שליפות

חיים גורן

חיים גורן חבר מועצת העיר תל אביב מספר על ההיסטוריה הציונית דתית של העיר ואיך מתמודדים עם האתגרים בדרום העיר.
בן 37, נשוי לאפרת ואב לחמישה. מתגורר בתל אביב זה 11 שנים בשכונת שפירא. חיים הוא מורה לשל"ח ולידיעת הארץ ומשמש חבר מועצת העיר בדרום תל אביב מטעם סיעת מאמינים, הסיעה הדתית בתל אביב, וכיום נציג האוכלוסייה הדתית של כל תל אביב ונציג דרום תל אביב בפרט.

עיריית תל אביב

 

חיים גורן חבר מועצת העיר תל אביב

קצת עליך?
"למדתי בישיבת הר ציון באלון שבות, ושם גרנו אחרי החתונה. אשתי תל אביבית במקור, והיה לה מאוד חשוב לחזור. דרום תל אביב נראתה לנו אפשרות מעניינת, כי יש בה מתחושת העיר הגדולה, יש בה כל המגוון של האוכלוסייה הישראלית, אפשר לפגוש כאן את כל המרקם של מי שחלק מעם ישראל, ומצד שני זו עדיין קצת פריפריה. בשכונות מכירים את האנשים ברחוב, מכירים אנשים במכולת, אז יש פה את הפן החיובי של שני הצדדים. יש קהילה עוטפת דתית-מסורתית סביב בית הכנסת ובית הספר הדתי בשכונה, ויש מעגלים רחבים יותר שמשתרעים על יותר מגוון".

מהם האתגרים שבמגורים בדרום תל אביב?
"בעיקר התחושה שכל הזמן מתמודדים עם תופעות פחות סימפטיות. לדעת איך לייצר קשרים נכונים עם הסביבה המגוונת, איך להיות חלק אינטגרלי בלי להתנשא ולרצות להאיר לאחרים את הדרך או לשנות להם את החיים, ועם זאת להצליח להשפיע מהמקום הצנוע והאמיתי".
מהו העיסוק היום-יומי בתפקיד נציגות מועצת העיר?
"העיסוק רחב. התפקיד הוא לייצג את הציבור הדתי בעיר מקצה לקצה. טיפול בנושא החינוך בבתי הספר, בגנים ובמעונות וכל היוצא בזה; רווחה, בעיקר בנושא דרום העיר, משפחות מצוקה; תרבות, כל הנושא הרחב של קהילתיות, תרבות לאוכלוסייה המתגוררת. נוסף על כך יש לנו קבוצת עלייה וקליטת עולים לעיר, וכמובן גם ההתמודדות עם האוכלוסייה הזרה בשכונות".

מה החזון שלך בהתמודדות עם האוכלוסייה הזרה?
"יש שתי רמות התמודדות שבהם אני משתתף. האחת, היום-יומית, היא בעיקר עם הגורמים המקומיים. המטרה הגדולה היא 'סור מרע ועשה טוב'. סור מרע: צמצום התופעות הבעייתיות והשליליות, אכיפה, ביטחון אישי, התמודדות עם אלימות, פשע, עסקים לא חוקיים, מטרדים של רעש וריחות. ועשה טוב: חיזוק האוכלוסייה והקהילה הישראלית בשכונות גם בסוגיית הזרים וגם חיזוק אוכלוסיות חלשות מבוגרים, עולים שגרים במקומות אלו, תמיכה, לתת להם מענה, לדאוג לפעילויות חברתיות, חוגים, מפגשים קבועים, להקל עליהם במישור החיים במציאות המורכבת הזו. כמובן, גם באופן כללי בכל הנוגע למשפחות מצוקה, בעיות כלכליות וכדומה במה שאפשר לעזור ולתמוך אנו פה.
"רמת ההתמודדות השנייה קצת יותר מקיפה, ובעיקר סביב קידום של הגורמים בממשלה ובכנסת לייצר חשיבה למציאת פתרון לסוגיית הפליטים, מהגרי העבודה שהגיעו בצורה לא חוקית. יש פה סוגיה מאוד מסובכת, כי יש פה תופעת הגירה כללית, יש פה הסתכלות איך עם ישראל מתמודד עם הגירה כללית בכל העולם, וגם סביב הממשלה מול בית המשפט העליון ואיך אנחנו נותנים את הפתרון המיטבי לאוכלוסייה בטווח הזמן הזה".

איך מתמודדים עם חילוקי הדעות בעיר באשר לסוגיית הפליטים?
"אף על פי שיש מי שרוצים לעזור לאוכלוסייה הזו להשתלב בחיי היום-יום, יש פה הבנה מרכזית משותפת לכולם שתל אביב לא יכולה להכיל כמות כזו של אוכלוסייה זרה. אז אולי לא צריך להחזיר אותם למדינה שממנה הם באו, אך בדרך הנוכחית אין בידינו להכיל אותם בעיר. יש הסכמה משותפת שהמצב לא יכול להימשך כמו שהוא כרגע".
החיבור להיסטוריה של דרום תל אביב?
"אחד הדברים המעניינים בחלק הזה של העיר הוא שהמיישבים הראשונים שלו היו חברי הפועל המזרחי, ראשית האוכלוסייה הציונית-דתית. יפה לראות את סגירת המעגל, וחלק גדול מהאוכלוסייה פה היא של נכדים ממשיכים שחזרו למקום שסבא וסבתא שלהם יישבו. גם אנחנו חלק מזה: לפני 70 שנה סבתא של אשתי למדה בבית הספר שהילדים שלי לומדים בו, בית הספר הממלכתי-דתי שורשים בשכונת שפירא".

כחלק מאווירת המשפחה, מה הדיסק המתנגן ברכב?
"תלוי בחג הקרב ובא. לפני פסח שירי פסח, עכשיו בדיוק החלפנו בין יום העצמאות, שירי ארץ ישראל, לדיסק שירי יום ירושלים".
עם החיבור למקום, מהו המקום האהוב לטייל בו?
"הרחובות הישנים של תל אביב, שביל העצמאות, מקום שמשלב את הקמת העיר העברית הראשונה והקמת המדינה".
המקום שאליו אתה הולך כדי להירגע?
"אין לי כל כך הרבה זמן להירגע, אבל כשיהיה לי זמן אנסה ללכת לנמל יפו, מקום פסטורלי בקצב אחר".
החיבור למקום?
"ברוך ה' בשורה מאוד משמחת: נוסף על כך שמוסדות בני דוד קיבלו את האחריות להמשיך את מפעלו של הרב אחיעד אטינגר ז"ל, וימשיכו את מפעלו בישיבת עוז ואמונה, לקראת אלול הקרוב תעבור לכאן מרעננה ישיבת ההסדר אורות שאול, בראשות הרב תמיד גרנות והרב יובל שרלו. מעבר לתוספת של תורה, של תפילות ושל שיעורים יש לזה השפעה על המרקם האנושי: התחדשות, עוד זוגות צעירים, עוד משפחות. התיישבות חדשה".

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…