אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. למרות הזמן שחלף מאז פרצה ולמרות השבועות המתוחים שקדמו למלחמה, נדמה כי מדינת ישראל הגיעה לא מוכנה לאירוע שכמותו לא ראינו זמן רב, והשאירה את הזירה למתנדבים ולפעילים חברתיים. שוחחנו עם שניים מהם: מאיר ליוש ויוסף פריסמן שעוסקים במלאכת הקודש יומם ולילה
המלחמה בה פתחה רוסיה נגד אוקראינה שכנתה ב-24 בפברואר לא הפתיעה אף אחד. המצב באזור מתוח עוד משנת 2014 עם סיפוח חצי האי קרים שבדרום אוקראינה לרוסיה. בחודשים האחרונים האשימו שתי המדינות זו את זו בהפרות כאלו ואחרות והניסיונות לפתרון המשבר בדרך דיפלומטית – כשלו. המלחמה פרצה והמוני פליטים אוקראינים נכנסים כל העת למדינות שממערב למדינה.
לפני המלחמה התגוררו באוקראינה כ-200,000 יהודים. למרות מספרם הנמוך יחסית באוכלוסייה הכללית, היהודים משפיעים מאוד בפוליטיקה ובכלכלה האוקראינית. בשנת 2020 היתה אוקראינה המדינה היחידה, חוץ מישראל, בה כיהנו בו זמנית נשיא וראש ממשלה יהודים. בנוסף לכך, ברוסיה מתגוררים כיום כ-150,000 יהודים רשומים.
כאמור, המלחמה לא הפתיעה אף אחד, גם לא כאן בישראל, אך נדמה כי על אף העובדה שבאוקראינה וברוסיה יושבים יהודים רבים, אף אחד בממשלה לא הכין את עצמו ליום בו ינחתו בישראל יהודים רבים כל כך בפרק זמן קצר כל כך. מאז פרצה המלחמה הספיקו לעלות ארצה יהודים כמה מאות יהודים והמספר עשוי לצמוח לעשרות אלפים.
העולים, זה מה שמעניין אותי
יוסף פריסמן גר עם משפחתו ביצהר. הוא פעיל ציבורי וביום יום מנהל חברת הפקות בפרסום. בימים אלה הוא עושה לילות כימים עבור הפליטים היהודים שעולים ארצה מאוקראינה. ״אני איש חב״ד ואני חבר של כל השלוחים בחב״ד. אני לא עובד עם ארגונים אלא עם חברי כנסת״.
״אני כבר שבועיים לא עושה כלום, מתעסק רק בזה״, הוא מספר. ״יש לי עסק, זרקתי אותו. העולים, זה מה שמעניין אותי. כבר שבוע וחצי שאני לא נמצא בבית. אתן לך דוגמה: הבאתי היום משפחות עולים ליצהר, פרקתי אותן, חיבקתי את הילדים שלי ויצאתי להמשיך״.
את הריאיון עם יוסף קשה היה לקיים מכיוון שבמקביל הוא עסוק כל העת במשימה החשובה שלקח על עצמו. תוך כדי הריאיון עמו הוא מקבל שיחות טלפון נוספות. לאחר שסיים את אחת השיחות, הוא מעדכן: ״הרגע משפחה הגיעה למולדובה וכתבתי לה שמחכה לה שם מישהו ממשרד החוץ״.
נכנסת לריק הזה כי המדינה לא עושה את המצופה ממנה או בגלל שאתה איש חב״ד שמבצע את השליחות שלו?
״בושה. בושה״, אומר יוסף בלי להתבלבל. ״הממשלה ההזויה הזאת אפילו פרויקטור לא מינתה. האירוע פה הוא בסדר גודל מדיני וחברי כנסת נאלצים להתקשר ולעשות תיאומים עם משרד החוץ. אני נכנסתי לאירוע הזה כי אין מישהו אחר שלקח את זה. אני לא יודע להוביל מדיניות, אני יודע לדחוף את השטח וזה מה שאני עושה כל יום״.
המדינה היתה צריכה למנות פרויקטור שמוביל את המשפחות האלה. יש איזה שני פקידים על 500 אזרחים שהחליטו שהם רוצים לעשות עליה לארץ, ואותם פקידים בודקים את המסמכים. אני עומד שם בשדה התעופה שמונה שעות בשביל לחלץ משפחה שהגיעה כבר לארץ. המשפחה כבר הגיעה לארץ! שחררו אותה! היא הראתה לכם את המסמכים, הראתה לכם הכול״.
יוסף, שעסוק כאמור יום ולילה בנושא, זועק מדם לבו: ״למה להתעלל באנשים? באמת, אין לי איך להגיד לאנשים באוקראינה ‘מדינת ישראל נותנת לכם גב ומקום נעים לחיות בו׳״.
מאיר ליוש
״מדינת ישראל לא הגיעה וחיבקה את אזרחי אוקראינה וזה אשמת נפתלי בנט
מתוך אלפי הפליטים שהגיעו ארצה, כ-90% אינם זכאי חוק השבות. השאלה מיהו יהודי מתעצמת בימים אלה. פריסמן אומר שהוא יודע בוודאות שכל בן אדם שהוא מעלה ארצה, הוא אכן יהודי. ״אני הולך ובודק כל יהודי שאני מביא, אני עושה עשר בדיקות לפני שאני סוגר לו את כרטיס הטיסה בשביל לראות שאני לא נופל בגוי. אני לא יכול לפרט יותר מזה כי אני חתום על דוח סודיות מול בתי חב״ד״.
בפתח ישיבת הממשלה שהתקיימה בתחילת השבוע, התייחסה שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה, לנושא הפליטים והטיפול בהם. ״אנשי נתיב נמצאים בנתב״ג, אגף המבצעים המיוחד של משרד העלייה והקליטה, שם אנחנו בודקים אותם לאחר שהם מקבלים מזון ושתיה. לאחר מכן אנחנו מעבירים אותם למלונות ששכרנו מבעוד מועד״.
יוסף אומר בזעם: ״עזוב אותך. אגף נתיב הזה לא זמין, לא עונים שם והם עובדים בשעות ספציפיות. אין חמ״ל אחד שמתפקד. אופיר סופר כל היום איתנו על הקו״, הוא מחמיא לחבר הכנסת מהציונות הדתית.
כמה זמן נראה לך תוכל להמשיך כך?
יוסף מגחך מעט, ועונה: ״לפרויקטור ייקח שבועיים-שלושה עד שילמד את כל האירוע. אני רק עכשיו למדתי את האירוע פה, אחרי שישבתי עם בכירים במערכת ביטחון. זה אירוע מבצעי שהמוסד צריך להשתתף בו. יש לך משפחות ישראליות שתקועות בעיר חרסון שנכבשה על ידי צבא רוסיה. זה לא אירוע שאפשר להוביל בלי המדינה״.
נציין כי ראש הממשלה נפתלי בנט והשרה תמנו שטה, מינו השבוע את מאיר שפיגלר לראש צוות המשימה הלאומי לקליטת עלייה מאוקראינה, רוסיה ומדינות חבר העמים. שפיגלר בן ה-63, הוא בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, מכהן כיום כמנכ"ל הביטוח הלאומי. בעבר שימש כמנכ"ל הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) ומנכ"ל משרד הדתות.
על אף המינוי, פריסמן מדגיש שוב: ״במקרה של אוקראינה, מדינת ישראל לא הגיעה וחיבקה את אזרחי אוקראינה וזה אשמת נפתלי בנט. משרד ראש הממשלה צריך היה למנות פרויקטור שייתן את המענה מהרגע הראשון של ההמראה, משם עד לפה״.
למה צריך פרויקטור?
מי שחושב אחרת מפריסמן, הוא מאיר ליוש, שותף במשרד Q אסטרטגיה ופעיל חברתי, שאומר שאין צורך בפרויקטור שירכז את נושא הפליטים היהודים: "למה צריך פרויקטור? אני לא מבין. יש שר שנועד בדיוק לדברים האלה. יש ממונה, יש שר קליטה ועליה – שיתעסק עם זה. זה התפקיד שלו".
