אורי שכטר

ישמע בזיונו ידום וישתוק

אורי שכטר

לא רק שצרכים לשתוק כשמישהו מבזה אותך, אלא יש לך כוח מיוחד באותו רגע לבקש בקשות. עצמתי את עיני ואמרתי בלבי “בורא עולם אני מקבל את הביזיון הזה באהבה ומבקש ממך שתמצא כבר חתן ל…”

לפני כמה שנים נסעתי עם משפחתי מראש צורים לחוף הים באשדוד.
כשהגענו למחסום הל”ה שיורד מגוש עציון לכיוון השפלה, עצר אותנו המאבטח במחסום והתחיל לתחקר אותנו כאילו מינימום היינו איזה רכב של מחבלים בארגון דאע”ש. הוא שאל: “מאיפה אתם?” עניתי “מראש צורים”, הוא המשיך ושאל: “לאן אתם נוסעים?” עניתי לו “לים”.
המאבטח המשיך והמשיך בשאלות אין סופיות, והשיא היה כשבשלב מסוים אשתי קיבלה שיחת טלפון וענתה לשיחה והוא התחיל לצעוק עלי: “מה זו החוצפה הזאת? למה היא מדברת בטלפון כשאני מדבר איתכם?”. הדם עלה לי לראש והרגשתי מבוזה עד עפר, ללא הילדים, שהרגיעו אותי מאחור, לא בטוח שהייתי מצליח לעצור את עצמי.

במקרה זה לא הצלחתי להתגבר ולעמוד בניסיון שבורא עולם זימן לי.
אספר סיפור נוסף
לפני כמה שנים ישבנו בביתם של חברים טובים. אחותה של חברתנו התווכחה עם בעלה מתי הם נפגשו בפעם הראשונה.
שמעתי את הויכוח ואמרתי להם: “תפסיקו להתווכח אני אגיד לכם מתי נפגשתם בפעם הראשונה”. סיפרתי להם שהתפללנו עליה רבות, שתמצא את בן זוגה (מכיוון שהיא נשקה כבר לגיל 40).
יום אחד לקראת סוף החופש הגדול לקחנו את ילדינו לקנות את כל הציוד הדרוש להם לבית הספר לקראת שנת הלימודים הקרבה ובאה. את הקניות עשינו בחנות מוצרי כתיבה בקניון הדר שבשכונת תלפיות בירושלים. בתום סיבוב ארוך בחנות, כשכל אחד מהילדים מילא את סלו בדברים שהוא צריך, ניגשנו לקופה. התור לתשלום בקופה היה ארוך מאוד.
כשהגיע תורנו, שמתי את הדברים הרבים על הדלפק, במשך דקות ארוכות המוכר חישב את החשבון וכמה אני אמור לשלם על כל הדברים. בינתיים התור מאחורי הולך ומתארך. כשהמוכר סיים את החשבון הגשתי לו את כרטיס האשראי והוא ניסה להעביר אותו מספר פעמים רב ללא הצלחה. באותם הרגעים הרגשתי בגבי את מבטי האנשים חסרי הסבלנות והתחלתי מעט להזיע במבוכה. נתתי למוכר כרטיס אשראי נוסף וגם אותו הוא לא הצליח להעביר בהצלחה.
המוכר הסתכל עלי בכעס רב וצעק “אם אין לך כסף, למה אתה בא לקנות. אתה לא שם לב שאתה מעכב את כולם!”.
הילדים הסתכלו עלי במבט מבויש, ואני הרגשתי מושפל עד עפר.
לא יודע מאיפה זה בא לי, באותו רגע נזכרתי בתורה של רבי נחמן מברסלב: “ישמע בזיונו ידום וישתוק”. לא רק שצרכים לשתוק כשמישהו מבזה אותך, אלא יש לך כוח מיוחד באותו רגע לבקש בקשות. עצמתי את עיני ואמרתי בלבי “בורא עולם אני מקבל את הביזיון הזה באהבה ומבקש ממך שתמצא כבר חתן ל…”.
הסתכלתי על הזוג שהתווכח ואמרתי להם: “באותו שבוע אתם נפגשתם”.
הם בדקו אותי ואכן צדקתי.
ברוך ה’ לזוג הזה כבר שלושה ילדים.
מאיפה מגיע הכוח המיוחד הזה לברך מישהו דווקא בזמן הביזיון ושהברכה אכן תתקיים וירד שפע כזה גדול לעולם?
בימים אלה של חודש מרחשוון אנחנו מתפללים לגשם ולשפע, לתפילה על הגשם אנחנו קוראים “גבורות גשמים”. מה הקשר בין גבורה לגשם?
כתוב במסכת תענית: “גבורות גשמים משום שיורדים בגבורה”. הכוונה שהגשמים יורדים בשליטה, במתינות ובדיוק.
גבורה אמיתית ביהדות היא שליטה “איזהו גיבור הכובש את יצרו”. כשבורא עולם מנסה אותנו, הוא לא מעוניין לענות אותנו. אלא מטרת הניסיונות היא כדי שנתקן את דרכנו. ברגע שאנחנו מתגברים על עצמנו ועומדים בניסיון אז יכול להגיע השפע, בתוך הניסיון מסתתר הנס.
שנזכה בחודש כסלו, חודש הגבורה והניסים, הבא עלינו השבוע, להתגבר על הניסיונות ולראות ניסים גדולים.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

