אורי שכטר

והעיקר לא לפחד כלל

אורי שכטר

אורי שכטר

01
נפגשתי באילת לפני כמה שנים עם דיויד גרינפילד, חבר מועצת העיר ניו יורק. דיויד סיפר לי סיפור מדהים ומרגש מאוד.
במסגרת אהבתו הגדולה למדינת ישראל ולמלחמתו ב-BDS, דיויד מביא משלחות רבות מארצות הברית לישראל. בעיקר הוא מביא אנשים משמעותיים שיכולים להשפיע על חיזוק הקשר החיובי בין שתי המדינות. לפני כשנתיים הוא הביא משלחת מכובדת לסיור בישראל ואת המשלחת ליוו אנשי ביטחון אמריקאים.
במסגרת ההיכרות עם ישראל, אנשי המשלחת התעקשו להיפגש גם עם ההנהגה הפלסטינית. הוחלט שייקחו אותם למתחם ה״מוקטעה״ ברמאללה – מתחם הכולל את בנייני הממשלה של הרשות וכן את מעונו הרשמי של נשיא הרשות הפלסטינית. דיויד שאל את אנשי הביטחון האם זה נכון שהוא יצטרף למרות שהינו יהודי חובש כיפה, והם השיבו לו שאין שום בעיה.
כשהם הגיעו לרמאללה ונכנסו למוקטעה, דיויד נזכר ששכח את הג'קט שלו באוטובוס. הוא שב לאוטובוס, לקח את הג'קט והצטרף לשאר חברי המשלחת. בשלב מסוים אנשי הביטחון ניגשו אליו ושאלו אותו האם הוא היה בחוץ לבד. הוא השיב שכן והסביר מדוע. אנשי הביטחון סיפרו לו שפלסטינים שראו אותו מתאספים בחוץ, והוא חייב לצאת ללא הכיפה. דיויד אמר כי מבחינתו אין מצב שהוא יוצא בלי כיפה.
לדבריו של דיויד, דיונים התנהלו בכל הרמות מהשגריר האמריקאי והקונסול ברמאללה והסיפור הגיע אפילו עד לבית הלבן. ודיויד? מתעקש: ״אני לא יוצא ללא כיפה על הראש״. בסופו של דבר עשרות אנשי ביטחון העלו אותו במהירות לאוטובוס. דיויד סיפר כי מישהו ככל נראה צילם אותו כשיצא מהמוקטעה ברמאללה והסיפור התפרסם בג'רוזלם פוסט.
02
לפני כמה חודשים דיויד אכל עם חבר במסעדה בניו יורק, ניגש אליו בחור צעיר ושואל אותו, אתה דיויד גרינפילד? דיויד השיב שכן. הבחור סיפר לו את הסיפור המדהים הבא: ״אני במקור מניו יורק, בן למשפחה חרדית, וכיום אני גר בישראל. לפני כמה שנים החלטתי למרוד בהורי, לעזוב את הדת ולהתגייס לצה״ל. אז, כשהייתי לוחם בצה״ל בגבול הלבנון ראיתי את הסיפור שלך בג'רוזלם פוסט ומאוד התרגשתי מהאומץ שלך. בעקבות הסיפור התקשרתי לרב היחידה, ביקשתי שיביא לי כיפה ותפילין, והסיפור שלך גרם לי לחזור אל היהדות ולחזור לקשר שלי עם הורי היקרים שעכשיו הגעתי לבקרם״, כך סיפר הבחור הצעיר.
03
אוסיף סיפור מדהים. בהמשך אתם תבינו שמזל שאני מכיר רק צד אחד של הסיפור ולא את האנשים מן הצד השני.
לפני כמה שנים בישוב בדרום הארץ, אחד מחברי הישוב נקלע למצוקה כלכלית עם העסק שלו עד שהוא עמד לפני פשיטת רגל. בשלב הזה הוא עשה את טעות חייו ולקח הלוואה מהשוק האפור על מנת לכסות את חובו שעמד על 300,000 שקלים. אם הוא חשב שלפני כן המצב שלו היה קשה, הוא לא ידע מה זה קשה, כי בעקבות החיבור לשוק האפור תפח החוב שלו בתוך כחצי שנה לכדי 1,500,000 שקלים.
לחוב הכספי נוספו איומים עליו ועל בני משפחתו, והטרדות בצורות שונות ומפחידות מאוד. בקיצור, מאדם רגיל מהישוב שחייב כסף הוא הפך להיות ממש צל אדם. כל חבריו מהישוב ניסו לעזור לו אבל כל סכום כסף שהם הצליחו לאסוף נפל לבור של הריבית מההלוואה מהשוק האפור.
בנקודה מסוימת, אחד מהחברים, בחור אמיץ מאוד, חשב על רעיון יצירתי במיוחד. הוא שאל את החבר פושט הרגל מה הקרן של החוב לפני שהתחילו הריביות, והחבר השיב שקצת פחות מ-300,000 שקלים. אותו חבר אמיץ ביקש מפושט הרגל להגיד לחבר'ה מהשוק האפור שתוך שבועיים הוא משלם את כל החוב במזומן, אבל בתנאי אחד: ״אני מוכן להביא את הכסף רק לראש של המערכת, לא לאף אחר בדרך. לא לחיילים שלו ולא לנציגים שלו״. כשהגיעו שוב הגובים לביתו הוא אמר להם את מה שחברו ביקש ממנו להגיד.
החבר'ה הרימו טלפונים למי ששלח אותם ואמרו שהפתרון מקובל, אבל הוא יצטרך לקחת בחשבון שאם הוא לא מגיע עם מיליון וחצי שקלים במזומן הלך עליו. הם השאירו מספר טלפון שאליו החבר יתקשר לקבוע את הפגישה.
04
לאחר שבועיים התקשר החבר למספר וקבעו איתו במושב בדרום בשעות הערב המאוחרות. הוא הגיע למושב לבדו, החנה את רכבו ויצא מהרכב עם התיק בו היה הכסף במזומן. ערכו עליו בדיקה גופנית, העבירו אותו לרכב אחר ולקחו אותו לבית שבו ישב ״הבוס״. כשהגיעו לאותו בית הורידו אותו מהרכב יחד עם התיק והכניסו אותו לסלון גדול שבמרכזו היה שולחן גדול. בקצה השולחן ישב הבוס. החבר התיישב מולו בקצה השני של השולחן, והבוס שאל ״הבאת את הכסף במזומן?״.
הוא השיב שכן, 300,000 שקלים במזומן. הבוס הסתכל עליו במבט מאיים ואמר, ״תגיד לי, אתה צוחק עלי? החוב עומד על מיליון וחצי שקלים, לא שקל אחד פחות!״. החבר האמיץ הסתכל עליו בלי פחד בכלל וענה כי הביא 300,000 ועוד דבר שהבוס מאוד ירצה.
הבוס שאל ״מה עוד הבאת?״. החבר ענה: ״את העולם הבא שלי״. הבוס הסתכל עליו אמר ״וואלה, סגור״ הוציא דף לבן עם עט מהודר ואמר לחבר לכתוב שהוא נותן לו את העולם הבא שלו, וביקש לחתום למטה. החבר האמיץ העביר לו את התיק כתב את שהבוס ביקש, לחץ את ידו, הסתובב ללא שום פחד והלך לדרכו.
כי העיקר לא לפחד כלל.

