גליון 511

שליפות

חיליק פראנק

מאת:ברל'ה קרומבי

פתאום מסך הברזל נפל והיה ניתן לטוס לאומן, אבל עדיין היו הגבלות מצד השלטון ובעיקר הנסיעה עלתה הון עתק. אבא שלי הציע לי לבחור: או בר מצווה באולם, או לטוס לאומן לראש השנה. ולא הייתה לי שאלה בכלל. בסוף אגב הייתה גם בר מצווה באולם… להגיע לציון של רבי נחמן הייתה משאת חיים מאז שנולדתי. אבא שלי עוד הצליח לטוס לאומן בזמן מסך הברזל וכשחזר הסיפורים לא פסקו במשך שבועות

פתאום מסך הברזל נפל והיה ניתן לטוס לאומן, אבל עדיין היו הגבלות מצד השלטון ובעיקר הנסיעה עלתה הון עתק. אבא שלי הציע לי לבחור: או בר מצווה באולם, או לטוס לאומן לראש השנה. ולא הייתה לי שאלה בכלל. בסוף אגב הייתה גם בר מצווה באולם… להגיע לציון של רבי נחמן הייתה משאת חיים מאז שנולדתי. אבא שלי עוד הצליח לטוס לאומן בזמן מסך הברזל וכשחזר הסיפורים לא פסקו במשך שבועות

נשוי ואב ל-17 ילדים, אמן כלייזמר בינלאומי

אבא
הרב דב פרנק, ראש ישיבת כפר זיתים. דמות של מחנך, שאני לא חושב שיש הרבה כמוהו בדור שלנו.
דמות להערצה. מהיום שאני זוכר את עצמי הוא איש חינוך בכל רמ”ח איבריו.
אמא
חווה פרנק, בעלת סלון כלות בבני ברק. אמא היא האישה הכי מסורה ואוהבת בעולם. היא הציר המרכזי בבית והכח המאחד שלנו במשפחה.
החצי השני
שרה פרנק, היא המנוע והכח של הכל.
משפחת פרנק
משפחה הכי מגוונת בעולם. יש אצלנו במשפחה אחים ליטאים, חסידים, אח חרדי קיצוני ואח דתי לאומי.
בני ברק
עיר הולדתי. היא הייתה חממה ונשארה כזו עד היום. מאד אהבתי את בני ברק בנערותי, עיר של 24 שעות. אני זוכר שהייתי חוזר מהופעות באמצע הלילה והכבישים היו פקוקים, כל תחנות האוטובוס מלאות. לא חושב שיש כמעט עיר כזו בעולם.
למדתי בישיבת ברסלב בבני ברק והיינו נוסעים לפרדסי ההדר בצומת מורשה בחצות הלילה, שם גם הייתי מנגן ומתאמן שעות רבות.
אחת החוויות החזקות של בני ברק היא להסתובב בטישים של האדמו”רים בליל שבת. זו חוויה שיש רק בבני ברק, עם כל כך הרבה סגנונות של חסידויות ואדמו”רים.
ירושלים
אחרי החתונה עברתי לירושלים. ירושלים היא עיר אהבתי. אני כל כך אוהב את ירושלים, שכל פעם שאני צריך לצאת ממנה קשה לי.
מאה שערים
אחרי החתונה כזוג צעיר גרנו ברחוב שפיצר, ממש במרכז מאה שערים, ליד ה”שׁוּל” של ברסלב ובתי אונגרין. מאה שערים בשבילי היא לא כמו זו שמצטיירת בחוץ, אלא מקום עם הרבה אהבה וחסד. הרבה פחות קיצונית ממה שנראית בחוץ. האמת שאני אוהב את מאה שערים.
כלייזמר
מילדותי התחברתי למוזיקה במירון בל”ג בעומר והכלייזמר מאד משך אותי. בתור ילד אבא שלי היה מביא אותי למירון והייתי מסתכל על הכלייזמר ופשוט הלכתי שבי אחרי הניגונים והריקודים שהיו בחצר ברשב”י. מאז התחיל החלום שלי לנגן. בגיל 15 אמא שלי הביאה לי קלרינט שהיה בבוידעם והתחלתי לנגן. בהתחלה התאמנתי לבד ואחרי תקופה התחלתי ללכת לרומן קונסמן ללמוד.
רומן קונסמן
המורה האחד והיחיד. המורה הכי גדול שהיה אי פעם לכלי נשיפה. דניאל זמיר היה מגיע ללמוד אצלו עוד כשהיה חילוני לגמרי. למדו אצלו גם איתי נחמיאס, חיים קז’ין ועוד מוזיקאים מאד גדולים. הוא היה בעל תשובה מעולי רוסיה, שגר בבני ברק.
משה (מוסא) ברלין
יש תורה שבכתב ותורה שבעל פה. ממוסא למדתי תורה שבעל פה של עולם הנגינה. את מוסא הכרתי במירון בתור ילד. פעם ראשונה עליתי לנגן איתו במירון כשהייתי בן 16 והוא כל כך פרגן לי, שהתרשמתי עמוקות מהאישיות שלו. מוסא יהודי מיוחד במינו, לא רק מוזיקאי מוכשר. ממנו למדתי לא רק נגינה, אלא מה זו ענווה וצניעות והרבה יחס אנושי לזולת.
אומן
הגעתי לאומן בפעם הראשונה בגיל 12, בראש השנה הראשון מיד אחרי נפילת מסך הברזל. כל החסידים שנסעו באותה שנה היו 1,200 איש. כולנו ישנו במתחם אחד. בחסידות ברסלב הייתה התרגשות אדירה, שסוף סוף יהיה ניתן לטוס להיות בראש השנה על הציון של רבנו, אחרי שנים של רדיפות מצד השלטון הקומוניסטי אחר כל מי שניסה להגיע לאומן. במשך שנות הקומוניזם חסידים הגיעו לאומן לראש השנה במסירות נפש של ממש, כדי לקיים את הבקשה של הרבי.
פתאום מסך הברזל נפל והיה ניתן לטוס לאומן, אבל עדיין היו הגבלות מצד השלטון ובעיקר הנסיעה עלתה הון עתק. אבא שלי הציע לי לבחור: או בר מצווה באולם, או לטוס לאומן לראש השנה. ולא הייתה לי שאלה בכלל. בסוף אגב הייתה גם בר מצווה באולם… להגיע לציון של רבי נחמן הייתה משאת חיים מאז שנולדתי. אבא שלי עוד הצליח לטוס לאומן בזמן מסך הברזל וכשחזר הסיפורים לא פסקו במשך שבועות.
אני לא יכול להסביר את ההתרגשות שהייתה לחסידי ברסלב באותו חודש אלול, שיזכו פעם ראשונה לטוס להיות אצל רבי נחמן בראש השנה.

