שמחת פורים עמדה השבוע בתחרות עם אווירת הקורונה והאיום המרושע של כחול לבן להתאחד לממשלה בישראל עם המפלגה הערבית המייצגת את שונאינו הגדולים ביותר.
בערב תענית אסתר התייחדנו עם זכרה של דניאלי זוננפלד ע"ה הנפלאה, שנהרגה לפני כחמש שנים בתאונת דרכים כשחזרה מפעילות ההתנדבות המסורה שלה בבית חולים.
דניאלי נהרגה בערב פורים. אם ננסה להבין את העיתוי הנורא לבשורה המרה נוכל רק לדמיין שדניאלי המאירה, בעלת המזג המחבק והאופטימי, מלאת האמונה והרצון העז לתת ולתרום, הרואה רק טוב בכל בריאה ובכל מצב, מצווה עלינו עכשיו: "בואו נהפוך הכול לטובה!"
כך היה גם אביה שלנו ז"ל חדור ברצון בלתי נדלה להעניק, להתנדב ולהוביל מהלכים פורצי דרך לחיזוק האמונה והחברה שלנו.
אולי גם גנץ וחבריו הרמטכ"לים יבינו שרק נאמנות ולכידות בעם ישראל נותנים לנו כוח לגלות את כוחנו כעם מיוחד, עם של אמונה ונתינה, עם של חסד ואהבה.
כשהקים יצחק רבין ז"ל ממשלת מיעוט שנשענה על המפלגות הערביות שמענו את הרב צבי יהודה זצ"ל מגיב בתקיפות: "הוא לא ראש ממשלה". הרב צבי יהודה היה ממלכתי מאוד. לדוגמה, הוא חינך אותנו לתת כבוד מלכים לנבחרי הציבור, לקום ולעמוד בכבוד אפילו ברחובה של עיר כשרכבם של נשיא המדינה או ראש הממשלה חולפים על פנינו.
מנגד הוא חינך אותנו שממשלה בישראל צריכה להישען רק על רוב יהודי, כי זו מדינת היהודים הנצחית בארץ ישראל, "מתנות קטנות" של ה' לעם ישראל.
