרת, בהרצאות ובסיורים ברחבי הארץ".

רלוונטיות.
"שמנו לעצמנו מטרה להתחדש בכל שנה. העולם משתנה, הדור משתנה, כל הזמן צריך לחשוב איך לחדש ולמצוא את הנקודה בין עולם הרוח והאמונה למקום שבו הוא מחיה את הבחורים והופך קיומי בעבורם. בשביל זה צריך לשמוע אותם, את השאלות שלהם, ולהצליח לחבר אותם למקום שבו הם נמצאים מתוך עמל ודרישה והצבת יעדים גבוהים.
"אנו זוכים שהחבורה שעובדת איתנו היא של אנשי עמל רציניים שיודעים שכדי להגיע להישגים צריך לעבוד קשה".
הצורך באולם לימוד גדול.
"המכינה מתפתחת בכל שנה. בכל שנה מוסיפים עוד קרוון, מרחיבים עוד קצת את הפנימייה, פה כיתה קטנה, שם חדר אוכל קטן. מתקדמים. בית המדרש, כתפיסה מרכזית, ממלא מקום מרכזי בלו"ז של כל בחור במכינה, הקרויה למעשה מכינה ישיבתית, ובית המדרש הוא ליבת המקום שלה.
"אנו מוכרחים שיהיה לנו מקום רחב להעביר הרצאות ושיעורים מעבר לבית המדרש. המבנה הזה הוא צורך חיוני, והיסודות כבר באדמה. זה מה שיאפשר לנו לימוד מיטבי. הקורונה לימדה אותנו שחייבים מבנה נוסף כדי שנוכל לעמוד בהנחיות משרד הבריאות המחמירות ליישום רעיון הלימוד בקפסולות, למשל. לכן יצאנו בקמפיין גיוס שלמעשה נולד מהאתגר הכלכלי שהקורונה הביאה לפתחנו עם הגידול המתמיד במספר התלמידים".

התרומה לבקעת הירדן.
"המכינה מקיימת קשר ישיר ועקיף עם הקהילה במעלה אפרים בפרט ובבקעה בכלל, אם בהתנדבויות דרך מחלקת רווחה או אצל חקלאים בבקעה, אם במקום עבודה לתושבים, ובכלל ברוח ובנוכחות הצעירה והנמרצת של התלמידים: לראות מאה אנשים רצים יחד במד"ס ברחובות מעלה אפרים זה מחזה מלבב ומשמח. לא פעם אנשים מספרים לי כמה הם שמחים שהתלמידים שלנו הם חלק משמעותי מהיישוב".
הקשר עם הבוגרים.
"יש פה חיבור חי ומרתק. בוגרים באים לפה בחופשות מהצבא ובכל רגע שמתאפשר להם. למשל, בסוכות בא תלמיד, בנה לעצמו סוכה במכינה ולמד אפילו כשכל שאר התלמידים היו בחופש.
"זו מכינה צעירה, בסך הכול חמש שנים, וכבר שלושה בוגרים נשואים עברו לגור במעלה אפרים. הם מצטרפים לתוכנית לבוגרי צבא שהקמנו במכינה. מדי פעם מתאספים הבוגרים ברחבי הארץ ועושים מלווה מלכה, ואנחנו מגיעים לשם ומעבירים שיעור. בשבתות מגיעים לא מעט בוגרים.
"עוד דוגמה לקשר: בקורונה היה לנו שיעור בזום עם הבוגרים בכל שבת לפני כניסת השבת. אנחנו מדברים איתם הרבה על הצבא, לקראת חתונה, משתתפים בחתונות רבות וזוכים לקשר עמוק וטוב".

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…