הרת עולם

ד"ר חנה קטן

ד"ר חנה קטן

רופאה גניקולוגית, מומחית לפריון, מרצה וסופרת

ריבונו של עולם עוטה מלכות. החזן מזמר בקולו המרטיט: "היום הרת עולם… מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה… כמה ייבראון, מי יחיה ומי ימות", ואנחנו מצפים לטוב.
כך גם ברפואת נשים. בעבודה הקלינית בשגרה חבריי הגינקולוגים מעבירים יום-יום עוברים רבים תחת שבטם בבדיקת העל-קול, וחלק מהם אינו עובר את מבחן המצוינות ונידון שלא להגיע לאוויר העולם. במהלך השנים החלטתי שחשוב שאנחנו, רופאי הנשים, נשתדל דווקא להיות סנגורם של עוברים, להרכיב משקפיים ורודים כשאנחנו מתבוננים בהם. לעטות גלימה לבנה ולא שחורה. אבל בואו נשאל: למה זה קורה בכלל?
בעשור האחרון התפתח מאוד הידע בתחום האולטרסאונד. בארצנו הקטנה, שבה הרופא היהודי ניחן בסקרנות טבעית, כל יולדת עוברת גיהוץ במתמר האולטרסאונד כמה פעמים בהיריון.

 כך נכתבת ממש לנגד עינינו ספרות רפואית מתחדשת והולכת של רפואת העובר ומתפרסמת בכל העולם. היום אפשר באמצעים הטכנולוגיים הקיימים לאתר בכל שלבי ההיריון גם מומים קלים למדי, ובהם חוסר חלקי באצבעות, שפה שסועה, חוסר סימטרייה בין איברים ועוד. חלק גדול ממומים אלו ניתן לתיקון, אבל יש גם הורים המצפים ללדת ילד 'מושלם' .
הרפואה המתגוננת מולידה בדיקות ופעולות רפואיות שלא תמיד מועילות לבריאות האם והעובר. הגינקולוג כבר אינו רופא שמטפל בבריאות האם והילוד אלא עסוק בבלשות מתמדת, "ומלוא כל הארץ משפט". גם כאן כמו בכל נושא אחר העם היהודי חייב לעמוד בראש. בישראל הנטייה היא לפנות להפסקת היריון גם בשל מומים קלים, והמינון עולה על כל מדינה מערבית בעולם כולו. אומנם יש ועדות האמונות על פי החוק להגן על העובר המתפתח, אך גם הן נכנעות ללחץ מצד אחד ומקבלות את הנורמה של 'תינוק מושלם' מצד אחר.
הגישה המתירנית הזו נתקלת בביקורת קשה בכנסים בין-לאומיים, והמדרון החלקלק רק ילך ויתעצם. כיום יש הורים שפונים לוועדות להפסקת היריון בגין מום קל שניתן לריפוי מלא, כמו נקב במחיצת הלב, שעשוי להיסגר מעצמו או בניתוח די פשוט שיאפשר לעובר חיים מלאים ותקינים.
יש פה פרדוקס. היום רפואת העובר מפותחת כל כך עד שאפשר לראות את הנולד ולצפות בעובר ממצמץ ומפהק וצוחק בשלבים מוקדמים מאוד של ההיריון. אם כך, לכאורה לא מתאים לדבר על הפסקת חיים באותה נשימה. הרי יש לפנינו שני פציינטים: האם והעובר.
בארצות הברית מדברים על זכויות העובר. יש מרכזים לרפואת העובר ונעשים ניתוחים תוך-רחמיים בעוברים, כמו תיקון בקע בסרעפת ומומי לב או צריבת כלי דם שלייתיים בתאומים. בעידן שבו זכויות הפרט וזכויות הילד מונכחים בכל פורום אפשרי, הפסקת היריון נעשית בעייתית יותר ויותר מבחינה מוסרית.
ועוד: מהו המסר כלפי כל אותם נכים ומאותגרים בחברה כאשר אנחנו מניפים זכוכית מגדלת ומשקפיים אפורים כדי לבחון את העובר? והחשוב מכול: אישה בהיריון אמורה להיות רגועה. היריון הוא מצב פיזיולוגי טבעי. הרפואה המודרנית הופכת את המעקב לסבך של בדיקות וחקירות שמוסיף חרדות מיותרות לתהליך שאמור להיות נעים ואופטימי.
אם כן, דרושים סנגורים של עוברים בגלימה לבנה ובמשקפיים ורודים.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה