בס"ד מתחילים אנו השבת את חומש ויקרא, תורת הכהנים השייכת לכל אחד מאיתנו, גם כיום שבעוונותינו חרב בית מקדשנו ובטלה העבודה.
ישאל השואל מה הטעם בלימוד תורת הקרבנות וסדר קדשים כיום? הרי בית המקדש רחוק מאיתנו, ומה לנו לעסוק בדברים שאינם שייכים למציאות חיינו כיום? נענה לשואל שלא מרוב חכמה ויראה נשאלה שאלה זו… להיפך, ככל שנעסוק יותר בלימוד חומש ויקרא ולימוד הקרבנות וסדר קדשים כך נגביר את השאיפה לעבודה ונקרב אותה למציאות חיינו.
הרב ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל [החפץ חיים], כתב כבר למעלה ממאה שנה שללימוד בתורת הקרבנות יש מעלה וסגולה מיוחדת. כנגד הכפירה והמינות שפשתה בעולם, יש להגביר את כח לימוד התורה בכלל ובמיוחד בסדר קדשים וכך כתב: 'ודברתי עם כמה מגדולי ישראל והסכימו, שכדי להחליש כח הטומאה של המינות והכפירה, אין עצה כי אם ע"י לימוד התורה, שעל ידי זה תתחזק האמונה בה', ומימלא תחלש המינות, ומכל שכן שנלמוד בסדר הקדשים ונתעסק תמיד בענייני עבודת המקדש והקרבת הקרבנות, שצריכים להיות לשם ה' ולשם ריח ניחוח לה', וסמיכת ווידוי על הקרבן במקדש לפני ה'… שעל ידיהם תחזק כח האמונה בה'… וידעתי שכח התורה כולה… אגוני מגנו ואצולי מצלו… אבל להחליש את הקרירות, ולחזק את האמונה בה', הוא רק כשנלמוד מעניינים המחזקים את האמונה, והוא רק בסדר קדשים'.
כיצד זה שלימוד בסדר הקרבנות מביא ליראת שמים ולאמונה? נראה שדווקא הבנת הפער הגדול בהבנת המציאות וההתיכנות של הקרבת קרבנות בימינו, שנראית כל כך רחוקה, היא הגורמת להבין עד כמה רחוק ה' ועד כמה כל כך קרוב ה', הקרבן, משורש ק.ר.ב., מקרב אותנו לנסות להבין עד היכן צירכה להגיע עבודת ה' שלנו ביום יום. אדם שמגיע לבית המקדש, למקום הקדוש עלי אדמות, לאורו של עולם, עצם הפגישה עם הגודל של בית המקדש כבר משילה ממנו את כל הקטנוניות של החיים החיצוניים, הוא נכנס אל הקודש, אל עולם אמיתי שבו כל מעשה, דיבור או מחשבה יכולה לפסול, כאן יש חיים שלמים, חיים אידיאלים, כאן אי אפשר לזייף, כאן עומדים לפני ה', כאן מתקרבים, ולוואי שנזכה בקרוב בימינו. ■
