01
זה שכן. "חוק התיקון הזה בא לרפא את הפצע הפתוח שנפער בינינו ובין הארץ שלנו. פצע פתוח שכל מי שמגיע לחומש רואה אותו וכואב אותו. הכול נמצא בחומש: כבישים ומדרכות, עצים ופרחי נוי, חצרות, שבילים ומדרגות, הכול. כל מה שקיים בכל יישוב. רק שני דברים חסרים: הבתים והאנשים. אי אפשר להימצא בחומש מבלי לחוש בעוצמה את הכאב של הפצע הזה, לחוש כמה הוא עדיין פתוח ומדמם. את הפצע הזה אנחנו מתחילים לרפא היום".
אלו דברים שאמרה השרה אורית סטרוק השבוע מייד לאחר העברת ביטול חוק ההתנתקות, שמשמעותו היא שהשהות בחומש אינה עבירה פלילית. זה קורה בזמן שבבתי המשפט בישראל מתנהלים משפטיהם של אנשי חומש בגין השהייה במקום, ובהם גם ראש הישיבה, הרב אלישמע כהן. אין ספק שאנשי חומש ובהם ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, בני גל, שמואל וונדי ונוספים, מנהלים כאן אירוע בסדר גודל היסטורי לא פחות שמשפיע וישפיע על כל השחקנים במגרש. מתלמידי ישיבת חומש, דרך הפלשתינים ועד לצה"ל והדרג המדיני. מדובר על מקום שמדינת ישראל פינתה ונטשה, וכעת לאחר מאבקים בלתי פוסקים רצופי אכזבות והמתנה לקואליציה הנכונה זה צפוי להתרחש.
מדינת ישראל לא חוזרת לשטחים שפינתה. זה לא קורה. אנשים אולי לא מבינים את המשמעות של העברת החוק, אבל זה מגה אירוע התיישבותי ולא רק. מלבד ביטול כתבי האישום של אנשי חומש והפלשתינים תושבי הכפרים הסמוכים שטוענים לבעלות על הקרקע, גם דעת הקהל הבינלאומית מעורבת בנושא. אלו שטחים שפינה אריק שרון וכעת בהחלטת ממשלה השהייה בהם אינה עבירה על החוק. אנשי חומש פועלים מאחורי הקלעים וביתר שאת כדי להגיע למצב של קריאה שלישית. השינוי הדרמטי הזה מתרחש ברקע מאבקים על מהפכה משפטית. צריך להגיד שהמהלך הנוכחי בחומש הוא מהפכה של ממש בנוגע להתיישבות מצד חברי הקואליציה. נתניהו בעצמו דחה עשרות פעמים מסדר היום של ועדת השרים את ביטול חוק ההתנתקות. השרה איילת שקד הייתה מעלה את ההצעה והדברים היו נזנחים.
02
זה שלא. לצד האירוע ההיסטורי בחומש צריך להגיד ביושר שמימוש הסכם אביתר הוא בעיה שנגררת. למרות הסכם חתום בין המתנחלים לבין המדינה נראה כי הממשלה, בטח זו שהייתה, אבל גם הנוכחית, לא פועלת באופן משמעותי לקידום הנושא. באותה ישיבה שהתקיימה לפני מספר ימים שבה נכחו ראש הממשלה וגורמי צבא, הוחלט לאחר חוות הדעת של הצבא על הקפאת ההסכם או אי מימושו בשלב זה. עמדת הצבא ידועה והיא נכונה מבחינתו. בצה"ל רוצים לייצר שקט. מינימום של נפגעים וללא מתיחות ביטחונית שעלולה להשפיע גם על לב ישראל. ולכן עמדת הצבא היא שלא לייצר מוקדי חיכוך נוספים.
מנגד אביתר היא גבעה אסטרטגית חשובה. צה"ל הציב לפני שנים במקום מוצב ששלט על הדרך היורדת לבקעת הירדן. סקר קרקעות בוצע במקום ונמצאו אדמות מדינה. אין כאן פגיעה בקרקעות פלסטיניות. אביתר לכאורה 'חוקית' יותר מרוב מאחזי 'ההתיישבות הצעירה'. לכן נראה שאנשי נחלה יחד עם אנשי השומרון וחבר הכנסת צבי סוכות – שעבר לאביתר ופעל למימוש ההסכם, נמצאים לדעתי במבוי סתום. עליהם יהיה לגבש מתווה חדש לאביתר. אולי בדרך של הצעת חוק, אולי בדרך של חווה חקלאית, מי יודע. אבל ההסכם כפי שהוא כעת במתווה הנוכחי ובמציאות הנוכחית ספק אם יקודם. בפסח הקרוב מתכננים אנשי נחלה צעדת ענק לאביתר. את דניאלה וייס לא צריך ללמד איך להקים יישובים. לצד הלחץ מלמטה שהיא וחבריה מפעילים, היא גם פועלת מול המחוקקים. אלא שבסיטואציה שנוצרה עם רצף דברים שקודמו עבור ההתיישבות, מאבקים שהיו עוד קודם אביתר ומתיחות ביטחונית, מימוש ההסכם מחייב חשיבה מחודשת מבחינת המתנחלים. ■