ליוש שמתגורר בלוד עם משפחתו, מוכר לציבור בעיקר מקמפיינים שונים לגיוס המונים אותם ניהל, אך הפעם מדובר באירוע שונה לגמרי. ליוש פועל לטובת הפליטים היהודים יחד עם ארגון ״אשל חב״ד״, שנוסד על ידי ארגון "כולל חב"ד" בשנת 1983. מאז ועד היום הארגון עוסק במגוון פעולות רווחה ופרויקטים בפריסה ארצית, בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה ומספר עמותות.
״הארגון של ‘אשל חב״ד׳, הייחודיות שלו, זה לא סתם לסייע ליהודים שם לברוח אלא לדאוג לאלה שמגיעים לארץ מבחינה סוציאלית: מזון וצרכים בסיסיים״ מסביר ליוש. ״אמנם לא מדובר בינתיים בעשרות אלפי בני אדם, אבל אלה שמגיעים הם יתומים ופליטים שארזו מזוודה אחת ובעצם עזבו את כל מה שיש להם מאחור כדי להגיע לארץ. אין להם כלום מעבר למזוודה הזאת. הם לא אביונים, הם לא אנשים עניים אבל כשאתה מגיע למקום חדש אתה צריך משהו כדי להתאקלם״.
ואיך אתם עוזרים להם?
״אנחנו עוזרים להם בכך שקודם כל הם מקבלים צרכים בסיסיים כמו מזון. הם מקבלים גם כרטיסים עם כמה מאות שקלים שאיתם הם יכולים לקנות ברשתות השיווק. נוסף על כך יש את נושא ההזנה של הילדים שמגיעים לארץ מבתי היתומים ז׳יטמיר וכו׳, ומתארחים בנס הרים, ואשל חב״ד נותנים להם את המזון. הכול מתרומות״.
מה יקרה עם הפליטים לאחר הדאגה הראשונית?
״בסוף עמותות נכנסות איפה שממשלת ישראל לא נמצאת. הממשלה תצטרך להחליט איך להתייחס לאלה שהגיעו ארצה. יש פה את משרד העלייה והקליטה והוא יצטרך לתת את המענה לאלה שהגיעו לישראל״.
לאן פונה היהודי כשיש לו צרות? הוא פונה לישראל
הממשלה כשלה? זאת אומרת, הפליטים הגיעו בבת אחת אבל ידענו על אפשרות כזאת כמה שבועות לפני שפרצה המלחמה, היו שבועות רבים של מתיחות.
״אני ממבקרי הממשלה הגדולים בהרבה מובנים וזה לא חדש. בתחומים סוציאליים או בתחומים שמדובר בסיוע מיידי לדברים כאלה שהם לא צפויים – הביקורת שלי קצת יותר מתונה כי אני אומר שיכול להיות שהם לא מוכנים או שהם לא רגילים, זה לא משהו של היום יום״. מצד שני אומר מאיר, ״על המלחמה באוקראינה אנחנו יודעים שהיא עומדת לפרוץ כבר לפחות חודשיים, אנחנו יודעים את זה. היה צפוי שברגע שהדברים האלה יקרו יהיה גל של עליה לארץ, גל של פליטות לארץ״.
ליוש מסביר כי מדינת ישראל היא בסופו של דבר מדינת היהודים וכי לאירוע עליה בסדר גודל כזה היה צריך להיערך במשך שנים ארוכות. ״עם כל הוויכוחים על מהותה של מדינת ישראל – מדינת ישראל היא מקלטו של העם היהודי. ומכיוון שכך, לאן פונה היהודי כשיש לו צרות? הוא פונה לישראל. לטעמי המדינה לא נערכה כראוי. זה לא עניין של הממשלה עצמה אלא המדינה לאורך השנים לא נערכה כראוי למצב בו יהודים עולים לישראל בכמויות, בשל אירוע כזה או אחר״.
כמה זמן עוד תמשיך להתעסק בעניין הפליטים היהודים?
״כל מי שמכיר אותי יודע שאיפה שצריך לשם אני הולך. כמה שנצטרך, כמה שייתן לי הקב״ה כוחות״.