כתבות נוספות

סולם לעולים בלבד

האישה מורגלת בספירות. היא סופרת את שבועות ההיריון, היא סופרת את ימי הטהרה, היא סופרת. הספירה מעניקה ממד

חומש הדרך

עולמנו מחולק לשתי רשויות עיקריות: החיים "בבית" והחיים "בדרך". הבית בדרך כלל מקנה לנו עוגן, שקט ובטחון. בדרך

בין תוכן לאוירה

פעם ערכתי הופעה-הרצאה על שירים מולחנים של הרב קוק במושבה “זכרון יעקב”, בג’ אלול (יום פטירתו). באו גם

חשיבות לימוד התורה

שאלה: למה לימוד תורה כל כך חשוב?! כיבוד הורים, גמילות חסדים, השראת שלום בעולם, עזרה לחלשים… אבל בסוף

הרב ישראל גליקמן

הרב ישראל גליקמן

ההתחלה“מאז שאני זוכר את עצמי היה לי חלום לעזור לעמ”י ולחבר בין חלקי העם דרך תפקידים משמעותיים. בדיעבד

ירידה ועלייה משול הדרך

לעיתים קורה שאנו מוצאים את עצמנו בשול הדרך. לפעמים זה מרצוננו, שעה שעצרנו להעלות או להוריד נוסע, או

שמו מקומו ומעשיו

המשנה במסכת פאה פרק ז משנה א’ אומרת: "כל זית שיש לו שם בשדה, אפילו כזית הנטופה בשעתו,

שיעור מבחן

השבוע סיימתי שיחה עם חבר שניסה להתקבל לבית ספר נחשב בצפון. היום בשמונה וחצי בבוקר התבקש להעביר שם

לב יהודי בשביל ישראל

לפני כחודש טיילנו כמה חברים על שביל ישראל באזור הכרמל. בלילה ישנו ב”עין הוד” אצל מלאכית השביל יעל

אין לי כותל אחר

1.שבת ערב יום ירושלים, היום הגדול בו שוחררה ואוחדה העיר, שבת שמסיימים בה ספר ויקרא ומברכים את חודש

גוי קדוש

כאשר מסתכלים על ירון אברהם, בן 43, נשוי ואב לשתי בנות, לא ניתן לנחש מהו המסע שעבר ושהוא

פחד ואובדן ריבונות

בתור אמא לארבעה ילדים אנחנו גרים 12 שנים בעיר לוד, אוהבים את העיר הזו ומאמינים בה. חשוב לנו

ימינה – בלוף הסוף

1. נכון לכתיבת שורות אלה, כמו שנהוג לומר, לא ידוע מה יילד יום. כלומר עדיין לא ידוע האם

מתחברים לשורשים

מקרוב ומרחוק, מהארץ ומחו”ל מגיעים בני המשפחה לבית הכנסת אברהם אבינו בחברון. כל בני המשפחה המורחבת באים לראות את

חייבים חשיבה מחודשת

יש עדיין קיטוב, זה ברור. לא הגענו עדיין לגאולה, אבל אנחנו בתהליך שנמשך כבר במשך מאה שנה, של

גלילה למעלה