עוד במדור זה

מילים‭ ‬בוראות‭ ‬מציאות

מילים‭ ‬בוראות‭ ‬מציאות

01‭ ‬ בבריאת‭ ‬העולם‭ ‬אנו‭ ‬רואים‭ ‬שאלוקים‭ ‬ברא‭ ‬את‭ ‬העולם‭…
מצדיעים‭ ‬לגיבורים

מצדיעים‭ ‬לגיבורים

01‭ ‬ לפני‭ ‬שתי‭ ‬שבתות‭ ‬התארחתי‭ ‬בשבת‭ ‬סיום‭ ‬האולפנה‭ ‬של‭…
אמונה

אמונה

01‭ ‬ ביום‭ ‬הזיכרון‭, ‬במהלך‭ ‬ביקורי‭ ‬אצל‭ ‬משפחות‭ ‬חיילי‭ ‬וחברי‭…
ישועה‭...‬

ישועה‭...‬

לפעמים‭ ‬מזדמן‭ ‬לנו‭ ‬בחיים‭ ‬להיפגש‭ ‬עם‭ ‬מישהו‭ ‬שבסך‭ ‬הכל‭ ‬היה‭…
התקווה

התקווה

התקופה‭ ‬האחרונה‭ ‬מאופיינת‭ ‬אצל‭ ‬רבים‭ ‬וטובים‭ ‬בעצבות‭ ‬וביאוש‭, ‬המלחמה‭ ‬נראית‭…
לראות

לראות

כל‭ ‬התהליך‭ ‬של‭ ‬גאולת‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬ממצרים‭ ‬התחיל‭ ‬כשמשה‭ ‬ראה‭…
לא‭ ‬להקפיד

לא‭ ‬להקפיד

כתבתי‭ ‬לא‭ ‬מעט‭ ‬פעמים‭ ‬על‭ ‬הסכנה‭ ‬של‭ ‬הפגיעה‭ ‬באדם‭ ‬אחר‭…
אנשים‭ ‬אחים‭ ‬אנחנו

אנשים‭ ‬אחים‭ ‬אנחנו

01 לפני‭ ‬כחודש‭ ‬הפנו‭ ‬אלי‭ ‬חייל‭ ‬בודד‭ ‬לוחם‭ ‬שהיה‭ ‬שלושה‭…
לחיות‭ ‬לפנים‭ ‬משורת‭ ‬הדין

לחיות‭ ‬לפנים‭ ‬משורת‭ ‬הדין

אני‭ ‬חושב‭ ‬שרוב‭ ‬האנשים‭ ‬שבעולם‭ ‬הם‭ ‬אנשים‭ ‬טובים‭ ‬אבל‭ ‬החמה‭…
חרטה

חרטה

זוכר שכשהיינו ילדים היינו מקבלים משהו מילד אחר והיינו אומרים…
האוצר שמתחת לגשר

האוצר שמתחת לגשר

01רב מדרום הארץ התקשר אלי וסיפר לי שהוא ואשתו חוגגים…
אורות

אורות

בימים האחרונים השיח בחלקים מהעם הנפלא שלנו מתחיל להיות פחות…
מעט מן ה ׳אורי׳

מעט מן ה ׳אורי׳

לאחר מעל 90 יום במילואים יצא לי לשבת עם חברי…
נתינה מתחת לרדאר

נתינה מתחת לרדאר

לעיתים אנחנו מחפשים את נחשפים למעשים הגדולים והלכאורה משמעותיים שאנשים…
עם של גיבורים…

עם של גיבורים…

בתחילת דברי אשתף אתכם בדברים שכתב אסף פרי על הגיבורים…
יהודים = תודה

יהודים = תודה

בתקופה המורכבת שבה אנחנו נמצאים ישנם גם לא מעט אורות…
Scroll to Top
גלילה למעלה