בערב חג השבועות עלה לרשת סרטון גאוני, על נער שמתוודה בפני הוריו שהוא ימני ביביסט, והם מגיבים בצורה היסטרית. הסרטון שותף ע"י ראש הממשלה נתניהו, אילון מאסק ורבים רבים נוספים מהימין, כדי להראות שאנשי ימין נאלצים להסתיר את בחירתם, מחשש שיאונה להם במקומות נחשבים כמו הייטק, 8200 וכו'.
השמאל הגיב לסרטון בצורה בלתי פרופורציונאלית בעליל; לא עברו חמש דקות, ודף המסרים השמאלני הגיב באופן מתואם ומסודר: "פילוג! שיסוע! פילוג!! כבר אמרנו שהסרט מפלג?". והסרטון הזה עדין מאוד מאוד ביחס ל"ארץ נהדרת" למשל שהראתה לא פעם את איתמר כנאצי, רק כי השמאל שם לא אהב את היחס שלו למחבלים אסירים.
הזעקה "פילוג" לא באמת קשורה לסרטון, סביר יותר שבמכונת הרעל השמאלנית זיהו שאחדות וריפוי היחס הפנים הישראלי הם נקודות שחשובות לציבור הישראלי, וחיכו להזדמנות לרקוד על הנקודה בצורה המקובלת של השמאל: לדאוג שכולם יבינו שהימין הוא בדיוק מי שלא מאחד, ולכן כדאי לציבור הכללי לא להצביע לימין.
השמאלן המצוי אמנם מאשים את הימין בפילוג ושיסוע, אבל לרגע לא עולה על דעתו שזה מחייב גם אותו להתנהג באחדות, לכן אייזנקוט, למשל, רץ להשתמש בסרטון מדמם ומפלג פי אלף, בשם האחדות ואהבת ישראל, כמובן.
קשים החיים בבועה
זו לא הפעם הראשונה שהשמאל נוהג כך. גם לא פעם שניה או שלישית. יכול להיות שפה ושם בבחירות מסויימות זה אפילו עזר להם לנצח אבל ברוב המקרים הציבור לא קונה את הבלופים שלהם והדבר חוזר אליהם כבומרנג. אז למה הם ממשיכים באותה דרך? אולי פשוט השנאה שלהם גדולה מהם, או שפשוט: הם עצמם כן מאמינים לבלופים של עצמם.
זה לא התחיל היום. ארבע שנים אחרי ה"מהפך", שבו הימין עלה בפעם הראשונה לשלטון, התנהלה מערכת בחירות סוערת. השמאל והימין פוצצו כנסי בחירות זה לזה, עגבניות נזרקו באוויר, הכל מתוח. התקשורת אז היא רק של ערוצי תרעלה שמאלניים שבהם אין מקום לאנשי ימין, ולפי מכונת הרעל השמאלנית דאז, אנשי הימין הם בעיקרם ערסים אלימים, בורים וטפשים וחסרי השכלה בכלל.
נראה היה שמכונת הרעל עובדת לא רע, והשמאל והימין שווים במנדטים לפי הסקרים. בנאומים של רגע האמת, רגע לפני הבחירות עולה דודו טופז, שסך הכל הפנים את המסרים מכונת הרעל, ובטעות אמר בקול את מה שכולם בשמאל חשבו: שהימין הם צ'חצ'חים. הוא אולי חשב שאם רק יגיד לצ'חצ'חים הנבערים שהם צ'חצ'חים נבערים, מיד הם ילמדו ממנו וישנו את דרכם. אבל איכשהו הציבור לא השתכנע. מנחם בגין עלה לנאום למחרת באותו מקום ובאותה השעה, וקטף את המנדט המנצח.
כך גם גרבוז, כמה עשורים אח"כ, חשב שכל מה שהוא צריך לעשות זה להסביר בסבלנות לנבערים כמה פרימיטיבי לנשק מזוזות ולהשתטח על קברי צדיקים. גם הוא רק אמר בקול את מה שמכונת הרעל השמאלנית ניסתה להעביר בתחכום. הבוטות של גרבוז החזירה את הימין לשלטון.
ושוב אנחנו במערכת בחירות, וגם הפעם הרעל מונח בבוטות על השולחן. וכך סרטון עדין על הרגשת הימין במה שאמור להיות מעוזי השמאל, מוציא ממכונות הרעל את המיטב.
קשים חייו של שמאלני
היום העבודה של מכונת הרעל והשנאה כבר הרבה יותר קשה מבעבר, כי היום הכל גלוי ופתוח ברשתות החברתיות, והכל עומד למשפט הציבור. כבר אין לשמאל מיקרופון תקשורתי אחד ויחיד שמדבר אל כל עם ישראל, וגם בג"ץ כבר לא יכול להסתתר מאחורי ההילה של "שופטים יודעי כל", כי רואים אותם בדיונים, ואיך לומר בעדינות? הם לא נראים גדולים במיוחד.
אם שאלתם את עצמכם למה יאיר גולן וחבורתו כל כך רוצים להגביל את הרשתות החברתיות ולסגור את 14, זאת הסיבה. פתאום קשה להם לעבוד. הם כבר לא יכולים להשמיע את הקול הבודד שלהם ולזהות תהליכים בשקט. פתאום יש ברקע עוד קולות שנותנים לגיטימציה גם לזעות אחרות. איך אפשר לעבוד ככה? הצ'חצ'חים עלולים לחשוב שהם לא צ'חצ'חים. קשה להרעיל בארות בשקט, כשתוך כמה דקות הכל מדווח ברשתות החברתיות, ומושמעות שם דעות כופרניות. איך אפשר לעבוד ככה?!
והנה, גם הנשיא הרצוג הפנים את המסר, וקרא למאות אלפי מצבעי עוצמה יהודית "בהמות", כי "צ'חצ'חים" זאת מילה ארוכה מדי.
אולי הוא פשוט רצה למצוא חן בעיני השמאל, וחבל שהוא נחפז ולא חיכה עם הנאום הדוחה שלו קרוב יותר ליום ההצבעה, הימין היה רק מרוויח. מצד שני – יש להניח שעד הבחירות זה רק ילך ויגדל.
אנו יוצאים למערכת בחירות, וכבר עכשו אפשר לחזות שמול הימין יהיו הרבה חיצי רעל, ולא מעט נגד איתמר ומצביעיו. ערוצי התרעלה ינסו להשקות את כולנו ברעל, וכיון שהם עצמם כבר מאמינים ברעל שהם מפיצים, הם לא יצליחו להבין איך זה ששוב העם לא קונה את המשקה שהם מוכרים לו, והולך לשתות מים חיים. ■