אומן תשפ”ב

אני מקווה שהשנה נגיע לאומן בלי בעיות מיוחדות, ושמדינת ישראל תכבד חסידים שרוצים לקיים את רצונו של הצדיק שלהם, לפחות כמו שכיבדה להבדיל רבבות ערבים שטסו לחג שלהם לטורקיה.

ברסלב

כל עולמי הרוחני. 

רבנו

בשבילי רבי נחמן זה אהבה אין סופית, לאנושות, לרוחניות, לתיקון עולם, לדעת אמיתית. עבודת השם שאני מרגיש אצל רבנו היא להיות במודעות עצמית הכי גבוהה שאתה יכול להגיע אליה בכל רגע נתון, ובד בבד לשמוח כל רגע במצב שאתה נתון בו כרגע.

***

ציונות דתית

ציבור מדהים ופתוח שהלוואי שעם ישראל היה לומד ממנו לקבל את כולם. האמת שרוב החברים שלי היום הם מהציונות הדתית.

אביתר בנאי

עשינו בעבר כמה שיתופי פעולה במסגרת “הלב והמעיין”. אדם אציל נפש, בעל רגש מיוחד שלא מוצאים הרבה כמותו.

שולי רנד

שולי בעיני הוא היוצר הכי גדול שיש כיום. אני מאד אוהב את השירים שלו וגם בתור אדם מדובר באיש מיוחד ומפרגן. אני פשוט אוהב אותו.

חיליק פרנק

מקווה שאזכה לעשות את ייעודי בחיים, כמו שהשם יתברך רוצה ממני. 

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה