עם ההכרזה של שר הביטחון נפתלי בנט על החזרת השוק בחברון לבעליו החוקיים נסענו לחברון לשמוע מראש מנהלת היישוב היהודי בחברון הרב הלל הורוביץ על ההיסטוריה של השוק ולמה נדרש זמן רב כל כך להשיב את השוק לבעליו
ספר לנו על ההיסטוריה של השוק היהודי.
"את הרובע היהודי ייסדו כאן לפני כחמש מאות שנה מגורשי ספרד, ואת האדמות כאן בשוק קנתה קהילת חברון לפני כמאתיים שנה. קנו את האדמות כמו שקנו את כל שאר האדמות באזור כדי לבנות את הרובע היהודי בחברון, שהלך וגדל. במרכזו של הרובע נבנה בית הכנסת העתיק אברהם אבינו, והפורעים החריבו אותו במאורעות תרפ"ט. שיקמנו וחידשנו אותו ממש כפי שהיה אז.
"אחרי הטבח הקשה שהיה פה בתרפ"ט נעקרה הקהילה היהודית מחברון, והערבים בנו את השוק בשני מתחמים על חורבות הרובע היהודי. שני המתחמים האלה יושבים על החורבות של הקהילה היהודית. הקשר מעוגן בטאבו. אין שום עוררין על כך. "מכיוון שהשוק היה עשרות שנים בידי הערבים, הם קיבלו איזו זיקה משפטית לאדמות, מין דיירות מוגנת. למרות שהשוק הזה כבר עשרות שנים לא פעיל, ויש שוק אחר בצידה הדרומי של חברון, גדול, חדש ופעיל.
עשרים וחמש שנה לא הצליחה הממשלה לנתק את הזיקה המשפטית שיש לערבים כאן, וניתנה להם דיירות מוגנת על אדמה שהם גזלו. רצחו וגזלו. "ברוך השם המצב השתנה בזכות עבודה קשה של אנשי חברון, אורית סטרוק ואחרים, כמובן ראש הממשלה והצוות שלו. שר הביטחון נפתלי בנט דחף והודיע על כך שבועיים לאחר כניסתו לתפקיד. אנחנו מודים גם לשר הביטחון הקודם אביגדור ליברמן, לשרת המשפטים לשעבר איילת שקד ולעוד רבים וטובים בממשלה ובכנסת שנרתמו למען הנושא החשוב הזה.
"ברוך השם זכינו, ושר הביטחון נפתלי בנט הורה היום למנהל האזרחי לאפשר לנו להתקדם בתהליכי התכנון והבנייה. כעת אמורים להודיע לעיריית חברון שבכוונת הממשל הצבאי לאפשר לנו להתקדם בבנייה. אולי יהיו קשיים בדרך, אבל נתגבר עליהם. יכולה להיות גם עתירה לבג"ץ, אבל נתגבר גם על זה. בע"ה היום אנחנו מתחילים את הדרך, והיום הזה הוא יום מאוד משמח, יום היסטורי, נס של תחילת כסלו, בימים האלה בזמן הזה".
לפני חודשיים נכנסת לתפקיד של יו"ר מנהלת חברון. בנייה בשוק היא התחלה נהדרת, מה עוד בתכנון?
"אנחנו לקראת קבלת כל האישורים, וכבר בתחילת הדרך לבניית רובע חזקיה, מתחם ליד בית הדסה ובית רומנו. שר הביטחון הקודם אביגדור ליברמן ואחרים אישרו לנו לבנות שם. גם אלו אדמות של יהודים, הן שייכות לחסידות חב"ד. שם אנחנו הולכים לבנות בניין גדול של שלושים דירות, וזה יקרה ממש בקרוב בע"ה. אנחנו כבר בישורת האחרונה. זו משימה שאני עסוק בה, שכל המעטפת לפרויקט הזה תלך כפי שצריך. עכשיו אני צריך להתמסר פה לתהליך של בניית השכונה הזאת על השוק היהודי בחברון.
"הדרך לא קצרה, יש הרבה הכנות והרבה פעילויות. כבר יצאנו למכרז של פרויקטור, ובימים הקרובים נתחיל בתהליך הבנייה. יש עוד אדמות שצריך לגאול ואדמות יהודיות הצריכות לחזור לבעליהן. יש לנו תוכניות של קניית בתים וגאולת בתים רבים ששייכים ליהודים. חברון צריכה להיות גדולה עיר ואם בישראל, ואילולי טבח תרפ"ט היא הייתה אחת מארבע ערי הקודש, כמו טבריה וצפת, עם אלפי משפחות יהודיות. הטבח הנוראי והגירוש של היהודים אחרי הטבח קטעו את ההתרחבות של היישוב היהודי שהיה כאן. מאות בשנים חיו כאן במסירות גדולה, בנו את העיר. הכול נגדע באיבו.
"הזעקה שלנו מתבקשת, האדמות שלנו! לא עכשיו קנינו מהערבים אדמות שלהם, אלו אדמות שלנו הרשומות כאדמות יהודיות. כיום יש בחברון מאה משפחות יהודיות, והבנייה של רובע חזקיה והשוק יוסיפו בע"ה עוד מאה. אני מקווה שבשנים הקרובות נגיע לשלוש מאות משפחות בע"ה. עוד מאה בשני הרובעים, ומאה נוספות באדמות שבע"ה נגיע גם אליהן. זו ההתחלה, ברגע שיהיו בחברון שלוש מאות משפחות היא כבר תהיה עיר ואם בישראל. זו מסה גדולה. ברוך השם המשפחות פה ברוכות ילדים, וזו כבר מכפלת כוח רצינית.
"שני המפעלים המרכזיים הם המשך ההתרחבות ודאגה לכל צורכי הקהילה, והמשימה הגדולה היא לחבר את עם ישראל לחברון. אנחנו לא רק גרים פה אלא יודעים שאנחנו השליחים לחבר את עם ישראל לחברון. אחת מספינות הדגל היא שבת חיי שרה, שבה באים אלפי אנשים, אך גם בשאר השנה מגיעים לכאן הרבה יהודים ברוך השם לחגוג ולבקר במערת המכפלה, בקברי האבות.
"כל הזמן יש אירועים בחברון. חיילים, סטודנטים ותלמידי ישיבה באים לחגוג. זו עיר ללא הפסקה. זוהי תנועת התשובה, 'לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם', לחבר את הבנים אל עיר האבות. אנחנו פה מקבלים את כולם, כולם הבנים של האבות, כל הכיפות, כיפת שמיים, כיפה שקופה, כיפה סרוגה וכיפה שחורה, כולם בניה של חברון. מכאן הכול התחיל".
