טור אורח

חלאק'ה – הררים התלויים בשערה

המונופול הממשלתי שמי שלא רוצה לשבת בחושך או להפוך לשלולית מהחום חייב להשתמש בו בכל מקרה? מה הצעד הבא, בנק ישראל עושה פרסומות לכסף? בעצם גם זה כבר היה.

לחידודא אמרו שצריכים לחנך במצוות פאת הראש ואז גם כי יזקין (=יהיה לו זקן) לא יסור הזקן ממנו.

פשט בישראל המנהג לספר את הילד לראשונה רק בהגיעו לגיל 3 ונקרא בשם "חלאק'ה".

אך פעם אמר לי אחד הרבנים שיש להיזהר שעד החלאק'ה לא ייראה הילד כ-בת ואף התבטא שיש בכך: כ"סרך" של 'לא ילבש'.

מקור השם "חלאק'ה" הוא בלשון ערבי או כדבריו של יעקב אבינו "ואנוכי איש חלק"- ללא שערות.

מקור המנהג, כנראה, באר"י הקדוש [ששם נאמר שזהו מנהג ידוע] או קודם לכן בראשונים (ספר שער הכוונות ענין פסח דרוש י"ב וראה שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תר"ח ).

עד גיל 3 הילד אינו יכול להשיח ולא לדבר היטב (תנחומא קדושים י"ד). מכאן והלאה מחויב האב בדברי הגמרא בסוכה "קטן היודע לדבר אביו מלמדו תורה …" ומכניסו לקדושה, נוטל ממנו שערותיו ונותן דמיו לשמים. האב מתחיל לחנכו במצוות ובברכות ומשייר לו פאות שיהיה ניכר לכל שהוא תינוק יהודי (וכעין זה נהגו התימנים לכנות את הפאות 'סימנים'). מתוך כך, נהגו לשקול השערות ולתת כנגדן בזהב או בכסף לצדקה.

טעם נוסף  – כי האדם דומה לעץ השדה וכשם שבעץ יש איסור עורלה בשנות בנייתו, כך הילד עד גיל 3 עסוק בבנייתו הראשונית. "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה'", כשם שבפירות יש מצוות 'נטע רבעי' ובחי את מצוות 'ראשית הגז', כך גם אביו מקדישו לתורה ומחנכו במצוות ובמיוחד במצוות 'לא תקיפו' ע"י השארת הפאות.

וטעם נוסף נתנו בדבר על פי הרש"ר הירש הכותב שהסרת השיער ביהדות (בנזיר, מצורע ובחינוך הלווים) מסמלת את היציאה ממצב של התכנסות אישית להתחברות לכלל ישראל. כך גם הילד בגיל זה יוצא מההסתגרות האישית ונכנס לכלל ישראל ע"י תחילת קיום מצוות (הרב יצחק בלאו, "שמעתין 146").

הרבה נהגו לקיים את התספורת ליד קברו של רשב"י ויש הממתינים דווקא לל"ג בעומר [חשוב מאוד לקרוא את 58 (ח"ן) העצות של הרב שלמה שלזינגר שליט"א], ונקראו חתני דרשב"י.

אף שהקפידו על גיל 3, שמעתי ממו"ר הרב אליהו זצ"ל שגם על פי האר"י, אם חסרו לו שלושה חודשים לגיל זה ניתן לעשות החלאק'ה ('כלבוּד דמִי'). בספר "הקטן והלכותיו" כתב שאם השערות גורמות צער לקטן אין להימנע מלקצר השערות בכל גיל.

תושבי ירושלים נהגו לעשות את הטקס בקבר שמואל הנביא או בקבר שמעון הצדיק.

נהגו לכבד רבנים לגזור תלתל אחד (ולגנזו) וכמובן באותה הזדמנות להצטלם לתמונת מזכרת עם הרב.

מתחילים לגזור ממקום הנחת התפילין או מאזור הפאות אך יאסוף מראש את שערות הפאה כדי שלא יחתכם בטעות.

חשוב מאוד להכין את הילד מבחינה נפשית למעמד (כולל ההסתפרות והמראה החדש) ולתרגל בבית את פרטי הטקס.

מי שלא נהג להתחיל לללבוש ציצית מיד עם גמילת הילד מהטיטול, נהג להרגיל את הילד בלבישת טלית קטן יחד עם החלאק'ה ואז גם ללמדו ברכות ותפילות.

נהגו לעשות שמחה מיוחדת ולהלביש בבגדי כבוד את "חתן החלאק'ה", לחלק יין ומגדנות ויש שכתבו שעושים סעודה, ויש אומרים שהיא סעודת מצווה (שו"ת פעולת צדיק ח"ג רל"ו)  לפני ואחרי התספורת יש לומר תפילה מיוחדת שחוברה לכך. וכן את מזמור ק"נ בתהילים. ויתר דברי החלאק'ה ומנהגיו הלא הם כתובים בחוברת "חלא'קה- התספורת הראשונה"

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…