נעם פתחי

השמאל מתלוצץ עם אויביו

בין אם שמחתם השבוע עם הרפורמה המשפטית בקריאה ראשונה, או לא, חייבים להודות שהיא עושה לא מעט מהפיכות על הדרך: שיאים חדשים של קריאות לאלימות, תחתיות חדשות של מוכנות לפגיעה במדינה ובחברה הישראלית. ויש גם דברים חיוביים - חשיפת פסגות חדשות של צביעות.
אני מניח שגם אתם, כמוני, רואים רק את הקטעים הנבחרים מהנעשה בכנסת במהדורות החדשות או בסרטונים שמועברים בסלולרי. אבל אמרו שהשבוע תיעשה היסטוריה? התיישבתי לראות את נאום שר המשפטים יריב לוין בערוץ הכנסת ביום ההצבעה, לראות מה יגיד, מי יגיב, והאם אחרי האירוע תפער האדמה את פיה ולא תהיה לנו יותר מדינה.
מטבע הדברים, חשבתי שהדרמות והאקשן יהיו תגובות חברי האופוזיציה לכל שלוש מילים שיצליח לוין להוציא מהפה, אבל לא זה היה העניין. לא לדאוג, הקרקס ה'דמוקרטי' שבו חברי הכנסת אורנה ברביבאי, יוראי להב הרצנו, מרב בן ארי, ולדימיר בליאק ועוד חברי "יש עתיד" ממחישים מהו חופש הדיבור וקוטעים כל הסבר וכל הושטת יד של שר המשפטים בהחלט התרחש - אבל אז נעצר הנאום לכמה רגעים של שקט מוזר.
הנואם עצמו קלט התרחשות באזור הישיבה של חברי המפלגה של לפיד, ואז הבין כי ח"כ בועז טופורובסקי נכנס למליאה, עם סד צוואר לאחר תאונת דרכים. כנראה שכולכם ראיתם את הסרטונים והתמונות מהרגע הזה, אבל לטובת מי שלא: אל המחלים ניגשו חברי הסיעה שלו וח"כים אחרים. ואז ניגש אליו ראש הממשלה בנימין נתניהו, לחץ את ידו ואמר כמה מילים, מהלב. נאום יריב לוין נעצר לכמה דקות של מפגש חברי ונעים, מלווה ברגעי צחוק בין השניים. אבל הם לא היו לבד, הקיפו אותם השמות שרק לפני רגע זעקו כי אותו ראש ממשלה מחריב את המדינה - והם היו מרוגשים ומחיוכים. הפרשן ברק סרי הגדיר את זה כחבורת ילדים שפגשה את ליונל מסי.
היו באירוע הזה כמה רבדים של הפתעה מבחינתי: הראשון היה הלם חיובי שבו האויבים הכי מרים צוחקים יחד בשניה אחת. רגע אנושי שהעביר מסר שעוד לא הכל אבוד כאן. ההרגשה הזו התחלפה די מהר במין כעס. רגע, אתם רוצים להגיד לי שברגעים הספונטניים אתם ביחסים כאלו? אז למה הבערתם את המדינה? למה אווירת האלימות הזו שאנחנו חיים בה יותר מחודש?
זה לא שאנחנו תמימים, כבר ידענו שבמזנון הכנסת אתם מסוגלים להשתחרר ולדבר עם האויבים הפוליטיים הכי גדולים. אבל ברגע השיא של רצח הדמוקרטיה? מה, זה הכל הצגה?
סרטון של כמה דקות הזכיר לי את עולם ההיאבקות האמריקאי - האלימות חוגגת אבל הכל הצגה מזויפת לקהל. רק שכאן אצלנו המופע לא מסתיים אחרי שעתיים וכולם הולכים הביתה. אצלנו ההסתה האלימה נשארת, והיא מובילה להאשמה מופרכת כנגד נשיאת העליון באחריות לפיגועים על ידי חברת כנסת, ולכך שאותה חברת כנסת, טלי גוטליב, 'זוכה' למפגינים מאיימים שמגיעים לפתח ביתה וקובעים עבורה מתי תצא מהבית עם בתה האוטיסטית.
את הקלות הבלתי נסבלת של פוליטיקאים להסית אותנו אחד נגד השני, ואז ליהנות מרגע חביב בעבודה ראינו כולנו. אם אפשר לצחוק מבדיחה של נתניהו על עמוד השידרה של טופורובסקי, אפשר בהחלט להנמיך את גובה הלהבות וההיסטריה כדי שלא תישבר פה מפרקת של אזרח אחר.
טוב שזכיתי לראות את הרגע הזה, הוא חשף כל כך הרבה מההיסטריה המזויפת של מחנה אובדן הכח במדינה.
עצוב היה לראות, איך הותקפו על ידי הקיצוניים במתנגדי הרפורמה חברי כנסת שהעזו לקחת חלק ברגע האנושי הזה שבו ראש ממשלה ותיק מגיע לברך ח"כ יריב צעיר על חזרתו לעבודה - אבל איך אפשר שלא להבין אותם? מסיתים אותם יום יום למלחמת אזרחים, ברמיזות מפורשות ומרומזות - וברגע אותנטי מראים שאפשר לצחקק עם האויב. הצביעות עולצת.

נעם פתחי מחזיק ספר תורה

אני מניח שכולכם הגעתם לסוף השבוע עם מועקת מלחמת הרפורמה המשפטית. העם קרוע, החברה מפולגת ונבחרי הציבור שלנו מגרדים את התחתית בכל הקשור להתנהגות ממלכתית. לא נעים. אבל האם אנחנו לוקחים הכול בפרופורציות? ממש לא בטוח.
צריך להודות, מתנגדי הרפורמה עושים עבודה טובה, עשרות אלפים עולים לכנסת, הנדסת התודעה עושה לילות כימים וניהול קבוצות המחאה בשמאל מצליח לייצר סדר יום. ההייטקיסטים כובשים את המסך ומוציאים את עובדיהם לרחוב ללא הבדל של דת, גזע וסיכוי לימני לסרב. הכלכלנים מתריעים ומזהירים והעיתונות הכלכלית רואה שחורות למרות התנהגות לא רעה של הבורסה. אחת מההתארגנויות היא 'אחים לנשק' – מילואימניקים מוערכים שעשו מסע של שלושה ימים לירושלים כשהם משתעשעים במסרים כמו 'סופה של הדמוקרטיה' ועד לאזהרה מפני סירוב להגיע למילואים. מחאות סטייל אחים לנשק תמיד היו בארסנל הנשקים של השמאל: החשש של הימין מהתפוררות הסולידריות סביב שירות בצה"ל גבוה, והוא תמרור אזהרה שנוסה עלינו גם בסערת חוק הלאום. אני לא זוכר התארגנויות ממומנות לסירוב גיוס סביב ההתנתקות או סביב אוסלו – איכשהו הימין תמיד הגן על ערך הגיוס לצה"ל והמוטיבציה לשירות (חוץ מכמה פירות רקובים).
אל מול כמה אלפי חברים באחים לנשק אנחנו חייבים להקים, לפחות בראש של כל אחד ואחד מאיתנו, את ארגון 'אחים לפתק' ואני ממש שמח שמצאתי חרוז שעושה את העבודה. אנחנו ב'אחים לפתק', אחים לגוש הימין שעמד מול ממשלת בנט-לפיד-רע"מ ויצא להפגין ביום הבחירות. ניצחנו בחירות כנגד כל הסיכויים: כנגד ראש ממשלה עם כתבי אישום שבחלקם הגדול נראים היום כמו חגיגת עבירות פליליות (אפרופו מערכת המשפט) וכנגד תקשורת מגויסת המשמשת כמטה קמפיין לכל דבר (אפרופו קץ הדמוקרטיה). כשיגידו לכם שלא ניצחתם בהרבה, תזכרו שבסוגיית הרפורמה המשפטית והצמא לשינויים בבית המשפט העליון, בוועדה למינוי שופטים, בהגבלת כוחם של היועצים ובהחזרת הכוח השלטוני לריבון – גוש הימין ניצח את גוש השמאל בענק, כי חלקו מורכב ממפלגות ערביות שהרפורמה המשפטית לא מוציאה אותם להפגין. כלומר בוויכוח על צביונה של מערכת המשפט במדינת ישראל – בעיקר הקול היהודי במחלוקת והימין בו – הוא רוב ברור וגדול.
אנחנו ב"אחים לנשק" צריכים לזכור שהקריאות 'רפורמה במערכת המשפט הן קץ הדמוקרטיה והפיכת המדינה לדיקטטורה' לא מגיעות בחלל ריק, הן מתעלמות משנים שבהן הפכנו לצופים של המתרחש באולמי בתי המשפט ובמסדרונות המשטרה והפרקליטות: אנחנו אחים לזעזוע מעינוי הדין שעבר גל הירש, משנות ההחזקה בגרון של אריה דרעי, מעדויות החוקרים במשפט נתניהו, מההוכחות להתקנת תוכנות רוגלה פולשניות, מפגיעה בוטה בזכויות אימהות בנות 80, בתרגילי חקירה פליליים, ובהדלפות בכמויות סיטונאיות. אנחנו אחים לתדהמה ממעצר שכנתו של מנדלבליט שרק לחשה לו 'פרשת משפטים בושה' – שרואים היום את מובילי מחנה השמאל מסיתים לאלימות ודם ברחובות ולא קורה להם כלום.
אנחנו אחים להרבה יותר מהצבעה, אנחנו אחים לתקווה לשינוי, אנחנו אחים לרצון לשוויון חברתי, אנחנו אחים לשאיפה לראות בבית המשפט העליון את כל הפסיפס החברתי שמרכיב את המדינה. במילים אחרות אנחנו אחים לרצון לצדק אמיתי.
כמו שכבר שמעתם השבוע, אפשר להתווכח על הכול ולעשות הכול בהסכמה, אבל לא ייתכן שנסתובב בתחושה שיש מחנה אחד מאוחד סביב מה שחשוב לו, ומחנה אחר שמחכה בהכנעה לפשרות ולעוד מסמוס של השינוי.
חלק מאותה הרגשה טמון בכישלון ההסברתי שהממשלה והמחנה אחראים לו, במהירות שדברים יצאו אל הציבור – בזה אין ספק שהשמאל וההגמוניה המשפטית ניצחה. יש לה את תותחי התקשורת הכבדים מאחוריה. בדיוק בגלל זה אסיים בשתי המלצות שיחזקו אצלכם את התחושה שכולנו אחים לפתק וגם אחים לצדק: חפשו את הפודקאסט 'שומר סף' של גדי טאוב שקיים ראיון מרתק עם שר המשפטים יריב לוין. חפשו גם את פודקאסט של נדב פרי והאזינו לפרק עם מייסד אתר "מידה" רן ברץ.
שבת שלום. ■

למידע, להצטרפות ולעדכונים:
דוא״ל: miflegetnoam@gmail.com | אתר: https://noamparty.org.il/

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…